מידע על מעלה עמוס

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
יש כאן בעל צימר ממעלה עמוס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אפשר לכתוב על היישוב בלי לכתוב על המחלוקת המוזרה ?

אז היישוב הזה הוא נפלא ביותר, אין כמוהו כמעט בארץ מכמה בחינות לציבור שלנו, אמנם מבודד קצת, אבל זה מה יש.
בעיקר מהבחינה שיש בו עתודות בניה בשלבים מתקדמים של אלפי יח''ד בשנים הקרובות ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בינתיים לא זז כלום אם זה
זז הרבה אם אני לא טועה
100 דירות נוספות בשיווק 40 בשיווק + 60 דקה משיווק
כ600 מאושר מדיני וצריך רק היתרי בניה במועצה.
ועוד כ2000 בשלבי תכנון מתקדמים והמועצה כבר קיימה ערב ביישוב ובה היא שיתפה את התושבים בתוכניות העתדיות שמקדמים במועצה ובמשרד השיכון.
לטענת ראש המועצה כמה שיגדל היישוב עם עוד תושבים יתנפנפו הסכסוכים והמחלוקות יעלמו וכנראה שהוא צודק רק שצריך לבנות לכולם וללא אפליה (שעושים היום המשווקים) ושיהיה לכל אחד את מקומו הראוי והמכובד.
בכל מקרה זה יכול להיות פיתרון דיור למגזר החרדי כי הקרקעות בישובים קהילתיים באיו''ש בחינם + ספסוד של משרד השיכון של כ 100,000 עבור כל דירה ואין דמי היוון רק היטל מבני ציבור למועצה שזה גרושים כך שניתן לבנות בזול מאוד.
הקבלן לא צריך לשלם על הקרקע כלום אלא בניה ופיתוח בלבד ובנוסף ניתן להעסיק פלסטינים מהכפרים הסמוכים בזול מאוד כך שגם אם הוא עושה רווח ענק עדיין ניתן לשווק במחירים מוזלים מאוד מאוד.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #86
בכל מקרה זה יכול להיות פיתרון דיור למגזר החרדי כי הקרקעות בישובים קהילתיים באיו''ש בחינם + ספסוד של משרד השיכון של כ 100,000 עבור כל דירה ואין דמי היוון רק היטל מבני ציבור למועצה שזה גרושים כך שניתן לבנות בזול מאוד.
הקבלן לא צריך לשלם על הקרקע כלום אלא בניה ופיתוח בלבד ובנוסף ניתן להעסיק פלסטינים מהכפרים הסמוכים בזול מאוד כך שגם אם הוא עושה רווח ענק עדיין ניתן לשווק במחירים מוזלים מאוד מאוד.
כל הדברים האלו אמורים להיות גם בעמנואל, רק שהמחירים בעמנואל לא כ"כ זולים בערך 1.1M לשלשה חדרים (בדירה בהנחה הרבה פחות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
ז הרבה אם אני לא טועה
100 דירות נוספות בשיווק 40 בשיווק + 60 דקה משיווק
כ600 מאושר מדיני וצריך רק היתרי בניה במועצה.
ועוד כ2000 בשלבי תכנון מתקדמים והמועצה כבר קיימה ערב ביישוב ובה היא שיתפה את התושבים בתוכניות העתדיות שמקדמים במועצה ובמשרד השיכון.
לטענת ראש המועצה כמה שיגדל היישוב עם עוד תושבים יתנפנפו הסכסוכים והמחלוקות יעלמו וכנראה שהוא צודק רק שצריך לבנות לכולם וללא אפליה (שעושים היום המשווקים) ושיהיה לכל אחד את מקומו הראוי והמכובד.
בכל מקרה זה יכול להיות פיתרון דיור למגזר החרדי כי הקרקעות בישובים קהילתיים באיו''ש בחינם + ספסוד של משרד השיכון של כ 100,000 עבור כל דירה ואין דמי היוון רק היטל מבני ציבור למועצה שזה גרושים כך שניתן לבנות בזול מאוד.
הקבלן לא צריך לשלם על הקרקע כלום אלא בניה ופיתוח בלבד ובנוסף ניתן להעסיק פלסטינים מהכפרים הסמוכים בזול מאוד כך שגם אם הוא עושה רווח ענק עדיין ניתן לשווק במחירים מוזלים מאוד מאוד.
נמתין ונראה
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
כל הדברים האלו אמורים להיות גם בעמנואל, רק שהמחירים בעמנואל לא כ"כ זולים בערך 1.1M לשלשה חדרים (בדירה בהנחה הרבה פחות)
ההבדל הוא פשוט בעמנאל הקבלן קונה את הקרקע מהמדינה על ידי מכרז בישובים קהילתיים הקרקע בחינם + ספסוד של כ 110 א'.
לקבלן יש מעמד רק של מספק שירותי בניה הקונה הוא בעל הקרקע על ידי בר רשות מהחטיבה להתישבות , ובגלל זה אין גם ערבות בנקאית ואין מס רכישה.
מצורף לדוגמא אישור משרד השיכון לביצוע הרחבה עם ספסוד המשרד לפיתוח.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #90
מבחינת קירבה לערבים כמה קרוב זה ליד כפרים
מדברים שמפחיד לנסוע לשם זה נכון?
מישהו יכול להרחיב קצת
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
בעיקר מהבחינה שיש בו עתודות בניה בשלבים מתקדמים של אלפי יח''ד בשנים הקרובות ...
אם רק ירצו לבנות...
וכאן אנחנו שוב חוזרים לצעוד על מוקשים, כי יש מי שרוצה להגיע עד ביתר ויש מי שרוצה להשאיר את האווירה הכפרית,
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
ההבדל הוא פשוט בעמנאל הקבלן קונה את הקרקע מהמדינה על ידי מכרז בישובים קהילתיים הקרקע בחינם + ספסוד של כ 110 א'.
לקבלן יש מעמד רק של מספק שירותי בניה הקונה הוא בעל הקרקע על ידי בר רשות מהחטיבה להתישבות , ובגלל זה אין גם ערבות בנקאית ואין מס רכישה.
מצורף לדוגמא אישור משרד השיכון לביצוע הרחבה עם ספסוד המשרד לפיתוח.
כלומר לא יהיו הגרלות דירה בהנחה במעלה עמוס.
תכלס כמה אתה משער שהמחיר יהיה לדירה 3 או 4 חדרים?
לפני 5 שנים המחיר לדירה 3 חדרים באיזור החדש אצל שאג וולול היה 950 אל"ש (לשם השוואה באותו זמן דירת 3 חדרים חדשה בעמנואל אצל שאג וולול עלתה 650 אל"ש)
כמה אתה חושב שהמחיר יהיה בבניינים יותר גבוהים (פיתוח אולי יותר זול) אבל עלויות הבניה התייקרו מאז?
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אם אתם מחפשים ישוב כמו שתיארתם כאן.
אני ממליץ לכם על היישוב הסמוך - מיצד.
שנראה לי מתאים לכל ההגדרות שכתבתם.

הם יחסית דומים. אבל...
מעלה עמוס מנסים להתפתח לכיוון עיר חרדית קטנה, ובונים שם בניינים וכדו’ לעומת מיצד שהתושבים מתעקשים שתישאר באווירה של ישוב ולכן אין שם בניינים ובנייה רוויה (לפחות כרגע).
וכן במעלה עמוס יש 2 קהילות ש(כמעט) נפרדות לגמרי - חסידים וליטאים.
לעומת מיצד שיש שם קהילה ליטאי אחת גדולה עם כמה זרמים בתוכה - זילברמן, בוגרי הישיבה (נחלת יאיר שנמצאת בישוב), אברכים רגילים, וחרדים מודרנים, והוותיקים (הדור המבוגר יותר ממקימי היישוב ותלמידי הרב גולדשטיין זצ”ל).
זה בכללי ההבדלים ביניהם.
מדובר על משפחה טובה, רקע חוצניק, לא מודרנית במובן הרגיל, אבל כזאת שלא מסתדרת עם הכללים המקובלים בכל שכונה חרדית, במיוחד בנושא לבוש, הם מחפשים מקום שלא יעשו פרצופים אם הילדים ינעלו סנדלים ללא גרביים, ושלא מתלבשים בדיוק כמו המקובל, זה בנוסף למקום שקט עם חיבור לטבע,
השאלה האם במושבים הנ"ל הקהילה והמוסדות מגוונים ויכילו סגנון כזה או שבסוף אלו שכונות חרדיות רגילות ממש רק קצת יותר שקטות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
מדובר על משפחה טובה, רקע חוצניק, לא מודרנית במובן הרגיל, אבל כזאת שלא מסתדרת עם הכללים המקובלים בכל שכונה חרדית, במיוחד בנושא לבוש, הם מחפשים מקום שלא יעשו פרצופים אם הילדים ינעלו סנדלים ללא גרביים, ושלא מתלבשים בדיוק כמו המקובל, זה בנוסף למקום שקט עם חיבור לטבע,
השאלה האם במושבים הנ"ל הקהילה והמוסדות מגוונים ויכילו סגנון כזה או שבסוף אלו שכונות חרדיות רגילות ממש רק קצת יותר שקטות.
ייתכן שמתאים
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
האמת היא שאני מכיר יותר את מיצד, וזה מתאים לסגנון שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
כלומר לא יהיו הגרלות דירה בהנחה במעלה עמוס.
תכלס כמה אתה משער שהמחיר יהיה לדירה 3 או 4 חדרים?
לפני 5 שנים המחיר לדירה 3 חדרים באיזור החדש אצל שאג וולול היה 950 אל"ש (לשם השוואה באותו זמן דירת 3 חדרים חדשה בעמנואל אצל שאג וולול עלתה 650 אל"ש)
כמה אתה חושב שהמחיר יהיה בבניינים יותר גבוהים (פיתוח אולי יותר זול) אבל עלויות הבניה התייקרו מאז?
כנראה משהו כמו 14000 למטר
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
מדובר על משפחה טובה, רקע חוצניק, לא מודרנית במובן הרגיל, אבל כזאת שלא מסתדרת עם הכללים המקובלים בכל שכונה חרדית, במיוחד בנושא לבוש, הם מחפשים מקום שלא יעשו פרצופים אם הילדים ינעלו סנדלים ללא גרביים, ושלא מתלבשים בדיוק כמו המקובל, זה בנוסף למקום שקט עם חיבור לטבע,
השאלה האם במושבים הנ"ל הקהילה והמוסדות מגוונים ויכילו סגנון כזה או שבסוף אלו שכונות חרדיות רגילות ממש רק קצת יותר שקטות.
לדעתי לא מתאים למעלה עמוס
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
מבחינת קירבה לערבים כמה קרוב זה ליד כפרים
מדברים שמפחיד לנסוע לשם זה נכון?
מישהו יכול להרחיב קצת
מהיישב עצמו לא רואים ערבים בכלל. על הדרך עוברים ליד כפרים קטנים, אבל לא משהו רציני. זה הרבה פחות מביתר והכפרים הענקיים שלה (חוסאן נחלין וואדי פוכין) שסובבים אותה מכל הכיוונים וחולשים על הכביש ממש.
פעם רשאונה למי שלא מכיר זה יכול להיות קצת מפחיד, אבל מתרגלים ממש מהר.
אגב, הכפר ההכי קרוב למעלה עמוס הוא קיצן, שהוא כפר בדואי, שהם באופן כללי הרבה פחות בעייתיים. (יותר פרימיטיביים)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #99
ועוד כ2000 בשלבי תכנון מתקדמים והמועצה כבר קיימה ערב ביישוב ובה היא שיתפה את התושבים בתוכניות העתדיות שמקדמים במועצה ובמשרד השיכון.
זה לא אומר כלום. התהיליכים ביו"ש הם מאד מסורבלים וארוכים ויכולים לקחת שנים ארוכות. נקווה שעכשיו שיש שר שדוחף את זה חזק העניינים יתחילו להתקדם
 
אם רק ירצו לבנות...
וכאן אנחנו שוב חוזרים לצעוד על מוקשים, כי יש מי שרוצה להגיע עד ביתר ויש מי שרוצה להשאיר את האווירה הכפרית,
זה לא לגמרי סותר, הבנייה המתוכננת אמורה להיות בסגנון כפרי, כגון בניינים מדורגים וכניסות פרטיות ללא חדרי מדרגות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

כבר תקופה שאני רוצה ללכת לבקר במעלה עמוס.
המקום קרוב יחסית לירושלים (40 דקות בוויז) - בהשוואה לבית שמש לדוגמה, זה מרחק לגיטימי לחלוטין.
מה שהטריד אותי בנושא זה הנסיעה דרך כבישי יו"ש שחלקם עוברים ממש סמוך לכפרים ערבים וכולם משמשים גם את תושבי הרשות הפלסטינית.
זה לא משהו שחרדי מן היישוב רגיל לעשות וזה קצת מעלה חשש.

בשיחה עם תושב המקום (מבין מכרי) - טען האיש שזה משהו שמתרגלים אליו והוא לא מוטרד כלל מהנושא הזה.

במבט מלמעלה ובמחקר קצר ניתן לסכם את הנושא בכמה נקודות:
יתרונות במעלה עמוס:
1. קרבה לירושלים.
2. דיור זול בהשוואה לירושלים / בית שמש (ועוד ידובר..).
3. מקום שקט ופסטורלי (האמנם?).

חסרונות במעלה עמוס:
1. נסיעה דרך כבישים מפוקפקים וסכנת חיים ל"ע.
2. תחבורה ציבורית ירודה מאוד.
3. מחסור בתשתיות כמו סופר נורמלי, קופות חולים, בתי מרקחת, חנויות וכדו'.
4. באופן כללי זה נראה מקום שלא מתפתח (בלשון המעטה.. ועוד יורחב בהמשך בע"ה), יישוב שנוסד לפני למעלה מ-50 שנה ועדיין אין בו בית מרקחת או סופרמרקט ראוי לשמו - זה אומר דרשני.
5. הסכנה הביטחונית שבמגורים בהתנחלות. רק לפני שנה אחד מתושבי המקום כמעט ונסקל למוות בכביש הכניסה ליישוב כשחבורה של פורעים מכפר קיסאן הסמוך ניסו לבצע בו לינץ'.

---

לאחר פרק זמן ארוך שבו לא עלתה בידי לבקר ביישוב, נסעתי לשם אתמול ברגשות מעורבים.
מצד אחד לא היתה בי ציפיה גדולה מהמקום, אך מצד שני כמה מתושבי האזור ממכרי מדבררים את המקום ומשבחים אותו ביותר.

חשבתי לשתף פה את רשמי מהסיור שעשיתי בעיר על מנת להחכים גם אחרים שחושבים על הכיוון הזה כמקום להשתקע ולגור בו.

ברשותכם אתן סקירה קצרה על היישוב למי שלא מכיר ולאחר מכן אצרף גם עדות אמת ממה שראיתי (ואולי גם כמה תמונות שצילמתי, בבחינת טוב מראה עינים..).

---

על דרך חתחתים מתפתלת בין גבעות החול והטרשים של מזרח הרי יהודה נצבת ההתנחלות החרדית מעלה עמוס.

שמו של היישוב הקטן שהוקם בראשית שנות ה-80 (ונקרא על שם הנביא עמוס שפעל באזור) עולה מפעם לפעם בקונוטציות של בעיות משבר הדיור למגזר החרדי ואף לא אחת מוצע כפיתרון אפשרי למחירי הדיור המאמירים בארץ הקודש.

מזה זמן שגמלה בי ההחלטה לבקר בהתנחלות החרדית הראשונה, אך עברו אי אלו חודשים לפני שהצלחתי להתפנות לנושא ולהקדיש זמן לסיור של ממש בשטח היישוב.

למרות היתרון הראשי של מעלה המוס - קרבתה לירושלים - אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמקום אינו נגיש במיוחד.
מבחינת תחבורה ציבורית - קו 365 נוסע מירושלים ליישוב בתדירות של פעם בין שעתיים לשלוש (בסה"כ 10 נסיעות ביום) ובדרך עובר גם ביישובים הסמוכים במזרח גוש עציון (מגדל עוז, אפרת, אלעזר וכו) - תדירות דלה מאוד בהשוואה למקובל בריכוזים החרדים.

נסיעה ברכב למעלה עמוס מוערכת במשהו כמו 40 - 45 דקות (עפ"י הוייז) - זמן סביר לחלוטין (בהשוואה לבית שמש לדוגמה),
*אבל!* בשונה מנסיעה רגילה בכביש 1, המסלול "הבטוח" למעלה עמוס עובר דרך רשת של כבישים מתפתלים בין כפרים ערביים עויינים כאשר חלק גדול משכניך לנסיעה הם תושבי הכפרים הנ"ל ולמעשה רוב לוחיות הרישוי שראיתי סביבי במהלך הנסיעה היו של הרשות הפלסטינית.
זוהי חוויה מטלטלת למי שלא רגיל בה, לנסות ולהתשלב בנתיב כאשר כל היושבים ברכבים שסביבך בחזקת מרצחים ומחבלים - סיטואציה לא נעימה בכלל.

במה דברים אמורים, בנסיעה בשעות היום, קל וחומר בשעות הלילה.
מה קורה אם יש תקלה או פנצ'ר ברכב ואתה נאלץ לעצור בצד הדרך במקום כזה?
זו אינה סיטואציה שמתאימה לכל אחד ויש לשקול היטב את הנושא.

ליישוב ניתן להגיע דרך כביש 60 ואז לפנות שמאלה לכביש 3157, לאחר מכן לעלות על כביש 356 ולעבור לכביש הכניסה של מעלה עמוס - 3698.

אפשרות נוספת ופחות מומלצת היא לנסוע דרך ההתנחלויות תקוע, הנוקדים, ההרודיון וכו' - מה שהגדיר לי אחד מתושבי האזור כ-"חוויה פחות נעימה..".

---

רשמים מסיור ביישוב:
ליישוב הגעתי בסביבות השעה 13:30 בצהריים,
בכניסה ליישוב קיבל את פני שלט חלוד "כאן תוקם מעלה עמוס..", מכיוון שהיישוב נוסד בימים בהם מנחם בגין במנוח כיהן כראש ממשלת ישראל יש להניח שהשלט המתקלף עומד שם למעלה מ-50 שנה, מה שמלמד קצת על האופי המנומנם של המקום ושל תושביו.

היישוב כולו קטן מאוד, כיכר וחצי עם כמה רחובות ללא מוצא.
את הרחובות ניתן לחלק:
האזור הוותיק שמורכב משילוב של מבני אבן עגומים ומתפוררים (אצרף פה תמונות בהמשך בעז"ה) ואזור נוסף של בניה חדשה יותר שבעיקרה כוללת בתים דו משפחתיים.
ניתנת האמת להיאמר - המראה הכללי של ההתנחלות לא עושה רושם של מקום מתוחזק.
גני שעשועים בסוף הקיץ ללא קירוי או ברזנט מלמדים שעריית המקום לא השקיעה בכיוון הזה (ובמה כן?).

תופעה נוספת אליה נחשפתי היא הימצאם של בתי רפאים נטושים לצד בתים בהם מתגוררות משפחות עם ילדים, מראה לא נעים בעליל שמשרה על היישוב הקטן אווירת תוגה וייאוש.

אי אפשר להתעלם מהנוף הבראשיתי והרוגע מסביב.
לעמוד מול הרי יהודה במלוא תפארתם ולנשום את ריחה של אדמת ארץ ישראל זו חוויה משכרת שיש בה כדי לרפא לבבות נדכאים ולהשקיט נפשות יגעות.
אבל אחרי כמה דקות בדממה וברוח - אי אפשר להתעלם מהרגשת אי הנוחות שעולה בך מהשקט הכבד בין ההרים המבודדים.
כשבוחנים את הנוף בעין מדוקדקת ניתן לפתע גם להבחין בצריחי המסגדים מהכפרים שבסביבה או לראות ענני אבק שמעלים טרקטרונים בין גבעות החול שבאופק.
כמו כן הנוף ביישוב וגם בכבישים סביב משופע במגרשי קברות של שלדי רכבים בעלי לוחיות רישוי לבנות וירוקות - מראה מחלחל כשלעצמו.

נוכחות צבאית הדוקה סובבת את האזור, ניתן לראות גם חרדים מאנ"ש נושאים כלי נשק ארוכים ברחובות היישוב, מראה חריג ללא ספק שמוסיף ומעלה סימני שאלה רבים על מצב הביטחון האישי והשקט המדומה בסביבה.

שאלה ששאלתי את עצמי היא: היכן תושבי האזור עושים קניות לשבת?
איפה קופות החולים? איפה בתי המרקחת? איפה קונים כיפה וציצית?
בכפר קיסאן?
בכפר תוקוע?

בשונה מהאזור המערבי של גוש עציון שבו יש מרכזי קניות וחנויות רבות - נראה שחלק זה של הרי יהודה לא מפותח דיו וגם לא נראה שמישהו מתכוון לשנות זאת.

לגבי מחירי הדיור - יש להניח ששכירות במקום שכזה תהיה זולה משמעותית משכירות באזור ירושלים או בית שמש.
דא עקא - קשה לתת תשובה לשאלה הזאת מכיוון שברגע כתיבת האשכול אין ולו נכס אחד מפורסם להשכרה באתר יד2 במעלה עמוס (לא להתבלבל היישוב הסמוך "איבי הנחל" אשר הוא סיפור בפני עצמו וראוי לאשכול משלו).
כנ"ל לגבי קניית בית - באתר יד2 מפורסם רק נכס אחד למכירה אך ללא ציון מחיר.

---

לסיכום,
במעט השקעה ורצון טוב ניתן היה לפתח באזור מעלה עמוס קהילה חרדית איתנה או אולי אפילו רצף של יישובים שהיו יכולים להקנות ביטחון אישי וכלכלי לאזור כולו ואף להוות פיתרון של ממש עבור זוגות צעירים רבים.
בממשלה שבה במשרד השיכון יושב שר חרדי ניתן היה לצפות לקצת יותר השקעה בכיוון הזה.
ניתן לקחת לדוגמה את העבודה של סמוטריץ להוספה והרחבה של התנחלויות דתיות ביו"ש, שיפור והרחבת הכבישים וכו' וכו',
ועוד חזון למועד.

אם יש פה מתושבי מעלה עמוס בפורום - אני חושב שכולנו נשמח לשמוע מכם עוד לגבי מוסדות לימוד וסגנון האוכלוסיה ביישוב.


___

מפה הגעה ליישוב:
1758884520231.png

מבנה נטוש במעלה עמוס - מראה אופייני לרחובות היישוב..
1758884530899.png


עמדת שמירה צהלית עזובה בשטח היישוב:
1758884544390.png


נוף לכיוון צפון (כפר קיסאן):
1758884556568.png


מראה הנוף לכיוון מערב:
1758884569867.png

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה