דרוש מידע מי שטוב לו ושמח

[פאנטה]

שיסביר


כי אני כבר התייאשתי.

וויכוח עקר ארוך ומתמשך עם חברה שלא מוכנה לקבל את דעתי (הצודקת) ולהבין שמצוות השמחה חלה גם על חודש אלול.
ללא ספק יש לערוך חשבון נפש, לחזור בתשובה, אבל היי המלך בשדה! ככה נקבל אותו? גם הייאוש הינו כלי של הייצר הרע

יש לכם טיפים איך לעזור לאנשים לשמוח?
אני ממש מבקשת לא להסיט את האשכול לדעות/ויכוחים/פרשניות אישיות , זה אשכול חשוב וענייני מותר לו להיות שמח אבל לא מעבר....

בתקווה להבנה...

 

[החכמה צודקת]

ויכוח עקר ארוך ומתמשך עם חברה שלא מוכנה לקבל את דעתי

מה יעזור האשכול?

 

[מימיי]

הכותרת קנתה אותי
וסופסוף חזר האימוגי הצוחקקק

 

[פאנטה]

מה יעזור האשכול?

כי אולי את דעתך היא תקבל?
בכל אופן את גם חכמה וגם צודקת...

 

[פאנטה]

הכותרת קנתה אותי
וסופסוף חזר האימוגי הצוחקקק

תודה, הייתי שמחה לומר שזה משפט שלי...
אבל זה לא

 

[אברך צעיר (?)]

אין כאן מקום לוויכוח וגם דיון של שעתיים לא יעזור...
זהו עניין של תפיסת עולם ותפיסה של היהדות והאמונה
האם כשאני קם כל בוקר, ה' שמח שקמתי ואוהב אותי וה' שמח בעולם שלו, והוא כרת איתנו ברית בתור שותפיו ואהוביו. וכשחיים חיים כאלו, אז שמחים בסוכות ומאושרים בפסח ואוהבים את התפילין ואת מצוות אהבת ה' ויראת ה' והביטחון, ויש מקום ליראת הדין בתוך כל המכלול של ראש השנה שהוא יום המלכת ה' והזיכרון לפניו (זהו זיכרון של אהבה, לא כמו שנזכרים 'באיזו שנה נפלו התאומים' אלא זיכרון כמו 'אשתי תבוא הביתה עוד כמה שעות')
(ספציפית 'המלך בשדה' זהו חידוש יחסית מאוחר של בעל התניא)

או שהתפיסה שונה.

כנסת ישראל כל שנות קיומה בכל תפוצותיה לא נהגה בראש השנה כמאמר הכותרת 'מי שטוב לו ושמח', אלא אלו ימי יראה וכונו ע"י העם 'ימים נוראים', ולכן לא אומרים בהם הלל כי "ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו", אבל בבירור הם "ימים טובים" ויש בהם האחדה יהודית מופלאה של שמחה ויראה מול בעל בריתנו בורא העולם

אין כאן מקום לויכוח ושכנוע כי לא חסרים מקורות ביהדות לשום צד ברוך ה'. מהתנ"ך ומחז"ל אפשר להוכיח כמעט כל מה שרוצים...
כן יש מקום לבנות תפיסה כוללת של יהדות וקדושה שבנויה על אדנים מסויימים ושמחים

 

[שועל ספרות.]

יש לכם טיפים איך לעזור לאנשים לשמוח?

טיפים או מסייעים?

 

[אינגליש מייל]

אלול זה חודש של 'הזדמנות'
והזדמנות זה משהו משמח לדעתי

 

[יאנקאלע]

מי שנתנו לו סכום כסף מאד גדול
מצד אחד הוא שמח מאוד מאוד
ומצד שני ירא וחרד לא לאבד אותו
ובפרט שדנים על השנה הבאה כמה לתת לו עוד

וזה לא סותר אחד את השני
צריך לשמוח לעבוד את ה' בשמחה
וזה לא חידוש של ברסלב או של כל חסידות אחרת כבר כתוב בתורה שהקללות באות "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל." (דברים כ"ח מ"ז)

 

[מצפה למשיח]

לדעתי כדאי לעבוד על שמחה אפילו באמצעים מלאכותיים, כמו להדליק מוזיקה, לצאת לסיבוב, לדבר עם חברה וכדו'. יש חתונות גם בחודש אלול ו'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד'. שמעתי פרוש יפה על "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו"- שאלו שעובדים את ה' בדמע וגם אלו שברינה- שניהם יקצרו פירות, אבל העובדים אותו בדימעה- הלוך ילך ובכה, הם יקצרו רק לפי עבודתם- נושא משך הזרע, ואילו העובדים בשמחה- בא יבוא ברינה, הם יקצרו אלומות גדולות- נושא אלומותיו.

 

[מציאותית]

יש וורט ידוע
למה מגילת אסתר מתחילה עם ' "וי"הי '
כדי שגם הליטאים יוכלו לשמוח..
מי שעושה לו טוב הדיכאון, הלחץ והרעד בחודש אלול. תני לו, שיהנה..

ואיך אפשר להכניס שמחה לחיים? מנסיון, זה להתחבר להשם, לאמונה, למצוות, רק משם שואבים את השמחה האמיתית.
ויש סגולה שמצאתי: "כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה" (מזמירות שבת). להשקיע בשבת, לפאר אותה, להתעסק איתה כל השבוע, סגולה לרוב שמחה!

 

[צריכה לחשוב...]

יש משפט ידוע של אחד הרבנים (לא זוכרת מי- אולי הח"ח?)
שכל תשובה שגורמת ליאוש ועצבות המקור שלה מהיצר הרע!
התשובה אמורה לגרום לנו לשמחה שיש לנו אפשרות לעשות תשובה ולכפר על העוונות שלו,
ושד' מחכה לתשובה שלנו וכ"כ רוצה שנחזור אליו- כשחושבים על זה לעומק אפשר לרקוד מאושר.
אגב, חלק מהתהליך של החזרה בתשובה זה קבלה לעתיד- ואיך אפשר לקיים מצוות מתוך עצבות?
"תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב"

 

[אפרסק עסיסי]

זה אחד ההבדלים בין התפיסה החסידית לליטאית....

 

[אינגליש מייל]

זה אחד ההבדלים בין התפיסה החסידית לליטאית...

חסיד וליטאי זה אופי לא?...
ישנם כאלו שהם כאלו וכן להיפך...

בנוסף בעומק השיטה בחסידי יש את הליטאי,
ובליטאי את החסידי

 

[טאבו]

ברור שהשמחה חלה גם בחודש אלול
זה חודש כל כך קדוש ומרומם,
למה להיות בשמחה?
רק תחשבו שמלך מלכי המלכים בא אלינו לשדה ושומע את כל התפילות שלנו
אותי לפחות זה מרגש ומרומם

 

[פאנטה]

זה אחד ההבדלים בין התפיסה החסידית לליטאית....

לא הבנתי, חסיד שמח יותר מליטאי או להיפך?

כי אני ליטאית , אז סורי אם הרסתי לך בטעות את התאוריה

 

[לא ממש מקורי]

לא הבנתי, חסיד שמח יותר מליטאי או להיפך?

כי אני ליטאית , אז סורי אם הרסתי לך בטעות את התאוריה

לא דווקא, אבל בחסידות אלול זה חודש של קרבת ה' שמחה וחזרה בתשובה מאהבה
ואצל הליטאים חודש אלול זה יראה פחד מיום הדין וחזרה בתשובה מיראה
זה רק גישה ודרך חיים לכל אורך השנה....

 

[ר.ב.ב.ש]

כתוב שהגאון בראש השנה היה באימה, וגם בשמחה [על פי שיטתו יש דין של חג רגיל גם בראש השנה, ועל כן אין מאריכים בתפילות וכו', וביום כיפור היה בשמחה גדולה מאד, על כך שמעכשיו אין יותר חטאים.

עבודת אלול, כדברי ר' ישראל זי''ע אפילו הדגים שבים רועדים 'כל איש אחזו פלצות מקול הקורא אלול', אבל כמובן שזה לא סותר לשמחה, אני לא חושב שיש אופציה לעבוד את הקב''ה בלי שמחה, ויוכיח תשעה באב שאסור ללמוד כדי שלא יגיע לשמחה.

איך עושים את השילוב? גילו ברעדה.
מצד אחד פחד מאימת הדין, זה באמת לא עסק פשוט, ממש לא.
ומצד שני שמחה גדולה שיש ימי 'הדין והרחמים', כידוע ליודעי חן י''ג מידות של רחמים פעילים בעיקר בחודש תשרי, כמבואר בספרים הקדושים, [המעוניין במקור אוכל לתת... הרב שלנו מסר על זה שיעור היום ]

 

[פאנטה]

איך עושים את השילוב? גילו ברעדה.

ווא מדוייק!
חבל שאני כבר לא יכולה לערוך את הכותרת של הנושא

 

[ראש ישר]

רק לי זה נשמע מרשים מאוד שאותה אחת עושה חשבון נפש וחוזרת בתשובה ולא מסוגלת לשמוח?

ללא ספק צריך לזכור את גילו ברעדה, אבל השאלה אם אצל אלו שיודעים יפה ככ את גילו קיים גם הרעדה...