כללי מי עומד מאחורי העצומה.........?

  • הוסף לסימניות
  • #1
הצטרפתם כבר לעצומה????? :p

מירי10 היא זו שעומדת מאחוריה-------

הרימו כוסית יין!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מקסים!!!

ניסיתי בכל כוחי להצטרף.
ולא הצלחתי...

:(:):(:):(:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מירי
חזק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
פי.סי איזו יח"צנות..

ובקשר להרשמה לעצומה, אפשר להשתתף רק ע"י העלאת עבודה שהתמחור שלה הוא מ-1.99 אג' ומטה.

אבודות ניתן להעלות לאשכול זה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

היא יכלה להיות עבור תנחום העבודה האולטימטיבית.

היא אינה דורשת נוכחות מוחית מסיבית בקרקפת. היא מצריכה רק להיות. לנכוח. עם מוח טעון חלקית, או מרוקן עד תום, זה לא באמת משנה.

המשימה: ללוות את הילדים מביתם לבית ספרם וההפך.

לא משהו שמחייב מעורבות קוגניטיבית מפוארת.

זה התאים גם להנהלה. מדוע לשלם לאיש נבון משכורת טובה, כאשר אפשר להציב במקומו את תנחום במשכורת רזה?

הייתה רק משימה אחת. מעצבנת. משעממת. מעייפת. שכן נדרשה מתנחום: בדיקת נוכחות בכל נסיעה: "מי שאני קורא בשמו ירים את ידו", חזרה על עצמה הפקודה מידי נסיעה.

כולם הרימו ידם בתורם, חוץ מאשר בימים אחדים בהם ילד אחד או שניים נפקדו. האחרונים לא הרימו את ידם, מן הסתם. תנחום רשם את חיסורם ועדכן בכך את ההנהלה, להמשך טיפול.

עד שיום אחד הוא החליט להגדיל ראש. לכאורה משימה לא מורכבת למישהו בעל ראש זעיר, או אם תרצו, ראש בעל פוטנציאל הגדלה נואש למימוש. משימה לא מורכבת לכאורה. רק לכאורה.

"למה עלי להקריא את כל שמות הילדים שביומן, רק כדי לגלות שאולי חסר איזה ילד אחד?", רטן תנחום באוזניי עצמו, "מהיום אפעל אחרת", הבטיח למיתרי קולו הניחרים מרוב הקראות.

"שימו לב ילדים חמודים", השיק בפתוס את שינוי השיטה, "מהיום אני לא מקריא את כל השמות כדי לבדוק מי נוכח, אלא אני מכריז שרק מי שלא נמצא ירים את היד, ואכן רק מי שאיננו מרים את ידו. ברור?", הילדים חייכו מרוצים וכך גם תנחום הגאון.

השיטה החדשה הוכיחה את עצמה כמו קסם. לא רק שהעבודה צנחה ב- 99%, אלא שבאופן פלאי גם החיסורים ירדו לאפס. מאז חונכה השיטה החדשה אין יותר חיסורים. מדהים. בכל פעם שהוא קורא בקול, "מי שלא כאן ירים את ידו", כל הידיים נשארות שמוטות למטה.

כעבור שבועיים התחילו לשים לב בהנהלה שמשהו לא כשורה. אין התאמה בין רשימת הנוכחות בכיתות, לבין זו של ההסעות.

נציג ההנהלה הצטרף לאחת ההסעות והתחבא בספסל אחורי. כששמע את אופן ניהול הרישום נפל לו האסימון: לאוטובוס הזה אין מלווה! האיש המזוקן הוא כנראה ילד בן 6 מן המניין, עם הורמוני גדילה לא מווסתים.

הנציג כינס את צוות ההנהלה בצורה בהולה ועדכן אותם לגבי התגלית הנוראית.
ההחלטה הייתה נחרצת: פיטורים מיידיים!

תנחום זומן לחדר אספת ההנהלה. המזכיר המפולפל לקח את רשות הדיבור, "לפני כמחצית השעה חידשנו את תעסוקת הצוות בת"ת בשיטה חדשנית", תנחום הקשיב מרותק.

והמזכיר המשיך, "ביקשנו שרק מי שרוצה להמשיך בתפקידו ירים את ידו. ואתה תנחום, לא הרמת את ידך, ולכן לא תמשיך לעבוד איתנו", הטיל את הפצצה.

תנחום לא אהב את השיטה כלל, "אבל איך רציתם שארים את ידי אם לא נוכחתי בזמן שזה קרה?", טען בצדק.

"תקשיב", ענה המזכיר המשועשע, "לא אנחנו המצאנו את השיטה. היא גאונית ולמדנו אותה ממך".

"רגע", ניסה תנחום להציל את המצב, "ובשיטה החדשה הזאת שלי, אפשר להרים את היד עכשיו וזה יעזור למפרע?", שאל.

"אתה שואל אותנו? אתה אמור לדעת", ענה המזכיר בעוד הוא ושאר הנוכחים בחדר נחנקים מצחוק בלום.

"טוב, אז אנסה להרים את ידי עכשיו ונראה אם זה עובד", קבע.

לתנחום היה אמנם ראש קטן, אך הוא לא עמד בפרופורציה לשאר גופו ולטונוס שריריו האימתני. הוא הרים את ידו, מה שמזכיר יותר צלחת לוויינית אדירת ממדים. הוא כיוון אותה בזווית של 90 מעלות למרכז פניו של המנהל...

את מה שקרה באירוע שהתחיל בחדר ההנהלה, ונגמר בבית החולים הדסה, נחסוך ממכם.

רק כשראיתי למחרת את תנחום עובד רגיל בהסעות, הבנתי שלפי השיטה החדשה שהגה, להרים את היד, גם אם באיחור ניכר, לגמרי עובד.
ב"ה

יצאתי מחדרי בעקבות זעקה מקפיאת דם.
"תהרוג אותה!"

לפני שהספקתי להעיר לשני הבנים שלי על ההיסטריה,
ולפני שהבנתי את מי בדיוק צריך להרוג,
אני רואה את שמעון, לא פחות ולא יותר, עומד על השולחן בסלון.

זה כבר מוגזם לכל הדעות.
אני עוד לא יודעת מי הקורבן, אבל נעליים על השולחן?!
"תוריד את הנעליים!", נזעקתי גם אני, מצטרפת לחגיגת ההיסטריה.

מחיאות כפיים מצלצלות נשמעו.
"תוריד! אתה שומע?!"

שמעון חלץ את נעליו תוך כדי מרדף אחרי החשודה:
יתושה אחת, שמטריפה אותו ואת נתן כבר שעה.
היא ואחותה, שתי יתושות נגד שני הבנים שלי.

כוחות שווים? הצחקתם.
אלה שתיים שמוצצות דם ועפות לך בפנים שוב ושוב.

"אלי, בוא תעזור!" קורא נתן לאחיו השלישי, הקורא ספר בשלווה בחדרו.
לפני שהספקתי להגיב, אני רואה שלושה נגד שתיים.

מכות עפות באוויר.
אני צועקת "די!", אבל שלושת הלוחמים אפילו לא שומעים.

ואז, זה קרה.
שמעון, בניסיון נואש לחסל את היתושה, חבט בעוז…
ושבר את הנורה מעל השולחן.
ידיו נטפו דם. הוא קפץ מהשולחן (בלי נעליים כמובן),
ודרך היישר על שברי הזכוכית שהתפזרו ברצפה.

"אני כולי דם!" צועק שמעון.
"אל תדאג, אני עוד רגע מחסל אותן!" עונה לו נתן.

נתן ואלי מוחאים כפיים בהתלהבות, ואז, צעקת ניצחון:
"הרגתי אותה!"

אני לא יודעת אם הם באמת הצליחו לחסל את היתושות,
אבל דפיקות חזקות בדלת השתיקו את כולם.

פתחתי, ושני שוטרים חמורי סבר עומדים בפתח.
אקדחים שלופים.
"כולם להרים ידיים!"

הם כולם הרימו ידיים. כולל שמעון. עם הידיים המטפטפות דם.

"קיבלנו קריאה על מקרה מצוקה קשה. מה קורה פה?"
אהם… מתגמגם נתן, "פשוט… פשוט לא הצלחנו לתפוס אותם."
"את מי?" שואל השוטר בחומרה.
"את היתושות," עונה נתן.

השוטר מביט בו רגע.
"ואתה, שמעון, למה יש לך דם על הידיים?"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה