מדריך מי צריך לכתוב צוואה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
בדרך כלל אנשים צעירים נרתעים מלכתוב צוואה.
אם בגלל שהם לא חוששים למות, ואם בגלל שהם כן חוששים לעסוק בנושא.
אם בגלל שהם חושבים שצוואה זה עסק לגדולי הדור, או אם בגלל שהם חושבים שצוואה זה עסק לעורכי דין...


לפני תקופה הלך לעולמו אברך יקר שהכרתי. הוא נפטר במפתיע והשאיר אלמנה וכמה יתומים קטנים.
העניין הוא שבחייו כל ההתעסקות עם כלכלת הבית הייתה רק על כתפיו. אשתו לא ידעה כמה כסף הם חייבים ולמי, מי חייב להם כסף וכמה, איפה מתנהל חשבון הבנק ומה הסיסמה אליו, והאם בכלל יש להם 'ערבים'.
אילו הוא היה כותב צוואה הוא היה חוסך מאשתו הרבה כאב ראש ועוגמת נפש.

טוב, צוואה זה מפחיד. אז בואו לא נקרא לזה 'צוואה', אלא 'מסמך עזרה לדוד שייקח על עצמו לעזור לאלמנה במקרה וחס וחלילה אפטר מהעולם בטרם זמני' או משהו כזה...

אני מציע עוד היום לפתוח קובץ ולכתוב בו:

- פרטים של חשבונות הבנק והאשראי, כולל סיסמאות ופרטי גישה.
- איזה כספים יש לכם ואצל מי. (חובות שאנשים חייבים לכם, כספים שנמצאים בגמ"חים, השקעות, פנסיות, חסכונות וכו')
- פירוט החובות, אם יש לכם. (גם כדי שלא תחזרו בגלגול, וגם כדי שמי שיקח על עצמו את עול הכלכלה יוכל לדעת על תשלומים שהולכים לרדת וכו').
- באילו ביטוחים אתם מחזיקים (כולל ערבים לסוגיהם השונים).
- סקירה של תקציב המשפחה. הוצאות קבועות, הוצאות משתנות, הוראות קבע, הכנסות, וכו'.
- אם יש לכם נכסים או רכוש יקר (רכב, דירה), מה הייתם רוצים שייעשה בהם.

אם ממש תרצו תוכלו גם להוסיף שם מילות תודה, ברכות פרידה, או הנחיות רוחניות, אבל זו לא עיקר המטרה.

את המסמך הזה עדיף לא לשמור במחשב, אלא להדפיס ולשים במקום שמור.
ושנזכה כולנו לאריכות ימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
חשוב מאוד, רק שיש לי הסתייגות מכתיבת הסיסמאות. אם האישה היא ג"כ שותפה בחשבון, מספיק שתגיע לסניף ותציג ת. ז. וינפיקו לה סיסמה חדשה.
ברגע זה אני פותח קובץ כזה, ובעז"ה אדאג שיהיה בכמה עותקים אצל אנשים שונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חשוב מאוד, רק שיש לי הסתייגות מכתיבת הסיסמאות. אם האישה היא ג"כ שותפה בחשבון, מספיק שתגיע לסניף ותציג ת. ז. וינפיקו לה סיסמה חדשה.
ברגע זה אני פותח קובץ כזה, ובעז"ה אדאג שיהיה בכמה עותקים אצל אנשים שונים.
כבר מעכשיו???
אתה לא מפחד שמישהו מהם לא יעמוד בפיתוי, ויעשה משהו בחשבון הבנק שלך?
[כן, גם כאלו שנראים לך עם זקן ארוך עד הרצפה!]
מדברת לצערי מנסיון שלנו, ושל עוד קרוב משפחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כבר מעכשיו???
אתה לא מפחד שמישהו מהם לא יעמוד בפיתוי, ויעשה משהו בחשבון הבנק שלך?
[כן, גם כאלו שנראים לך עם זקן ארוך עד הרצפה!]
מדברת לצערי מנסיון שלנו, ושל עוד קרוב משפחה.
החשש הזה קיים כפליים לאחר המוות. ולכן הדגשתי שיש לי הסתייגות מסיסמאות.
אני רושם רק מספר חשבון בנק, וגם היכן יש לי קופות גמל להשקעה וכד' (כולל חיסכון לכל ילד שעדיין לא ראיתי סיבה למשוך) ואין לאף אחד שום דבר לעשות עם זה בלי סיסמאות. רק שלאחר המוות ליורשים החוקיים יהיה יותר קל למצוא את הכסף ולהוציא אותו ע"י צו ירושה.
אגב, את הסכומים בכל המקומות לא ראיתי לנכון לפרט, כי אין בזה תועלת, וזה גם לא יהיה מעודכן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש בהר הביטוח ובהר הכסף פרטים של כל קופות הגמל /ביטוחים /חשבונות בנק
גם על מי שכבר אינו בין החיים ח''ו....
מה שכן חובות לאנשים פרטיים וכו' באמת לא מופיעים שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תודה רבה, חשוב מאד!

בהזדמנות זו אמליץ גם לחתום בבנק על טופס אריכות ימים (אאל"ט בשם)
ברגע שאחד מבני הזוג ל"ע נפטר, בן הזוג השני, גם שהוא שותף בחשבון לא יכול לעשות שום פעולה בלי עו"ד אם הם לא חתמו על המסמך הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
רעיון יפה. אבל אני חושבת שהסיכון שהדף או הקובץ יגיע לידים לא נכונות גובר על הסיכון שבו בן אדם יעלם מהחיים בלי שום הודעה מוקדמת.
אולי ההמלצה היא ללמד את האשה (ובמקרים אחרים - את הבעל) את הפרטים הנחוצים כך שלא יגיעו למצב כפי שהגיעו בסיפור הפותח.
חובות לאנשים בהחלט אפשר לרשום ואפילו לתלות על דלת המקרר. לכאורה זה לא מסוג הדברים שיגנבו אותם.

(ואני בעד לכתוב צוואה, אבל של חלוקת רכוש וכו' עם הפקדה אצל עו"ד)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
כשישנו שבעה על קרוב משפחה (בחור בן 18)
אחד שאל אותנו ”הוא כתב צוואה...”
כל הסובבים היו בהלם עד אחד המנחמים ענה לו ”ואתה כבר כתבת?”

אבל לא תמיד כדאי לכתוב זה יכול לעורר חרדות ופחדים.

אומרים שהנפש מרגישה כבר כמה ימים לפני
אז אולי כאשר רק שיש הרגשה פנימית לעשות סוג של צוואה (והיו סיפורים כאלו שפתאום אדם הרגיש צורך לכתוב/לעדכן/לספר כל מיני דברים והיו בפועל בגדר צוואה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בהזדמנות זו אמליץ גם לחתום בבנק על טופס אריכות ימים (אאל"ט בשם)
ברגע שאחד מבני הזוג ל"ע נפטר, בן הזוג השני, גם שהוא שותף בחשבון לא יכול לעשות שום פעולה בלי עו"ד אם הם לא חתמו על המסמך הזה.
אפשר עוד קצת הסבר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אפשר עוד קצת הסבר?
יש טופס הנקרא ”אריכות ימים ”
שזה אומר כאשר אחד מבני הזוג ח”ו נפתר השני מקבל סמכות אוטומטית לפעול בחשבון (אחרת צריכים לחכות לכל התהליך של צוואה עם עו"ד ועוד...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש בהר הביטוח ובהר הכסף פרטים של כל קופות הגמל /ביטוחים /חשבונות בנק
גם על מי שכבר אינו בין החיים ח''ו....
מה שכן חובות לאנשים פרטיים וכו' באמת לא מופיעים שם.
זה מועיל רק אם היורשים מודעים לכך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
רעיון יפה. אבל אני חושבת שהסיכון שהדף או הקובץ יגיע לידים לא נכונות גובר על הסיכון שבו בן אדם יעלם מהחיים בלי שום הודעה מוקדמת.
אולי ההמלצה היא ללמד את האשה (ובמקרים אחרים - את הבעל) את הפרטים הנחוצים כך שלא יגיעו למצב כפי שהגיעו בסיפור הפותח.
חובות לאנשים בהחלט אפשר לרשום ואפילו לתלות על דלת המקרר. לכאורה זה לא מסוג הדברים שיגנבו אותם.

(ואני בעד לכתוב צוואה, אבל של חלוקת רכוש וכו' עם הפקדה אצל עו"ד)
אם אין שם סיסמאות, אין חשש בהגעת הקובץ לשום גורם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
יש טופס הנקרא ”אריכות ימים ”
שזה אומר כאשר אחד מבני הזוג ח”ו נפתר השני מקבל סמכות אוטומטית לפעול בחשבון (אחרת צריכים לחכות לכל התהליך של צוואה עם עו"ד ועוד...)

בשנים האחרונות, כששני בני זוג באים לפתוח חשבון, בין הטפסים שהם חותמים הם חותמים גם על טופס כזה.
(בעבר זה לא היה כך, ולכן זה חשוב במיוחד כשמדובר בבני זוג מבוגרים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בשנים האחרונות, כששני בני זוג באים לפתוח חשבון, בין הטפסים שהם חותמים הם חותמים גם על טופס כזה.
(בעבר זה לא היה כך, ולכן זה חשוב במיוחד כשמדובר בבני זוג מבוגרים)
בטוח ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה