עזרה מישהו מוכן לעשות לי סדר בעניינים?

[חזקי ☆]

בעיקר במדינות שקרובות פיזית לישראל, שאליה יש לאיראן אובססיה. על מנת שתשמשנה כבסיס קדמי לתקיפה בישראל.

דיברו על זה פעם, שלאיראן (וגם לרוסיה?) יש בסיסים בסוריה,
אז מה זה אומר? שהם שולטים שם?

 

[קרן שמש]

מהו הסכם הגרעין בכלל?

הסכם שאותו ערכו מעצמות העולם עם איראן, במטרה לצמצם את פיתוח הגרעין שלה. ההסכם כולל הגבלות על איראן בפיתוח הגרעין, וכן מתן אפשרות לפקחי סבא"א לוודא שהיא אכן עומדת בהגבלות שהוטלו עליה, ובתמורה יוסרו הסנקציות שהוטלו עליה ע"י המערב.

מה רוצים האיראנים? ומה הסכימו?

האיראנים רוצים להיות מדינת גרעין.
הם רוצים גם שיוסרו הסנקציות שהוטלו עליהם.
מכיון שכך הם מוכנים לשאת ולתת על ההסכם, ולקבל אותו או חלק ממנו כדי שיוסרו הסנקציות שחונקות אותם.
בפועל פיתוח הגרעין לא ממש נעצר, ואיראן ממשיכה לפתח בסתר, ומגבילה את הגישה של פקחי סבא"א למקומות הייצור והפיתוח.
כרגע על עצם המשא ומתן אודות ההסכם הם כבר מרוויחים, ולכן הם מושכים אותו כמה שאפשר.

 

[בשבילי]

הדיווחים על המנהיג העליון באיראן שמצבו הבריאותי אינו יציב
האם מתכוונים לחומייני?

ציטוט מתוך JDN:
מקורות יודעי דבר בטהרן טענו כי מצבו הבריאותי של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, בן ה-82, בלתי יציב. המקורות ציינו כי חמינאי נעדר מפגישה חשובה שהייתה אמורה להיערך ביום שישי האחרון בנוכחות נשיא איראן

 

[קרן שמש]

דיברו על זה פעם, שלאיראן (וגם לרוסיה?) יש בסיסים בסוריה,
אז מה זה אומר? שהם שולטים שם?

איראן מנסה להתבסס בגבולות ישראל.
זה מתבצע ע"י פרוקסים (שליחים) שלה שמגובים וממומנים על ידה. מיליציות פרו איראניות שממוקמות סביב ישראל.
זה קורה בסוריה, בעיראק, בלבנון וגם ברצועת עזה. כן גם ארגוני חיזבאללה וחמאס בסופו של דבר פרוקסי של איראן.

 

[חזקי ☆]

במטרה לצמצם את פיתוח הגרעין שלה.

ומה הרווחנו ב'לצמצם'?
הרי אם בסוף יהיה להם פצצת גרעין אנחנו בבעיה גדולה.

 

[חזקי ☆]

ציטוט מתוך JDN:
מקורות יודעי דבר בטהרן טענו כי מצבו הבריאותי של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, בן ה-82, בלתי יציב. המקורות ציינו כי חמינאי נעדר מפגישה חשובה שהייתה אמורה להיערך ביום שישי האחרון בנוכחות נשיא איראן

וזו שאלתי - חמינאי הוא חומייני, או מישהו אחר?

 

[בשבילי]

וזו שאלתי - חמינאי הוא חומייני, או מישהו אחר?

 

[קרן שמש]

ומה הרווחנו ב'לצמצם'?
הרי אם בסוף יהיה להם פצצת גרעין אנחנו בבעיה גדולה.

אף אחד לא יכול להכריח אותם לחדול לחלוטין מפיתוח גרעין, כי הם מצהירים שהם מפתחים גרעין לצורך הפקת אנרגיה בלבד. פיתוח גרעין לצורך הפקת אנרגיה אינו אסור עפ"י האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
בפועל, בטוחות מדינות אירופה, ארה"ב וישראל שאיראן חותרת לפצצה גרעינית, ולא רק להפקת אנרגיה.
ההסכם נועד להטיל על איראן הגבלות שימנעו ממנה להגיע לנשק גרעיני.
האם איראן תעמוד בהסכם? ברור שלא.
לכן מאז ומתמיד ישראל מתכוננת לתקיפה באיראן במקרה שיכלו כל הקיצין, וכל ההסכמים והסנקציות והשיחות המדיניות לא יעזרו.

 

[קרן שמש]

וזו שאלתי - חמינאי הוא חומייני, או מישהו אחר?

עלי חמינאי הוא המנהיג העליון של איראן כרגע.
חומייני היה המנהיג העליון הקודם- כבר מת.

 

[יצחק ק]

קצב ההתבססות האיראנית בסוריה נמצא בירידה
הנשיא הסורי מבקש להשליט מחדש את ריבונותו. בהיבט זה, אסד וישראל באותו צד: שניהם רוצים בצמצום הנוכחות האיראנית בסוריה. אבל אף שהוא אינו מרוצה מנוכחות זו, נשיא סוריה לא נמנע מלהורות לצבאו לירות לעבר מטוסי צה"ל
בטחוני14.11.2021 | 11:36

גבול סוריה ישראל צילום: Maor Kinsbursky/Flash90
השינויים המתרחשים בסוריה בתקופה האחרונה הם לא פחות מדרמטיים. לאחר שבמשך כעשור הייתה סוריה במלחמת אזרחים קשה, עקובה מדם, שבה נהרגו ונפצעו מאות אלפי בני אדם ומיליונים ברחו מהמדינה, חזר הנשיא בשאר אסד לשלטון. כעת הוא מנסה להשליט את ריבונותו במדינה גם על הגורמים שסייעו לו לאורך הדרך, כמו איראן.
הנשיא הסורי מבקש להשליט מחדש את ריבונותו, ובהיבט זה, אסד וישראל באותו צד: שניהם רוצים בצמצום הנוכחות האיראנית בסוריה. אבל אף שהוא אינו מרוצה מנוכחות זו, נשיא סוריה לא נמנע מלהורות לצבאו לירות לעבר מטוסי צה"ל.
בחיל האוויר מדווחים כי בהשוואה לעבר, התגובות הסוריות מהירות יותר וזמן התגובה של הסורים קוצר בכ-20 אחוזים. בישראל מדווחים, עם זאת, כי טילי הנ"מ הסוריים מצליחים לפגוע בשיעורים זניחים מאוד מהתחמושת המוטלת לעבר המטרות, ובפועל, ישראל מצליחה לפגוע ביעדים שהציבה לעצמה. כך דיווחה לילך שובל ב'ישראל היום'.
אף שאסד חייב לאיראן הרבה מאוד בשל העזרה שקיבל ברגעיו הקשים, בתקופה האחרונה, כך נדמה, הוא אינו מרוצה עוד מנוכחותה המאסיבית במדינתו. ההערכה הזו, שעלתה גם בחומר המודיעיני בישראל, קיבלה ביטוי פומבי בשבוע שעבר עם החלטתו של אסד להדיח את מפקד הכוחות האיראניים בסוריה, מוסטפא ג'וואד ר'פארי, בשל "פעלתנות יתר וחתירה תחת הריבונות הסורית".
המהלך של אסד מעניין מאוד, לאור העובדה שהוא חייב לאיראנים ולחיזבאללה לא מעט. כזכור, בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה אסד נחל תבוסות לא מעטות, אך בהמשך איראן, חיזבאללה ואפילו רוסיה נחלצו לעזרתו והובילו אותו לניצחון. איראן וחיזבאללה החלו להתערב בנעשה בסוריה כבר ב-2012 באמצעות ייעוץ צבאי, העברת אמצעי לחימה, סיוע כלכלי וכוחות לוחמים שהגיעו למקום. זמן לא רב אחר כך זיהתה גם רוסיה את ההזדמנות להשפיע באזור, והחלה להזרים ציוד, אמצעי לחימה וכוחות. בפועל, התערבות הכוחות החיצוניים, ובעיקר הרוסיים, הצילה את משטר אסד והחזירה את שליטתו במדינה.

מאז שנת 2018 פועל המשטר הסורי להשליט מחדש את ריבונותו במדינה ולשקם את הצבא הסורי. נכון לעת הזו, לא כל השטחים שהיו בריבונות אסד לפני מלחמת האזרחים שבו אליו, אך הוא עושה כל שאפשר כדי להשיב לעצמו את השליטה. האיראנים, מצידם, התרגלו לעשות בסוריה כבשלהם, ובשנים האחרונות החלו להתבסס במקום ולהקים תשתית שאמורה לשרת אותם ביום פקודה, גם מול ישראל. כמו כן, האיראנים משתמשים בשטח סוריה לטובת העברת אמצעי לחימה מתקדמים ללבנון.
מהלכי אסד מלמדים כי האינטרסים של הסורים והרוסים מתלכדים במידה מסוימת עם האינטרסים של ישראל, שכידוע, בעת האחרונה הגבירה את קצב התקיפות שלה בסוריה כדי לדחוק את האיראנים מהמדינה ולשבש העברת אמצעי לחימה מתקדמים למיליציות השיעיות בסוריה ולחיזבאללה בלבנון.
לנוכח הקשיים הגדולים שבהם נתקלים האיראנים בעת האחרונה בסוריה, קצב ההתבססות שלהם במדינה לא רק שאינו נמצא בעלייה, אלא אף נתון בירידה. סביר להניח שאיראן לא תיעלם מסוריה, ובפועל מנסה טהרן למצוא פתרונות טקטיים כדי לצמצם את הפגיעות ולהקשות על חיל האוויר לפעול נגדה. אחת הטקטיקות שאותן נוקטת איראן היא קירוב נכסיה לבסיסים רוסיים, שם נזהר צה"ל יותר כדי לא לפגוע, חלילה, ביעדים השייכים לרוסיה.
אם בעבר הלא רחוק נדמה היה כי הרוסים מביעים חוסר שביעות רצון באשר לפעילות הישראלית בסוריה, הרי בעת האחרונה נראה כי ישראל קיבלה אור ירוק ממוסקבה, והתקיפות הישראליות בסוריה לא פוסקות - למרות מאמצי האיראנים להתקרב לבסיסים הרוסיים. הדבר מעיד גם על תיאום טוב והדוק בין ישראל לרוסים באמצעות "הקו החם" שבין המדינות, וגם על דיוק ותחכום רב של חיל האוויר בתכנון התקיפות בסוריה.

מקור

 

[חזקי ☆]

קצב ההתבססות האיראנית בסוריה נמצא בירידה
הנשיא הסורי מבקש להשליט מחדש את ריבונותו. בהיבט זה, אסד וישראל באותו צד: שניהם רוצים בצמצום הנוכחות האיראנית בסוריה. אבל אף שהוא אינו מרוצה מנוכחות זו, נשיא סוריה לא נמנע מלהורות לצבאו לירות לעבר מטוסי צה"ל
בטחוני14.11.2021 | 11:36

גבול סוריה ישראל צילום: Maor Kinsbursky/Flash90
השינויים המתרחשים בסוריה בתקופה האחרונה הם לא פחות מדרמטיים. לאחר שבמשך כעשור הייתה סוריה במלחמת אזרחים קשה, עקובה מדם, שבה נהרגו ונפצעו מאות אלפי בני אדם ומיליונים ברחו מהמדינה, חזר הנשיא בשאר אסד לשלטון. כעת הוא מנסה להשליט את ריבונותו במדינה גם על הגורמים שסייעו לו לאורך הדרך, כמו איראן.
הנשיא הסורי מבקש להשליט מחדש את ריבונותו, ובהיבט זה, אסד וישראל באותו צד: שניהם רוצים בצמצום הנוכחות האיראנית בסוריה. אבל אף שהוא אינו מרוצה מנוכחות זו, נשיא סוריה לא נמנע מלהורות לצבאו לירות לעבר מטוסי צה"ל.
בחיל האוויר מדווחים כי בהשוואה לעבר, התגובות הסוריות מהירות יותר וזמן התגובה של הסורים קוצר בכ-20 אחוזים. בישראל מדווחים, עם זאת, כי טילי הנ"מ הסוריים מצליחים לפגוע בשיעורים זניחים מאוד מהתחמושת המוטלת לעבר המטרות, ובפועל, ישראל מצליחה לפגוע ביעדים שהציבה לעצמה. כך דיווחה לילך שובל ב'ישראל היום'.
אף שאסד חייב לאיראן הרבה מאוד בשל העזרה שקיבל ברגעיו הקשים, בתקופה האחרונה, כך נדמה, הוא אינו מרוצה עוד מנוכחותה המאסיבית במדינתו. ההערכה הזו, שעלתה גם בחומר המודיעיני בישראל, קיבלה ביטוי פומבי בשבוע שעבר עם החלטתו של אסד להדיח את מפקד הכוחות האיראניים בסוריה, מוסטפא ג'וואד ר'פארי, בשל "פעלתנות יתר וחתירה תחת הריבונות הסורית".
המהלך של אסד מעניין מאוד, לאור העובדה שהוא חייב לאיראנים ולחיזבאללה לא מעט. כזכור, בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה אסד נחל תבוסות לא מעטות, אך בהמשך איראן, חיזבאללה ואפילו רוסיה נחלצו לעזרתו והובילו אותו לניצחון. איראן וחיזבאללה החלו להתערב בנעשה בסוריה כבר ב-2012 באמצעות ייעוץ צבאי, העברת אמצעי לחימה, סיוע כלכלי וכוחות לוחמים שהגיעו למקום. זמן לא רב אחר כך זיהתה גם רוסיה את ההזדמנות להשפיע באזור, והחלה להזרים ציוד, אמצעי לחימה וכוחות. בפועל, התערבות הכוחות החיצוניים, ובעיקר הרוסיים, הצילה את משטר אסד והחזירה את שליטתו במדינה.

מאז שנת 2018 פועל המשטר הסורי להשליט מחדש את ריבונותו במדינה ולשקם את הצבא הסורי. נכון לעת הזו, לא כל השטחים שהיו בריבונות אסד לפני מלחמת האזרחים שבו אליו, אך הוא עושה כל שאפשר כדי להשיב לעצמו את השליטה. האיראנים, מצידם, התרגלו לעשות בסוריה כבשלהם, ובשנים האחרונות החלו להתבסס במקום ולהקים תשתית שאמורה לשרת אותם ביום פקודה, גם מול ישראל. כמו כן, האיראנים משתמשים בשטח סוריה לטובת העברת אמצעי לחימה מתקדמים ללבנון.
מהלכי אסד מלמדים כי האינטרסים של הסורים והרוסים מתלכדים במידה מסוימת עם האינטרסים של ישראל, שכידוע, בעת האחרונה הגבירה את קצב התקיפות שלה בסוריה כדי לדחוק את האיראנים מהמדינה ולשבש העברת אמצעי לחימה מתקדמים למיליציות השיעיות בסוריה ולחיזבאללה בלבנון.
לנוכח הקשיים הגדולים שבהם נתקלים האיראנים בעת האחרונה בסוריה, קצב ההתבססות שלהם במדינה לא רק שאינו נמצא בעלייה, אלא אף נתון בירידה. סביר להניח שאיראן לא תיעלם מסוריה, ובפועל מנסה טהרן למצוא פתרונות טקטיים כדי לצמצם את הפגיעות ולהקשות על חיל האוויר לפעול נגדה. אחת הטקטיקות שאותן נוקטת איראן היא קירוב נכסיה לבסיסים רוסיים, שם נזהר צה"ל יותר כדי לא לפגוע, חלילה, ביעדים השייכים לרוסיה.
אם בעבר הלא רחוק נדמה היה כי הרוסים מביעים חוסר שביעות רצון באשר לפעילות הישראלית בסוריה, הרי בעת האחרונה נראה כי ישראל קיבלה אור ירוק ממוסקבה, והתקיפות הישראליות בסוריה לא פוסקות - למרות מאמצי האיראנים להתקרב לבסיסים הרוסיים. הדבר מעיד גם על תיאום טוב והדוק בין ישראל לרוסים באמצעות "הקו החם" שבין המדינות, וגם על דיוק ותחכום רב של חיל האוויר בתכנון התקיפות בסוריה.

מקור

זה אומר שכבר אין לאיראנים התבססות בסיוריה?
או שזה עדיין בתהליך?

 

[בשבילי]

לאיראנים התבססות באיראן?

?

 

[חזקי ☆]

?

סליחה, בסוריה.
תיקנתי.

 

[חזקי ☆]

איראן מנסה להתבסס בגבולות ישראל.
זה מתבצע ע"י פרוקסים (שליחים) שלה שמגובים וממומנים על ידה. מיליציות פרו איראניות שממוקמות סביב ישראל.
זה קורה בסוריה, בעיראק, בלבנון וגם ברצועת עזה. כן גם ארגוני חיזבאללה וחמאס בסופו של דבר פרוקסי של איראן.

בעצם כל הכספים שהחמאס מקבל זה מאיראן? או שגם ישראל עוזרת להם (מתוך אחריות לאומית)?
וגם החיזבאללה חיים על חשבונם (של האיראנים)?

 

[קרן שמש]

בעצם כל הכספים שהחמאס מקבל זה מאיראן?

גם, ולא רק.
חמאס זוכה למימון גם מחלק ממדינות ערב, וכן מארגונים ועמותות איסלאמיסטים ברחבי העולם.

או שגם ישראל עוזרת להם (מתוך אחריות לאומית)?

ברשמי לא. אבל ברור שכספים שמועברים זולגים לשם. רק לאחרונה התפרסם תחקיר שמצא כי עמותות שמקבלות מימון מסיעת רע"ם, תומכות בחמאס ובכלל בטרור.

וגם החיזבאללה חיים על חשבונם (של האיראנים)?

ממש כך. כספית, וטקטית. וכיון שכך, הם כפופים להוראותיהם.

 

[שואל ומשיב]

אם אפשר, אני מגלה שאני בור עוד הרבה יותר ממה שחשבתי.
מה זה 'איראן'?
מותג של מזגנים או סוג של חטיף?
ורוסיה מי זו? מנקה של חדר מדרגות??

 

[חזקי ☆]

אם אפשר, אני מגלה שאני בור עוד הרבה יותר ממה שחשבתי.
מה זה 'איראן'?
מותג של מזגנים או סוג של חטיף?
ורוסיה מי זו? מנקה של חדר מדרגות??

איראן הוא סוג של נעל יוקרתי מאוד.
רוסיה אני לא יודע להגיד לך, זה נשמע לי משהו כמו דגם של מכונית או משהו כזה.

 

[אלעזר 1]

אם אפשר, אני מגלה שאני בור עוד הרבה יותר ממה שחשבתי.
מה זה 'איראן'?
מותג של מזגנים או סוג של חטיף?
ורוסיה מי זו? מנקה של חדר מדרגות??

מפות Google

איתור עסקים מקומיים, הצגת מפות וקבלת הוראות נסיעה במפות Google.

goo.gl

מפות Google

איתור עסקים מקומיים, הצגת מפות וקבלת הוראות נסיעה במפות Google.

goo.gl

מפת השוואה:
רוסיה איראן וישראל...

 

[חזקי ☆]

(חריגה מהנושא)
האם תמיד היה מתח בין טורקיה לישראל?
או שפעם היו להם יחסים טובים?

 

[ש.ב.א]

(חריגה מהנושא)
האם תמיד היה מתח בין טורקיה לישראל?
או שפעם היו להם יחסים טובים?

ויקיפדיה:

טורקיה נמנתה בנובמבר 1947 עם המדינות שהתנגדו לתוכנית החלוקה ולהקמת מדינת ישראל בעצרת האו"ם. עם זאת, לאחר שמצרים ולבנון חתמו על הסכם שביתת נשק עם ישראל במרץ 1949, הכירה טורקיה רשמית במדינת ישראל, ובתחילת 1950 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים והחליפו ביניהן נציגים בדרגת ציר. בכך הייתה טורקיה למדינה ריבונית עם רקע מוסלמי הראשונה המכירה במדינת ישראל (איראן תחת שלטון השאה הכירה דה-פקטו לא הרבה אחריה, עד המהפכה ב-1979).

היחסים בין המדינות ידעו עליות ומורדות, עם זאת, טורקיה היא אחת המדינות היחידות באסיה שלא ניתקה מעולם את קשריה עם ישראל. בין השנים 1955 -1958 העדיפה טורקיה קשר קרוב עם עיראק במסגרת ברית בגדאד, אולם לאחר ההפיכה הצבאית בעיראק ב-1958 התחזקו קשריה עם ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים הלכו והידרדרו היחסים, וב-1980 הורידה טורקיה את דרג היחסים עם ישראל. החל מ-1986 חלה התחממות מחודשת של היחסים, שהגיעה לשיאה בין השנים 1992–2003 עת נחשבו ישראל וטורקיה בעלות קרבה מיוחדת. עם התחזקות הגורמים האסלאמיים בטורקיה בבחירות בשנת 2002 היא הלכה והתקרבה לאסלאמיסטיים, ויחסיה עם ישראל הצטננו. כמו כן, בעקבות בחירות כלליות שהיו בדצמבר 1995, שהעלו לשלטון את נג'מטין ארבאקן האסלאמיסט כראש ממשלה עם קואליציה מגוונת בין יוני 1996 עד שהתפטר ביוני 1997 (כעבור שנה אחת בלבד) בעקבות לחץ של בכירי הכוחות הצבאיים בטורקיה, במהלך תקופה זו יחסי ישראל עם טורקיה נשמרו לרוב לחיוב בעיקר הודות לכוחות הצבא והגורמים הנוספים שהיו באותה ממשלה עם ארבקאן שהיו יותר מתונים וחילונים.