דרוש מידע מילגה עבור מקצוע שאין עליו אישור פיקוח

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום,
אני רוצה ללמוד במכון אדלר, לימודי הנחיית הורים,
אשמח מאד אם משהי/ו ידע לאמר לי אם יש דרך לקבל מילגה על לימודים כאלה,
אין אישור פיקוח על התחום הזה של הנחיית הורים,
תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שלום,
אני רוצה ללמוד במכון אדלר, לימודי הנחיית הורים,
אשמח מאד אם משהי/ו ידע לאמר לי אם יש דרך לקבל מילגה על לימודים כאלה,
אין אישור פיקוח על התחום הזה של הנחיית הורים,
תודה רבה!
אשמח שתצרי איתי קשר ID054842848אין לכתוב כתובת מייל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
שלום לכולם חברים,

אתמול קרה לי משהו שאני פשוט חייב לשתף פה בפורום עם כל מי שנושם עימוד וטיפוגרפיה. יצא לי להתפלל במרחב מוגן בבית של השכן שלי מעמד ותיק מאוד איש מקצוע שעובד כבר 30 שנה במערכת של 'יתד נאמן' (ועוד כמה הוצאות לאור גדולות). גם בתור אחד הכתבים וגם בתור מעמד שמלמד עימוד בתוכנה 3B2 דיברנו קצת על עבודה, על אינדיזיין, על תג, ואז הוא התחיל לדבר איתי על תוכנת 3B2 .

תשמעו, הייתי בשוק. תמיד שמעתי את השם הזה נזרק באוויר פה ושם בהקשר של עיתונים ישנים, אבל לא הבנתי איזו מפלצת של תוכנה זאת, ולמה עד היום המקצוענים הכבדים באמת לא מוכנים להישתחרר ממנה.

הוא הראה לי קצת איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים, וזה גרם לי להבין כמה אנחנו לפעמים מוגבלים בתוכנות שאנחנו עובדים איתן היום.

אז מה זה בעצם 3B2 (ולמה זה כל כך שונה)?

למי שלא מכיר, 3B2 (שהיום שייכת ל-PTC ונקראת Arbortext APP) היא פחות תוכנת עימוד ויזואלית ויותר מנוע עוצמתי שמבוסס על קוד ולוגיקה.פעם, בימים שהמחשבים היו איטיים, היא הייתה התוכנה היחידה שיכלה לקחת עיתון יומי שלם, עם כמויות פסיכיות של טקסט, ולעמד אותו במהירות שיא. אבל מה שמדהים זה היום. היום היא פשוט סוס עבודה של אוטומציה. הוא הראה לי איך הוא שואב קובץ XML עצום והתוכנה מסדרת אותו לפי חוקיות ברמת המילימטר – כמעט בלי מגע יד אדם.

למה הוא טוען שהיא לוקחת את 'תג' בהליכה? כמובן ששאלתי אותו על תג, הרי תג היא המלכה של ספרי הקודש. הוא חייך והסביר לי את ההבדל: תג היא תוכנה גאונית אבל ספציפית. היא בנויה לפתור בעיות נקודתיות של טקסט עוטף ורב-טקסט.
3B2, לעומת זאת, היא כמו שפת תכנות לעימוד.

  • האוטומציה: ב-3B2 אתה יכול להגדיר חוקיות מטורפת (למשל: "אם הטקסט הזה ארוך מ-X, תכווץ את הרווחים בפסקה הקודמת ב-2%, תשנה פונט ותעביר עמוד"). בתג דברים כאלה דורשים התערבות ידנית או סקריפטים חיצוניים מורכבים.
  • מהירות ויציבות: איפה שתג (ואפילו אינדיזיין) מתחילות לקרטע ולגמגם עם קבצים עמוסים ומאות עמודים של טקסט מורכב – 3B2 אוכלת את זה בלי מלח, בגלל שהיא לא מבזבזת משאבים על ממשק גרפי כבד.
  • שליטה טיפוגרפית: רמת הדיוק והשליטה על כל אות, רווח ומיקום בעמוד היא אבסולוטית. זה מבוסס קוד, אז אין דבר כזה "באג תצוגה", מה שאתה כותב זה מה שיוצא בפיקסל.
מה יש בה שאין באחרות?
מעבר לאוטומציה הקיצונית, התוכנה יודעת לייצר אינדקסים ותוכן עניינים תוך כדי תנועה, לעשות חישובים מתמטיים על מיקומי טקסט (ממש פונקציות בתוך העימוד), והיא בנויה לעבוד עם בסיסי נתונים. בעיתון יומי שיש בו מבזקים, מודעות שמשתנות ברגע האחרון וכתבות שמתארכות – המערכת יודעת להתאים את עצמה דינמית.

החיסרון היחיד שלה? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

מי בכלל משתמש בזה היום בעולם (ולמה שלא יעברו לאינדיזיין)?

שאלתי אותו בדיוק את זה: "אם זה כזה מסובך, מי בכלל קונה את זה היום?". התשובה שלו הפילה אותי.מתברר שהלקוחות הכבדים של התוכנה היום הם לא רק עיתונים ענקיים (שבנו סביבה מערכות אוטומטיות שלמות), אלא תאגידי ענק בינלאומיים:

  • תעשיות התעופה והביטחון (כמו בואינג ואיירבוס): תחשבו על ספר הוראות יצרן של מטוס. מדובר בעשרות אלפי עמודים שמתעדכנים כל הזמן וצריכים לצאת ב-20 שפות. אינדיזיין תקרוס מזה. ב-3B2, מהנדס של בואינג מעדכן שורת מידע במסד הנתונים, והתוכנה פולטת אוטומטית PDF מעומד מחדש של כל הספר תוך דקות.
  • הוצאות לאור אקדמיות ומדעיות (STM): ז'ורנלים מורכבים של רפואה ומדע עם נוסחאות קשות, גרפים וטבלאות שמוזנים ישירות ממאגרי נתונים.
  • גופים ממשלתיים ופיננסיים: מקומות שחייבים להפיק דוחות ענק באפס זמן ובלי אף טעות אנוש במיקומי הטקסט.
הסיבה שממשיכים לקנות אותה היא שבחברות כאלה, זמן ודיוק שווים מיליונים. ברגע שהקמת את ה"תבנית" (הטמפלט) וכתבת את הקוד, המערכת עובדת על אוטומט וחוסכת סוללה של עשרות ביצועיסטים שהיו צריכים לעמד ידנית.

אז כמה התענוג הזה עולה?

פה מגיעה שורת המחיר שמסבירה למה זה לא נמצא על המחשב של כל פרילנסר מתחיל.3B2 היא לא תוכנה של "20 דולר לחודש ענן" כמו אדובי. זו תוכנת אנטרפרייז (Enterprise) לחברות. רישיון בסיסי למחשב אחד יכול להתחיל באזור ה-4,000 דולר(!), ורוב החברות הגדולות בכלל קונות את גרסאות השרת שרצות ברקע, ומשלמות על הטמעה ופיתוח סכומים שמגיעים לעשרות אלפי דולרים. כשזה מחליף מחלקת עימוד שלמה, זה פשוט משתלם להם.
זה מה שג'מני כתב לי:

הערכת עלויות (בדיולר אמריקאי):​

  • רישיון בסיסי (Desktop): המחיר לגרסת שולחן עבודה בודדת (Node-locked) מתחיל לרוב באזור ה-$4,000 - $5,000 כרכישה ראשונית.
  • מודל מנוי (Subscription): ארגונים רבים עוברים למודל שנתי שנע סביב $2,000 - $3,000 למשתמש בשנה, הכולל תמיכה ועדכונים.
  • גרסאות שרת (Server/Publishing Engine): עבור מערכות אוטומטיות לחלוטין שמייצרות אלפי דפים ללא מגע יד אדם, המחירים מטפסים משמעותית ויכולים להגיע לעשרות אלפי דולרים ($20,000 ומעלה), תלוי בהיקף השימוש.

גורמים המשפיעים על המחיר:​

  1. סוג הרישיון: האם מדובר ברישיון קבוע למחשב ספציפי או רישיון "צף" (Floating) שניתן לשתף בין משתמשים (יקר יותר בכ-20%-30%).
  2. תוספים (Add-ons): כלים לטיפול בטבלאות מורכבות, שפות מסוימות או אינטגרציה עם מסדי נתונים עשויים לעלות תשלום נוסף.
  3. תחזוקה (Maintenance): בדרך כלל ישנה עלות שנתית של כ-15%-20% ממחיר הרישיון עבור תמיכה טכנית ועדכוני גרסה.

החיסרון היחיד שלה עבורנו? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

יצאתי מהפגישה הזאת בתחושה שעולם העימוד הוא הרבה יותר רחב, טכנולוגי ומרתק ממה שאנחנו רגילים לחשוב עליו ביום-יום בין אינדיזיין לתג.

מעניין אותי, יש כאן בפורום חבר'ה שעדיין עובדים עליה או שמכירים את המערכת הזאת מבפנים? אשמח לשמוע.


1773225701528.png


1773221334956.png

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה