מישהו יכול להוריד את הראיון עם בעלה של חני ויינרוט ז"ל

[זיסונת]

חני הייתה חולה סופנית וזכרה את הסוף כל רגע.
גם אנחנו, כולנו, סופניים, רק שוכחים את האמת הזו.
הדברים שלה מזכירים לנו לחיות יותר!

 

[OR_Design]

https://www.jumbomail.me/he/Downloads.aspx?sid=59436768393336366B682F464B3342347436653838673D3D

יש אפשרות לשלוח למייל איכשהוא?
זה עולה לי עם כיתוב לבן של שנייה , אי אפשר לראות

 

[gooly]

כתבה שהתפרסמה השבוע במשפחה
מחזק מאדדד

 

[שירבוטית]

תודה

 

[הצלם יוסי]

יש אפשרות לשלוח למייל איכשהוא?
זה עולה לי עם כיתוב לבן של שנייה , אי אפשר לראות

מוזר, אני יכול לשלוח לך בדרייב, זה בסדר?

 

[OR_Design]

מוזר, אני יכול לשלוח לך בדרייב, זה בסדר?

שלחו לי במייל , תודה רבה רבה!

 

[תקוה]

בסך הכל חושבת שיש כאן קצת איבוד של הצפון....

לפעמים אני מרגישה שרק אני חושבת ככה.
טוב לדעת שיש עוד איתי בדעה...

 

[כל טוב]

לפעמים אני מרגישה שרק אני חושבת ככה.
טוב לדעת שיש עוד איתי בדעה...

אנשים כואבים..
אני לא בנ"א שמתלהב מכל אחד
אבל חני באמת היתה משהו לא רגיל
וביחוד הפרידה הקשה
כמעט אף אחד לא היה מוכן אליה
לי אישית זה היה מפתיע ועצוב

 

[OR_Design]

לפעמים אני מרגישה שרק אני חושבת ככה.
טוב לדעת שיש עוד איתי בדעה...

תקווה , האמת?
שאנחנו אמורים לכאוב כך פטירה של כל אדם.
כל אחד הוא יהודי, בן של הקב"ה. שייך אלינו.
רק אולי זה שהוא לא כתב ספרים והתראיין בכל העולם על מה שהוא עובר , לא נוגע לנו באותה מידה כמו המקרה של חני.

ובסך הכל אנו אמורים להתחזק מכל מקרה כזה, ולחפש מה זה אומר עבורינו.
אז אני לא רואה פה לא איבוד ולא צפון.

בעבר , היה פה בקשה לתפילה על אחיינית של שרית פדידה.
והיא העלתה רק תמונה אחת שלה, וכ"כ כאב לי הלב, והתפללתי עליה יום יום,
וכל הזמן בדקתי אם יש פה עדכון מה שלומה, זוכרת שנסענו לקבר רחל , ואיך שנכנסתי לפני שביקשתי על עצמי והמשפחה וכו'- השם שלה היה הראשון שהזכרתי והתקשרתי להזכיר לבעלי שלא ישכח גם הוא לבקש עליה. והבת שלי עמדה לידי ואמרתי לה לחזור אחרי על השם לרפו"ש.

יש כאלו שאת מתחברת והסיפור שלהם נוגע ללב יותר כי -- יכול להיות המון סיבות.
ובכיתי נורא כשהיא רשמה שהיא נפטרה, וגם למדתי להעריך ברוך השם את הבריאות והילדים והכל.
אז איפה האיבוד הזה שאת מדברת עליו , אני לא רואה.
לכל נפטר או חולה יש משפחה שלמה שעומדת מאחוריו וכואבת את הפטירה שלו.
מי שזה לא עושה כלום , אולי זאת היא הבעיה..

 

[תקוה]

לא אמרתי לא לבכות או לא להתאבל.
יציאת צדיק מן העיר עושה רושם. ומהעולם ודאי.
אבל יש כאן משהו שקצת מעבר. קצת יצאנו מפרופורציה.

גם ילדים על הורים בוכים שבוע, כאן זה נראה שטרם תם השבוע...
אחרי כל האבל צריך לקום. לקום ולבנות , לקום ולעשות. אפשר לעשות לעילוי נשמתה הרבה. אפשר להקים לזכרה מפעלי חסד. אפשר לעשות הרבה.

אמר פעם רב אחד צדיק לחברה טובה שלי שהתייתמה מאמא, והיה לה קשה מאוד לא לבכות. הרב אמר שבשמים יתבעו אותנו על כך שבכינו יותר מדי. ובשמים לא טוב לנפטר שבוכים עליו יותר ממה שצריך.

 

[מלפפון]

כל אחד מעבד את האבל בצורה שונה.
לאחד זה יראה בכייני מדי, ואילו השני נבנה מזה.
תקוה, מבחינתך מדובר בבכיה יתרה,
ומבחינת מישהי אחרת לא מדובר בבכי אלא בהתחזקות.

ויוזרית,
כל עוד בנאדם מתעסק במשהו שעושה לו טוב,
גם אם הוא לכאורה 'מכור' לזה, אני לא רואה סיבה להפסיק.
אלא א"כ יש נזק.
יש הרבה מכורים לחסד, יש לשיחות מוסר, יש כאלו שמכורים להכנות במטבח..
כל אחד עושה מה שעושה לו טוב כל עוד זה לא הופך לאובססיבי.
אז אני מפרגנת לכל מי שרוצה להתחזק, להיתרם, להיבנות, פשוט לעשות את זה.

 

[תאומים]

חני ז"ל ביקשה שלא נבכה אחריה שנמשיך לחיות ולשמוח.
האם לקרא את כל המונולוגים הללו ולשמוע אותה פתאום כעולה מן האוב, עושה לנו שמח?

חני גם ביקשה שלא יעבירו הקלטות שלה אחרי הפטירה. האם אנו עושות זאת?

 

[OR_Design]

גם ילדים על הורים בוכים שבוע, כאן זה נראה שטרם תם השבוע...

אמר פעם רב אחד צדיק לחברה טובה שלי שהתייתמה מאמא, והיה לה קשה מאוד לא לבכות. הרב אמר שבשמים יתבעו אותנו על כך שבכינו יותר מדי. ובשמים לא טוב לנפטר שבוכים עליו יותר ממה שצריך.

נראה לי שבמשפחה אבל לוקח שנה. לא שבוע. ואיפה כתוב לא לבכות?
כשכואב מותר וצריך לבכות.

תאמיני לי שאף אחת לא יושבת מרגע ההודעה על הפטירה שלה עם חבילת טישו ביד וממררת בבכי.
כך שזה לא כמו שאת מתארת..
בלי קשר, אמרת "בוכים עליו", אני חושבת שהבכי על האדם הנפטר הוא ברגעים הראשונים.
יותר בוכים על הקושי של אלו שנשארו , למי שלמעלה כבר טוב.
להם נותר להישאר ולהתגעגע. להכנס לחופה בלי אמא , לרצות לספר ולשתף והיא לא תענה או תייעץ, על הבעל שיגיע לבית בלי אישה, אחרי כ"כ הרבה שנים,
להכנס לחדר של הילדה, לראות את הבגדים שלה, ולדעת שהיא כבר לא כאן. השם ישמור.

אני לא חושבת שיש בעיה לבכות , אבל כן , צריך לזכור בעת הזאת לבקש לעילוי נשמת , לבקש שלמשפחה שהשאירה יהיה סיעתא דשמיא ויצליחו להתגבר על הקושי , להודות לה' על שלך , ולבקש על העתיד.

 

[Geula-Arc]

צריך להבין...
אנשים רק מנסים ללקט ניצוצות ושיירים שנשארו לנו אחרי שהיא הלכה...
כי קשה הפרידה ברגע אחד
זו אישה שהרבה אנשים נקשרו לדרכה לשמחה שלה ולהתמודדות שלה ...

 

[זיסונת]

"כל המוזיל דמעות על אדם כשר-
הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו"