מידע מינור טבעי, הרמוני ומלודי

  • הוסף לסימניות
  • #1
תעשו לי שניה סדר
אני לא בטוחה שאני זוכרת נכון
מינור טבעי -טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון
מינור הרמוני - שביעית מוגבהת ב -חצי טון - ונוצר רווח של טון וחצי ואז חצי טון
מינור מלודי- שישית שביעית מוגבהת
לדוג' סי מינור
טבעי- דו דיאז ופה דיאז
הרמוני- נוסף לה דיאז (והמרווח שלפניו טון וחצי ואחריו חצי)
מלודי- נוסף סול דיאז ולה דיאז - והמרווחים: טון, חצי, טון, טון, טון, טון, חצי
אני צודקת?
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא ככ הבנתי את הטבלה - למרות שהיא נראית מסודרת וכתובה טוב
אין לי זמן להעמיק
שורה תחתונה מה שכתבתי למעלה נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה
אשב על הטבלה מאוחר יותר - זה נראה טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תודה סידר לי הרבה דברים
במזור גם יש חלוקה כזו או דומה?
אם יש טבלה יעזור מאוד.

מה הכוונה כזו?
לפי מה שאני יודע,

במז'ור הדברים בנויים אחרת וכל השינויים של הרמוני ומלודי נועד לאזן את המרווחים במינור בין הדרגה השביעית לראשונה, מה שלא קיים במז'ור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה סידר לי הרבה דברים
במזור גם יש חלוקה כזו או דומה?
אם יש טבלה יעזור מאוד.

השינוי במינור הוא כדי שהצליל השביעי יהיה חצי טון מהטוניקה (הצליל הראשון שהוא גם השמיני)
וכך תהיה משיכה חזקה יותר מהצליל השביעי לטוניקה
וככה נוצר המינור ההרמוני
אבל יש בו בעיה כי אחרי ההגבהה של הצליל השביעי נוצר מרווח של טון וחצי בין הצליל השישי ולשביעי
אז הגביהו גם את השישי, וזה המינור המלודי

במז'ור זה לא קיים כי בין הצליל השביעי לטוניקה יש כבר חצי טון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
השינוי במינור הוא כדי שהצליל השביעי יהיה חצי טון מהטוניקה (הצליל הראשון שהוא גם השמיני)
וכך תהיה משיכה חזקה יותר מהצליל השביעי לטוניקה
וככה נוצר המינור ההרמוני
אבל יש בו בעיה כי אחרי ההגבהה של הצליל השביעי נוצר מרווח של טון וחצי בין הצליל השישי ולשביעי
אז הגביהו גם את השישי, וזה המינור המלודי

במז'ור זה לא קיים כי בין הצליל השביעי לטוניקה יש כבר חצי טון.
ובגלל שהסולם המינור ההרמוני בא לפתור את הבעיה שבסולם המינור הטבעי חסר טון מוביל לטוניקה (הדרגה השביעית במרחק טון שלם מהטוניקה ולכן מגביהים אותה), והסולם המינור המלודי בא לפתור בעיה חדשה שהסולם המינור ההרמוני יצר, מרווח גדול של טון וחצי בין הדרגה השישית לשביעית המוגבהת שנשמע ערבי ולא מערבי (ובגלל זה מגביהים את הדרגה השישית), לכן כשמנגנים את הסולם בירידה מהטוניקה אין את שתי הבעיות האלו ואז בדר"כ מנגנים את המינור הטבעי (הדרגות השישית והשביעית לא מוגבהות), למרות שיש פעמים שגם בירידה מנגנים את הסולם המינור המלודי, וזה כבר תלוי במלחין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12

קבצים מצורפים

  • דו_דיאז_מינור_ואלס_שופן.mp3
    1.9 MB · צפיות: 68
  • לה_מינור_פרטיטה_באך.mp3
    9.7 MB · צפיות: 55
  • מי_מינור_באך.mp3
    KB 556.3 · צפיות: 44
  • סול_מינור_ג'יג.mp3
    4.1 MB · צפיות: 44
  • סי_מינור_באך_(2).mp3
    2.3 MB · צפיות: 43
  • פה_דיאז_מינור_נוקטורן_שופן.mp3
    6.9 MB · צפיות: 42
  • רה_מינור.mp3
    14.8 MB · צפיות: 46
  • הוסף לסימניות
  • #14
התכוונתי למינור טבעי הרמוני מלודי וכו'
לא הקלטות אלא בעיקר שירים מוכרים.

מינור טבעי זה רוב השירים המוכרים במינור (לדוגמא וזכני ויש עוד המון דוגמאות...)
מינור הרמוני לא עולה לי עכשיו דוגמא
ומינור מלודי נראה לי שלא יצא לי לנגן שירים (לא יצירות) במינור הרמוני
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
מישהו יכול לתת שירים לכל הסולמות המינוריים?
לא הבנתי בדיוק מה כוונתך, מכל צליל (תו) אתה יכול להתחיל כל סוגי השירים, לא משנה מינור טבעי הרמוני או פריגי'ש וכדו'.
רוב השירים המוכרים אצלנו הם בסולם מינור טבעי, כמו למשל, כי מציון, ותחזינה, וזכני לגדל... ועד אני לא יודע באיזה שירים לבחור כי יש המון, תגיד לי סגנון ואני יתן לך...
מינור הרמוני, זה השיר 'לא לנו' של ארהלה סמט, או 'כי הרבית' של אברהם פריד ועוד המון,
מינור מלודי לא מכיר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
צריך לדעת גם להבדיל בין מינור הרמוני לפריגיש, זה אותם תווים אמנם (לדוג' לה הרמוני זה עם סול דיאז וכמו"כ מי פריגיש הוא ג"כ רק עם סול דיאז) אבל אלו שני סולמות שונים וזה שונה בעיקר בטוניקה מה הבסיס של הסולם וגם בצורה של הסולם עצמו האם הוא מינורי או פריגיש שהוא יותר מז'ורי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה