דרוש מידע מיזם מרגש לע"נ אפרים נחום ראם ז"ל

[Bat hen]

קיבלתי בעז"ה!

 

[תמלילנית]

קיבלתי על עצמי. בעז"ה

 

[Levana.c]

גם אני מקבלת על עצמי בעזרת ה'!
יוזמה מבורכת!!!
שנשמע רק בשורות טובות!

 

[לאלה]

מקבלת

 

[Studio Grafix]

וואו איזה מרגש
יישר כח עצום!!
מצטרפת גם בעז"ה

 

[נחמי ווייס]

גב' מוריה לוי, אחותה של לאה, משתפת אותנו ברגעים נשגבים להם היתה עדה במירון בשבת האחרונה. "בימים כתיקונם לאה לא מרשה לספר שום דבר בשבחה. מנצלת את ההזדמנות לכתוב לכן את אשר על ליבי בלי הצנזורה שלה..."

כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים / הגב מוריה לוי.

מירון, ערב שבת פרשת שמות-- אנחנו, אחות של לאה ובעלי, מגיעים לצימר מהמשימה שהוטלה עלינו בשעה 3:50, עדיין צריכים להספיק להתארגן לשבת, ובעל הבית מזכיר לנו שהדלקת נרות בשעה 4:12. דקות לאחר מכן אנחנו מקבלים טלפון מהאחות המנהלת את מאמצי החיפוש מירושלים. היא מעדכנת בבהלה שמתקבלות הודעות על ניידות ואמבולנסים רבים שמוזעקים לאזור אמירים, ומבקשת שניכנס ונבדוק האם ראם מעודכנים במשהו שקרה... טלפון נוסף מאחד הגיסים מבשר שהמשטרה בדרך להודיע הודעה, אך עדיין נדרש זיהוי סופי בבית החולים... המומה, אני רצה לצימר של ראם. גיטי, הבת, פותחת את הדלת ומעדכנת שלאה ובעלה כבר מודעים לכך שהמשטרה בדרך. אני מנסה להבין איך הם מגיבים, וגיטי אומרת ש'כן, הם מבינים טוב מאד את המשמעות, והם כבר ניסו ליצור קשר עם המשטרה כדי לומר שעל מנת למנוע חילולי שבת הם מבקשים שלא להגיע, אבל הם לא זוכים למענה. כעת הם מתארגנים לשבת הנכנסת בעוד דקות בודדות...' כעבור דקות ספורות מגיעה המשטרה. השוטר מנסה לברר אם יש צורך, לדעתנו, להמתין לכוחות רפואה, ובהתחשב בחוסן יוצא הדופן של ההורים הוא משתכנע שלא. הוא מבקש ממנו להצטרף אליו, וביחד אנו נכנסים פנימה. ואז—אז, אנו זוכים לחזות במו עיננו במעמד נשגב ונורא: הרב ראם ולאה שכבר הדליקה נרות מכניסים אותו, השוטר מבשר את בשורת האיוב ש'כן, מצאנו את אפרים, לפי כל הסימנים שבידנו זה הוא. אבל נדרש זיהוי סופי בבית חולים והוא מבקש מההורים להתלוות לצוות שיגיע לקחת אותם לבית החולים'. הרב ראם ולאה יושבים בבגדי שבת בפנים רציניות. 'כן, אנחנו מבינים היטב מה שאתה אומר' הם מגיבים, ' ובאמת- לא יכול היה להיות זמן מתאים יותר משבת קודש שנקבל את ההודעה על הבן שלנו, הנשמה הגבוהה הזו! לא יכול היה להיות מקום מתאים יותר מאשר מירון אצל רבי שמעון... אבל- עכשיו שבת! אנחנו לא נבוא לזהות אותו בשבת, נגיע במוצאי שבת... בשבת אסור להצטער!!!' הם לא שואלים שום שאלה, ולא מבקשים שום מידע על שום פרט… 'יש לנו רק בקשה אחת', הם אומרים, 'אנחנו מאד מבקשים שלא ייגרם חילול שבת עכשיו, שלא יצאו הודעות לתקשורת, ובבקשה תעשו מה שאפשר להימנע מחילולי שבת...' השוטר נאלם דום, על הפנים שלו ניכר שהוא מתקשה להאמין למה שרואות עיניו. בהתרגשות הוא אומר שהוא מכבד את הבקשה, ורק צריך לקבל אישור לכך, ומבקש ממנו לצאת אתו לשמוע שהבקשה מאושרת... אנחנו יוצאים החוצה, הוא מדבר עם גורם כלשהו והאישור מתקבל. אנחנו מסתובבים לפנות חזרה את הצימר של ראם, ונדהמים לראות את הרב ראם ואת לאה כמו מלך ומלכה בבגדי השבת האציליים, בפנים מאירות, בחיוך עדין ובברכת 'גוט שבת' חולפים על פנינו. אנחנו לא מאמינים למה שאנחנו רואים... 'לאן זה?' אני שואלת בתדהמה לאה עונה: ' אנחנו הולכים לציון... בשבת אסור להצטער....' כשהם חוזרים מתפילת ערבית השולחן כבר ערוך והרב ראם מבהיר שהם רוצים שהשבת תהיה שבת רגילה ושמחה. כן, כן, עם דברי תורה, עם שירה ועם זמירות, וכן, גם עם אורחים... הם מעוניינים להזמין את בני המשפחה שנשארו גם הם במירון להצטרף לסעודות כי כך האווירה תוכל להיות שמחה יותר... מאוחר יותר ניסיתי לשחזר את המחשבות שחלפו בראשי באותן דקות בודדות בין תפילת המנחה הנסערת, הצער הבלתי נתפס והידיעה שעוד מעט נכנסת שבת. נכון, אני יודעת שבשבת אסור להצטער.. אבל מה עושים??? איך עומדים בזה??? אני אומרת לעצמי בייאוש שכדודה, זה לא שייך שלא להצטער עכשיו על האחיין האהוב כל כך, ובטוחה שאין מצב שאצליח לשלוט על הרגשות הסוערים ומתפרצים... אני נזכרת על סיפור ששמעתי על הסבא מסלבודקה זצ"ל, שהתבשר על פטירת בנו יקירו בשמחת תורה והתאפק עד מוצאי החג מלהצטער, ופוסקת לעצמי שזה מתאים לדרגות של גדולים מדורות קודמים, לא לאנשים בדרגה שלנו... אבל- כשאני רואה את האבא, את האמא את האח והאחות, את עוז רוחם והשליטה על הרגש, אני לומדת בקל וחומר שאם הם יכולים, אני בוודאי יכולה, והנה אפשר! ההוכחה לפניי... וכשמאמינים שאפשר, גם מוצאים את הדרכים להצליח... כמעט באופן מוחשי אנחנו עוברים ל'מצב שבת': שבת מנוחה, מנוחת אמת ואמונה, מנוחה שאתה רוצה בה... ועל מנוחתם יקדשו את שמך... קשה לתאר במילים את השבת שעברה עלינו, שבת של קדושה אמונה וגדלות, איפוק ושליטה. שבת של קבלת דין שמים באהבה, שבת שהיא 'מעין עולם הבא' במובן הפשוט ביותר של המילה. כן, דיברנו על אפרים, על הדבקות שלו בה', על הצדקות שלו, על העוצמות המיוחדות ויראת השמיים הטהורה שלו, אבל--- הכול היה באווירה מרוממת של שבת קודש, עם כוחות נפש עילאיים, עם שליטה עצמית בלתי ניתנת לתיאור, וכפיפות מוחלטת להלכה ולדבר ה'. שבת של מנוחת הנפש בתנאים על אנושיים ובמצב בו אי אפשר להאמין שזה שייך... בשבת בבוקר, בין הקידוש לסעודת הבקר, לאה מזמינה אותנו לצאת לגינה, אל כסאות הגן והערסלים.. וכך, בתמונה בלתי נתפסת היא מפרטת ומודה לה' על כך שבתוך הקושי הנורא הוא מדד בהשגחה פרטית רחומה את מנת הכאב, ועטף אותה בחסד וברחמים של שהות במירון, ליד הציון, ואפילו בפינוק של צימר ואויר צח ונוף... כי אפשר לאדם בעולם הזה, להיות כמלאך לרגעים... כי אפשר לאדם בעולם הזה, ליהנות מזיו הקודש...

 

[227]

מרטיט.

 

[דדד]

מתוך עלון שמורה במבול, מאת גב' לאה ראם:

אהובותי,

קשה עד מאד הכתיבה,

הדמעות מציפות את הלב כנחל שוצף,

הכאב צורב

והצער ממלא בעוצמה כל פינה בלב…

ובכל זאת,

היקרות שישבו כאן אתמול ושאלו,

בשמן ובשם אחרות:

האמנם?...

לא נותנות לי מנוח.

"עשרות בגדים נזרקו" "כמויות של קבלות טובות" "אלפי פרקי תהילים"...

איך יתכן?

"באתי לקבל תשובה"

הן אמרו.

ובאמת,

דווקא עבורי,

שליבי יודע מרת נפשי,

אין בכלל שאלות.

כמו כן,

אני רוצה להזכיר שוב

שלמרות שאנחנו חיים בעולם שכולם רוקמים דילים עם הקב"ה

שיש תעריף ידוע לכל ישועה

ועוד

אנחנו כאן בשמורה מתחילות ממקום אחר

אנחנו כאן בהכרה ברורה שה' הטוב מרעיף לנו אין סוף מחסדיו

וזאת הזדמנות שלנו להשיב לו טיפה מהים.



אבל מאחר ובכל זאת חיכינו לראות משהו…

קצת לסדר את המשוואה של הצלת הילד מהמבול בשמורה בזכות השמורה במבול…

אמרתי לנפשי שאחלוק עימכן את האור הגדול שה' הטוב משפיע עלינו בשעתינו הכואבת.



שמור במבול

אין זה סוד שלבננו היקר והמופלא, עלם שעשועים, טהור העיניים וזך הלבב -

היתה נטיית לב אחרת מהקרקע המשובחת בה גדל.

ולעולם לא אוכל לדעת מה היתה הנקודה שגרמה לו לבקש משהו אחר. אבל זאת ודאי אוכל לדעת, שהעובדה שהישיבות הקדושות הן היום תיבת נח אמיתית מפני מבול התקופה - אין עליה עוררין. כשאפרים ביקש משהו אחר, הוא נכנס לסיכון אימתני.
כמו להלך על חוט דק בין שני צוקים אדירים. סכנת הנפילה וההתרסקות גדולה, מוחשית, קיימת ולמגינת לב, רבים חללים הפילה.

אפרים יקירינו פסע בשבילים, סלל דרך, ניכש עשבים, חצב בהר ודאה על כנפי רוח -

ובכל הדרכים הקשות הללו, זכה בשמירה מיוחדת.

הוא נשאר נפש נקיה וצחה, נשמה קדושה וטהורה, בן עליה אמיתי

ואני כאמא, העוקבת בחיל ובדאגה,

יודעת גם יודעת שאילו פי מלא שירה כים ולשוני רינה כהמון גליו ושפתותי שבח כמרחבי רקיע אין די בלהביע התודה לה' על הזכות האדירה שבננינו היקר היה תמיד ילד שעשועים, בן מחמדים, צח וקדוש

מלא שמחה של עבודת ה' מחד, ורצינות של יראת ה' מאידך.

בשביל לזכות באוצר הנדיר של הנשמה הגבוהה הזאת, לא מספיק זכויות של אמא אחת

ואף לא של משפחה שלמה

צריך את הזכויות שלכן, ליבות כלל ישראל,

ועל כך תודתי לה' הטוב ולכל אחת ואחת מתחזקת כאן בקהילה הקדושה הזאת.



מתוך הערפל:

כל כך הרבה סיפורים מסתיימים אחרת. כאלף נעדרים כאן בארץ הקטנה שלנו בלעה אותם האדמה ולא נודע כי באו אל קרבנה. לאף אחד אין ביטוח, וה' הטוב ברחמיו העצומים ובחסדו הגדול עלינו - מנע מאיתנו את האסון הבלתי נתפס הזה.

ולא די בזאת, אלא גברו רחמיו יתברך עלינו ביותר.

ביום ראשון השתתף אפרים באזכרה כעשירי במניין בדרך פלאית. פתאום הוא הגיח מתוך המסלול של נחל עמוד בדרכו רגלית ממירון. כאב לנו מאד החשש שמא הוא עשה ביום שני, בסופה הנוראה, את המסלול המסוכן הזה בתנאי מזג אויר אלו.

בחסדי ה' עלינו, הוא נמצא בנקודה כזאת שהיעד אליה הוא מערה ידועה, מוכרת ומקובלת לכל מי שרוצה לקרוא אל ה' יתברך בהתבודדות. גורמי הביטחון אומרים לנו באופן ודאי שלא עשה שום מעשה או מסלול חריג או מסוכן!

מה' מצעדי גבר, וניתן לראות בברור שקטע היציאה לכוון המערה נעשה חלקלק בתנאי מזג האויר האיומים ואפרים, כמו גם המחלצים שהגיעו, החליק בנקודה מסויימת לתוך שוחה שקשה היה במזג אוויר זה, בתשישות שלו אחרי הצעידה הרגלית בת השעה, להיחלץ ממנה.

כהורים ודאי היינו יודעים שדבר כזה או דומה ארע לו, אבל עבור כל מי שלא הכיר אותו - יש כאן חסד גדול כשהערפל הכבד מתבהר ומתבררת התמונה השלמה והמתאימה לנשמה הגבוהה ובעלת החיות הזאת.



אור גדול:

ומכאן, לאור העצום והגדול שזכינו לו, מה שאין כמעט בני אנוש בדורינו הזוכים

להארת פנים המופלאה הזאת - הנשיקה הענקית מבורא העולם, הטוב. והמטיב.

אפריים, בני אהובי מחמד ליבי, השיב נשמתו למעלה מתוך שלא יכול לסבול יותר את קור העולם הזה, תרתי משמע, שכב תחת השיחים במרחב הפתוח.

יער שורץ חיות השואגות לטרף ומבקשות אוכלם, עופות דורסים מייחלים למציאות מעין אלו ועוד פגעי מזג האויר ומרעין בישין.

זאת ועוד,

שבאופן טבעי מרגע שהנשמה עוזבת את הגוף, אין בכוחה להפיח חיים בחומר שמתחיל להרקיב, לשנות מראה צורה וצבע, להעלות צחנה ובמילים אחרות - לאבד צלם אנוש.

הגענו לזהות את אפריים.

הזהירו אותנו ממראות קשות.

הכינו אותנו שהלוויה תתעכב הרבה משום שזיהוי אחרי ימים ארוכים כל כך - דורשת זמן רב.

בעלי נכנס לזהות,

והיה המום כולו.

הוא גילה את אותו מלאך מתוק שהכרנו

ללא שום שינוי כלל בכל גופו

בפנים מלאכיות, טהורות וקדושות

אין שום דרך טבעית להסביר את הפלא האדיר הזה.

נסענו איתו 3 שעות ברכב זק"א

חמישה ימים אחרי שהנשמה עזבה את הגוף הטהור

וכולו ניחוח גן עדן.

מלווין מרכב החברה קדישא, שחוו דבר או שניים מימיהם,

לא האמינו לתחושת אפם…

שום קמצוץ של ריח לא נעים… חמישה ימים אחרי פטירה…

מתוכם ארבעה ימים בשכיבה בטבע -

רק עם שמירה של ה' יתברך.

אהובותי,

זה לא היה חייב להיות ככה…

זאת מתנה אדירה, חיבוק עז ונשיקה גדולה מה' יתברך

שלמרות שאנחנו בעולם ההסתרה

בכל זאת גילה לנו טפח והצצה נדירה לעולמות עליונים

להביא נחמה לכאב נפשינו



איני יכולה להאריך

המנחמות כבר מתחילות להגיע

בעזרת ה' בודאי עוד נשוב ונתחזק יחדיו

זהו כאן בקצרה לעכשיו

אוהבת אתכן

מודה בכל לב על ההשתתפות הכנה

ומתפללת יחד עמכן לבא הגאולה השלמה,

לאה

אין מילים בכלל.
איזו אמא גיבורה.
אילו עוצמות יש בדור הזה, אלוקים.

 

[עמליה 098]

ניסיתי לעשות "הסרה מרשימת התפוצה" של ה"מענינים"
וקורה משהו מוזר- קופץ דף של נטפרי שזה אתר גרוע.
אני לא רוצה אתר רק להסיר את עצמי.
למשהי יש נסיון איך מפסיקים לקבל מהם?

 

[AtArA R]

ניסיתי לעשות "הסרה מרשימת התפוצה" של ה"מענינים"
וקורה משהו מוזר- קופץ דף של נטפרי שזה אתר גרוע.
אני לא רוצה אתר רק להסיר את עצמי.
למשהי יש נסיון איך מפסיקים לקבל מהם?

שלחי להם מייל חוזר.

 

[גדולים מהחיים]

אני גם יצאתי השבוע מהמעניינים וצריך פשוט לשלוח מייל חוזר למהדורה האחרונה ולכתוב שם הסרה

 

[סיפורים]

תודה למעוררת!
מקבלת על עצמי - ושנראה כבר ישועות!!!!!

 

[לאלה]

כשמיליון אנשים צועדים צעד אחד קטן האדמה רועדת.

 

[תמר בר חנין]

בלנד"ר

 

[מירי ש]

מצטרפת גם בעז"ה.

 

[ברחל ביתך הקטנטנה:)]

מקבלת בעז"ה.
מדהים.

אגב שלחו לי שיש עכשיו עצרת ואפשר לשמוע בשידור חי את הרב שטיין ורבנים מהמשפחה
02-6440292

שלוחה 4 > 1

 

[/ אבן ספיר /]

כשמיליון אנשים צועדים צעד אחד קטן האדמה רועדת.

וואו איזה משפט!

---
גם אני מצטרפת בלי נדר
שנשמע ונתבשר רק בשורות טובות!

 

[zipzip]

מקבלת גם כן, כל הכבוד על היוזמה!

 

[atara m]

קבלתי ע"ע בל"נ.
שיהיה לע"נ.

 

[M . A]

מצטרפת