מי אתה באמת?

[ביזנסטורי - אילה]

זה אני. גבר שבגברים.
יש לי אופי מרוחק כזה וקצת קריר,
מתהלך בפנים חתומים - אטומים ולא מפרגן חיוך סתם.
מתעטש בקולי קולות מלווים בסופות רעמים בודדות וממטרים קצובים לפרקים
כמו גרעפס אמיתי שיוצא רק לאחר שלוש כוסות קוקה קולה לאחר טשולנט משובח.
אני עף על העולם, עף על עצמי, מעיף את כולם באצבע הקטנה.
אני נוהם באזניהם את כל מה שיש לי לומר עליהם,
עד שהם מתגוננים מפניי, האנשים.
אני חזק, אני שולט.
אני גבר.

אבל לפעמים אני מסיר את כל המחסומים ולא מתבייש.
אני יכול לעמוד באמצעה של השדרה הכי סואנת ולבכות את נשמתי,
להוריד נחלי דמעות כמו מים ולא אכפת לי.
אני נהנה להשתתף בכירבולים מפנקים בתוך מעיל פוך או פוך בלי מעיל.
אני חולף בסערה בין האנשים ומלטף את פניהם ברוך,
מחבק אותם בחזקה.
עד שהם אוהבים אותי, האנשים.
אני חזק, אני מרגיש.
אני חורף.

 

[רחל סרולוביץ]

מקורי וחזק!
יפה שגילוי זהות ה'גבר' שלובה בניתוח האופי שלו.
כשקראתי את החלק הראשון הסתייגתי מעט, אך החלק השני שהפתיע אותי חיפה על ההסתייגות
את הכותרת הייתי ממליצה להחליף. היא קצת חושפת.

 

[ביזנסטורי - אילה]

תודה. שיניתי.