הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בס"ד
שלום וברכה!
[הקדמה להבנת הרקע לשאלות.
ההקדמה ניתנת לדילוג, לממהרים שבינינו
אנחנו גרים בבניין ישן במרכז בני ברק, בן שלש קומות, שלשה שכנים לקומה.
שלשת דיירי הקומה העליונה (ואנחנו ביניהם) מעוניינים לבנות כל אחד לעצמו על השטח המשותף שבגג.
לצורך זה השכנים ביקשו שנעשה הסכם חלוקה של השטח המשותף בין כלל הדיירים,
באופן שדיירי הקומה העליונה יקבלו כל אחד את השטח שעליו,
ודיירי הקומות התחתונות יקבלו כל אחד שטח של 31-35 מ"ר בקומת קרקע.
8 מתוך 9 שכנים תכננו ללכת עם ההסכם לטאבו ולהצמיד לכל שכן את החלק שהוא קיבל בשטח המשותף.
חלקם אף חתמו מלכתחילה על דעת ההצמדה, כי זה ישביח להם את שווי הנכס.
אך דא עקא, שהבן של השכן התשיעי, שעוסק במקצועו בפינוי בינוי,
(השכן עצמו מבוגר חולה אלצהיימר, ובנו שאינו בני ברקי מארגן עבורו את כל העניינים),
טוען, שאם יצמידו לנו העליונים בטאבו את כל השטח, שלמעשה קיבלנו עליו אישורי בניה,
והיה ויעשו בעתיד פינוי בינוי - למרות שכיום אין בבני ברק חיה כזאת - אנחנו נקבל למעשה שווי של שתי דירות מגורים,
בעוד שההצמדה בטאבו בקומת קרקע - מוגדרת כחנייה / גינה וכדו' - היות והבנייה שם אינה חוקית,
וממילא השווי שיקבלו עליו אם יעשו פינוי בינוי הוא גרושים (לטענתו, עשירית משווי של שטח למגורים).
ולכן, הוא מסכים שיחלקו את השטח, אבל בלי הצמדה בטאבו. כדי שאם יהיה פינוי בינוי, כל השטח - למעלה ולמטה - יחשב כמשותף בין כלל השכנים, כמלכתחילה.
אך עם כל זה, הוא הציע לנו,
שאם נסדר לו היתר בניה על השטח שהוא מקבל בקומת הקרקע,
הוא מסכים שכולנו נצמיד כל אחד את חלקו, ולמרות שבגג יש לנו יותר שטח ממה שהוא מקבל למטה.
הוא יודע שבשביל לקבל אישור בקומת קרקע צריך להגיש בקשה לדירת נכה,
הוא מוכן עקרונית גם "לנדב" לנו את ההורים שלו - שמוגדרים כנכים - לצורך הפקת ההיתר.
אבל, הוא אומר, שאם הוא יגיש דירת נכה על כל השטח, זה ירשם בטאבו על שם הנכה, ולא על שם כל השכנים.
עד כאן ההקדמה...]
ועכשיו לשאלות שלי כעם הארץ גמור בנושא:
1. האם זה נכון שניתן להגיש בקשה רק עבור דירת נכה אחת "פר" בניין?
2. האם יש מגבלות של מינימום ומקסימום גודל לדירת הנכה לצורך ההיתר? אם כן, מה המגבלות?
3. איך בעצם מגישים לעירייה בקשה עבור נכה כשהשטח הרי משותף לכל השכנים? סתם חתימות של כולם?
4. אחרי שהתקבל מהעירייה היתר בנייה לדירת נכה, האם זה קשור איכשהוא לטאבו? האם כל השטח נרשם בטאבו על שם הנכה?
5. הרי בתכל'ס זה מעשים שבכל יום שעושים את זה כך בבני ברק.
אז איך בכל זאת מסדרים שהרישום בטאבו - מחד - יכיר בכל השטח כשטח חוקי למגורים, ומאידך - יכיר בבעלות כל השכנים כל אחד לפי חלקו: 31 מ"ר ב"דירת הנכה" שייכים לשכן פלוני, ו 35 מ"ר שייכים לשכן אלמוני וכן הלאה. שותפות? הערת אזהרה? משהו אחר?
וואו, כמה חפרתי!
תודה רבה מעומק הלב למי שטרח בכלל לעבור על כל המגילה,
וודאי וודאי למי שיכול גם לעזור ולהחכים אותי!
שלום וברכה!
[הקדמה להבנת הרקע לשאלות.
ההקדמה ניתנת לדילוג, לממהרים שבינינו
אנחנו גרים בבניין ישן במרכז בני ברק, בן שלש קומות, שלשה שכנים לקומה.
שלשת דיירי הקומה העליונה (ואנחנו ביניהם
) מעוניינים לבנות כל אחד לעצמו על השטח המשותף שבגג.לצורך זה השכנים ביקשו שנעשה הסכם חלוקה של השטח המשותף בין כלל הדיירים,
באופן שדיירי הקומה העליונה יקבלו כל אחד את השטח שעליו,
ודיירי הקומות התחתונות יקבלו כל אחד שטח של 31-35 מ"ר בקומת קרקע.
8 מתוך 9 שכנים תכננו ללכת עם ההסכם לטאבו ולהצמיד לכל שכן את החלק שהוא קיבל בשטח המשותף.
חלקם אף חתמו מלכתחילה על דעת ההצמדה, כי זה ישביח להם את שווי הנכס.
אך דא עקא, שהבן של השכן התשיעי, שעוסק במקצועו בפינוי בינוי,
(השכן עצמו מבוגר חולה אלצהיימר, ובנו שאינו בני ברקי
מארגן עבורו את כל העניינים),טוען, שאם יצמידו לנו העליונים בטאבו את כל השטח, שלמעשה קיבלנו עליו אישורי בניה,
והיה ויעשו בעתיד פינוי בינוי - למרות שכיום אין בבני ברק חיה כזאת - אנחנו נקבל למעשה שווי של שתי דירות מגורים,
בעוד שההצמדה בטאבו בקומת קרקע - מוגדרת כחנייה / גינה וכדו' - היות והבנייה שם אינה חוקית,
וממילא השווי שיקבלו עליו אם יעשו פינוי בינוי הוא גרושים (לטענתו, עשירית משווי של שטח למגורים).
ולכן, הוא מסכים שיחלקו את השטח, אבל בלי הצמדה בטאבו. כדי שאם יהיה פינוי בינוי, כל השטח - למעלה ולמטה - יחשב כמשותף בין כלל השכנים, כמלכתחילה.
אך עם כל זה, הוא הציע לנו,
שאם נסדר לו היתר בניה על השטח שהוא מקבל בקומת הקרקע,
הוא מסכים שכולנו נצמיד כל אחד את חלקו, ולמרות שבגג יש לנו יותר שטח ממה שהוא מקבל למטה.
הוא יודע שבשביל לקבל אישור בקומת קרקע צריך להגיש בקשה לדירת נכה,
הוא מוכן עקרונית גם "לנדב" לנו את ההורים שלו - שמוגדרים כנכים - לצורך הפקת ההיתר.
אבל, הוא אומר, שאם הוא יגיש דירת נכה על כל השטח, זה ירשם בטאבו על שם הנכה, ולא על שם כל השכנים.
עד כאן ההקדמה...]
ועכשיו לשאלות שלי כעם הארץ גמור בנושא:
1. האם זה נכון שניתן להגיש בקשה רק עבור דירת נכה אחת "פר" בניין?
2. האם יש מגבלות של מינימום ומקסימום גודל לדירת הנכה לצורך ההיתר? אם כן, מה המגבלות?
3. איך בעצם מגישים לעירייה בקשה עבור נכה כשהשטח הרי משותף לכל השכנים? סתם חתימות של כולם?
4. אחרי שהתקבל מהעירייה היתר בנייה לדירת נכה, האם זה קשור איכשהוא לטאבו? האם כל השטח נרשם בטאבו על שם הנכה?
5. הרי בתכל'ס זה מעשים שבכל יום שעושים את זה כך בבני ברק.
אז איך בכל זאת מסדרים שהרישום בטאבו - מחד - יכיר בכל השטח כשטח חוקי למגורים, ומאידך - יכיר בבעלות כל השכנים כל אחד לפי חלקו: 31 מ"ר ב"דירת הנכה" שייכים לשכן פלוני, ו 35 מ"ר שייכים לשכן אלמוני וכן הלאה. שותפות? הערת אזהרה? משהו אחר?
וואו, כמה חפרתי!
תודה רבה מעומק הלב למי שטרח בכלל לעבור על כל המגילה,
וודאי וודאי למי שיכול גם לעזור ולהחכים אותי!
נערך לאחרונה ב:
