מישהי שמעה על הנחיית הורים בשיטת אדלר?

[riki-v]

בחינוך ילדים אין הוקוס פוקוס ושאף אחד לא יצפה שכשהוא יגמור את הקורס לא תהיה לא התמודדות בחינוך ילדים. הם כל הזמן מיצרים התמודדויות חדשות.
נולדנו כדי לעבוד, ותפקיד ההורים הוא לחנך הקורס זה רק נותן כלים, איך לעשות את העבודה עם מה שפחות כאבי לב, נקיפות מצפון ולראות את הנחת מהילדים.
אילו שהולכות פעם נוספת הן כאילו שנהנו והשיטה עזרה להן, אבל תמיד כשאת בפנים, ושומעת כל שבוע את הדיבורים הללו, זה נותן לך יותר כח להתמודד, לבחון כל דבר לפי הכלים שברשותך. והחיזוקים בשיעור מקלים עליהן את התפקיד.
אני אישית נהנתי מאוד אבל לא הייתי הולכת לעשות את זה שוב.

 

[pnina]

הייתי בקורס כזה, ואני ממליצה בחום.
יש בשיטה הזאת משהו, שיכול להוציא הרבה אמהות ממבוי סתום.
וגם אם לא לוקחים את הכל כתורה למשה מסיני, עדיין אפשר להפיק ממנה המון. יש בה משהו חכם.
למעונינות - גיליתי שבאתר "אשירה", יש הרצאות בנושא, מפי מנחת ההורים זיוה מאיר.

 

[גרפידפוס]

זיוה מאיר היא מנחה בשיטת אדלר או משהו אחר? כי יש הרבה מנחות.

 

[pnina]

כמובן.

 

[גרפידפוס]

כדי לראות את ההרצאות של זיוה מאיר באתר אשירה-צריך להרשם!
האם זה בתשלום?

 

[pnina]

לא חייבים להרשם, מספיק רק לדעת את הקוד שלהם.
הם מבקשים שישלחו להם 5 ש"ח על כל צפיה בהרצאה.

 

[תקשורת]

אין סיבה לדבוק בשיטה אחת, זה אכן עלול להיות קצת מסוכן. אני מכירה מישהי שלמדה אצל פנינה גרשון, היא הפכה להיות מאוד קשה עם ילדיה, תקיפה ולא מתפשרת, לקח לה כמה שנים טובות! לראות את עצמה מהצד ולהבין שהיא מגזימה, היא למדה עוד כמה שיטות ולאט לאט התאזנה.
אבל ברור שרק דברים טובים יכולים לצאת מלימוד! כל לימוד משפר את הבן אדם, בין אם זה לימוד מקצוע ובין אם זה "מקצוע הנפש" ויאן מי שיכול לאמר "הורינו חינכו אותנו היטב בלי ללמוד" "אינסטינקטים..." כי כמה טעויות נעשו בדרך... אוהו!!! ולמה לעשות את הטעויות על בשר ילדינו? ודווקא זה כן מעוגן במקורותינו שהוריםעושים טעויות על ילדיהם.. למה אתם חושבים בכור יורש כפליים? בדיוק מהסיבה הזו (לא אני אמרתי.. גדולים וטובים ממני).
כל אחד צריך ללמוד נקודה הילדים מזמנים לנו כל כך הרבה לימוד, וגם לנו בעצמנו, שנהיה אנחנו מובחנים יותר ונבין למה אנחנו מגיבים בצורה זו או אחרת...
זה רק נגיעה מכל הקטע של הלימוד הזה
וכל מי שלומד עושה טובה קודם כל לעצמו ולילדיו.
בת של פסיכולוגית ויועצת , שעדיין לומדת, כבר מעל 12 שנה! ועדיין!

 

[תקשורת]

אין סיבה לדבוק בשיטה אחת, זה אכן עלול להיות קצת מסוכן. אני מכירה מישהי שלמדה אצל פנינה גרשון, היא הפכה להיות מאוד קשה עם ילדיה, תקיפה ולא מתפשרת, לקח לה כמה שנים טובות! לראות את עצמה מהצד ולהבין שהיא מגזימה, היא למדה עוד כמה שיטות ולאט לאט התאזנה.
אבל ברור שרק דברים טובים יכולים לצאת מלימוד! כל לימוד משפר את הבן אדם, בין אם זה לימוד מקצוע ובין אם זה "מקצוע הנפש" ויאן מי שיכול לאמר "הורינו חינכו אותנו היטב בלי ללמוד" "אינסטינקטים..." כי כמה טעויות נעשו בדרך... אוהו!!! ולמה לעשות את הטעויות על בשר ילדינו? ודווקא זה כן מעוגן במקורותינו שהוריםעושים טעויות על ילדיהם.. למה אתם חושבים בכור יורש כפליים? בדיוק מהסיבה הזו (לא אני אמרתי.. גדולים וטובים ממני).
כל אחד צריך ללמוד נקודה הילדים מזמנים לנו כל כך הרבה לימוד, וגם לנו בעצמנו, שנהיה אנחנו מובחנים יותר ונבין למה אנחנו מגיבים בצורה זו או אחרת...
זה רק נגיעה מכל הקטע של הלימוד הזה
וכל מי שלומד עושה טובה קודם כל לעצמו ולילדיו.
בת של פסיכולוגית ויועצת , שעדיין לומדת, כבר מעל 12 שנה! ועדיין!

 

[pnina]

כן, כמו בכל דבר בחיים, צריך לפעול בשכל, ולא ללכת עם הראש בקיר...

 

[גרפידפוס]

"תקשורת",
איך הלימודים בשיטת אדלר מסתדרת לך עם להיות "בת של פסיכולוגית"?
השיטה הנ"ל נוגדת את הפסיכולוגיה בהמון דברים.
לדוגמא: משפט מההנחייה: הפסיכולוגיה סוברת שאמא צריכה להתאים את הצרכים שלה לצרכי הילד. ורק כשהאמא נותנת, תומכת, מעניקה היא אמא טובה.

 

[ארבע]

מה פתאום החלטת שכך סוברת הפסיכולוגיה? ישנן כמה אסכולות פסיכולוגיות, עייני ערך 'אמא טובה דיה' של ויניקוט.

 

[agav]

שיטת אדלר היא אסכולה מקובלת בפסיכולוגיה. נדמה לי שאדלר אפילו נמנה בין 'שלושת הגדולים' בפסיכולוגיה: פרויד, יונג ואדלר. וכמו כל הראשונים, השיטות שלהם קיבלו 'טיפול המשך' שריכך את הקיצוניות שבהם. סדרת הספרים שרצה במחוזותינו 'איך לדבר כך שהילדים יקשיבו וכו'' מבוססת על שיטת אדלר.

שלא אובן לא נכון, אני לא בעד השיטה וגם לא נגדה. מנסיון של שני קורסים שלקחתי - אחד של המרכז להורות (בגישת אדלר) או משהו והשני של רחל ארבוס ראיתי שבעצם כל מרצה - לא חשוב באיזו שיטה - מביאה בסופו של דבר את הגישה האישית שלה, ושממגוון של שיטות ודעות הדברים מתעמתים ומתלבנים יותר, עד שגם את יוצרת לבסוף אסכולה פרטית משלך...

ודרך אגב, ממליצה בחום על רחל ארבוס. גישה יהודית-תורנית, בריאה, מאוזנת, ומכניסה את האם ואת נטיות אופיה (ואת סגנון הבית כולו) לתמונה כחלק בלתי נפרד של דרך ההתמודדות.

 

[גרפידפוס]

כל כך הרבה שיטות/הנחיות הורים והילדים עדיין עושים "מה שבא להם" וקשה למצוא ילדים "משתפי פעולה" באמת; שזה בא מתוכם ולא מחכים לתגובת ההורים.
הרי, גם משיכת תשומת לב חיובית היא שלילית.

 

[ariels]

כשבבית יש אחדות - הילדים לוקחים חלק בהווי הבית, חובות וזכויות, מתוך תחושת השתתפות.

כשאמא "מפקחת על" ומחליטה מה החובות של כל אחד ביד רמה - הילדים מקטינים ראש, ומשתפים פעולה רק מתוך קבלת עול, חוסר ברירה, או לא משתפים פעולה כלל.

דוגמה 1 - "ילדים, מי פיזר את המשחקים בסלון?!?!? (!!!!!) אתם יודעים שיום חמישי היום, למה אתם תמיד מבלגנים לפני שבת?!?!? עכשיו מהר לאסוף הכל לפני שאבא חוזר"

דוגמה 2: "ילדים, אתם יודעים איזה יום היום? חמישי! ואתם יודעים איזה יום מתקרב? שבת קודש! בואו נעשה לאבא הפתעה ע-נ-ק-י-ת ונאסוף הכל! מי רוצה לעזור לי?"

בשני המקרים התוצאה היא: ילדים אוספים משחקים.
אבל הדרך...

 

[תקשורת]

גרפידפוס:
לא התמקדתי בשיטת אדלר עצמה. ואני גם לא יודעת לדקלם חומר מתוך השיטה, אני יודעת היום המון, אבל לא בצורה מקוטלגת מה שייך למי. ואני מוציאה מתוך החומרים מה שמתאים לי וזורקת בלי שום נקיפות מצפון מה שלא. גם אם אמר את זה אדמו"ר אדלר הקדוש.. (או שלא)
המלצתי בכלליות על לימודים, בעיקר כדי למחות נגד אלו שאמרו פה "שלא צריך ללמוד וכל הבל בלה)

ודר"א בקשר לשתי המשפטים שכתבת, עם הראשון אני מסכימה, ולשני אני מתנגדת, (דעה אישית, לא יודעת מה הפסיכולוגיה חושבת על זה) ואני אסביר: אמא צריכה להתאים את עצמה לצרכי הילד? נכון מאוד
ראיתי לזה דוגמא ב"פטנט צעיר" של השבוע כתבה שם אמא שקשה לה עם אופי מסוים של בתה שמתווכחת על כל דבר, עד שהיא קלטה שיש לה "חשיבה מרחבית" ולא בעית "חוסר שייכות לקהילה או למשפחה. והיא מוסיפה שם שמאוד קשה לה עם זה.. קשה לך? זה כבר הופך להתמודדות שלך! זה שהבת שלך לא דומה לך בתחום זה לא אומר שאת צריכה לעצב אותה מחדש- ובעצם לחסום לה את החשיבה. היא כך- תני לה את המרחב שלה!
והמשפט השני לא נכון (לדעתי הנמושה...) אחד הדברים הכי בסיסיים שהילד צריך זה גבולות!
חזקים !ברורים! בלי להכנע!.
תומכת, מבינה, מכילה, לאו דווקא כל הזמן מעניקה ונותנת (ופה באה השאלה הכי נדושה בפסיכולגיה: "ומה יקרה ביום שיצא לעבודה ויגלה שכשהבו אומר עוד חצי שעה המסמכים חתומים אצלי הוא באמת מתכוון לזה? ...)