מישהו יודע מי האשה המדוברת בכתבה זו?

[צילה]

כוחה של ברכת ניצולת שואה: תוך ארוך משתרך מדי יום במעלה מדרגות ביתו של הגאון רבי יעקב אדלשטיין המשמש מזה כשישים שנה כרבה של רמת השרון וכרב שכונת "נאות יוסף" בבני ברק, ובין הפוקדים ניתן למצוא בעיקר מעוכבי שידוך המגיעים לביתו בגלל היותו ידוע כמי שברכותיו ועצותיו בנושאים אלו מחוללות שינוי לטובה.

בשבועות האחרונים הגיעו אל ביתו ארבעה מעוכבי שידוך, בהם תלמידות סמינר ותלמידי ישיבה, שרצו לקבל עצה וברכה לשידוך. לאחר דין ודברים ציווה עליהם הרב כך: במידה והם רוצים להקים בית נאמן בישראל במהרה, עליהם לחפש ניצול או ניצולת שואה ולבקש מהם ברכה לזיווג.

אותם אלו חיפשו ומצאו אישה - ניצולת שואה, בשנות ה-80 לחייה, ומתגוררת בעיר בני ברק. בשעת צהרים מוקדמת דפקו הם בביתה של האישה, שהם אינם מכירים ובפיהם בקשתו של הרב אדלשטיין.

"אני לא צדיקה ולא רבנית", השיבה להם האישה המופתעת. אחרי הפצרות נאותה האישה לברכם תוך שהיא אומרת "בזכות עצמי הברכה לא תתקבל אבל אם זה בזכות השואה, אז אני מוכנה לברך".

ימים אחדים אחרי ברכתה, הקבוצה כולה התארסו בשעה טובה במזל טוב. השבוע שניים מהם שבו אל ביתה של ניצולת השואה ובפיהם הצלחת ברכתה והזמנתה לשמחת האירוסין

 

[צילה]

???????
אף אחד?

 

[אלישבע אבר]

אני חושבת שאני יודעת מי זאת...

בכל מקרה הוא אמר מישהו שעבר את השואה..
ויש גם משהו בזה שמגיעים אליו והוא אומר ללכת, ולא סתם ללכת למשהו.

 

[מנחם מלוין]

אם תרשו לי אכתוב בשולי הדברים
אולי במוקד הדברים:

אני לא מבין בכוונות נסתרות של רבנים
אך לשער - מותר לנו
הרב לא אמר ללכת למשהי מסויימת
-היינו למישהוא שבחירתו האישית הביאתו למעלה מרוממת
אלא למישהו שעבר ארוע מאיים על חיו ועל חיי כל עם ישראל
והמשיך משם להתקיים.
ידוע שמה שהרג הרבה מהיהודים היה היאוש
ואילו מה שהחזיק הרבה מהיהודים היתה התקווה
תקוווה להמשיך, להתקיים, להקים משפחות ולהגיע לראות את ירושלים.

יש סיפור מיוחד מאוד על כך בספר 'הרוח שגברה על הדרקון'
ספר נפלא המספר על גבורתן והצלתן של בוגרות 'בית יעקב'.

(אולי אתם מכירים את הפסק של הרב מנחם זמבא הי"ד,
שפסק שמסירות הנפש האמיתית היא מסירות להמשיך לחיות,
ולא למות ולחדול)

לכן מי שנושא בקירבו את ההמשכיות ואת המסירות להמשך קיומו של עם ישראל
הוא שראוי לברך לנישואין, שכידוע עיקר עיניינן אינן להיות מדורג יפה בסקאלה של בני המחזור
או להצטלם יפה בתמונה נוצצת
אלא להצטרף לאלה שתורמים את חלקם בחסד ה' להקים את הדור הבא
קמים בלילה לבכיו של תינוק
עוטפים את הבן בטלית ובהמון אהבה בדרך בפעם הראשונה לרבי ללקק דבש (וגם מכאוב)
ועוזרים לו לשנן משניות.

עם ישראל עם נפלא!

 

[יעל]

ממקור ראשון.
אצלינו במשפחה היה זוג שהתארסו בזיווג שני
והלכו לפני שסגרו לבקש ברכה מהגר"י אדלשטיין
הוא אמר ללכת לפני האירוסים ל3 ניצולי שואה לקבל ברכה.
הוא לא אמר למי ללכת.
והם הלכו ל3 ניצולי שואה שהתרגשו מאד וברכו אותם בחום.
וב"ה התחתנו והקימו בית יפה.

 

[sem]

לכן מי שנושא בקירבו את ההמשכיות ואת המסירות להמשך קיומו של עם ישראל
הוא שראוי לברך לנישואין, שכידוע עיקר עיניינן אינן להיות מדורג יפה בסקאלה של בני המחזור
או להצטלם יפה בתמונה נוצצת
אלא להצטרף לאלה שתורמים את חלקם בחסד ה' להקים את הדור הבא
קמים בלילה לבכיו של תינוק
עוטפים את הבן בטלית ובהמון אהבה בדרך בפעם הראשונה לרבי ללקק דבש (וגם מכאוב)
ועוזרים לו לשנן משניות.

עיקר עניין הנישואין, הוא גם פריה ורביה, אך לא רק!
זוג שלא זכה? לא הגישם מטרתו?
ושמענו על גדולי ישראל רבים,
שנשאו אישה בזו"ש גם בגיל 80!
המטרה היא גם להמשיך את עם ישראל,
אך גם, ובעיקר,
להקים בית יהודי כשר וטהור,
משכן להקב"ה!

 

[תמנתי ווב דיזיין]

יש אשה, אני לא בטוחה אם היא מבני ברק אבל היתה באה לשם הרבה.
ניצולת שואה גלמודה, שבירך אותה רב מקובל שברכותיה תתגשמנה.
היא היתה בת בית אצל הרבנ' גריינימן ע"ה וחברה טובה של ביתה הרבנ' שרה שקוביצקי ע"ה.
אשה מאד מיוחדת.
וכן, ברכותיה מתקיימות.

 

[מוסיקה]

אינני זוכרת בשם מי שמעתי:
אם תראה בבית כנסת, אדם מניח תפילין ויש לו מס' על היד - בקש ממנו ברכה!

 

[23]

אני נתקלתי באשה בב"ב שאמרה לי :
אני ניצולת שואה, ואני יודעת שהרב אידלשטיין אומר שניצולי שואה יש להם כח לברך,
היא ראתה אותי באוטובוס בב"ב הייתי כחודש לפני לידה היא קראה לי וברכה אותי ואכן בלידה זו ראיתי סיעתא דישמיא מיוחדת.
מי שרוצה אמסור את השם בפרטי.

 

[מנחם מלוין]

לגבי מה שכתב sem שחתונה היא לא רק לפריה ורביה
זו דעה מקובלת היום ברחוב, הייתי אומר מקובלת מידי.
כמובן שנישואין הם מסגרת כוללת ומשמעותית בחיים
ומשמעותה הרבה מעבר לילדים שיכולים לבוא בעיקבותיה,
אך בדורינו יש לנו להדגיש את נקודת האחריות
כיוון שעל המימוש העצמי כבר מדברים מספיק.
(וכלל אינני טוען שזה מה שאמר sem).
אחריות להמשכיות, אחריות לדור הבא, ואחריות לתכני החינוך של ילדינו.
מי לנו גדול מניצולי השואה שיש להם את הראיה הנכונה בענין זה.
בחור או בחורה, שממש ללא אשמתם, עלולים מאוד להיות מחפשים שנים רבות
אך לא למען המטרה האמיתית
מאוד מסתבר שלא ימצאו
או לא יצליחו להחליט כראוי.
וכשיפגשו צעירים אלו עם מי שנושא על גבו
את נקודת נצח ישראל
עשוי מאוד להשתנות משהו מבפנים אצלם
ואז הם כבר יזכו ללכת לחתונתם הראויה,
לא לחתונה אליה יחלו בהשפעת בילבולים חיצוניים.

כמה גדול ה' שמצילינו ללכת אל תכליתינו!!!


הנה דברי השלחן ערוך בתחילת ספר אבן העזר:

חייב כל אדם [א] לישא אשה כדי לפרות ולרבות.

 

[ארבע]

סם, אני מעריכה את דברייך. לא הרבה מגלים את הרגישות היפה הזו.

 

[גלבוע]

לגבי מה שכתב sem שחתונה היא לא רק לפריה ורביה
זו דעה מקובלת היום ברחוב, הייתי אומר מקובלת מידי.
כמובן שנישואין הם מסגרת כוללת ומשמעותית בחיים
ומשמעותה הרבה מעבר לילדים שיכולים לבוא בעיקבותיה,
אך בדורינו יש לנו להדגיש את נקודת האחריות
כיוון שעל המימוש העצמי כבר מדברים מספיק.
(וכלל אינני טוען שזה מה שאמר sem).
אחריות להמשכיות, אחריות לדור הבא, ואחריות לתכני החינוך של ילדינו.
מי לנו גדול מניצולי השואה שיש להם את הראיה הנכונה בענין זה.
בחור או בחורה, שממש ללא אשמתם, עלולים מאוד להיות מחפשים שנים רבות
אך לא למען המטרה האמיתית
מאוד מסתבר שלא ימצאו
או לא יצליחו להחליט כראוי.
וכשיפגשו צעירים אלו עם מי שנושא על גבו
את נקודת נצח ישראל
עשוי מאוד להשתנות משהו מבפנים אצלם
ואז הם כבר יזכו ללכת לחתונתם הראויה,
לא לחתונה אליה יחלו בהשפעת בילבולים חיצוניים.

כמה גדול ה' שמצילינו ללכת אל תכליתינו!!!


הנה דברי השלחן ערוך בתחילת ספר אבן העזר:

חייב כל אדם [א] לישא אשה כדי לפרות ולרבות.

ח"ו להשוות את המושג המקודש 'משכן לשכינה' ל'מימוש עצמי' בשפה המדוברת ברחוב כיום!
יש מטרה גבוהה לנישואים בקדושה וטהרה, גם ללא קשר לזש"ק.

 

[ROT]

אינני זוכרת בשם מי שמעתי:
אם תראה בבית כנסת, אדם מניח תפילין ויש לו מס' על היד - בקש ממנו ברכה!

האדמו"ר ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל

 

[מנחם מלוין]

כמובן שמי שלא זכה עדיין לילדים ימלא את חיי זוגיותו בקדושה ובטהרה
במידה מסויימת לא ניתן להשיג קדושה זו ללא חיי נישואין
אך כשחושבים על התכלית שבגללה ציווה ה' אותנו להתחתן
ושבגללה שלח אותם הרב לקבל ברכה
הרי יש כאן את החובה והזכות להוליד ולקיים את עם ישראל.

אני מודה ומתוודה שיש מרחק רב בין מימוש עצמי לבין קדושה וטהרה
אך כבר כתבתי מתחילה שלא יחסתי ל sem את הביטוי מימוש עצמי
עיקר מה שכתבתי הוא על מנת לברר את ערך הנישואין ההולדה והקיומיות כערך הוויתי
(מי שמכוון בשם ה' בכוונה פשטית יודע מה אני מתכוון)

אולי אין כאן ויכוח
אם יש, אנא הסבירו את הנקודה של ערך הנישואין והקשר שלהם לשואה.
הרי יש הרבה שעברו סבל ויסורים בחיים,
אליהם לא שלח הרב.

דרך אגב אנני מבין את הצורך למצא מי היתה האישה שבירכה
הרי כפי שהדגשתי בתחילה
(וכך האישה המברכת אמרה על עצמה)
העיקר הוא לא ברמה האישית של אותה אישה
אלא במעמד הכללי שמחבר אותה לתכלית הנישואין.
אנא קיראו מחדש את הודעתי הראשונה כאן.