דרוש מידע מי שטוב לו ושמח

[שלג קל]

נחמד לשמוע שלא רק אני הקשבתי לשיחה

אני גם בא לשאול אם למדת בש"ש בב"ח

(לא למדתי שם, זה לפי התיאור של המשגיח הרב א.ר.)

 

[בדוח]

מצאתי עוד הרצאה של אותו חבר-
https://drive.google.com/file/d/1ciul249M_1n4EI76Wp8-0tRRS2Kxzd1M/view?usp=sharing

 

[מרחבית]

כל זמן ועניינו המיוחד לו.
יש חיוב מפורש בתורה לשמוח בשלושת הרגלים.
לומדים גם שצריך באופן כללי לעבוד את ד' בשמחה ובטוב לבב - היינו שמחה גדולה במצוות ובאהבת ד'.
באדר יש עניין שמרבים בשמחה. באב - ממעטין בשמחה.
ובכל חג ותקופה יש את המצוות המיוחדות לו ואת עניינו, לאו דווקא קשורים לשמחה. היהדות כוללת המון דברים.

אלול עניינו ימי רצון מיוחדים לתשובה.
תשובה היא חזרה לד'.
כדי לשוב בתשובה יש צורך בחשבון נפש, ועצם התשובה היא חרטה על חטאים, וידוי עליהם בפני ד', וקבלה לעתיד.
רגשות קרבה חשובים מאוד, אך הם לבדם, אינם מספיקים.
יש תורה שלמה עם תרי''ג מצוות שקבלנו מאת הבורא שבחסדו גילה לנו איך הוא רוצה שנעבוד אותו.
קרבה אמיתית לד' היא לקיים את רצונו כפי שכתב לנו בתורה, היינו שמירת כל המצוות כהלכתן, ככל האפשר. זה כולל כמובן גם את שש המצוות התמידיות. (שכוללות גם אמונה בד', אהבת ד', יראת ד').

מה האמצעים שיביאו אותנו לתשובה ולחזרה לד'? - יראה? שמחה? הכרת ההזדמנות? פחד? יאוש?
לעניות דעתי, כל הדיונים על יראה ושמחה וכו' - הם דיונים חשובים מאוד, אך הם דיונים על האמצעים, לא על המטרה. ולעניות דעתי - חשוב ביותר להיות מודעים לזה. אחרת לפעמים מפספסים את המטרה עצמה.

מסתבר שתמיד צריך בתמהיל גם יראה וגם שמחה (ועוד דברים) בדרך אל ד'. השאלה כמה מכל אחד, ובאיזו צורה.
מסתבר שבדורות קודמים יותר יראה בתמהיל גרמה ליותר תשובה וקרבת ד'. נראה שבדורינו - יש צורך ביותר שמחה בתמהיל.
עדיין זה דבר אינדיווידואלי. וגם כל אדם יש לו תקופות שונות בחיים וצרכים שונים.
וכל אחד מומלץ שישאל את עצמו: מה יניע אותי עכשיו? מה יגרום לי לתשובה אמיתית וקרבת ד'? באיזו צורה אוכל להמליך עלי את ד' - כלומר להיות לו לעבד אמת - בצורה הכי טובה?

שנזכה כולנו בימי הרצון האלה לאני לדודי ודודי לי, ושיבוא בן דוד לגאלינו כעת במוצאי השביעית הזו!

 

[נעים זמירות]

השמחה היא המנוע והמוטיבציה, עצבות היא דכאון וחוסר מעש, [ע"פ מאמרו של הרה"ק מקארלין], מי שסבור שבאלול צריך להיות בחוסר מעש טועה ובגדול, השאלה היא רק מה ההגדרה של שמחה ועצבות אצלו...
ד. א. המשגיח ר' חצק'ל זיע"א העיד על עצמו שמימיו לא ידע עצבות מהי...
ןכמו"כ כמובן שכל מי שיודע שהוא עתיד לעמוד לדין וחשבון בפני אביו אוהבו הא - ל הגדול והנורא, מלך מלכי המלכים, הרי הוא נרעש ונפחד ומלא בושה, וזה לא קשור לחסידים וליטאים, אלא לכל מי שמודע לזה, [וגם לא קשור אם יצא זכאי אם לא, כי גם אם יצא זכאי ברוב רחמיו יתברך וכפי שאנחנו מחויבים להתנהג (עי' משנ"ב ?), מ"מ הוא עומד לדין, ןכנ"ל]

 

[יהודי-פשוט]

נראה לי שיש פה פספוסון (לא קראתי את כל התגובות רק את השאלה וחלק מהתגובות)
מה זה שמחה
מי שראה איך אנשים גדולים שמחים
לא רוקדים על מכוניות
מבין שזה לא סתירה

 

[חצרון]

למעט מבוגרים שבנינו, שעוד זוכרים את הריצה בשבת בוקר לישיבת פנוביז' באמצע ימי בין הזמנים, לשמוע את 'ראש חודש אלול יחול ביום...' ומיד את צעקות ההצילו של המתעלפים מפחד,
קשה לו לשכוח את הרעדה של אלול.

אתה בן 200??

 

[ר.ב.ב.ש]

אתה בן 200??

הפעם האחרונה שזכורה לי שמישהו התעלף [לא הייתי בפונוביז' באותה שנה]
הייתה לפני כ30 שנה, אולי קצת יותר.
הגענו למנחה גדולה ב'כולל' הרב שך התפלל שם מנחה גדולה כל שבת, ואחד מחתניו של מרן ראש הישיבה הגרי''ג שליט''א עמד וסיפר זאת, ובשבילי זה היה רגע של תובנה.

 

[לראות את הטוב]

לדעתי ישנם שחושבים ששמחה וצחוק זה מראה על חוסר רצינות וממילא זה לא מתאים לחודש אלול,
וזה העניין, אבל צריך לדעת לשמוח בצורה מכובדת ומכבדת מה שנקרה "לא לאבד את זה"- (שזה תמיד לא כדאי אבל בימים אלו מקפידים יותר), צריך לדעת מתי לשמוח ומתי להיות רציניים, אבל מה שברור שכל בן אדם חייב את שניהם,
בלי קשר אחד לשני, זה לא אמור להיות אחד על חשבון השני אנחנו מתחזקים מקבלים קבלות שומעים הרצאות ועוד,
אבל בין לבין גם שמחים,
שמחה- זאת מעלה ולא חיסרון, זאת מצוה ולא עבירה!

 

[יש קונה עולמו]

בלת"ק
באהבה ממני

הוא בא
רציני
כבד
ומפחיד
את כולם
במקום
מעמיד
זה אלול

ולחזור
מהר
ותשובה
וצדקה
פחד
אלוקים
בלי הפסקה
ובלי גבול


מנסה
ליישם
את כל
הקבלות
ומהר
להתפלל
בכוונה
קצת יותר
וגם צניעות

ורשימה
ארוכה
ארוכה
עלי לוחצת
מעמידה
מולי מראה
לא נוצצת
ומציאות


אימה
ודין
ופחד
מתערבבים
לי יחד
מכווצים
אותי
לפירור

מהריצה
אחרי
המצוות
לחוצה
כי שופר
תוקע
מחפש שיפור


ופתאום
פתחתי
לב שמקשיב
לנשמה
חיבוק
וחיוך
שכינה
מעלי

הם באו
ימי אהבה
רחמים
ומחילה
הוא אבא
תחילה
אני לדודי
והוא אלי

 

[חוחית]

תמצות ששמעתי פעם:
1.זה אבא שלי בא, למה שאפחד?
2.זה אבא שלי בא, שלא אפחד?

יש קונטרס מאד יפה של הרב וילמן שמסביר בנעימות.
אאל"ט "סדר עבודתינו בר"ה".

@פאנטה אולי כדאי לך לקרוא אותו לפני שאת מדברת איתה שוב על הנושא.
יבהיר לך את הדיוקים של הגישה שלה.
כי באמת, לפעמים, אנשים תופסים מציאות באופן לא מדויק מספיק.
וזה נושא מאד עדין.

וגם, מה זה שמחה, בכלל?
גם את זה צריך לשאול...

 

[שוקולד שוייצרי]

ציטוט:

''יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יי מָלָךְ.
יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ.
אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יי
כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ.
הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ''

[תפילת שחרית]

 

[מדוד ושקול]

ספוילר

אבל איך ליטאית לא יודעת את ההבדל הבסיסי בין חסידים לליטאים?

ההבדל הוא הרבה יותר עמוק ומקיף, פשוט כל העול הרוחני של חסיד הוא על הרב'ה וכל התפילות עולות דרכו, וכל טרדותי האדם יש להם כתובת ופתרון, וכן עצותיו אינם עצה במובנה המודרני, אלא הנחיה החלטית וחד משמעית שאחריה אין ספקות התלבטויות או כפירה חלילה (שמא הרב'ה לא הבין אותי עד הסוף...) הלא שכינה מדברת מגרונו.

 

[פאנטה]

וואו תודה רבה לכולכם!! אילו תגובות... אחת אחת... הוספתם עומק ונופך לאלול, אשריכם ישראל!!
שאלתי חברה (אחרת ... לא זו המתווכחת...) מה היא אומרת על הנושא הנ"ל. והיא הביאה ל חיבור , כ"כ יפה וכל כך מתוק, שככה בכמה מילים פשוטות מסביר יפה

חייבת לשתף..

אלול תשפ"ב
ומה זה אומר לגבי?
אלול.תשפ"ב.
ואיך זה נוגע -אליי?

מה אלול מספר לי? אומר?
האם מרגיע? גוער?
מה נימת קולו? של אלול?
מה הוא סובר?

מה היחס שלו?
של אלול- אליי
ואיך אחריו יראו חיי?

אלול.
לוחש בחושך עמוק
מישהו השכיח ממני
עד כמה אתה-
מתוק

לא מאיים
לא מפחיד
אוהב.
לא הורס, לא משמיד
לא, אתה לא
אוייב

אלול,
כי הגעת
המלך בשדה

אלול
אני אוהב אותך
ואת הרגש הזה,
המצפה

אלול,
שתדע
יש שכבות ומחיצות
אבל הן סתם קפסולות בצבע שקוף
אלול,
שתדע
כשאתה בא
אני מרגיש
עטוף

באהבה
בחמלה
בטוב
ברצון לשינוי
באמונה כי הוא יקרה
בהתרגשות, בהתחדשות
המלך בשדה!!

וזה מרגש!
כי כל השנה אני לבד, בחוץ
אני כל השנה בודד
קרבה וחום כל כך נחוץ
אבל אני איכשהו לבד, אובד

והשדה פתוח- כל השנה
רק אני והוא מזילים דמעות
מספר לו הכל
מודה על היה
מבקש על יהיה
נהנה מכל שיח
כסופר מעות

ואני כל כך אוהב אות
ו והוא תמיד הרגיש לי רחוק, גבוה..

אבל עכשיו אלול!
יש לי אורח חשוב
עכשיו אלול
יש לי אורח
אהוב......

 

[פאנטה]

אלול.
לוחש בחושך עמוק
מישהו השכיח ממני
עד כמה אתה-
מתוק

אני לא יודעת מה איתכם, אבל הבית הזה קנה אותי....
כל כך מדוייק...!

 

[הי אני אפרת]

וואו תודה רבה לכולכם!! אילו תגובות... אחת אחת... הוספתם עומק ונופך לאלול, אשריכם ישראל!!
שאלתי חברה (אחרת ... לא זו המתווכחת...) מה היא אומרת על הנושא הנ"ל. והיא הביאה ל חיבור , כ"כ יפה וכל כך מתוק, שככה בכמה מילים פשוטות מסביר יפה

חייבת לשתף..

אלול תשפ"ב
ומה זה אומר לגבי?
אלול.תשפ"ב.
ואיך זה נוגע -אליי?

מה אלול מספר לי? אומר?
האם מרגיע? גוער?
מה נימת קולו? של אלול?
מה הוא סובר?

מה היחס שלו?
של אלול- אליי
ואיך אחריו יראו חיי?

אלול.
לוחש בחושך עמוק
מישהו השכיח ממני
עד כמה אתה-
מתוק

לא מאיים
לא מפחיד
אוהב.
לא הורס, לא משמיד
לא, אתה לא
אוייב

אלול,
כי הגעת
המלך בשדה

אלול
אני אוהב אותך
ואת הרגש הזה,
המצפה

אלול,
שתדע
יש שכבות ומחיצות
אבל הן סתם קפסולות בצבע שקוף
אלול,
שתדע
כשאתה בא
אני מרגיש
עטוף

באהבה
בחמלה
בטוב
ברצון לשינוי
באמונה כי הוא יקרה
בהתרגשות, בהתחדשות
המלך בשדה!!

וזה מרגש!
כי כל השנה אני לבד, בחוץ
אני כל השנה בודד
קרבה וחום כל כך נחוץ
אבל אני איכשהו לבד, אובד

והשדה פתוח- כל השנה
רק אני והוא מזילים דמעות
מספר לו הכל
מודה על היה
מבקש על יהיה
נהנה מכל שיח
כסופר מעות

ואני כל כך אוהב אות
ו והוא תמיד הרגיש לי רחוק, גבוה..

אבל עכשיו אלול!
יש לי אורח חשוב
עכשיו אלול
יש לי אורח
אהוב......

איזה יופי
מי כתב?

 

[פאנטה]

איזה יופי
מי כתב?

שאלתי חברה (אחרת ... לא זו המתווכחת...) מה היא אומרת על הנושא הנ"ל. והיא הביאה ל חיבור , כ"כ יפה וכל כך מתוק, שככה בכמה מילים פשוטות מסביר יפה

חייבת לשתף..

חברה שלי

 

[התנ"ך הוא חיינו]

כנסת ישראל כל שנות קיומה בכל תפוצותיה לא נהגה בראש השנה כמאמר הכותרת 'מי שטוב לו ושמח', אלא אלו ימי יראה וכונו ע"י העם 'ימים נוראים'

חוץ מהרבנים שחיו בדור הזה
נחמיה פרק ח
(ט) וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה:
(י) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת יְקֹוָ֖ק הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם:
(יא) וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל־הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל־תֵּעָצֵֽבוּ:
(יב) וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם: ס
וזה נאמר על ראש השנה שהוא יום דין כידוע
ומתחילה היו קוראים להם ימי רחמים וימי רצון
חזרו להיות קוראים אותם ימי דין וימים נוראים
עד כדי שהיום הרבה אנשים מפחדים לחשוב על הדבר המפחיד "אלול"

 

[אברך צעיר (?)]

חוץ מהרבנים שחיו בדור הזה
נחמיה פרק ח
(ט) וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה:
(י) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת יְקֹוָ֖ק הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם:
(יא) וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל־הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל־תֵּעָצֵֽבוּ:
(יב) וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם: ס
וזה נאמר על ראש השנה שהוא יום דין כידוע
ומתחילה היו קוראים להם ימי רחמים וימי רצון
חזרו להיות קוראים אותם ימי דין וימים נוראים
עד כדי שהיום הרבה אנשים מפחדים לחשוב על הדבר המפחיד "אלול"

גם המנהג הזה וַיִּקְרָא-בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמַּיִם, מִן-הָאוֹר עַד-מַחֲצִית הַיּוֹם משום מה נשתכח...

בכוונה הדגשתי 'כנסת ישראל' שאלו ההלכות והמנהגים שהנהיג בעצמו עם ישראל במרוצת הדורות ע"פ התורה שבכתב ושבעל פה
אכן 'אלול' הוא מושג שמפחיד הרבה אנשים, אבל ישנם מחכמי ישראל הגדולים שחשבו שכך צריך אכן להיות. מה לעשות?!
אני בעניי מציע (לעצמי) להשתייך לאסכולות אחרות שרואות ביהדות ובמצוות משהו מסויים. אבל א"א לבטל זרם ודעה חשובים שסברו אחרת

 

[סלום]

רצינות ושמחה לא אמורים לסתור, אלא אם כן זה שמחה מתפרצת ואז קשה לחוות שני דברים ביחד(ואולי לכן מרגישים שזה סותר)

 

[ג'יחניק]

גם בעלי כל שנה מזכיר את המשפט בשמו

גם אני מזכיר בשמו
ש"ש