מדריך מי צריך לכתוב צוואה?

  • הוסף לסימניות
  • #21
למה לקרוא לזה צוואה??
אין קשר.
צוואה זה חלוקת רכוש.

כאן מדובר על תיעוד ורישום נטו.

תכתבו בכותרת : טופס ניהול כספים/ ניהול כלכלי
ותכתבו את פירוט הכספים והנכסים.
סתם מסמך יעיל שטוב שיהיה ברשותכם, גם בחיים ולא רק אחריהם..
וח"ו במקרים כאלה המסמך יוכל להביא תועלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
היה במרוה לצמא לפני כמה חודשים כתבה מרתקת וחשובה על כתיבת צוואות. הם דיברו שם עם שני דיינים מומחים ומנוסים ביותר בתחום והם ממליצים לכתוב צוואה (לא בגיל 18 אלא בגיל 60 בערך)
ומביאים הרבה סיפורים מה קורה בלי הצוואה וכמה עגמת נפש יכול לצאת מזה. פירוק משפחות וכו'.
מי שיש לו אפשרות להשיג את הכתבה כדאי לו לקרוא אותה היא ממש מוצלחת.

נ.ב. יאמר לשבחם של "מרוה" שבתקופה האחרונה עלו ברמה והם מתחילים להציף נושאים רגישים ואקטואלים מהמקום הכל כך טהור שלהם. אין עליהם. (ואין לי מניות בצאנז...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
צוואה פורמלית חשובה באמת בשביל לקבל גישה לבנק וכדומה
אחרת זה תהליך מייגע מול הבית דין....
כן, כן, גם לנשים ובמיוחד אלמנות!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
יש טופס הנקרא ”אריכות ימים ”
שזה אומר כאשר אחד מבני הזוג ח”ו נפתר השני מקבל סמכות אוטומטית לפעול בחשבון (אחרת צריכים לחכות לכל התהליך של צוואה עם עו"ד ועוד...)
אריכות ימים היא לא במקום צואה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם יש ילדים מתחת לגיל 18,מורכב מאוד למכור את הדירה, כי הם גם יורשים...
שמעתי כמה וכמה ספורים מקרוב.
חשבנו לחתום על צוואה שמעניקה אחד לשני את הרכוש/בעלות על הדירה, אצל עו״ד, אבל הוא ביקש מאיתנו סכום של כמה אלפי שקלים.
מישהו יודע אצל מי אפשר לעשות את זה בפחות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אם יש ילדים מתחת לגיל 18,מורכב מאוד למכור את הדירה, כי הם גם יורשים...
לא מורכב, נראה לי שאי אפשר, הכרתי אלמנה שחיכתה הרבה שנים עד שבנה הקטן יגיע לגי 18 ורק אז יכלה למכור את דירתה.
ולפעמים זה טוב שאין צוואה וסורי שאיני יכולה לפרט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בנוסף לא יזיק שבן הזוג ידע מה חשוב בסוף החיים..
אנחנו לא יודעים מתי הסוף.....
לא להקבר בקומות, ירושלים,
החייאה, תרומת איברים
נשמע לקוח מעולם אחר אבל מידע מינימלי חשוב ואפשר להעבירו בהומור
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
איזה מפחידים אתם!
אבל נראלי כתוב באיזשהוא מקום ש30 יום לפני המיתה הנפש מרגישה משהו.... לא?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
איזה מפחידים אתם!
אבל נראלי כתוב באיזשהוא מקום ש30 יום לפני המיתה הנפש מרגישה משהו.... לא?!
הנפש מרגישה הרבה דברים אבל לא תמיד אנחנו שמים לב לרגשות...
ובאמת נראה לי שהגזימו פה. אני מציע לבן אדם שלחוץ לו לכתוב צוואה ללכת לשאול את הרב שלו ונרא המה יהיו חלומותיו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אני מנסה להתחבר לענין של כתיבת צוואה.
אותם אנשים שמכניסים את הצוואה לחבילה של התנאים והכתובה...,
אתם גם ערוכים עם קולקציה לכם ולילדים לקראת המשיח? אתם נשארים בארץ כדי לקבל פני משיח?
למה לא? מה הבדל?
נכון, כתוב יזכיר לו יום המיתה, אבל כתוב אחכה לו בכל יום שיבוא. מה עם זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
1. טופס אריכות ימים זה משהו אוטומטי בבנק , אבל זה לא מועיל לגמרי אלא לפעילות סבירה בחשבון
כי הבנק חושש אולי יש צוואה שמייעדת את הרכוש למישהו אחר והם לא רוצים להיכנס למאבקים משפטיים.
2. עד שהבנק יודע שבעל החשבון הלך לעולמו , לוקח זמן ואפשר להוציא את הכסף בקלות

3.הכי חשוב זה לכתוב צוואה אמיתית שבו כל אחד מעביר את כל הנכסים שלו לבן הזוג השני
כי ברגע שאחד מבני הזוג מת, כל הרכוש מתחלק חוקית בין בן הזוג והילדים
וזה אומר שאם יש ילדים הם מתחת לגיל 18 אז צריך כאן אפוטרופוס
ואז אי אפשר למכור את הדירה וכל החשבון בנק מסתבך
לכן כדאי לעשות צוואה על הנכסים
במיוחד כשיש בן זוג חולה ל"ע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
2. עד שהבנק יודע שבעל החשבון הלך לעולמו , לוקח זמן ואפשר להוציא את הכסף בקלות.
נכון, אבל בפועל זה בעצם פעולה לא חוקית, שאם אח"כ אי מי מהטוענים לירושה יתלונן [והיו מקרים] זה יסתיים מאוד לא טוב.
יש פיתרון של להשאיר צ'קים פתוחים חתומים ע"י בני הזוג, ואז אפשר דרכם למשוך כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
- פרטים של חשבונות הבנק והאשראי, כולל סיסמאות ופרטי גישה.
הכל מצויין.
רק את זה לא הייתי ממליץ
לא מסובך להגיע לבנק (האישה שהיא חלק מבעלי החשבון. במקרה הנורמלי והבריא)
ושהיא תקבל גישה.
כן לפרט את כל החשבונות שקיימים וכו' ושלא יאבד שום חשבון שנמצא (בארה"ב או שוייץ כמובן או קופת גמל והשקעות ופנסיה וביטוחי חיים כוללים. וערבים+למחייתם+לכלכלתם וכל מה שנרשמתם אליו)
אבל סיסמאות להניח איפשהו בבית לא יודע עם שווה (במיוחד שלא כ"כ עוזר כי הבנק דורש לשנות את הסיסמא פעם בחצי שנה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
1. טופס אריכות ימים זה משהו אוטומטי בבנק , אבל זה לא מועיל לגמרי אלא לפעילות סבירה בחשבון
כי הבנק חושש אולי יש צוואה שמייעדת את הרכוש למישהו אחר והם לא רוצים להיכנס למאבקים משפטיים.
2. עד שהבנק יודע שבעל החשבון הלך לעולמו , לוקח זמן ואפשר להוציא את הכסף בקלות
חוקי הירושה אינם על פי התורה.
כדאי לברר אצל עורך-דין וגם דיין מה ראוי לעשות לפי ההלכה וגם שיתפוס על פי חוק.
==========
3.הכי חשוב זה לכתוב צוואה אמיתית שבו כל אחד מעביר את כל הנכסים שלו לבן הזוג השני
כי ברגע שאחד מבני הזוג מת, כל הרכוש מתחלק חוקית בין בן הזוג והילדים
וזה אומר שאם יש ילדים הם מתחת לגיל 18 אז צריך כאן אפוטרופוס
ואז אי אפשר למכור את הדירה וכל החשבון בנק מסתבך
לכן כדאי לעשות צוואה על הנכסים
במיוחד כשיש בן זוג חולה ל"ע.
מי אמר שאדם רוצה שבן זוגו יקבל את כל חלקו ?
אולי הוא מעדיף שילדיו/ילדיהם ?
לדוגמא:
אדם שנפטר צעיר סביר שהוא מעדיף שחלקו יהיה לילדיו ולא לאשתו, שיתכן ותקים משפחה חדשה.
ולבקש מאדם חולה שיכתוב את נכסיו, לא תמיד זה בקשה ראויה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
מי היו הדיינים בכתבה של המרווה לצמא?
מישהו זוכר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
טופס אריכות ימים לא תמיד מועיל
(היה מקרה במשפחתי עם אחד היורשים שהאפוטרופוס הכללי לא הסכים אפילו שהיה טופס אריכות ימים)


אבל בעצם, אם ממלאים טופס אריכות ימים אז מה הבעיה? רק צריך להאריך את החיים עד לאחר 120 והכל מסודר.
יש הגבלה כמה הטופס יכול להאריך חיים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אם יש ילדים מתחת לגיל 18,מורכב מאוד למכור את הדירה, כי הם גם יורשים...
שמעתי כמה וכמה ספורים מקרוב.
חשבנו לחתום על צוואה שמעניקה אחד לשני את הרכוש/בעלות על הדירה, אצל עו״ד, אבל הוא ביקש מאיתנו סכום של כמה אלפי שקלים.
מישהו יודע אצל מי אפשר לעשות את זה בפחות?
אתם יכולים לעשות את זה לבד לחפש נוסח צוואה או לבקש בבי"ד או אצל דייני צוואות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה