עמוד ראשי
דירות נופש
לוח בקשות נופש
החלפת דירות
מאמרים ותוכן
פורום פנאי ונופש

מלון מי יודע על מקום מתאים לפגישה בב"ש\נתיבות\אשקלון (לא בחוץ בגלל מז"א)

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
מלון או כל מקום סגור מתאים לפגישת שידוכים במקומות הנ"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אפשר בלאונרדו באשקלון
גרג בשדרות ע"י התחנת רכבת- מיקום נח
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אשמח אם למישהו יש רעיון למקום עבור פגישה שניה בעיר אשקלון.
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לאונרדו אשקלון או אחת המסעדות במרינה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 226
    • ח
    שיתוף - לביקורת אמא, זה לא סוף העולם
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    אמא למתבגרים בתקופת מלחמת העולם השלישית

    פעם אמרו שזה אתגר לגדל מתבגרים.
    היום זה כבר לא אתגר, זה פשוט לא בידיים שלנו.
    (לפי דעתם, כן?)

    ההתמודדות כולה שלהם.
    תנסי לבקש שייכנסו לממ"ד, הם יסבירו שאין בזה שום צורך.

    אני אומרת להם: "יש אזעקה, תיכנסו לממ"ד."
    והם עונים: "אמא, זה צבע אדום רק באזורים הפנימיים של אזור ג'.
    אנחנו באזור ג'-מערב, וזה ממש לא אותו דבר."
    ואני, רק רציתי שהם ייכנסו לחדר בלי לצעוק.

    לא פלא שהם מעדיפים לא להישאר בבית.
    בבית יש אזעקות.
    ובית זה מקום שבו עוד חושבים שצריך להיכנס כשיש אזעקה.

    פעם עוד האשימו אותנו בשקט, היום הם פשוט אומרים לנו.
    ותוך כדי מלחמה את שואלת איפה הם,
    "הלכתי לקנות פיצה. בעיר אחרת.
    כי פה סגור.
    אבל אל תדאגי אמא, אני עובר עוד מעט לעיר אחרת, שם יש מקלט".

    חושבים לבד, הולכים לבד, שוכחים לעדכן,
    אבל תמיד נזכרים לשלוח רשימת דרישות מהסופר.
    "מים בטעם ענבים, לא אפרסק",
    "ולקנות שוב את הסבון הזה שהיה פעם בירוק זוהר",
    "ולמה אין שוקולד קפוא?"

    אזעקה? לא דחוף.
    אבל שנגמרו הצ’יפס בטעם ברביקיו?
    זה כבר מקרה חירום.

    וכמובן, תמיד יש תזמון מושלם:
    דווקא כשאני רצה למקלט,
    הטלפון רוטט עם הודעה דחופה:
    "אמאאא, את יכולה לבדוק אם יש לי חולצה לבנה בחדר כביסה?
    יש לי עכשיו משהו חשוב!"

    ואני לא יודעת מה יותר מלחיץ,
    אזעקה באמצע הבית,
    או חולצה לבנה שאיננה.

    ובדיוק אז יש אזעקה נוספת.
    ואני לא בטוחה אם לרוץ למקלט או לארון.

    ולמה אני לא מבינה שהעולם ממשיך, שיש אוטובוסים, שיש סטטיסטיקות,
    ובסטטיסטיקה, דווקא העיר שלי לא מועדת לפורענות.

    תוך כדי הטילים, גם בירורים על שידוכים.
    טוב שלאנשים יש זמן לענות.
    ואז החקירה שלי על "המועמד" מצטרפת לחקירות הכלליות על "מה קורה בעולם".

    רק שעכשיו צריך גם למצוא מקום מוגן לפגישה.
    צריך לדעת איך מגיעים, איך חוזרים, מי בדיוק עם מי,
    ומי כבר אכל פיצה.

    אה, ומה ענו לי על הטיל המיועד,
    סליחה, המועמד המדובר.
    הכול מתערבב כשאת הורה למתבגרים בימי לחימה.
    טילים, שידוכים, אזעקות, בירורים,
    העיקר לא להתבלבל ולשלוח את הבן לפגישה עם קסדה.
    הגיוני להתבלבל כשאת אמא למתבגרים, לא?

    אני עדיין לא יודעת מה בדיוק המשמעות של מלחמת העולם השלישית.
    אולי תכף אדע.
    ודיי לי במלחמות העולם הקטנות שאני מנסה להרגיע.
    ודיי לי באווירה טובה,
    ואולי, אולי זה כל מה שהעולם מבקש.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, AUVI, NOA# ועוד 27 משתמשים30 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הילדה "המאומצת"
    ואוו מדהים. באיזה עולם אנחנו חיים?:(
  • 795
    • ק
    שיתוף - לביקורת "פתח כאן" - הדרך המהירה למוסד סגור
  • קראנצ' פיסטוק //
    • היום שבו חגג צדוק יום הולדת ארבע עשרה, היה היום המאושר בחייו.

    הגיל העדכני חסך ממנו את הבילוי הכפוי ליד דלת המעלית, במארב לשכן בוגר דיו שיעפיל יחד אתו בבטחה לביתו שבקומה העשירית.

    מאותו יום - נחסך מצדוק חוסר הידיעה האם יחזור הביתה לארוחת הצהריים, או שמא יגיע רק בזמן ארוחת הערב. הוא גם היה יכול להיות סמוך ובטוח כי מעכשיו לא יישאר לקפוא בבניין במשך לילה שלם, כשרגלו מגובסת, רק משום שלא היה שכן שהתחשק לו לעשן סיגריה לילית באוויר הצח.

    צדוק לא פחד ממעליות, כשם שלא פחד מרמזורים אדומים ולמרות זאת התרחק מהם.
    הוא פשוט קיים בחומרה ובהידור רב את מצות העשה: "תמים תהיה", בלי להתעכב על המשך הפסוק.

    הוא היה מסוג האנשים שפותחים את שקית הבמבה בחנות, כי כתוב על גבה "פתח כאן", ואוכלים בשבת במבה יבשה. מסוג האנשים שאם אומרים להם "וואו, תודה על המתנה, אבל באמת לא היית צריך!" – הם צוררים אותה יפה ומחזירים לחנות.

    אופיו הצייתן והכנוע, הרצינות התהומית שבה הקשיב לכללים כתובים ובלתי כתובים והאמון המלא שרכש לכל מילה שנאמרה לו, הכניסו את חייו ללולאה אינסופית של פלונטרים פרדוקסליים סבוכים.

    הרי אם על דלתות הרכבת יש שלט שמכריז – "קודם יוצאים ואחר כך נכנסים" – הרי שאם אף אחד אינו יוצא, צדוק אינו יכול להיכנס, גם אם הוא מאחר לפגישת שידוכים גורלית, והרכבת הבאה תצא בעוד שעה.

    אם כתוב על תווית בקבוק הקולה: "להגיש קר" – אז אם הקולה מוגשת בטמפרטורה שאינה עונה על ההגדרה "קר" – צדוק אינו שותה ממנה, גם אם גרונו ניחר בפגישת שידוכים גורלית.

    ואם יש כלל שפגישת שידוכים ראשונה מסיימים תוך שעה וחצי – אז צדוק מסיים אותה תוך שעה וחצי, גם אם הוא נאלץ לקטוע את הבחורה באמצע משפט. ולא משנה שהוא איחר לפגישה הזו בשעה כי מהרכבת הקודמת לא ירדו נוסעים.
    בכל מקרה, הוא היה מעדיף לסיים את הפגישה מהר, רק בגלל הצמא.

    וגם בגלל הרעב. כי צדוק מתקשה אפילו בפעולה פשוטה כמו אכילה.

    בחדר האוכל של הישיבה הוא לא דרך מעולם. היה תלוי שם שלט חגיגי שבישר שהאוכל נתרם ע"י נדיבים, עבור תלמידי הישיבה השוקדים על התורה יומם ולילה.
    צדוק אמנם למד במשך כל היום, אבל בלילה הוא היה נוהג לישון.

    מיני מתיקה – צדוק לא הכניס לפיו מאז היה בגן ואמו לקחה לו בעדינות את הסוכרייה שקיבל, כי היא שוברת שיניים.

    ואם כתוב על אריזת הדוריטוס – "בא טוב עם החבר'ה" – אז כך צדוק (לא) אוכל דוריטוס: מחלק שבעים גרם לכל החברים בישיבה.
    ואם הוא נזכר בקביעה ש"מי שאוכל לבד מת לבד", והוא אינו מעוניין לגרום, חלילה, להרג המוני כשיגיע זמנו לעזוב את העולם – הרי שהוא מוותר על התענוג שבאכילת החטיף הנ"ל.

    ההימנעות הזו, לפחות, פתרה לו פלונטר אחר: על אריזת הדוריטוס בטעם 'חריף אש' יש הוראה מסובכת יותר – "נראה אותך גומר שקית".
    איך, למען ה', זה היה מסתדר אם כל החבר'ה היו גומרים לו אותה, לפני שהוא היה מספיק להבעיר אש אפילו במשולש הראשון של הדוריטוס, כפי שמצולם בהצעת ההגשה?!

    חייו של צדוק היו למודי סבל ורצופי מהמורות. קשה לשרוד פרדוקסים קיומיים כאלה ולהישאר בקו השפיות. קשה עוד יותר להישאר בקו הזה, אם יתכן שלא היו בו מעולם.

    פעם, כשפגש צדוק לראשונה בעיתון את המשפט האלמותי: "נשמח להערות ולהארות" – הריע בפרץ פתאומי של חשיבה עצמית, "היי, מצאתי שגיאת לשון! כתובה פה פעמיים אותה מילה. כנראה הכותב התלבט איך מאייתים, ובסוף השאיר בטעות את שתי האופציות..."
    "אויש, נו באמת, זה בכוונה! ככה זה הולך..." חייך אליו חבר בסלחנות.
    צדוק פער את עיניו, מזועזע מהטעות הגסה שמתנוססת במכוון בעיתון כה מכובד. "מה, הם טועים בכוונה??"
    "כן", זרם אתו החבר בגיחוך, משועשע, "לך תדע, כנראה אות סולידריות עם דיסלקטיים".

    צדוק התרשם עמוקות.

    למחרת, בעיתון של הישיבה, במדור שערך צדוק, נכתב באותיות מודגשות: "נשמח לקבל ביקורות וביכורות".


    ערב אחד, כשצדוק הסתובב בחוסר מעש בישיבה, לאחר שהשידוך האחרון ירד מסיבה לא ברורה, החליט ללכת למכולת.

    אם החבר שביקש ממנו בתום לב לקנות לו במבה, היה יודע למה הוא יגרום - היה מעדיף לאכול שלדי דוריטוס שרופים, גרוגרות דרבי צדוק, ולא לשלוח אותו למשימה האחרונה בחייו.

    צדוק כמעט פתח את הבמבה בחנות, כדרכו בקודש, כפי שהורתה האריזה, וידו נעצרה באמצע התנועה.
    הבמבה אינה שלו!!...

    הוא פתח בריצת אמוק טרופה לכיוון הישיבה, נמנע מלהביט בהוראה המפורשת שאותה הוא ממרה זה עתה, לראשונה בחייו.
    ידיו הזיעו ורעדו בלי הפוגה. והוא הסיט את מבטו מהפצצה המתקתקת שהחזיק.

    באמצע הדרך, כוחותיו הנפשיים לא עמדו לו עוד.
    הוא התמוטט ונפל חסר הכרה על האספלט השחור.

    כשהתעורר, מצא את עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית:
    לצדו מוטלת חבילת במבה סגורה(!) ואסופת ראשים רוכנת אליו בדאגה.
    "תנו לו משהו מתוק!" שמע מרחוק קול אומר.

    "לאאאא!" ניסה צדוק לקרקר בהיסטריה בכוחותיו האחרונים.

    "נו, תן לו כבר", דחק קול היסטרי, "תראה איך הוא נראה!"

    משום מקום, שלף מישהו בקבוק קולה פושר. אדם נוסף דחף לפיו קוביית שוקולד מתוקה, שוברת שיניים.

    קיבתו העדינה של צדוק, שהתענתה שנים למען לא ייחרב עיקרון הציות המקודש, לא הצליחה להכיל את המתרחש.
    הוא התעלף שוב.
    כשהתעורר בשנית – גילה שהספיקו לדחוף לפיו גם סוכרייה. הוא היה הלום מזוועות החורבן שסביבו, שהלכו והתדרדרו.
    וכך, נותר צדוק מוטל על האספלט השחור, מתעורר ומאבד את הכרתו לסירוגין, עד עצם היום הזה.

    אשמח לקבל ביקורות וביכורות 😉
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: גולנים, brachy 100, יוסף ל ועוד 74 משתמשים77 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קראנצ' פיסטוק
    אההה חחחחחח נס שצדוק לא ידע הרבה יותר מסוכן לחכות שעות בשמש, מאשר בבניין ליד המעלית
  • 2 1K
    • י
    תח"צ למה במודיעין עילית אי אפשר לעלות לאוטובוס מהדלת האחורית? בגלל מקררים! – כאן תספרו על אי-אמירת-אמת ואי-דיוקים של חברות התח"צ
  • יוסי ב.ק //
    • אם שלחתם תלונות לחברות תח"צ יכול להיות שנתקלתם בתשובות שאם להשתמש במילים עדינות - מעלות חשד לכאורה של אי-אמירת-אמת.

    הנה סיפור מעניין ששותפתי בו.

    נוסע במודיעין עילית התלונן לחברת קווים שנהגים לא פתחו את הדלת האחורית בנסיעות עירוניות, תשובת קווים היתה שהעליה לאוטובוס מותרת רק מהדלת הקדמית!!

    סביר להניח שכל מי שנסע בנסיעה עירונית במודיעין עילית יודע שזה לא נכון, אבל כך קווים ענתה, ולא בפעם אחת, אלא בשתי פעמים שונות!! זה כבר לא נשמע כמו טעות, אלא כאי-אמירת-אמת (ב"אי-אמירת-אמת" אני מסתפק בין שתי אמרות חז"ל, בין "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה" לבין "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו").

    הנוסע הגיש תביעה קטנה, וקווים בחרה לכתוב את לשון החוק. יש כאלה שיאמרו שזאת התחמקות, שכן אין כאן כל אזכור לדלת קדמית או אחורית. הנה צילום מכתב ההגנה:
    צפה בקובץ המצורף 2189632


    בדיון עצמו עובד החברה שייצג את קווים חזר על הטענה שלא ניתן לעלות מהדלת האחורית, והפעם הוא גם נתן את ההסבר הבא: האפשרות לעלות מהדלת האחורית בוטלה בגלל שאנשים העלו לאוטובוס מקררים!!! הנה צילום מפרוטוקול הדיון:

    צפה בקובץ המצורף 2189657

    צפה בקובץ המצורף 2189659

    בעקבות הדברים המעניינים הללו עניין אותי לדעת האם הדברים נכונים, פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה בשאלה האם ניתן לעלות מהדלת האחורית במודיעין עילית, והתשובה שהתקבלה היא הוראות המשרד לקווים להיערך לעליית נוסעים גם מהדלתות האחוריות. כיון שלא התקבל כל מידע אחר שמבטל את ההוראה הנ"ל וגם לא מצאתי אזכור למילה "מקרר" בהקשר המדובר, אני מניח שטענות חברת קווים אינן מדוייקות.


    אז אם גם אתם נתקלתם במקרים של אמת-מוטלת-בספק בתשובות וטענות של חברות תח"צ נשמח לשמוע עליהם, בין אם טענות משעשעות/מקוממות/גם וגם.

    למען הסדר הטוב אני ממליץ שנימנע מקביעת עמדות ברורות כגון "שקר" אלא בהטלת ספק וסימני שאלה בלבד על דרך החשד וה"לכאורה" בלבד. כדאי לשתף דברים יחסית מוכחים. אם לא ראיתם אוטובוס שעבר בתחנה והנציג טוען שכן עבר, זה לא אומר שהוא לא צודק, יכול להיות שהאוטובוס עבר אבל בלי שילוט, תופעה שקוראת בעיקר באוטובוסים קבלניים אבל כאן הבעיה היא לא של הנציג.

    ומי יודע, הלואי והחברות המנצחות עם ה"הסברים" הטובים ביותר באיכות ובכמות יזכו באיזה העמדת מראה מול הפרצוף שקצת תכאיב להם.....

    בינתיים נראה אם תצליחו להתחרות במקרר....

    אבל בבקשה שתפו בכל חשד לאי אמירת אמת.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: שמח פה, כוכב103, ידידים ועוד 14 משתמשים17 //
    26 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אדלה
    צודק סליחה 😗
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה