ולשאלה המקורית - מי אשם?
משרדי הפרסום יחד עם מחלקות השיווק בעיתונים.
לאנשים האלה אין טיפת נשמה אמנותית, אין להם פיפס של הבנה בערך המילה הכתובה, כל מה שהם רוצים זה רק להוציא מהלקוח כסף. זהו.
(כל אחד מהלקוח שלו... כלומר: מחלקת השיווק רוצה להוציא ממשרד הפרסום, ומשרד הפרסום - מהלקוח הסופי).
הכתבה בפתיח היא דוגמה מתחתית החבית, אבל גם בלי להדרדר עד לשם - רוב הכתבות השיווקיות הן משעממות, צפויות, מכוערות פנימית וחיצונית. לא יודעת איך אנשים חכמים, מנהלי מוסדות ובעלי חברות, מוכנים לשלם על זה.
חברותיי שכותבות כתיבה שיווקית, אל תקפצו עליי. כן, אני יודעת שאתן מתאמצות מאד. עדיין, זה משעמם לאללה, זה מבזה את מקצוע הכתיבה, ובגלל הכתבות השיווקיות האלה אנשים לא קוראים גם את התוכן המערכתי שאנחנו עמלים עליו קשות. בנאדם פותח מוסף כלכלי, רואה שהכל שם זה תיאורים מרטיטים על שמירת השבת של שניב ועל פריסת מרפאות מכבי, וטורק את הגליון באכזבה בלי לדפדף הלאה ולראות את הכתבות המושקעות שלנו.
(אישית, בפעם האחרונה דרשתי וקיבלתי התחייבות שהכתבה שלי תופיע ראשונה במוסף, ובכל מקרה - לפני כל כתבה שיווקית שהיא. אבל לא תמיד זה אפשרי).
החמדנות של מחלקות הפרסום, זה ברור. הרי על פרסומת הם מקבלים עשרות אלפים, ועל כתבה טובה עם תחקיר מצויין, הם לא מקבלים דבר. להיפך, הם אמורים עוד להוציא מכיסם 900 ש"ח ולשלם לכותבת. אז בטח שמבחינתם עדיף כמה שיותר כתבות שיווקיות, וכמה שפחות תוכן.
וכמה שניסיתי להסביר באוזניהם שסיפור אחד טוב, מביא להם יותר קוראים ומנויים מכל הפרסומות ביחד, הם לא קלטו את הפואנטה.
אז מילא הם, מי מצפה מהם למשהו, חוץ מלהביא עוד ועוד לקוחות כדי שצמרת העיתון תוכל ל (---צונזר מטעמי אתיקה מקצועית, כלומר, כדי שלא יפטרו אותי---)
ומילא משרדי הפרסום הגדולים, שכבר מזמן איבדו כל כיוון והגיון.
אבל הלקוחות!!! איפה הם?
הנושאים החמים
