מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[ניק 147254]

עפ"י הידוע השיר "כד יתבין ישראל" וכו' אין לו מקור מפורש בחז"ל בזוהר ניתן למצוא את הרעיון ומעט יותר קרוב לנוסח שלנו אצל הגר"א, כמו כן השיר ידוע בעיקר מר' מאיר שפירא זצ"ל מישיבת יח"ל ששר זאת רבות

 

[גאון הגאונים]

לגבי הסיפור שהמציא הסופר נהרב מ. להמן על בת הש"ך זו המצאה שלא נכתבה בשום מקום קודם לכן (מעל 300 שנה אולי עבר ב"מסורת")
לפי הסיפור בת הש"ך נפדתה ע"י אביו של רבי מאניש והיתה עוזרת בביתו ולבסוף נישאה לו ולפנינו לשון רבי מאניש חתן רבינו הש"ך בהקדמתו לש"ך חו"מ "ואשא חן וחסד, בעיני פינת יקר מוסד, אבן פינה ואבן הראשה, ויתן את ביתו לי לאשה"
(בית אהרן וישראל שנה קכ"א עמוד קנ"ב)

 

[גאון הגאונים]

"לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי"
פשט המילה דימיתיך לא מלשון דמיון כמו הוורט המפורסם אלא עם דגש באות "מ" מלשון דומיה השתקתי אותך.
הנה לשון רש"י שם:
לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי - למ"ד זו כמו למ"ד "לקול תתו המון מים" (יר' י , יג) , וכמו למ"ד "לריח שמניך" (לעיל , ג): לקבוצת סוסים הרבה , שאספתי מחנותיי לצאת לקראתך ברכבי פרעה להושיעך , כמו שנאמר "דרכת בים סוסיך" (חב' ג , טו) - סוסים הרבה.
דמיתיך רעייתי - שיתקתיך מצעקתך , שנאמר "ואתם תחרישון" (שמ' יד , יד);

 

[גאון הגאונים]

מרן החזו"א כתב לראי"ה קוק "לכבוד מרן" ​

ולא כמ"ש במעשה איש שקרא כן רק לרב מבריסק

 

[גאון הגאונים]

על החזו"א והראי"ה קוק

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

youtu.be

 

[קול-התורה]

איזה אשכול מרתק!
תמשיכו. מחכים ומאתגר.

 

[יהודי בן דורינו]

פעם שמעתי (מהרבה בחיידר) שמי שלא מדבר עם התפילין אף פעם מובטח לו שכל מה שהוא מברך יתקיים, מישהוא שמע על זה?

 

[יהודי בן דורינו]

בחיידרים יש גם שאומרים שמי שמדבר הרבה אז יגמרו לו המילים, מה המקור של זה?

 

[אבני שיש]

מפורסם בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע וכן הסטייפלער זצ"ל הורה לומר שלא יהיה לי כאב שיניים, אבל לגעת לא שמעתי.

מופיע בספר טעמי המנהגים בשם הרה"ק מרוז'ין

 

[אסתירה פני]

של השבט מוסר. נכון?

כן

 

[רב הנסתר]

מרן החזו"א כתב לראי"ה קוק "לכבוד מרן" ​

ולא כמ"ש במעשה איש שקרא כן רק לרב מבריסק

יש דברים שהראי"ה קוק היה מחמיר מאוד,
לדוגמא שמעתי שהיה אירוע עם הבריטים שהיה שם מקהלה ושהיה בה גם בנות, והראי"ה קוק קם מיד ויצא,
והרב זוננפלד נשאר והסתכל ארצה, ושאלו משמשו הרב קוק עזב והרב נשאר? אז הוא אמר שזה מפני כבוד הבריטים.
גם האדמו"ר הזקן מגור האמרי אמת כתב אליו "איש האשכולות". וזכור לי במעומם שגם הרה"ק ר' שלמוק'ה מזוויעל כיבדו ביותר.

 

[וויינער יואל]

יש דברים שהראי"ה קוק היה מחמיר מאוד,
לדוגמא שמעתי שהיה אירוע עם הבריטים שהיה שם מקהלה ושהיה בה גם בנות, והראי"ה קוק קם מיד ויצא,
והרב זוננפלד נשאר והסתכל ארצה, ושאלו משמשו הרב קוק עזב והרב נשאר? אז הוא אמר שזה מפני כבוד הבריטים.
גם האדמו"ר הזקן מגור האמרי אמת כתב אליו "איש האשכולות". וזכור לי במעומם שגם הרה"ק ר' שלמוק'ה מזוויעל כיבדו ביותר.

ידוע שעל הרב זוננפלד יש סיפורים כתובים לכאן ולכאן, וק"ו ש"שמעתי" זה לא שום מקור
ואני שמעתי סיפור הפוך על שירת הבנות

 

[אתקינו סעודתא]

דוגמאות על כמה מילים בתהלים שהלשון השגור הוא לא כפי שאכן כתוב, בוא נראה אם ניחשתם הכיתוב הנכון

תהלים יח, מו: בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ (ולא וְיַחְגְּרוּ) מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם​

תהלים קד, כב: תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם (ולא מְעוֹנָתָם) יִרְבָּצוּן​

תהלים קלט, כא: הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ (ולא וּבְמִתְקוֹמְמֶיךָ) אֶתְקוֹטָט​

 

[רב הנסתר]

ידוע שעל הרב זוננפלד יש סיפורים כתובים לכאן ולכאן, וק"ו ש"שמעתי" זה לא שום מקור
ואני שמעתי סיפור הפוך על שירת הבנות

שמעתי את הסיפור הזה מיהודי מבוגר למעלה מ60 ששמע את זה ממשהו ששמע מהמשמש את הסיפור.

 

[וויינער יואל]

דוגמאות על כמה מילים בתהלים שהלשון השגור הוא לא כפי שאכן כתוב, בוא נראה אם ניחשתם הכיתוב הנכון

תהלים יח, מו: בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ (ולא וְיַחְגְּרוּ) מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם​

תהלים קד, כב: תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם (ולא מְעוֹנָתָם) יִרְבָּצוּן​

תהלים קלט, כא: הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ (ולא וּבְמִתְקוֹמְמֶיךָ) אֶתְקוֹטָט​

אם כבר
שמעתי כבר כמה פעמים אנשים טועים בפסוקי דזמרה, במזמור הללי נפשי וגו' פסוק ה' -
אשרי שק-ל יעקב בעזרו שִׂבְרוֹ על ..... ובטעות אומרים שִׁבְרוֹ

 

[קובי רמי]

אסביר השאלה: ישנם מחברים שקראו לספרם בשם מסויים, אך העולם נוהג לקרוא אותם בצורה אחרת, ומהם ספר המשנה תורה לרמב"ם - היד החזקה או הרמב"ם. ספר תורת משה לרבי משה אלשיך - האלשיך על התורה. ספר שני לוחות הברית - השל"ה. המשותף בינהם שהשמות דומים או מתחברים לדברים יסודיים המזכירים התורה שבכתב.

אז ספר היד החזקה הוא שם יחסית מקורי, שאלתי מהיכן הגיע

זה בגלל משמעות שני לוחות הברית וכן משנה תורה זוהי משמעות שונה ולכן כלל ישראל נהג לקרוא בשם שונה

 

[אתקינו סעודתא]

אם כבר
שמעתי כבר כמה פעמים אנשים טועים בפסוקי דזמרה, במזמור הללי נפשי וגו' פסוק ה' -
אשרי שק-ל יעקב בעזרו שִׂבְרוֹ על ..... ובטעות אומרים שִׁבְרוֹ

מעניין, הרי במדרש דורשים להיפך על הפסוק וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם אל תקרי שֶׁבֶר אלא שֶׂבֶר

 

[ניק 147254]

אסביר השאלה: ישנם מחברים שקראו לספרם בשם מסויים, אך העולם נוהג לקרוא אותם בצורה אחרת, ומהם ספר המשנה תורה לרמב"ם - היד החזקה או הרמב"ם. ספר תורת משה לרבי משה אלשיך - האלשיך על התורה. ספר שני לוחות הברית - השל"ה. המשותף בינהם שהשמות דומים או מתחברים לדברים יסודיים המזכירים התורה שבכתב.

אז ספר היד החזקה הוא שם יחסית מקורי, שאלתי מהיכן הגיע

הרבי מליובאוויטש אמר שהמשותף בין הספרים האלה שהמחברים נתנו להם שמות גבוהים מאוד [כמובן שאן אנו נכנסים בין ההרים הגבוהים אך כן אמר הרבי מליובאוויטש], כמו "משנה תורה" שהשם הוא של חומש דברים, "שני לוחת הברית" השם לרוח מהלוחות הברית של עשרת הדברות, "תורת משה" ג"כ, ולכן נהגו לקרוא אותם בשמות אחרים יד החזקה, של"ה, אלשיך, חתם סופר.

 

[ניק 147254]

בחיידרים יש גם שאומרים שמי שמדבר הרבה אז יגמרו לו המילים, מה המקור של זה?

בפלא יועץ, כך הרבה שלי אמר

 

[וויינער יואל]

מעניין, הרי במדרש דורשים להיפך על הפסוק וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם אל תקרי שֶׁבֶר אלא שֶׂבֶר

שם זה דרש,
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו
זה ברור שכאן צריך לומר שִׂבְרוֹ ושם צריך לומר שֶׁבֶר, והשינוי הוא טעות