מישהו - מישהוא -מישהי - מישהיא

  • הוסף לסימניות
  • #2
ראיות? סימוכין?
הרי זו מילה מורכבת מ - מי, ו - הוא,
מי - ש- הוא, כל מי שזה הוא, אז למה בלי הא'?
וכן מה - ש- הוא, כל מה שזה הוא...
ומצינו בתנ"ך למשל את השם "אליהוא" כיון שמשמעותו אלי - הוא, 'הוא' האל שלי.
דווקא אשמח לראיות או הסברים או הוכחות לצד השני.
[נראה לי שיש יותר שטועים וכותבים "אם" של ספק בע', ו"עם" של יחד עמו בא'... וזה כבר בסיסי יותר... בפרסומות, פוסטים, ממש מכה...]
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
@NOA# תודה רבה על המובאה,
לא כ"כ מבואר מי זה ה'הוא' שצודק,
דווקא אני קיבלתי משם חיזוק לדברי בכך שבספרות חז"ל יש פעמים כך ופעמים כך ואין זה משנה,
בכל אופן לא כדי להגדיר זאת כ'טעות' ש'הרבה טועים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
דווקא אני קיבלתי משם חיזוק לדברי בכך שבספרות חז"ל יש פעמים כך ופעמים כך ואין זה משנה,
בניגוד לציטוט הגמרא בפסחים יב: שהאקדמיה העתיקה עם א', בש"ס שלי אין אפילו פעם אחת 'משהוא', לעומת 'משהו' שמופיע 38 פעמים.
את שאר המילים לא מצאתי כלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בניגוד לציטוט הגמרא בפסחים יב: שהאקדמיה העתיקה עם א', בש"ס שלי אין אפילו פעם אחת 'משהוא', לעומת 'משהו' שמופיע 38 פעמים.
את שאר המילים לא מצאתי כלל.
חשבתי על זה שבטח הם לא דייקו, ובאמת לא בדקתי. אולי אולי אפשר להביא ראיה מהשם "אליהוא" כמו שכתבתי לעיל, שבתנ"ך, בספר איוב, הוא מופיע פעמים עם א' ופעמים בלי. אבל אולי משמות אין ראיה. אנסה לחפש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לא, זה לא פתק איחור שילד זייף לרב'ה שלו, זה הורה ששלח את הבן שלו עם כזה פתק איחור, זה לא היה פורים, סתם יום שיגרתי שהילד נמרח ואיחר, למה הוא כתב בכאלו שגיאות כתיב? התשובה היא שהוא תמיד כותב עם שגיאות כתיב כמו הרבה מבוגרים עם שגיאות כתיב נוראיות, מדובר על תופעה שמי שקצת פוקח עיניים מבין שמדובר בתופעה רחבה מאוד של מבוגרים עם שגיאות כתיב, וזה נורא, זה לא רק מציק בעין, בסיטואציות מסוימות זה ממש גורם לקורא לזלזל בהם, למרות שבמרבית המקרים מדובר באנשים חכמים ומשכילים, וברור שאנחנו לא מלאכים ולא כולנו מורים/מורות לעברית, אבל לפעמים אתה רואה את היקף השגיאות ואתה אומר לעצמך "עד כאן, זה כבר מוגזם" וכאן אני מנסה להבין:
1) האם בד"כ הם מודעים לזה או שהם מכחישים?
2) האם זה נובע מאיזשהו חוסר חוש מסויים או אולי איזה פספוס מהלמידה שלהם בתור ילדים?
אני פשוט מנסה להרים את הכפפה ולעשות איזה מחקר קטן על מבוגרים עם בעיות כתיב, ואולי לפתח איזו שיטה פשוטה וקצרה שפשוט תלמד אותם לכתוב נכון, הבעיה שלא נעים לומר לבן אדם "יש לך שגיאות כתיב- מאיפה זה נובע", לכן אשמח למידע מאנשים שיש בסביבתם הקרובה מבוגרים עם שגיאות כתיב ונעים להם לדבר איתם על זה! בהצלכא!(....)
השתתפתי היום בערב ספרות לנשים (המחלקה לספריות, י-ם). היה ערב מקסים ב"ה.
במהלך הערב, התעוררה תקלה במדונה של השחקנית. בנוסח קצת פחות חגיגי: הרמקול שלה לא פעל.
נו, קורה. אי אז בימות הסמינר זה קרה פחות או יותר בכל תכנית שהיא.
פרק תהילים בכוונה, רכזת פעילות שרצה מכאן לשם, מורה צעירה נלהבת שמביאה מאנשהו רמקול חלופי ו... יצאנו. נו.
כשמדובר בערב מושקע כ"כ, זה כן קצת יותר דרמטי, לא בשביל הקהל (שסה"כ נהנה מכל שניה של מנוחה...) בעיקר בשביל המנחה. במצח מקומט היא קוראת לעובד ההגברה (ככה קוראים לזה?): המדונה לא עובדת! המדונה....
כמה שניות של המולה, העובד נחפז לבמה, משמיע כמה משפטים קצרים.
אני, ממקומי, לא שומעת את דבריו.
אני רק רואה את המנחה מזדקפת, ובהקלה היא מכריזה: יש מישהו למעלה (מצביעה על היציע) שמסדר את העניינים.
הנהונים בקהל, והיא פותחת בסיפורון נינוח. בלי לחץ, הרי הענין בטיפולו של מומחה ההגברה.
ענין של זמן עד שהתקלה נפתרת והתכנית מתחילה, בע"ה.
היתה תכנית מדהימה. באמת. עוצמתית ומהדהדת.
אבל אני הייתי תפוסה במשהו אחר.
יש. מישהו! למעלה! שמסדר. את העניינים!
איזו הקלה!
די. די לדאוג. די. המומחה לקח הכל על אחריותו. הוא מסדר את העניינים.
אולי סיפורון קטן, בינתיים? עד שהכל יסתדר?
אשמח לביקורת...
---
היא משפשפת את העיניים, שמה לב שנפלט לה
פיהוק לקוני ו...
כלום לא משתנה.
היא מנסה לצבוט את עצמה – לבדוק האם היא
בחלום.
אפס.

היא רואה שהיא שוכבת על מיטה מקש – אם אפשר
לקרוא לכמה זרעי קש צהובים "מיטה".
מעליה שמים, והשמש מסנוורת אותה באור בוהק.
לידה ניצבת חדוה, ומביטה בדיוק כמוה על
הנוף שהשתנה.

דוד לא בא הפעם.
עכשיו בא מישהו אחר.
אני לא אוהבת אותו. הוא שחור כזה, ומדבר
בשפה שאני לא מכירה.
הוא מביא לי אוכל ומחכה לידי.

אני רואה שחדוה כבר גמרה לאכול, וגם היא
לא ממש מחבבת את השחור שחור הזה.
לא שאנחנו גזעניות או משהו, אבל... החלב
יכול להתלכלך.

הוא התחיל לחבר לחדוה את המכשירים של דוד.
היא לא מסכימה. בורחת לו.

אז הוא בא אליי.
גם אני לא מסכימה. זה מפחיד אותי.
מי יודע איך הוא חולב בכלל?
יש לו ניסיון?
אולי הוא לא מנוסה ולא יודע לחלוב כמו דוד...

ואז הסתכלתי עליו, וראיתי שהוא עצוב.
אז מה אם הוא שחור כזה – גם הוא בן אדם.
אז שכנעתי את חדוה,
ושתינו הוצאנו לו המוןן חלב – יותר מכל
פעם!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה