מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[ראגאטשאבער]

אני שמעתי את הסיפור באופן שונה קצת,
הגרי"ד סולובייציק זצ"ל (בן הגרי"ז) ראש ישיבת בריסק, היה רגיל להתעניין אצל תלמידיו שעשו פדיון הבן, איזה כהן לקחו, וכשהתשובה לא נעמה לאזנו, היה שואל וכי הוא מיוחס? פעם אחת ענה לו התלמיד בשאלה 'מי פדה אותך?' ענה לו הגרי"ד במנגינה מנצחת 'אני לוי', השיב לו התלמיד, וכי יש לך ייחוס?, ובכך נסתתמה טענותיו, רק שלא ידע התלמיד, כי אחות גדולה ממנו היתה לו, שנפטרה בגיל 7,.

ושמא תרווייהו איתנהו
ושני סיפורים הם

 

[אתקינו סעודתא]

רציתי להוסיף את הטיעון הזה אבל לא רציתי לסבך את הקוראים...

יש הרבה מאד שנוקטים שיטת רבינו תם לחומרא ולא לקולא, במילים אחרות לא שוללים שיטות אחרות בפרט לחומרא

 

[אתקינו סעודתא]

רק לצורך הדיוק
זו מצוה, תוספת שבת.
לגופו של ענין אני מסכים עם הטענה שיש מקום גדול גם להחמיר במוצאי שבת כשיטת ר"ת.
בנוסף יש עוד חשבון הלכתי, שהדלקה מידי מוקדמת לפעמים יש בה בעיה שזה לא פלג המנחה לפי כל השיטות.
[אם ננקוט כר"ת שצאה"כ הוא ד' מילין אחר השקיעה, וננקוט שפלג המנחה הוא שעה ורבע קודם צאה"כ, זה אמנם שעה זמנית וביחס לר"ת השעה יותר ארוכה, [כך שזה לא 3 דקות לפני השקיעה] ועדיין זה יוצא בערך 20 דקות לפני השקיעה].

האם ישנה בעיה מבחינת שיטת ר"ת להדליק נרות מוקדם?
מג"א והב"ח כתבו שראוי להדליק שתי שעות לפני הלילה, משמע שסברו שאין בעיה, והטעם
א. יש שיטות בראשונים שאפשר להדליק שעתיים לפני הלילה אפילו לפני פלג המנחה.
ב. אם זה קרוב לפלג המנחה של ר"ת ומקבל שבת מיד בפלג המנחה יש לומר שזה כמו סמוך ללילה וניכר שהוא לכבוד שבת.
ג. שיטת הלבוש שגם לר"ת מחשבים שעות היום מהנץ עד השקיעה.
ד. בזמנינו שאין דאך להדליק נרות רק לכבוד שבת זה ניכר שזה לכבוד שבת.

 

[אתקינו סעודתא]

מה הבעיה לטבול במקוה???
ישנם שני גרסאות בסיפור:
הקלאסי - נסע ברכב לאחר השקיעה ורגמוהו באבנים את הרכב....
של החוגים הקנאים - שנסע לאחר הדלקת נרות וצעקו שבת......

טבילה במקוה הכוונה למקוה של ערב שבת עם כל הפירושים...
לפי גירסא הקלאסי, האם זה פשוט לעשות מלאכות בפרהסיא??? קשה להאמין...

 

[אתקינו סעודתא]

ברצוני לשאול ולעורר על כמה מנהגים, האם יש לזה מקור קדום, ואם כן אז מה המקור לזה, לא שולל את הענין חס ושלום
1)המנהג לירוק בשעת עמירת התיבות 'להבל ולריק' בעלינו לשבח
2)אמירת המילים 'חמין במוצאי שבת מלוגמא' בעת אכילת או שתית חמין במוצ"ש
3)לקפוץ בשעת אמירת התיבות 'כשם שאני רוקד כנגדך' בקידוש לבנה, ומי ייסד את התיבות עצמם
4)בהמשך לזה יש שמוסיפים אח"כ 'ולא יהיה לי כאב שיניים', האם יש לזה מקור
5)כתיבת המילה 'עמלק' ומחיקתו כדי לשפר את הכתיבה

 

[אתקינו סעודתא]

שבוע שעבר למדנו עזוב תעזוב עמו פירש"י עזיבה זו לשון עזרה, וכן בעוד כמה מהמפרשים
מה שמעניין שתרגום אונקלוס הוא כמעט היחיד שכן מפרש לשון עזיבה כרגיל, והיינו לעזוב את השנאה
זה היה ממש חידוש בשבילי, אגב זה מובא גם ברלב"ג, ור' יוסף בכור שור מביאו, ומציין שהפירוש הוא כן עזרה כרש"י

 

[שלי שלך BTL]

1)המנהג לירוק בשעת עמירת התיבות 'להבל ולריק' בעלינו לשבח

מוזכר בהרבה ראשונים (דומני מהרי"ל, סדר היום ועוד)

2)אמירת המילים 'חמין במוצאי שבת מלוגמא' בעת אכילת או שתית חמין במוצ"ש

מנהג???
מי נוהג???
זה שיש שאומרים לא הופך למנהג...

4)בהמשך לזה יש שמוסיפים אח"כ 'ולא יהיה לי כאב שיניים', האם יש לזה מקור

הרבי ר' פינחס מקוריץ זי"ע

5)כתיבת המילה 'עמלק' ומחיקתו

השפ"א נהג ככה בכל פעם שרצה לבדוק אם כלי הכתיבה עובד כשורה...
אבל דומני שלא בשביל

כדי לשפר את הכתיבה

 

[צל של עצמו]

האם ישנה בעיה מבחינת שיטת ר"ת להדליק נרות מוקדם?
מג"א והב"ח כתבו שראוי להדליק שתי שעות לפני הלילה, משמע שסברו שאין בעיה, והטעם
א. יש שיטות בראשונים שאפשר להדליק שעתיים לפני הלילה אפילו לפני פלג המנחה.
ב. אם זה קרוב לפלג המנחה של ר"ת ומקבל שבת מיד בפלג המנחה יש לומר שזה כמו סמוך ללילה וניכר שהוא לכבוד שבת.
ג. שיטת הלבוש שגם לר"ת מחשבים שעות היום מהנץ עד השקיעה.
ד. בזמנינו שאין דאך להדליק נרות רק לכבוד שבת זה ניכר שזה לכבוד שבת.

כמדומני שהמ"ב פוסק שלפני פלג המנחה לא יצא יד"ח אפילו אם מקבל שבת מיד.

 

[אברהם]

3)לקפוץ בשעת אמירת התיבות 'כשם שאני רוקד כנגדך' בקידוש לבנה, ומי ייסד את התיבות עצמם

מסכת סופרים פרק כ משנה ב

4)בהמשך לזה יש שמוסיפים אח"כ 'ולא יהיה לי כאב שיניים', האם יש לזה מקור

יש מייחסים הסגולה ליעב"ץ, יש מייחסים אותה למגיד מטשערנוביל בשם הבעש"ט, ויש המייחסים אותה לרבי ישראל מרוז'ין.

 

[עוד ישמע]

2)אמירת המילים 'חמין במוצאי שבת מלוגמא' בעת אכילת או שתית חמין במוצ"ש

מנהג???
מי נוהג???
זה שיש שאומרים לא הופך למנהג...

אמנם לא ידוע לי על מקור לזה אשמח אם מישהו יראה לי
[אצלנו לא נוהגים כך]

אבל יש סרטון מפורסם של הגרח"ק שאחד מבקש ברכה
כי יש לו משפט מול גוי על הרבה כסף ואין לו מה לשלם
[אם אני לא טועה זה קשור איכשהוא לשמיטה]
ור' חיים מביא לו שקל ואומר לו שיגיד שזה מה שיש לו
ובסוף יש קטע נוסף שהוא מגיע להודות
[ומבקש לשמור את השקל אצלו]

ותוך כדי הסרטון מגישים לר' חיים תה
והוא אומר חמין במוצאי שבת מלוגמא

כך שלכאורה בטוח שיש לזה מקור
יען ר' חיים הוא גדול מפריכי הדברים ללא המקור

פרטתי את הסיפור כדי שאם מישהו יודע על איזה סרטון מדובר
יוכל לבדוק בעצמו [ולהעלות פה לתועלת הציבור]

 

[חיה לידר]

יש הרבה מאד שנוקטים שיטת רבינו תם לחומרא ולא לקולא, במילים אחרות לא שוללים שיטות אחרות בפרט לחומרא

יש חסידויות שנוהגים כר"ת לקולא ז"א עושים מלאכות דאורייתא אחרי השקיעה, וכמובן שבמוצ"ש ממתינים לזמן ר"ת. והנוהגים כר"ת רק לחומרא מכניסים שבת כמקובל בזמן הדלקת נרות (או קודם) ומוציאים את השבת לפי ר"ת. אני ראיתי ת"ח שלא מכריזים אני מחמיר כר"ת. אבל בפועל נזהרים לא לעשות מלאכה דאורייתא לפני זמן ר"ת. ז"א מעריב הם כן מתפללים וממתינים עם ההבדלה לר"ת. כך שזה חומרא בדאורייתא, מצד שני זה לא קשה כי בין כך עד שהולכים למעריב וחוזרים זה כבר סמוך לר"ת.

 

[חד דמן חבריא]

טבילה במקוה הכוונה למקוה של ערב שבת עם כל הפירושים...

קשה להאמין שאנשים צעקו על שעשה סחיטה ביציאה מהמקוה, יש אלפי חסידים שהולכים למקווה אר"ש אחר השקיעה, אין איזה מלאכה שהמוכרחים לעשות וכמו שכולם הולכים בבוקר למקוה ואפי' שמפו יש מחלוקת אם מותר להשתמש בשבת....

 

[חד דמן חבריא]

מנהג???
מי נוהג???
זה שיש שאומרים לא הופך למנהג...

המקור הוא מר' פנחס מקאריץ זי"ע

 

[חד דמן חבריא]

4)בהמשך לזה יש שמוסיפים אח"כ 'ולא יהיה לי כאב שיניים', האם יש לזה מקור

הרבי ר' פינחס מקוריץ זי"ע

וכן מהרה"ק מרוז'ין זיע"א וכן הורה הסטייפלער זצ"ל

 

[חד דמן חבריא]

המקור הוא מר' פנחס מקאריץ זי"ע

הרה"ק מרוז'ין אמר שהרפואה של חמין במוצאי שבת הוא לעצבות והרמז - "מחב"ש לעצבותם" חמין במוצאי שבת מלוגמא, ויש שמוסיפים לומר בעת השתיה "ומחבש לעצבותם", ויש לציין שבגמ' כתוב גם לרחוץ בחמין, והגרח"ק היה נוהג לרחוץ ראשי אצבעותיו עם הקפה....

 

[חד דמן חבריא]

וכן על רוב דברים שאתה כותב

מתנצל מעומק הלב....

 

[חד דמן חבריא]

"האדם לא נברא אלא כדי לשבר את הטבע" (צעטיל קטן, טז. תולדות יעקב יוסף בשם הבעש"ט בשם הרס"ג.), לא נמצא בכתבי ר' סעדיה גאון שלפנינו ומקורו רק מהבעש"ט ואולי השיג זאת ברוח קדשו.

 

[עוד ישמע]

אמנם לא ידוע לי על מקור לזה אשמח אם מישהו יראה לי
[אצלנו לא נוהגים כך]

אבל יש סרטון מפורסם של הגרח"ק שאחד מבקש ברכה
כי יש לו משפט מול גוי על הרבה כסף ואין לו מה לשלם
[אם אני לא טועה זה קשור איכשהוא לשמיטה]
ור' חיים מביא לו שקל ואומר לו שיגיד שזה מה שיש לו
ובסוף יש קטע נוסף שהוא מגיע להודות
[ומבקש לשמור את השקל אצלו]

ותוך כדי הסרטון מגישים לר' חיים תה
והוא אומר חמין במוצאי שבת מלוגמא

כך שלכאורה בטוח שיש לזה מקור
יען ר' חיים הוא גדול מפריכי הדברים ללא המקור

פרטתי את הסיפור כדי שאם מישהו יודע על איזה סרטון מדובר
יוכל לבדוק בעצמו [ולהעלות פה לתועלת הציבור]

מצורף הסרטון
צפו בדקה 3:00

 

[אוזן שומעת]

אמנם לא ידוע לי על מקור לזה אשמח אם מישהו יראה לי
[אצלנו לא נוהגים כך]

אבל יש סרטון מפורסם של הגרח"ק שאחד מבקש ברכה
כי יש לו משפט מול גוי על הרבה כסף ואין לו מה לשלם
[אם אני לא טועה זה קשור איכשהוא לשמיטה]
ור' חיים מביא לו שקל ואומר לו שיגיד שזה מה שיש לו
ובסוף יש קטע נוסף שהוא מגיע להודות
[ומבקש לשמור את השקל אצלו]

ותוך כדי הסרטון מגישים לר' חיים תה
והוא אומר חמין במוצאי שבת מלוגמא

כך שלכאורה בטוח שיש לזה מקור
יען ר' חיים הוא גדול מפריכי הדברים ללא המקור

פרטתי את הסיפור כדי שאם מישהו יודע על איזה סרטון מדובר
יוכל לבדוק בעצמו [ולהעלות פה לתועלת הציבור]

זה שהגרח"ק אומר כשהוא מקבל חמין את המשפט הזה לא אומר שיש ענין /מקור /סגולה וכדו' לומר זאת.
וכמו שאין ענין להגיד לההוא שיושב לפניך "קח במתנה" כמבואר בסרטון שם.
ומקור זה ודאי לא

 

[123ABC]

כנראה שלאנשים מסוימים זה יהיה תגלית..
אומרים ברוך הוא וברוך שמו
ולא בָרֵכוּ וברוך שמו