מישהו יודע פרטים על שכונת הענק שעתידה לקום בשדה התעופה הישן בעטרות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר שבשבוע שעבר אישרה הועדה לתכנון ובניה של ירושלים, הקמה של שכונת ענק לציבור החרדי בסדר גודל של 5000 יח"ד על שדה התעופה הישן בעטרות, מישהו יודע יותר פרטים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בנט הבטיח לביידן שהשכונה לא תצא לפועל
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין לאף אחד (לכאורה) יותר פרטים. חוץ מזה שהממשלה כבר הודיעה לממשלה הפדרלית בארה"ב שזה לא יקודם.
ועכשיו זה אמור להגיע לועדה המחוזית ויכול שם ואח"כ להיתקע שנים רבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מדובר בשכונה מרוחקת מאוד, אבל עדין ירושלים,
עם אינטרס למדינה, שזה הסיכוי היחיד לקדם פרויקט לחרדים,
ובכ״ז תקוע הרבה מאוד שנים בגלל אינטרסים למיניהם,
בצירוף התנגדות של האמריקאים והאו״ם.

במקור היה אמור להיות שכונה חרדית ועד כמה שזכור לי שונו קצת התוכניות בעיריית ירושלים בשנתים האחרונות,
ואני מקוה שעדין רלונטי לחרדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
השכונה הזאת קרובה לק"ס בדיוק באותה מידה שהיא שייכת לירושלים...
והיא לא תקום ב50 שנה הקרובות לפחות...
ממש לא נכון !!!
אתה יכול להעלות מפה
זה בדיוק כמו גבעת זאב
אני חושב שאם היו עושים כאן שרשור על אגן האיילות
בטח אנשים היו אומרים
זה בכלל לא בירושלים זה כמו קריית ספר
עוד לפני המחסום של443 וכו'
וב"ה יש שכונה מאוד מבוקשת ומצליחה
לגבי מתי תקום השכונה
נבואה ניתנה לשוטים
ואין ספק שיש רצון של הרבה גורמים לקדם אותה
ורק בגלל הבעיות המדיניות זה מתעכב
ובעזרת ה' תאושר כמה שיותר קרוב
כמובן שא"א לדעת מתי זה יקרה
תיקחו לדוגמא את שכונת גבעת המטוס שהייתה סדין אדום אצל האמריקאים ונדחתה במשך שנים
ועכשיו זה כבר אצל הקבלנים
אין לי מושג אם כבר בונים בפועל
אבל א"א לעצור
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אל תבנו על זה הרבה
הערבים כבר בונים על האזור הזה בשביל שדה תעופה פלסטיני ...:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אל תבנו על זה הרבה
הערבים כבר בונים על האזור הזה בשביל שדה תעופה פלסטיני ...:(
ברור שזה קו אדום שהגוש המוכנה ימני בממשלה לא יתן לזה לקרוא
אפילו 50 יח"ד פלסטיניות צמוד לאלון שבות הם הצליחו לחסום
ועד שהם לא יהפכו כמו אריק שרון לא יבנה שם שום שדה תעופה פלסטיני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10

לצנינים בעיני השמאל: השכונה החרדית החדשה בירושלים​

לא פחות מ-30 אלף חרדים יוכלו להתגורר בשכונה החדשה שצפויה לקום בירושלים, צפונה מרמות ואפילו גבעת זאב | הוועדה המחוזית תדון בחודש הקרוב בתוכנית של משרד השיכון שמעוררת זעם בשמאל
אבי יעקב


resize
הדמיית התוכנית לשכונה חרדית באזור התעשייה עטרות, מזרח ירושלים(הדמיה: יובל קדמון אדריכלים)
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים צפויה לדון בחודש דצמבר בתוכנית רחבת היקף של משרד השיכון, להקמת שכונת מגורים חרדית חדשה בעטרות שבצפון-מערב העיר. התוכנית, שתשנה את פני האזור, כוללת כ-9,000 יחידות דיור שיאכלסו למעלה מ-30 אלף תושבים, ותוקם בשטח של כ-1,263 דונם. את התכנון מוביל האדריכל יובל קדמון. על פי פרסום בעיתון 'כלכליסט'.
מדובר באחת התוכניות העירוניות הגדולות ביותר שאושרו בשנים האחרונות בירושלים. כבר לפני ארבע שנים המליצה הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית, אולם רק כעת היא מגיעה לדיון מחודש בגרסה מעודכנת, הכוללת נספחי בינוי, פיתוח ודו"ח חברתי-כלכלי שנועדו לקדם את אישורה הסופי.

“עיר קטנה בתוך המטרופולין”​


בחוות דעת של מהנדס העיר ירושלים משנת 2021 צוין כי ייחודה של השכונה טמון במיקומה המרוחק מליבת העיר: “השכונה בעטרות צפויה להיות מנותקת חלקית מהרצף העירוני בשל גדר ההפרדה והמרחק הגיאוגרפי, ולכן יש להתייחס אליה כאל יישוב עצמאי במרבית ההיבטים האורבניים – מעין עיר קטנה בתוך מטרופולין ירושלים”.

מהשדה הבריטי ועד אזור תעשייה שנעצר​

https://www.emess.co.il/radio/1780641
האזור שבו עתידה לקום השכונה שימש בעבר כשדה תעופה בריטי, שנבנה בשנות ה־20 של המאה הקודמת בשל הקרבה לירושלים והטופוגרפיה הנוחה. לאחר מלחמת ששת הימים צורף השטח לתחום המוניציפלי של ירושלים ושמו שונה ל"נמל התעופה ירושלים". עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, נסגר השדה בשל קרבתו לשכונות ערביות צפופות.
לאחר מכן נבנה מדרום לו פארק תעשייה, אך המרחק מהעיר ובעיות ביטחוניות מנעו את התפתחותו. רק אחרי הקמת גדר ההפרדה בשנת 2002 השתפר הביטחון באזור, והמפעלים שבו נהנו מקרבה למחסום קלנדיה – מה שאִפשר העסקת עובדים פלסטינים גם בזמני מתיחות. לפי דוח ארגון “מען”, ב־2022 פעלו באזור 160 מפעלים שהעסיקו כ־3,000 עובדים, רובם פלסטינים.

מי יגור בעטרות?​

מכון גיאוקרטוגרפיה, שהכין את הנספח החברתי-כלכלי לתוכנית, מעריך כי השכונה החדשה תמשוך בעיקר אוכלוסייה חרדית, בדומה לשכונות נפרדות אחרות כמו רמות ונוה יעקב. על כן, נדרשת היערכות מיוחדת להקמת מוסדות חינוך, מבני ציבור ושטחים קהילתיים בהתאם לאורח החיים החרדי.

תעסוקה לחרדים – גם בתוך השכונה​


לפי המכון, ירושלים מחזיקה כבר היום במלאי נרחב של שטחי תעסוקה המספיק לעשרים השנים הקרובות, אך בשל מאפייני האוכלוסייה החרדית הצפויה בעטרות, מומלץ להקים במקום גם אזור תעסוקה ייעודי בהיקף של עד 300 אלף מ"ר.
ההמלצה נועדה לאפשר לתושבים המקומיים מקורות תעסוקה בקרבת הבית, לצד הגדלת הכנסות הארנונה של העירייה. בתוכנית מצוין כי חלק מהשטחים ישמשו לתעסוקה מקומית, בעוד שאחרים יוקדשו לשימושים כלל-עירוניים – בהם לוגיסטיקה ואחסנה.

זעם בשמאל​

האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום – תכנון וזכויות אדם" מותחת ביקורת על התוכנית החדשה. לדבריה, "מדובר בתוכנית שנועדה לקדם בנייה ליהודים בלבד, בשטח המנותק ומרוחק מכל שכונה ישראלית אחרת. מן הראוי שתכנון של שטח פנוי יקר בלב המרחב הפלסטיני של מזרח ירושלים, ובצמידות לשכונה הפלסטינית הצפופה ונטולת התשתיות כפר עקב, ייתן מענה למצוקת הדיור החריפה של האוכלוסייה הפלסטינית".
לדבריה: "משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית: במקום לנצל את הקרקע הציבורית הנדירה הזו לטובת שיפור תנאי החיים לפלסטינים בעיר וליצירת חיבור בין שכונות, המשרד מבקש לבנות התנחלות חדשה ומבודדת, הנצמדת למכשול ההפרדה ומתעלמת מבעיות סביבה חמורות וקרקע מזוהמת – הכל רק כדי למהר לקבוע עובדות בשטח. התוצאה תהיה העמקת ההפרדה והאפליה בירושלים במקום לצמצם אותן".
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בכתבה הזאת ראוכברגר אומר שזה בין 7,000 ל- 10,000 יח"ד
בנוסף יש שם מידע על עוד שכונות חדשות לחרדים בירושלים
ציטוט מהכתבה
לקראת סיום, נשאלה השאלה המסקרנת: מה עם שכונות חדשות? ראוכברגר חשף: "אנחנו מתכננים לטווח ארוך – 2040-2050. ברמות יש 2,000+ יחידות חדשות, רמת תמיר תוסיף 600, והר נוף 1,800. בעטרות מדובר ב-7,000-10,000 יחידות, אך זה תלוי בתכנון ואיכות סביבה, לא בעניינים מדיניים. יש לנו עוד פוטנציאל גדול להתרחב." הוא סיפק "סקופ" נוסף: "ברמת שלמה עדיין יש מאות יחידות בצנרת, ופרויקטים חדשים בנווה יעקב ויער מיר מתקדמים".


קישור לכתבה- https://www.emess.co.il/radio/1758430
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לגבי תל ציון בעיקרון יש את הפרויקט של שיקוע קלנדיה שאמור לקצר לתל ציון לבערך 12 10 ק"מ ולא 18 ק"מ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14

לצנינים בעיני השמאל: השכונה החרדית החדשה בירושלים​

לא פחות מ-30 אלף חרדים יוכלו להתגורר בשכונה החדשה שצפויה לקום בירושלים, צפונה מרמות ואפילו גבעת זאב | הוועדה המחוזית תדון בחודש הקרוב בתוכנית של משרד השיכון שמעוררת זעם בשמאל
אבי יעקב


resize
הדמיית התוכנית לשכונה חרדית באזור התעשייה עטרות, מזרח ירושלים(הדמיה: יובל קדמון אדריכלים)
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים צפויה לדון בחודש דצמבר בתוכנית רחבת היקף של משרד השיכון, להקמת שכונת מגורים חרדית חדשה בעטרות שבצפון-מערב העיר. התוכנית, שתשנה את פני האזור, כוללת כ-9,000 יחידות דיור שיאכלסו למעלה מ-30 אלף תושבים, ותוקם בשטח של כ-1,263 דונם. את התכנון מוביל האדריכל יובל קדמון. על פי פרסום בעיתון 'כלכליסט'.
מדובר באחת התוכניות העירוניות הגדולות ביותר שאושרו בשנים האחרונות בירושלים. כבר לפני ארבע שנים המליצה הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית, אולם רק כעת היא מגיעה לדיון מחודש בגרסה מעודכנת, הכוללת נספחי בינוי, פיתוח ודו"ח חברתי-כלכלי שנועדו לקדם את אישורה הסופי.

“עיר קטנה בתוך המטרופולין”​


בחוות דעת של מהנדס העיר ירושלים משנת 2021 צוין כי ייחודה של השכונה טמון במיקומה המרוחק מליבת העיר: “השכונה בעטרות צפויה להיות מנותקת חלקית מהרצף העירוני בשל גדר ההפרדה והמרחק הגיאוגרפי, ולכן יש להתייחס אליה כאל יישוב עצמאי במרבית ההיבטים האורבניים – מעין עיר קטנה בתוך מטרופולין ירושלים”.

מהשדה הבריטי ועד אזור תעשייה שנעצר​

https://www.emess.co.il/radio/1780641
האזור שבו עתידה לקום השכונה שימש בעבר כשדה תעופה בריטי, שנבנה בשנות ה־20 של המאה הקודמת בשל הקרבה לירושלים והטופוגרפיה הנוחה. לאחר מלחמת ששת הימים צורף השטח לתחום המוניציפלי של ירושלים ושמו שונה ל"נמל התעופה ירושלים". עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, נסגר השדה בשל קרבתו לשכונות ערביות צפופות.
לאחר מכן נבנה מדרום לו פארק תעשייה, אך המרחק מהעיר ובעיות ביטחוניות מנעו את התפתחותו. רק אחרי הקמת גדר ההפרדה בשנת 2002 השתפר הביטחון באזור, והמפעלים שבו נהנו מקרבה למחסום קלנדיה – מה שאִפשר העסקת עובדים פלסטינים גם בזמני מתיחות. לפי דוח ארגון “מען”, ב־2022 פעלו באזור 160 מפעלים שהעסיקו כ־3,000 עובדים, רובם פלסטינים.

מי יגור בעטרות?​

מכון גיאוקרטוגרפיה, שהכין את הנספח החברתי-כלכלי לתוכנית, מעריך כי השכונה החדשה תמשוך בעיקר אוכלוסייה חרדית, בדומה לשכונות נפרדות אחרות כמו רמות ונוה יעקב. על כן, נדרשת היערכות מיוחדת להקמת מוסדות חינוך, מבני ציבור ושטחים קהילתיים בהתאם לאורח החיים החרדי.

תעסוקה לחרדים – גם בתוך השכונה​


לפי המכון, ירושלים מחזיקה כבר היום במלאי נרחב של שטחי תעסוקה המספיק לעשרים השנים הקרובות, אך בשל מאפייני האוכלוסייה החרדית הצפויה בעטרות, מומלץ להקים במקום גם אזור תעסוקה ייעודי בהיקף של עד 300 אלף מ"ר.
ההמלצה נועדה לאפשר לתושבים המקומיים מקורות תעסוקה בקרבת הבית, לצד הגדלת הכנסות הארנונה של העירייה. בתוכנית מצוין כי חלק מהשטחים ישמשו לתעסוקה מקומית, בעוד שאחרים יוקדשו לשימושים כלל-עירוניים – בהם לוגיסטיקה ואחסנה.

זעם בשמאל​

האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום – תכנון וזכויות אדם" מותחת ביקורת על התוכנית החדשה. לדבריה, "מדובר בתוכנית שנועדה לקדם בנייה ליהודים בלבד, בשטח המנותק ומרוחק מכל שכונה ישראלית אחרת. מן הראוי שתכנון של שטח פנוי יקר בלב המרחב הפלסטיני של מזרח ירושלים, ובצמידות לשכונה הפלסטינית הצפופה ונטולת התשתיות כפר עקב, ייתן מענה למצוקת הדיור החריפה של האוכלוסייה הפלסטינית".
לדבריה: "משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית: במקום לנצל את הקרקע הציבורית הנדירה הזו לטובת שיפור תנאי החיים לפלסטינים בעיר וליצירת חיבור בין שכונות, המשרד מבקש לבנות התנחלות חדשה ומבודדת, הנצמדת למכשול ההפרדה ומתעלמת מבעיות סביבה חמורות וקרקע מזוהמת – הכל רק כדי למהר לקבוע עובדות בשטח. התוצאה תהיה העמקת ההפרדה והאפליה בירושלים במקום לצמצם אותן".
ההדמיות בכתבה לא מותאמות לשכונה חרדית בשום פרמטר,
או ששהועדה המקומית תתעקש על שינויים מפליגים, (רמז: אל תיבנו על זה)
או שיגיע בסוף לחילונים כמו מרבית הבניה החדשה בירושלים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
או שיגיע בסוף לחילונים כמו מרבית הבניה החדשה בירושלים...
הבנייה החדשה בירושלים לא מגיעה עדיין לחילונים. בינתיים חרדים קונים שם להשקעה, והנעלם הגדול הוא מי יגור שם בסופו של דבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ההדמיות בכתבה לא מותאמות לשכונה חרדית בשום פרמטר,
או ששהועדה המקומית תתעקש על שינויים מפליגים, (רמז: אל תיבנו על זה)
או שיגיע בסוף לחילונים כמו מרבית הבניה החדשה בירושלים...
אין שום סיבה שהשכונה הזאת על פי המיקום בצפון ירושלים שלא תהיה לחרדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הבנייה החדשה בירושלים לא מגיעה עדיין לחילונים. בינתיים חרדים קונים שם להשקעה, והנעלם הגדול הוא מי יגור שם בסופו של דבר...
הלואי, אבל באיכלוסים לא רואים את זה,
וגם מה שבבניה אין סיכוי שחרדים יגורו במגדלים האלה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה