עזרה מישהו נרשם לתחרות של יד ושם? קיבלתם הוראות איך להגיש אתזה?

[אליקבליק]

תודה

 

[היוצר]

העתקתי מאתר 'יד ושם'

\

על הכרזות להגיע ליד ושם עד: יום ראשון, ח' בטבת תשפ"ג, 1 בינואר 2023

הנרשמים לתחרות מוזמנים להשתתף ביום העיון אשר יתקיים ביד ושם:​

ביום חמישי, כ"א בכסלו תשפ"ג , 15 בדצמבר 2022, בין השעות 18:00-14:00 ביד ושם.

ההשתתפות ביום העיון ביד ושם היא רשות למשתתפי התחרות.

יד ושם ממליץ בחום לכל משתתף לקחת חלק ביום העיון.

ביום העיון יחולק למשתתפים בתחרות חומר עיוני נלווה.

*זכותו של יד ושם לבטל את יום העיון האמור או לקיים אותו באופן מקוון, הכל לפי שיקול דעתו של יד ושם.

הפרס לזוכה:​

ליד ושם שמורה הזכות להעניק למשתתף/ים בתחרות, שייבחר/ו ע"י ועדת השיפוט, פרס כספי שלא יעלה על 8,000 ₪ סה"כ (להלן: "הפרס") למען הסר ספק, מובהר כי האמור בסעיף זה כפוף לשיקול דעתו הבלעדי של יד ושם ואינו מחייב את יד ושם בשום אופן וצורה, וכי אם יוחלט שלא להעניק את הפרס או להעניק פרס נמוך יותר, לא תהא למשתתף/ים כל טענה ומענה נגד יד ושם בהקשר לאמור בסעיף זה.

תנאים להשתתפות בתחרות (להלן: "התקנון"):​

1. על הכיתוב "יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ג" להופיע ע"ג הכרזה. כל כיתוב אחר שיוסיפו המעצבים לכרזותיהם, ע"פ שיקול דעתם הבלעדי, יהיה בשפה העברית בלבד.
2. בנוסף לאמור בסעיף 1 לעיל, על המעצבים לשלב בכרזות גם את לוגו יד ושם. מובהר בזאת כי השימוש בלוגו יד ושם מותר אך ורק לצורך תחרות הכרזות נשוא פרסום זה ואין לעשות בו כל שימוש אחר, ללא אישור בכתב ומראש של יד ושם.
3. הקבצים עם הכרזות יוגשו ליד ושם ברזולוציה המתאימה להדפסה בגודל 50X70 ס"מ. הנחיות למשלוח הכרזות והגשתן יועברו למשתתפים בקובץ נפרד. ע"ג הכרזות יהיו רשומים אך ורק שמותיהם של מגישי הכרזות שנרשמו לתחרות.
4. הכרזות שיוגשו לתחרות יועברו לוועדת השיפוט בעילום שם.
5. יד ושם יהא רשאי, אך לא חייב, להדפיס ולהפיק את הכרזה הזוכה, או כל כרזה אחרת שתוגש לתחרות זו, וזאת ע"פ שיקול דעתו הבלעדי וללא כל תלות בלוחות הזמנים של המעצבים. בהקשר זה, מובהר כי הזוכה/ים מחויב/ים לשתף פעולה עם יד ושם בתהליך ההפקה של הכרזה/ות הזוכה/ות, ככל שיד ושם יחליט על כך ובמועד שייקבע ע"י יד ושם, לרבות הכנסת שינויים ע"פ החלטת ועדת השיפוט, וזאת ללא תמורה כלשהי.
6. יד ושם רשאי לגייס תרומה/ות לביצוע הפרויקט ולהעניק הכרה לתורם/ים בכל שימוש עתידי בכרזות, וזאת ע"פ שיקול דעתו הבלעדי.
7. יובהר, למען הסר ספק, כי יד ושם אינו אחראי לכל הוצאה מכל סוג שהוא שיוציאו המעצבים, ע"פ שיקול דעתם הבלעדי, בהקשר להשתתפות בתחרות זו, ויד ושם לא יישא בשום פנים ואופן בהוצאות הללו.
8. על הכרזות להיות תוצר של עבודה עצמאית שבבסיסה רעיון מקורי, ואשר בפרסומן לא יהא משום הפרה או פגיעה ביחס לגורם כלשהו, לרבות הפרת זכות יוצרים, או מעשה דיבה, או לשון הרע, או פגיעה בפרטיות. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי אם יפר משתתף את האמור בסעיף זה, יהא עליו לפצות את יד ושם על כל נזק שייגרם לו כתוצאה מהפרה זו, מיד עם דרישתו הראשונה של יד ושם, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו של יד ושם ע"פ כל דין.
9. השתתפות המעצבים בתחרות משמעה הענקה ליד ושם, ללא כל תמורה, של הזכות הבלעדית, המלאה והייחודית לעשות בכרזות כל שימוש, לרבות שילובן בכל פעילות חינוכית וציבורית, פרסומן והפצתן בכל אמצעי, בכל זמן ובכל מקום בעולם, לפי שיקול דעתו הבלעדי של יד ושם, לרבות זכויות דיגיטליות ובכל אמצעי אלקטרוני וכל זכויות המשנה. כן כוללת זכותו של יד ושם שימושים אחרים בכרזות, לרבות הצגתן באתר האינטרנט של יד ושם וכן הזכות לעשות שימוש בכרזות לצרכים דידקטיים ולצרכי יח"צ, וכל זאת באמצעותו ו/או באמצעות צדדים שלישיים, והכל ע"פ שיקול דעתו הבלעדי של יד ושם. למען הסר ספק, מובהר כי הזכויות המועברות ליד ושם כוללות את זכות ההעתקה, הפרסום, ההעמדה לרשות הציבור, כמשמעם בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, תוך מתן קרדיט ליוצרים כמקובל ביד ושם.
10. למען הסר ספק, מובהר כי אין היוצרים מורשים להעניק לצד ג' כלשהו זכויות ו/או רישיון לפרסם את הכרזות, בכל מדיה ובכל מקום בעולם, וכן לא יעשו זאת בעצמם, ללא הסכמת יד ושם מראש ובכתב.
11. בהגשת ההצעה לתחרות, מצהירים המשתתפים כי הם ראו ובדקו את כל הנתונים הרלוונטיים ושקלו את תנאי התקנון, והם מגישים את כרזתם על בסיס זה. המשתתפים יהיו מנועים מלטעון כי לא היו מודעים לפרט כלשהו הקשור לתחרות ו/או לתנאיה.
12. הגשת הכרזות לתחרות מהווה את הסכמתם הבלתי חוזרת של המשתתפים לתנאי התקנון, והם מוותרים בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד יד ושם בכל הנוגע לתחרות זו, ובכלל זה בכל הנוגע לבחירת הכרזה הזוכה.
13. יד ושם שומר לעצמו את הזכות לבטל את התחרות או לדחותה, בכל עת.
14. הוראות מסמך זה ותנאיו יפורשו ע"פ דיני ישראל כפי שיהיו מעת לעת, ובתי המשפט המוסמכים לצורך הסכם זה יהיו בתי המשפט המוסמכים בירושלים.

על הכרזות להגיע ליד ושם עד: יום ראשון, ח' בטבת תשפ"ג,1 בינואר 2023

קריטריונים לזכייה בתחרות:​

1. התאמת הכרזה לנושא עיצוב זיכרון השואה בנושא: "התנגדות יהודית בשואה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה"
2. מתן ביטוי אישי ויצירתי לנושא , באופן שלא יפגע בקהלים ובמגזרים בארץ ומחוצה לה.
3. מקוריות, בהירות ואיכות העיצוב.

הבהרה: בכל שלבי התחרות שמורה לוועדת השיפוט הזכות לבחור בכרזה אשר לא תעמוד בכל הקריטריונים וההנחיות. זו זכותם ואחריותם של המשתתפים להיות יצירתיים ולאמץ – במלואן או בחלקן - את ההנחיות לעיל כפי שהם רואים לנכון.

המשתתפים בתחרות כמפורט יקבלו מידע רלוונטי (קובץ) שיהווה בסיס תוכן לעיצוב הכרזה בנושא " התנגדות יהודית בשואה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה ".

 

[היוצר]

התנגדות יהודית בתקופת השואה בסימן שמונים שנה למרד גטו ורשה​

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ג (2023)​

נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר .הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו [...] אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום.
מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ', גטו ורשה ,21 באפריל 1943. 1

חיילי ואפן אס-אס מובילים אל האומשלגפלאץ יהודים שנתפסו במהלך דיכוי מרד גטו ורשה. מתחת לתצלום המקורי באוסף שטרופ נרשם: "נשלפו מהבונקר בכוח".
דבריו של מרדכי אנילביץ', מפקד הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) ,שנכתבו ופורסמו בעצם ימי המרד, מתמצתים את עוצמתו הייחודית של מרד זה. המרד, אשר פרץ בערב פסח תש"ג, 19 באפריל 1943, היה המרד העירוני הראשון נגד גרמניה הנאצית בכל השטחים שכבשה. מכל התקוממויות היהודים בזמן השואה היה מרד גטו ורשה הממושך ביותר ומספר המשתתפים בו היה הגדול ביותר. זה היה מרד עממי: בשעה שלוחמי אי"ל ואצ"י (הארגון הצבאי היהודי) לחמו ברחובות הגטו התבצרו יהודי גטו ורשה בבונקרים. לאחר כמה ימי לחימה החלו הגרמנים להצית ולפוצץ בשיטתיות את בתי הגטו כדי להתגבר על הלוחמים ולאלץ את המסתתרים לצאת ממקומות המחבוא. כחודש ימים נלחמו יהודי גטו ורשה על נפשם. רבים נספו בימי המרד במלכודות האש והעשן. ידיעות על המרד נפוצו במהירות והגיעו גם לעולם החופשי, והוא היה לסמל הלחימה של מעטים מול רבים, לסמל עצמאותה של רוח האדם ועוצמתה.

מאפייני ההתנגדות היהודית​

מרד גטו ורשה היה מעשה התנגדות אחד מתוך פעולות התנגדות רבות של יהודים, חמושות ושאינן חמושות, שנעשו בתגובה לרדיפות, לדיכוי ולהשפלה שמהם סבלו מידי גרמניה הנאצית ושותפיה .ההתנגדות היהודית לבשה פנים וצורות רבות: התנגדות רוחנית, תרבותית ,מחתרתית ־ פוליטית ,חינוכית או דתית; תיעוד מחתרתי של המאורעות; זיוף תעודות זהות ותעודות חסות; הסתרת יהודים; הברחת אלפי יהודים אל מעבר לגבולות המדינה למקומות בטוחים יותר; בריחה ממחנות ומגטאות ;מרידות חמושות והצטרפות למחתרות בארצות הכיבוש; מתן סיוע לבעלות הברית ועוד .רבות מפעולות אלה היו ביטוי התרסה של יהודים נגד הרדיפות הקיצוניות של הגרמנים ועוזריהם ונעשו בניסיון לשמור על גופם ועל נפשם כאחד.
היהודים בשטחי הכיבוש היו מיעוט קטן, רב־ דורי ומפולג של אזרחים, שחיו בקרב אוכלוסיות שברובן היו אדישות לגורלם ולעיתים קרובות אף עוינות. מול היהודים ניצבה המדינה החזקה ביותר באירופה והפנתה את כל כוחה נגדם. בתנאים האלה התמודדו היהודים עם דילמות מייסרות ונואשות, ומי שתכננו פעולות לחימה והתגוננות עשו זאת בידיעה שלא יוכלו להציל את הרבים .בדיון שנערך בווילנה בדצמבר 1941 אמר אבא קובנר:

"כלום קיימת אפשרות של הצלה ?– אם גם אכזרי הוא להשיב, חייבים אנו ליתן את התשובה – לא, אין הצלה! ותשובתנו בדין שתהיה ברורה יותר: ליחידים, לעשרות ומאות – שמא. לעם, למיליוני יהודים בעול הכיבוש הגרמני – אין הצלה"2.

כל החלטה או פעולה של יהודי יחיד או של קבוצת מחתרת סיכנה את חייהם של רבים .היו שהבינו שמכיוון שמטרת העל של גרמניה היא להשמיד את כלל היהודים, לא תוכל ההתנגדות לשנות את גורלם של הרבים:" פעולתנו ייתכן שתדחק את הקץ, תביאוֹ בטרם מועד, את הקץ שיבוא בלאו־ הכי", כדברי אבא קובנר.3

התקוממויות, בריחות, הברחות גבול והסתרה​

יהודים בעשרות קהילות ניסו לארגן מרד: בווילנה, בביאליסטוק ,בקרקוב ובמקומות נוספים נעשו ניסיונות נואשים לעשות מעשה אשר לרוב לא נועד להצלה אלא למלחמה סמלית על כבודו של העם .גם במחנות ארגנו אסירים יהודים התקוממויות מזוינות. כך אירע בטרבלינקה ובסוביבור ובמרד הזונדרקומנדו באושוויץ־בירקנאו, שבו פוצצה באוקטובר 1944 קבוצה של אסירים – רובם מיוון ,מפולין ומהונגריה – את אחד ממבני המשרפות .פעמים נמשכה הלחימה עצמה רק שעות מספר או ימים מעטים. היו מקרים כמו בגטו לחווה (Łachwa) שבהם הייתה מטרת המרד לאפשר בריחה המונית ליערות הסביבה.
מאות אלפי יהודים ברחו לבדם או בקבוצות מעשרות יישובים, מרכבות שילוח, ממחנות, ואף ממחנות ההשמדה בניסיון להציל את חייהם ואת חייהם של אחרים. העיתוי, הטופוגרפיה ויחסה של האוכלוסייה המקומית ליהודים היו מן הגורמים אשר השפיעו על גורלם של ניסיונות הבריחה האלה. רק קומץ מן הנמלטים מקיץ 1941 ועד סוף המלחמה שרד .כך, לדוגמה, שרדו רק 20 נפשות מתוך 2,000 הבורחים מגטו טוצ'ין (Tuczyn). אחת מצורות ההתנגדות הייתה הצלת יהודים בידי יהודים שנרדפו בעצמם. כך, למשל, ארגנו חברי "קבוצת העבודה" בסלובקיה וחברי המחתרת הציונית בהונגריה הברחה מאורגנת של אלפי יהודים אל מעבר לגבול .ברומניה ניסה ארגון הקהילות, בניגוד להוראות הממשלה, לסייע ככל יכולתו למגורשים לטרנסניסטריה כדי שיחזיקו מעמד ככל האפשר בתנאי קיום בלתי אפשריים. הצלת ילדים עמדה בראש מעייניהם של פעילי התנגדות יהודים. רשתות מחתרת יהודיות שיתפו לשם כך פעולה עם קבוצות מחתרת לא־יהודיות ואף עם ארגונים יהודיים רשמיים שלטובת הצלת הילדים ביצעו פעולות בלתי חוקיות. כך, למשל, ניצלו אלפי ילדים בבלגיה, בהולנד, בצרפת ובהונגריה.

התנגדות של יהודים בתוך מערך המלחמה נגד גרמניה ושותפיה​

פעילי מחתרת יהודים אף תרמו למערך המלחמה נגד גרמניה הנאצית ולתבוסה שלה ושל בעלות בריתה. אלפי היהודים הפרטיזנים שלחמו ביערות מזרח אירופה היו גורם חשוב בלחימה בגרמנים ובהצלת אלפי יהודים אשר ברחו ליערות .הפרטיזנים היהודים הקימו יחידות יהודיות או הצטרפו ליחידות פרטיזנים כלליות, ונלחמו בשורות הפרטיזנים לא רק במזרח אירופה אלא גם במדינות רבות נוספות באירופה כיוגוסלוויה, יוון ובולגריה. באלג'יריה סייעו אנשי מחתרת יהודים להצלחת הנחיתה של כוחות בעלות הברית במדינה ולהשתלטותן עליה.

עמידה: שימור הזהות והחברה​

ההתנגדות היהודית בתקופת השואה באה לידי ביטוי גם בהתנגדות רוחנית ותרבותית. יהודים סיכנו את חייהם והמשיכו בגלוי ובמופגן או בחשאי ובמחתרת לשמור מצוות, לקיים חיי רוח ואמונה, להפעיל מערכות חינוך ,לשמור על מערכות של תמיכה וסיוע לזולת ולקיים חיי תרבות .כתב על כך אלי ויזל:

"הנפש היהודית היתה יעדו של האויב. הוא ביקש להשחית את הנפש, בד בבד עם השמדתנו הפיסית. אבל למרות עוצמתו ההרסנית, למרות כוחו המשחית, הנפש היהודית נשארה מחוץ להישג ־ ידו".4

בשעה שנרדפו עד צוואר הפרו יהודים רבים את צוויהם של הגרמנים ושל בעלי בריתם, לא מילאו את פקודותיהם ושמרו ככל יכולתם על אורחות חיים מושרשים כביטוי של אי־כניעה וכדי לשמור על זהותם ועל כבודם. בולטת בהקשר זה השמירה על אורח חיים אמוני ועל מעגל החיים היהודי. רבים ציינו חגים בחשאי ,היו שקיימו מנייני תפילה ומי שניסו לשמור על הלכות כשרות וטהרה .מאמץ קיומי ניכר אחר בא לידי ביטוי בגטאות שבהם הועלו הצגות וקונצרטים, פעלו ספריות מחתרתיות, פורסמו שירים והועברו מיד ליד, הודפסו עיתונים מחתרתיים והתקיימו בסתר חיי תרבות שוקקים. מתוך תקווה, אף אם נואשת, כי יזכו לראות את סופה של המלחמה ולהתאחד עם קרובי משפחה ועם בני קהילה ביקשו המתנגדים לשמור על חיוניות ובד בבד להעניק ביטוי למצוקת הקיום ולרדיפה .פעולות חינוכיות התקיימו מתחת לאפם של הגרמנים מתוך סיכון חיים ביודעין ומתוך תחושת שליחות ואחריות לנפשם של הילדים. כך היטיב לנסח בוורשה המורה והמחנך חיים אהרון קפלן, שכתב ביומנו באוגוסט 1940:

"בימי מצוקתנו אלה אנחנו חיים חיי אנוסים. הכול אסור לנו והכול אנחנו עושים".5

היהודים הנרדפים בכל מקום שנמצא בשלטונם של הגרמנים ושל שותפיהם פעלו לבדם, בקבוצות ובקהילות להישרדות פיזית אך גם לשמירת החיוּת התרבותית, האמונית והחינוכית של העם היהודי.
לא היה בכוחה של ההתנגדות הענפה להציל את המוני היהודים. לנוכח נחישותם של הנאצים ליישם את הפתרון הסופי והכוח שהיה נתון בידיהם ובידי שותפיהם היו ההתנגדות והלחימה מאבק של מיוסרים הנטושים לגורלם. ועם זאת ,היקפה ורבגוניותה של ההתנגדות היהודית בתקופת השואה על פניה הרבים הנחילה מורשת יהודית לדורות ובה בעת היא מסמלת את עוצמתה של רוח האדם ואת ערכיה.


המקור מיד ושם כאן

 

[בונדוק]

ההוראות נשלחות לכלל הנרשמים רק לאחר סיום ההרשמה
כך היה בעבר

 

[הודיה גולדברג]

יש מישהו שהשתתף בתוכנית דומה בעבר?
מעניין לשמוע על אופי התחרות