הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
למה לא כל יום פורים?
ככה כמו שזה,
בפשטות הכי פשוטה שיש.
ובאהבה הכי תמימה שיש.
מי שהלך היום בבית וגן בעיר הקודש ירושלים, היה רואה אותם.
בחורי חמד ממלאים את הרחובות בריקוד של אש קודש.
הולכים מאושרים, מדברים עם כולם, שמחים עם כולם.
אין מעמדות
ואין עדות.
רק אמת אחת של אהבה גדולה.
אף אחד לא חושב מה בדיוק חושבים עליו.
וגם לא יודע אם חושבים עליו.
ובעצם לא מזיז לו.
הוא כזה שמח עכשיו. כזה מאושר. מחובר לשמחה ורוקד איתה יחד.
קופץ במדרכה או בכביש איפה שיש מקום, ללא תמרורים וללא מעצור.
מסכים לפתוח יד לקבל ולתת.
מתברך ומברך כל אדם שעובר מולו בלי לדעת שם או משפחה.
ממש כמו עיוור בדרכים, שלא רואה מי עומד מולו, ורק מקשיב לקול.
והקול הוא קול יעקב,
ולא רק שם.
זה יום כזה, בלי מסכות ובלי פחד.
בלי מחסומים של דחייה או שנאה,
וכמעט בלי כלום.
רק אהבה.
והשמיים הם הגבול לאהבה שכזאת.
מחוברים, מחובקים עם העולם, ועם עצמם פנימה.
ושרים בהתרגשות של תינוק, שירי נשמה וקרבה.
לדמיין את העולם ככה,
בלי מסכות, יום יום, לא רק בפורים
כמה טוב היה כאן.
כמה אמת.
כמה תמימות,.
ככה פשטות.
ככה אהבה.
אהבה טהורה מלב אל לב, של אח לאח.
ללא פחד וללא דחייה.
ממש כמו ילדים קטנים, שלא יודעים לזהות מי חשוב יותר, ומי פחות.
או מי יש לו בית ענק ורכב גדול.
שצועקים מתי שהם רוצים,
ובוכים מתי שהם רוצים,
שרים בקול גדול ברחובות,
מספרים שקיבלו מכה מחבר,
ומשתפים כשלא קיבלו סוכריה על מקל.
עולם נקי וטהור.
ללא מסכות של הבדלי מעמדות.
ללא מסכות של הבדלי דתות,
ללא מסכות של הבדל גיל.
ללא מסכות שתלויות בהצלחה שלך.
ובעצם ללא הבדל כלל.
רק סתם כך.
בפשטות, בתמימות, באהבה ובנתינה. בלי סיבה. שום סיבה. רק כי אנחנו אחים.
כמה כייף לראות שיש עוד אפשריות לחיות כאן יחד. והם כאן. אפילו שזה רק ליום אחד.
לא סתם, פורים שמח.
ככה כמו שזה,
בפשטות הכי פשוטה שיש.
ובאהבה הכי תמימה שיש.
מי שהלך היום בבית וגן בעיר הקודש ירושלים, היה רואה אותם.
בחורי חמד ממלאים את הרחובות בריקוד של אש קודש.
הולכים מאושרים, מדברים עם כולם, שמחים עם כולם.
אין מעמדות
ואין עדות.
רק אמת אחת של אהבה גדולה.
אף אחד לא חושב מה בדיוק חושבים עליו.
וגם לא יודע אם חושבים עליו.
ובעצם לא מזיז לו.
הוא כזה שמח עכשיו. כזה מאושר. מחובר לשמחה ורוקד איתה יחד.
קופץ במדרכה או בכביש איפה שיש מקום, ללא תמרורים וללא מעצור.
מסכים לפתוח יד לקבל ולתת.
מתברך ומברך כל אדם שעובר מולו בלי לדעת שם או משפחה.
ממש כמו עיוור בדרכים, שלא רואה מי עומד מולו, ורק מקשיב לקול.
והקול הוא קול יעקב,
ולא רק שם.
זה יום כזה, בלי מסכות ובלי פחד.
בלי מחסומים של דחייה או שנאה,
וכמעט בלי כלום.
רק אהבה.
והשמיים הם הגבול לאהבה שכזאת.
מחוברים, מחובקים עם העולם, ועם עצמם פנימה.
ושרים בהתרגשות של תינוק, שירי נשמה וקרבה.
לדמיין את העולם ככה,
בלי מסכות, יום יום, לא רק בפורים
כמה טוב היה כאן.
כמה אמת.
כמה תמימות,.
ככה פשטות.
ככה אהבה.
אהבה טהורה מלב אל לב, של אח לאח.
ללא פחד וללא דחייה.
ממש כמו ילדים קטנים, שלא יודעים לזהות מי חשוב יותר, ומי פחות.
או מי יש לו בית ענק ורכב גדול.
שצועקים מתי שהם רוצים,
ובוכים מתי שהם רוצים,
שרים בקול גדול ברחובות,
מספרים שקיבלו מכה מחבר,
ומשתפים כשלא קיבלו סוכריה על מקל.
עולם נקי וטהור.
ללא מסכות של הבדלי מעמדות.
ללא מסכות של הבדלי דתות,
ללא מסכות של הבדל גיל.
ללא מסכות שתלויות בהצלחה שלך.
ובעצם ללא הבדל כלל.
רק סתם כך.
בפשטות, בתמימות, באהבה ובנתינה. בלי סיבה. שום סיבה. רק כי אנחנו אחים.
כמה כייף לראות שיש עוד אפשריות לחיות כאן יחד. והם כאן. אפילו שזה רק ליום אחד.
לא סתם, פורים שמח.
