מישהו יודע פרטים על שכונת הענק שעתידה לקום בשדה התעופה הישן בעטרות?

[669yehuda]

לאחר שבשבוע שעבר אישרה הועדה לתכנון ובניה של ירושלים, הקמה של שכונת ענק לציבור החרדי בסדר גודל של 5000 יח"ד על שדה התעופה הישן בעטרות, מישהו יודע יותר פרטים?

 

[GRN]

בנט הבטיח לביידן שהשכונה לא תצא לפועל

 

[A052]

אין לאף אחד (לכאורה) יותר פרטים. חוץ מזה שהממשלה כבר הודיעה לממשלה הפדרלית בארה"ב שזה לא יקודם.
ועכשיו זה אמור להגיע לועדה המחוזית ויכול שם ואח"כ להיתקע שנים רבות.

 

[אבא עשיר]

לקחו קצת חרדים כבשר תותחים ומגינים אנושיים מפני הטרור וההשתלטות הערבית באיזור.

 

[ייד]

מדובר בשכונה מרוחקת מאוד, אבל עדין ירושלים,
עם אינטרס למדינה, שזה הסיכוי היחיד לקדם פרויקט לחרדים,
ובכ״ז תקוע הרבה מאוד שנים בגלל אינטרסים למיניהם,
בצירוף התנגדות של האמריקאים והאו״ם.

במקור היה אמור להיות שכונה חרדית ועד כמה שזכור לי שונו קצת התוכניות בעיריית ירושלים בשנתים האחרונות,
ואני מקוה שעדין רלונטי לחרדים.

 

[חוטיוטיק]

השכונה הזאת קרובה לק"ס בדיוק באותה מידה שהיא שייכת לירושלים...
והיא לא תקום ב50 שנה הקרובות לפחות...

 

[משה מנדלוביץ]

השכונה הזאת קרובה לק"ס בדיוק באותה מידה שהיא שייכת לירושלים...
והיא לא תקום ב50 שנה הקרובות לפחות...

ממש לא נכון !!!
אתה יכול להעלות מפה
זה בדיוק כמו גבעת זאב
אני חושב שאם היו עושים כאן שרשור על אגן האיילות
בטח אנשים היו אומרים
זה בכלל לא בירושלים זה כמו קריית ספר
עוד לפני המחסום של443 וכו'
וב"ה יש שכונה מאוד מבוקשת ומצליחה
לגבי מתי תקום השכונה
נבואה ניתנה לשוטים
ואין ספק שיש רצון של הרבה גורמים לקדם אותה
ורק בגלל הבעיות המדיניות זה מתעכב
ובעזרת ה' תאושר כמה שיותר קרוב
כמובן שא"א לדעת מתי זה יקרה
תיקחו לדוגמא את שכונת גבעת המטוס שהייתה סדין אדום אצל האמריקאים ונדחתה במשך שנים
ועכשיו זה כבר אצל הקבלנים
אין לי מושג אם כבר בונים בפועל
אבל א"א לעצור

 

[ברוך ר]

אל תבנו על זה הרבה
הערבים כבר בונים על האזור הזה בשביל שדה תעופה פלסטיני ...

בקרוב יוקם שדה תעופה ישראלי - פלסטיני? - כל רגע

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסוואי פריג׳ מקדם הקמת שדה תעופה ישראלי־פלסטיני במתחם הנטוש בעטרות שבירושלים, כשהוא מציין את העומסים בנתב"ג: "היום הקיבולת של בן גוריון כמעט מקסימלית. חייבים שדה תעופה משני"

www.kore.co.il

 

[משה מנדלוביץ]

אל תבנו על זה הרבה
הערבים כבר בונים על האזור הזה בשביל שדה תעופה פלסטיני ...

בקרוב יוקם שדה תעופה ישראלי - פלסטיני? - כל רגע

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסוואי פריג׳ מקדם הקמת שדה תעופה ישראלי־פלסטיני במתחם הנטוש בעטרות שבירושלים, כשהוא מציין את העומסים בנתב"ג: "היום הקיבולת של בן גוריון כמעט מקסימלית. חייבים שדה תעופה משני"

www.kore.co.il

ברור שזה קו אדום שהגוש המוכנה ימני בממשלה לא יתן לזה לקרוא
אפילו 50 יח"ד פלסטיניות צמוד לאלון שבות הם הצליחו לחסום
ועד שהם לא יהפכו כמו אריק שרון לא יבנה שם שום שדה תעופה פלסטיני...

 

[ישראל בן צבי]

לצנינים בעיני השמאל: השכונה החרדית החדשה בירושלים - אמס

לא פחות מ-30 אלף חרדים יוכלו להתגורר בשכונה החדשה שצפויה לקום בירושלים, צפונה מרמות ואפילו גבעת זאב | הוועדה המחוזית תדון בחודש הקרוב בתוכנית של משרד השיכון שמעוררת זעם בשמאל

www.emess.co.il

​

לצנינים בעיני השמאל: השכונה החרדית החדשה בירושלים​

לא פחות מ-30 אלף חרדים יוכלו להתגורר בשכונה החדשה שצפויה לקום בירושלים, צפונה מרמות ואפילו גבעת זאב | הוועדה המחוזית תדון בחודש הקרוב בתוכנית של משרד השיכון שמעוררת זעם בשמאל
אבי יעקב

הדמיית התוכנית לשכונה חרדית באזור התעשייה עטרות, מזרח ירושלים(הדמיה: יובל קדמון אדריכלים)
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים צפויה לדון בחודש דצמבר בתוכנית רחבת היקף של משרד השיכון, להקמת שכונת מגורים חרדית חדשה בעטרות שבצפון-מערב העיר. התוכנית, שתשנה את פני האזור, כוללת כ-9,000 יחידות דיור שיאכלסו למעלה מ-30 אלף תושבים, ותוקם בשטח של כ-1,263 דונם. את התכנון מוביל האדריכל יובל קדמון. על פי פרסום בעיתון 'כלכליסט'.
מדובר באחת התוכניות העירוניות הגדולות ביותר שאושרו בשנים האחרונות בירושלים. כבר לפני ארבע שנים המליצה הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית, אולם רק כעת היא מגיעה לדיון מחודש בגרסה מעודכנת, הכוללת נספחי בינוי, פיתוח ודו"ח חברתי-כלכלי שנועדו לקדם את אישורה הסופי.

“עיר קטנה בתוך המטרופולין”​

בחוות דעת של מהנדס העיר ירושלים משנת 2021 צוין כי ייחודה של השכונה טמון במיקומה המרוחק מליבת העיר: “השכונה בעטרות צפויה להיות מנותקת חלקית מהרצף העירוני בשל גדר ההפרדה והמרחק הגיאוגרפי, ולכן יש להתייחס אליה כאל יישוב עצמאי במרבית ההיבטים האורבניים – מעין עיר קטנה בתוך מטרופולין ירושלים”.

מהשדה הבריטי ועד אזור תעשייה שנעצר​

https://www.emess.co.il/radio/1780641
האזור שבו עתידה לקום השכונה שימש בעבר כשדה תעופה בריטי, שנבנה בשנות ה־20 של המאה הקודמת בשל הקרבה לירושלים והטופוגרפיה הנוחה. לאחר מלחמת ששת הימים צורף השטח לתחום המוניציפלי של ירושלים ושמו שונה ל"נמל התעופה ירושלים". עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, נסגר השדה בשל קרבתו לשכונות ערביות צפופות.
לאחר מכן נבנה מדרום לו פארק תעשייה, אך המרחק מהעיר ובעיות ביטחוניות מנעו את התפתחותו. רק אחרי הקמת גדר ההפרדה בשנת 2002 השתפר הביטחון באזור, והמפעלים שבו נהנו מקרבה למחסום קלנדיה – מה שאִפשר העסקת עובדים פלסטינים גם בזמני מתיחות. לפי דוח ארגון “מען”, ב־2022 פעלו באזור 160 מפעלים שהעסיקו כ־3,000 עובדים, רובם פלסטינים.

מי יגור בעטרות?​

מכון גיאוקרטוגרפיה, שהכין את הנספח החברתי-כלכלי לתוכנית, מעריך כי השכונה החדשה תמשוך בעיקר אוכלוסייה חרדית, בדומה לשכונות נפרדות אחרות כמו רמות ונוה יעקב. על כן, נדרשת היערכות מיוחדת להקמת מוסדות חינוך, מבני ציבור ושטחים קהילתיים בהתאם לאורח החיים החרדי.

תעסוקה לחרדים – גם בתוך השכונה​

לפי המכון, ירושלים מחזיקה כבר היום במלאי נרחב של שטחי תעסוקה המספיק לעשרים השנים הקרובות, אך בשל מאפייני האוכלוסייה החרדית הצפויה בעטרות, מומלץ להקים במקום גם אזור תעסוקה ייעודי בהיקף של עד 300 אלף מ"ר.
ההמלצה נועדה לאפשר לתושבים המקומיים מקורות תעסוקה בקרבת הבית, לצד הגדלת הכנסות הארנונה של העירייה. בתוכנית מצוין כי חלק מהשטחים ישמשו לתעסוקה מקומית, בעוד שאחרים יוקדשו לשימושים כלל-עירוניים – בהם לוגיסטיקה ואחסנה.

זעם בשמאל​

האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום – תכנון וזכויות אדם" מותחת ביקורת על התוכנית החדשה. לדבריה, "מדובר בתוכנית שנועדה לקדם בנייה ליהודים בלבד, בשטח המנותק ומרוחק מכל שכונה ישראלית אחרת. מן הראוי שתכנון של שטח פנוי יקר בלב המרחב הפלסטיני של מזרח ירושלים, ובצמידות לשכונה הפלסטינית הצפופה ונטולת התשתיות כפר עקב, ייתן מענה למצוקת הדיור החריפה של האוכלוסייה הפלסטינית".
לדבריה: "משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית: במקום לנצל את הקרקע הציבורית הנדירה הזו לטובת שיפור תנאי החיים לפלסטינים בעיר וליצירת חיבור בין שכונות, המשרד מבקש לבנות התנחלות חדשה ומבודדת, הנצמדת למכשול ההפרדה ומתעלמת מבעיות סביבה חמורות וקרקע מזוהמת – הכל רק כדי למהר לקבוע עובדות בשטח. התוצאה תהיה העמקת ההפרדה והאפליה בירושלים במקום לצמצם אותן".

 

[9696]

בכתבה הזאת ראוכברגר אומר שזה בין 7,000 ל- 10,000 יח"ד
בנוסף יש שם מידע על עוד שכונות חדשות לחרדים בירושלים
ציטוט מהכתבה
לקראת סיום, נשאלה השאלה המסקרנת: מה עם שכונות חדשות? ראוכברגר חשף: "אנחנו מתכננים לטווח ארוך – 2040-2050. ברמות יש 2,000+ יחידות חדשות, רמת תמיר תוסיף 600, והר נוף 1,800. בעטרות מדובר ב-7,000-10,000 יחידות, אך זה תלוי בתכנון ואיכות סביבה, לא בעניינים מדיניים. יש לנו עוד פוטנציאל גדול להתרחב." הוא סיפק "סקופ" נוסף: "ברמת שלמה עדיין יש מאות יחידות בצנרת, ופרויקטים חדשים בנווה יעקב ויער מיר מתקדמים".


קישור לכתבה- https://www.emess.co.il/radio/1758430

 

[די]

קרוב לתל ציון (מרחק אווירי 2 ק"מ, מרחק נסיעה בפועל 18 ק"מ-כפר ערבי באמצע)
ממתין כבר לפולמוס האם לקרוא מגילה בי"ד או ט"ו (אם בט"ו כי זה ירושלים, אז אולי גם תל ציון בט"ו?)

 

[Opaline Studio]

לגבי תל ציון בעיקרון יש את הפרויקט של שיקוע קלנדיה שאמור לקצר לתל ציון לבערך 12 10 ק"מ ולא 18 ק"מ.

 

[ייד]

לצנינים בעיני השמאל: השכונה החרדית החדשה בירושלים - אמס

לא פחות מ-30 אלף חרדים יוכלו להתגורר בשכונה החדשה שצפויה לקום בירושלים, צפונה מרמות ואפילו גבעת זאב | הוועדה המחוזית תדון בחודש הקרוב בתוכנית של משרד השיכון שמעוררת זעם בשמאל

www.emess.co.il

​

לצנינים בעיני השמאל: השכונה החרדית החדשה בירושלים​

לא פחות מ-30 אלף חרדים יוכלו להתגורר בשכונה החדשה שצפויה לקום בירושלים, צפונה מרמות ואפילו גבעת זאב | הוועדה המחוזית תדון בחודש הקרוב בתוכנית של משרד השיכון שמעוררת זעם בשמאל
אבי יעקב

הדמיית התוכנית לשכונה חרדית באזור התעשייה עטרות, מזרח ירושלים(הדמיה: יובל קדמון אדריכלים)
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים צפויה לדון בחודש דצמבר בתוכנית רחבת היקף של משרד השיכון, להקמת שכונת מגורים חרדית חדשה בעטרות שבצפון-מערב העיר. התוכנית, שתשנה את פני האזור, כוללת כ-9,000 יחידות דיור שיאכלסו למעלה מ-30 אלף תושבים, ותוקם בשטח של כ-1,263 דונם. את התכנון מוביל האדריכל יובל קדמון. על פי פרסום בעיתון 'כלכליסט'.
מדובר באחת התוכניות העירוניות הגדולות ביותר שאושרו בשנים האחרונות בירושלים. כבר לפני ארבע שנים המליצה הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית, אולם רק כעת היא מגיעה לדיון מחודש בגרסה מעודכנת, הכוללת נספחי בינוי, פיתוח ודו"ח חברתי-כלכלי שנועדו לקדם את אישורה הסופי.

“עיר קטנה בתוך המטרופולין”​

בחוות דעת של מהנדס העיר ירושלים משנת 2021 צוין כי ייחודה של השכונה טמון במיקומה המרוחק מליבת העיר: “השכונה בעטרות צפויה להיות מנותקת חלקית מהרצף העירוני בשל גדר ההפרדה והמרחק הגיאוגרפי, ולכן יש להתייחס אליה כאל יישוב עצמאי במרבית ההיבטים האורבניים – מעין עיר קטנה בתוך מטרופולין ירושלים”.

מהשדה הבריטי ועד אזור תעשייה שנעצר​

https://www.emess.co.il/radio/1780641
האזור שבו עתידה לקום השכונה שימש בעבר כשדה תעופה בריטי, שנבנה בשנות ה־20 של המאה הקודמת בשל הקרבה לירושלים והטופוגרפיה הנוחה. לאחר מלחמת ששת הימים צורף השטח לתחום המוניציפלי של ירושלים ושמו שונה ל"נמל התעופה ירושלים". עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, נסגר השדה בשל קרבתו לשכונות ערביות צפופות.
לאחר מכן נבנה מדרום לו פארק תעשייה, אך המרחק מהעיר ובעיות ביטחוניות מנעו את התפתחותו. רק אחרי הקמת גדר ההפרדה בשנת 2002 השתפר הביטחון באזור, והמפעלים שבו נהנו מקרבה למחסום קלנדיה – מה שאִפשר העסקת עובדים פלסטינים גם בזמני מתיחות. לפי דוח ארגון “מען”, ב־2022 פעלו באזור 160 מפעלים שהעסיקו כ־3,000 עובדים, רובם פלסטינים.

מי יגור בעטרות?​

מכון גיאוקרטוגרפיה, שהכין את הנספח החברתי-כלכלי לתוכנית, מעריך כי השכונה החדשה תמשוך בעיקר אוכלוסייה חרדית, בדומה לשכונות נפרדות אחרות כמו רמות ונוה יעקב. על כן, נדרשת היערכות מיוחדת להקמת מוסדות חינוך, מבני ציבור ושטחים קהילתיים בהתאם לאורח החיים החרדי.

תעסוקה לחרדים – גם בתוך השכונה​

לפי המכון, ירושלים מחזיקה כבר היום במלאי נרחב של שטחי תעסוקה המספיק לעשרים השנים הקרובות, אך בשל מאפייני האוכלוסייה החרדית הצפויה בעטרות, מומלץ להקים במקום גם אזור תעסוקה ייעודי בהיקף של עד 300 אלף מ"ר.
ההמלצה נועדה לאפשר לתושבים המקומיים מקורות תעסוקה בקרבת הבית, לצד הגדלת הכנסות הארנונה של העירייה. בתוכנית מצוין כי חלק מהשטחים ישמשו לתעסוקה מקומית, בעוד שאחרים יוקדשו לשימושים כלל-עירוניים – בהם לוגיסטיקה ואחסנה.

זעם בשמאל​

האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום – תכנון וזכויות אדם" מותחת ביקורת על התוכנית החדשה. לדבריה, "מדובר בתוכנית שנועדה לקדם בנייה ליהודים בלבד, בשטח המנותק ומרוחק מכל שכונה ישראלית אחרת. מן הראוי שתכנון של שטח פנוי יקר בלב המרחב הפלסטיני של מזרח ירושלים, ובצמידות לשכונה הפלסטינית הצפופה ונטולת התשתיות כפר עקב, ייתן מענה למצוקת הדיור החריפה של האוכלוסייה הפלסטינית".
לדבריה: "משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית: במקום לנצל את הקרקע הציבורית הנדירה הזו לטובת שיפור תנאי החיים לפלסטינים בעיר וליצירת חיבור בין שכונות, המשרד מבקש לבנות התנחלות חדשה ומבודדת, הנצמדת למכשול ההפרדה ומתעלמת מבעיות סביבה חמורות וקרקע מזוהמת – הכל רק כדי למהר לקבוע עובדות בשטח. התוצאה תהיה העמקת ההפרדה והאפליה בירושלים במקום לצמצם אותן".

ההדמיות בכתבה לא מותאמות לשכונה חרדית בשום פרמטר,
או ששהועדה המקומית תתעקש על שינויים מפליגים, (רמז: אל תיבנו על זה)
או שיגיע בסוף לחילונים כמו מרבית הבניה החדשה בירושלים...

 

[בית שמשניק]

או שיגיע בסוף לחילונים כמו מרבית הבניה החדשה בירושלים...

הבנייה החדשה בירושלים לא מגיעה עדיין לחילונים. בינתיים חרדים קונים שם להשקעה, והנעלם הגדול הוא מי יגור שם בסופו של דבר...

 

[Opaline Studio]

ההדמיות בכתבה לא מותאמות לשכונה חרדית בשום פרמטר,
או ששהועדה המקומית תתעקש על שינויים מפליגים, (רמז: אל תיבנו על זה)
או שיגיע בסוף לחילונים כמו מרבית הבניה החדשה בירושלים...

אין שום סיבה שהשכונה הזאת על פי המיקום בצפון ירושלים שלא תהיה לחרדים

 

[ייד]

הבנייה החדשה בירושלים לא מגיעה עדיין לחילונים. בינתיים חרדים קונים שם להשקעה, והנעלם הגדול הוא מי יגור שם בסופו של דבר...

הלואי, אבל באיכלוסים לא רואים את זה,
וגם מה שבבניה אין סיכוי שחרדים יגורו במגדלים האלה

 

[ייד]

אין שום סיבה שהשכונה הזאת על פי המיקום בצפון ירושלים שלא תהיה לחרדים

המיקום מצוין,
אבל כמו בכל מקום סמוך לשכונה חרדית, כשבונים מגדלים באים חילונים/דת"לים וכו

 

[9696]

הלואי, אבל באיכלוסים לא רואים את זה,

איפה היו איכלוסים?

 

[אשרינו שאנו יהודים]

לפני שנה היה ביד 2 מגרשים למכירה בעטרות המחירים מוזליםםםםםםםםם