קורונה מי שילדה בתקופת הקורונה- שתקום :)

מצב
הנושא נעול.
לאף אחד התקופה הזו לא היתה קלה. ועדיין האפשרות לחל"ת פתוחה ומזומנה ליולדות. יותר מכל אחת אחרת.
 
אין מה להשוות בכלל....



איך בדיוק? אם אין תנאים? למה מי שילדה בט באב בשנה רגילה קיבלה 0 עזרה? הילדים יכלו לצאת מהבית לשעתיים שלוש ביום? משהו יכל לשלוח לה אוכל מידי פעם? יכלה להזמין ביביסיטר לכמה שעות כשהייתה זקוקה?

לאף אחד התקופה הזו לא הייתה קלה, תוסיפי לזה אישה אחרי לידה.

כל אדם רואה רק את עצמו.
וליולדת ברוב המקרים יש בן זוג.
הם אמורים להיות יחד בוגרים דיים להסתדר.
התקופה לא היתה קלה לאף אחד.

וסתם לידע אישי,
בחופש גדול סטנדרטי אין, אין מי שיעזור.
ולא ניתן למצוא בייביסיטר אחת פנויה לרפואה.

ומעולם איש לא חשב להכניס לחוק תוספת חל"ד ליולדות בחופשים, חגים וכו' שזה ממש ממש לא קל.
 
כל אדם רואה רק את עצמו.
וליולדת ברוב המקרים יש בן זוג.
הם אמורים להיות יחד בוגרים דיים להסתדר.
התקופה לא היתה קלה לאף אחד.

וסתם לידע אישי,
בחופש גדול סטנדרטי אין, אין מי שיעזור.
ולא ניתן למצוא בייביסיטר אחת פנויה לרפואה.

ומעולם איש לא חשב להכניס לחוק תוספת חל"ד ליולדות בחופשים, חגים וכו' שזה ממש ממש לא קל.

אני ילדתי לפני כמה שנים - יומיים אחרי ט' באב. וילדתי גם אחרי פסח בקורונה.
הרבה הרבה יותר קשה בקורונה.
בבין הזמנים הילדים יכלו לצאת לפארקים, להצטרף לבנידודים לבריכה, הבחורים יכלו ללכת ללמוד בבית כנסת וכו'
בקורונה כולם היו בבית 24 שעות ביממה עם אפס תעסוקה, אין דקה של שקט שזה הדבר הכי חשוב ליולדת, כולם דורשים ארוחות מבושלות- בחופש אכלו קצת בחוץ...
לא יכולתי להכניס הביתה עזרה מבחוץ כמו מגהצת למשל...

ובתי החלמה0 נפתחו רק לאחרונה. אחרי פסח היו סגורים.
 
בעיקרון מן הדין אמורים להיות בבית חולים בין 24-36 שעות ככה שאת במצב טוב לגמרי:)
אספר לך שאני ילדתי לפני שנים רבות בליל חג בתה"ש ששם הנוהג להשתתחרר בין 24-36 (תלוי מתי יולדים עד 12 בלילה
וילדתי ברבע ל12)
השתחררתי בבוקרו של יום לאחר החג- בשעה 10 בבוקר(פשוט כי לא הסכמתי להשתחרר במוצאי חג בלילה)
ואפחד לא הביא לי פיצונ משוקולד מריר עד טיטול עד היום
הזוי הזוי שכולם במדינה כעת דורשים םפיצוים
מטיטול , שוקולד ועד...
אנשים איבדו מטה לחמם
נשארו בלי עבודה וכול מה שמעסיק פה את נשות ישראל שילדו ב"ה בשעה טובה לקבל פיצוי...

מי בידיוק הכריח אותנו ללדת ומי אמור לספוג את הוצאות הלידה של הילדים החמודים הצדיקים שלנו????
(יש לי חברות מאנגליה שאחרי 6 שעות עפות הביתה ובלי שוקולד)
הי הי
תרגעו
הכל טוב
לדרוש בהגיון תמיד אפשר. בצורה יפה ובדברי חכמים שבנחת נשמעים.
ולא, לא כל מה שמעסיק את נשות ישראל זה הפיצויים. ממש לא!
נפגעתי בשביל עצמי ובשם כולן.

כמו שכתבו כאן מעלי כבר
גם זמרים תובעים פיצויים
וגם אולמות שמחה
והמון סקטורים של אמנים בציבור הכללי ג"כ

אז אם תעלה דרישה
אולי גם יקבלו (ע"ע יולדות שהיו מאושפזות במלוניות..)

אנשים שאיבדו מטה לחמם, בתוך עמי אנוכי יושבת ורואה עד כמה זה כואב...
וגם להם מגיע. ואם הם יקימו קול זעקה אולי גם הם יקבלו.

ותקשיבי טוב,
אף אחד לא הכריח אותנו ללדת
ואף אחד גם לא ביקש שישאו איתנו בעול.

ביקשו דבר אחד- שייתיחסו אלינו אולי כמו בימי הטרום קורונה.
זה הכל.
כי כמו שכתבו כאן כמה מעלי כבר- אם לא התנסית איך תדעי- הרבה יותר קשה ללדת בקורונה.
אבל אני מברכת אותך שהקב"ה יפנק אותך ותלדי תמיד מתוך בריאות ונחת.
 
הי הי
תרגעו
הכל טוב
לדרוש בהגיון תמיד אפשר. בצורה יפה ובדברי חכמים שבנחת נשמעים.
ולא, לא כל מה שמעסיק את נשות ישראל זה הפיצויים. ממש לא!
נפגעתי בשביל עצמי ובשם כולן.

כמו שכתבו כאן מעלי כבר
גם זמרים תובעים פיצויים
וגם אולמות שמחה
והמון סקטורים של אמנים בציבור הכללי ג"כ

אז אם תעלה דרישה
אולי גם יקבלו (ע"ע יולדות שהיו מאושפזות במלוניות..)

אנשים שאיבדו מטה לחמם, בתוך עמי אנוכי יושבת ורואה עד כמה זה כואב...
וגם להם מגיע. ואם הם יקימו קול זעקה אולי גם הם יקבלו.

ותקשיבי טוב,
אף אחד לא הכריח אותנו ללדת
ואף אחד גם לא ביקש שישאו איתנו בעול.

ביקשו דבר אחד- שייתיחסו אלינו אולי כמו בימי הטרום קורונה.
זה הכל.
כי כמו שכתבו כאן כמה מעלי כבר- אם לא התנסית איך תדעי- הרבה יותר קשה ללדת בקורונה.
אבל אני מברכת אותך שהקב"ה יפנק אותך ותלדי תמיד מתוך בריאות ונחת.

אם לא התנסית איך תדעי? אולי הפוך?

אם ילדת בקורונה לא התנסית בבית של הרבה ילדים בלע"ר שהאמא צריכה להסתגר באחד מחדרי הבית הקטן ולעבוד 9 שעות רצוף, מי שמר הבעל?, אז גם ליולדת אפשרי אותו דבר. ואפילו יותר יולדת לא צריכה 9 שעות שקט מוחלט

אם ילדת בקורונה, קבלת דמי לידה לא התנסית במשפחה שאין לה מאיפה להאכיל? לקנות מזון וצרכים בסיסיים, כי לא תמיד יש זכאות לאבטלה

אני ילדתי לפני כמה שנים - יומיים אחרי ט' באב. וילדתי גם אחרי פסח בקורונה.
הרבה הרבה יותר קשה בקורונה.
בבין הזמנים הילדים יכלו לצאת לפארקים, להצטרף לבנידודים לבריכה, הבחורים יכלו ללכת ללמוד בבית כנסת וכו'
בקורונה כולם היו בבית 24 שעות ביממה עם אפס תעסוקה, אין דקה של שקט שזה הדבר הכי חשוב ליולדת, כולם דורשים ארוחות מבושלות- בחופש אכלו קצת בחוץ...
לא יכולתי להכניס הביתה עזרה מבחוץ כמו מגהצת למשל...

ובתי החלמה0 נפתחו רק לאחרונה. אחרי פסח היו סגורים.

מה ההשואה לא משוים לידה עכשיו ללידה רגילה

ברור שיותר קשה והרבה
משוים בין מי שילדה עכשיו למי שהתמודדה עם דברים אחרים עכשיו

ובלי קשר נכון מותר לנסות לבקש מותר לרצות, ולא יפה לכתוב לא מכובד, אבל בבקשה להתחשב גם באחרים

כי זה קושי בריא ב"ה, וקושי של פיטורין ומצב כלכלי גרוע זה קושי הרבה יותר

ואם כותבת פה אמא נחמדה שלא היה לה מי שיעסיק את הילד הגדול
תתארי לעצמך שהיית יולדת לפני שלשה חודשים וכבר עובדת
אז מי היה מעסיק את הגדול בן שנתיים והקטן בן 3 חודשים כל יום 9-10 שעות?
 
אם לא התנסית איך תדעי? אולי הפוך?

אם ילדת בקורונה לא התנסית בבית של הרבה ילדים בלע"ר שהאמא צריכה להסתגר באחד מחדרי הבית הקטן ולעבוד 9 שעות רצוף, מי שמר הבעל?, אז גם ליולדת אפשרי אותו דבר. ואפילו יותר יולדת לא צריכה 9 שעות שקט מוחלט

ממש הצלחת להרגיז ולהוציא אותי מהשתיקה שגזרתי על עצמי לאחרונה.
ניסיתי את שתיהם. בתחילת הקורונה עבדתי 9 שעות והכנתי פסח עם הרבה ילדים בלעה"ר .
בשיא הקורונה ילדתי.

סורי. העבודה עם הילדים היתה אפשריץ גם בחודש תשיעי.
ההתמודדות אחרי הלידה היתה בלתי אפשרית.
את פשוט לא מצליחה לדמיין מה זה אפס עזרה אחרי לידה. כי שום דבר לא דומה לאפס עזרה הזו.
ושום מצב לא דומה לחולשה של יולדת אחרי הלידה. לא סתם היא לא צמה ביום כיפור ומחללים עליה את השבת.
ואני אחת שתמיד דמיינה שהיא לא נעזרת כמעט אחרי לידות. תמיד חזרתי מבית חולים הביתה ...

הבעל היה צריך גם לבשל גם לכבס גם לנקות גם לשמור על כל הילדים גם לרוץ לקניות לגמור את הנקיונות ולהכניס את החג (קורונה.. לא היה קל )גם להחזיק למען השם לפחות בחלק מהזמן את התינוק שצרח ללא הפסקה כדי שהאמא תנוח כבר ושלפחות 4 ימים אחרי הלידה תישן שעה ברצף...
הבעל היה במצב התמוטטות כשל יולדת. והוא עוד היה צריך להיות העוזר. היחיד.
גם אלף שקל ודמעות בטלפון לא עזרו כדי שאחות לילה תסכים לבוא ללילה אחד בלבד.
לא עזרו לו גם נסיונות השכנוע לאחותו שמתים מעוד דברים חוץ מקורונה.

זוועה בהתגלמותה.
באמת הגיע למצב של רצון להתאבד ח"ו...

ברוך השם שעכשיו אנחנו אחרי.
אז הי, אולי לא מגיע הארכת חופשת לידה לדעתך.

אבל אל תזלזלי ואל תדמי.
 
מה ההבדל בין מי שילדה בליל הסדר בקורונה.
למי שילדה בתשעה באב בשנה רגילה ונאלצה להעביר את החופשה עם 0 עזרה וילדים שרוצים להרגיש חופש?

אולי די לאכלו שתו לי תממנו אותי?

לתבוע מקופ"ח הארכת מימוש החלמה במלון, הגיוני. וחשוב.
תביעה להמשך תשלום חל"ד לא הגיונית משום כיוון. הרי חצי מעמ"י יצא לחל"ת. והחצי השני נקרע בעבודות חיוניות.
היולדות שקיבלו אז דמי לידה מוזמנות לנצל עכשיו את החל"ת, לנוח, להתאושש, למלא את המאגרים - שזה אכן חשוב מאד.
אך אחריותך היולדת לדאוג לעצמך.
אין מה להשוות בכלל! ילדתי לפני שלוש שנים בבין הזמנים ויכולתי להתאושש נורמלי, לשלוח ילדים לסבתא, ללכת לאם וילד וכולי ועכשיו, יומיים אחרי ברית עשיתי ליל הסדר בבית כי ההורים שגרים 2 מטר ממני פחדו. אז כן, זה היה הטרף נכון שהקיסרי היה מתוכנן ונכון שכולנו בריאים אבל להתאושש בנחת לא היה לי עד השבוע האחרון...
 
אם לא התנסית איך תדעי? אולי הפוך?

אם ילדת בקורונה לא התנסית בבית של הרבה ילדים בלע"ר שהאמא צריכה להסתגר באחד מחדרי הבית הקטן ולעבוד 9 שעות רצוף, מי שמר הבעל?, אז גם ליולדת אפשרי אותו דבר. ואפילו יותר יולדת לא צריכה 9 שעות שקט מוחלט

אם ילדת בקורונה, קבלת דמי לידה לא התנסית במשפחה שאין לה מאיפה להאכיל? לקנות מזון וצרכים בסיסיים, כי לא תמיד יש זכאות לאבטלה



מה ההשואה לא משוים לידה עכשיו ללידה רגילה

ברור שיותר קשה והרבה
משוים בין מי שילדה עכשיו למי שהתמודדה עם דברים אחרים עכשיו

ובלי קשר נכון מותר לנסות לבקש מותר לרצות, ולא יפה לכתוב לא מכובד, אבל בבקשה להתחשב גם באחרים

כי זה קושי בריא ב"ה, וקושי של פיטורין ומצב כלכלי גרוע זה קושי הרבה יותר

ואם כותבת פה אמא נחמדה שלא היה לה מי שיעסיק את הילד הגדול
תתארי לעצמך שהיית יולדת לפני שלשה חודשים וכבר עובדת
אז מי היה מעסיק את הגדול בן שנתיים והקטן בן 3 חודשים כל יום 9-10 שעות?
בול מה שרציתי להגיד
 
ממש הצלחת להרגיז ולהוציא אותי מהשתיקה שגזרתי על עצמי לאחרונה.
ניסיתי את שתיהם. בתחילת הקורונה עבדתי 9 שעות והכנתי פסח עם הרבה ילדים בלעה"ר .
בשיא הקורונה ילדתי.

סורי. העבודה עם הילדים היתה אפשריץ גם בחודש תשיעי.
ההתמודדות אחרי הלידה היתה בלתי אפשרית.
את פשוט לא מצליחה לדמיין מה זה אפס עזרה אחרי לידה. כי שום דבר לא דומה לאפס עזרה הזו.
ושום מצב לא דומה לחולשה של יולדת אחרי הלידה. לא סתם היא לא צמה ביום כיפור ומחללים עליה את השבת.
ואני אחת שתמיד דמיינה שהיא לא נעזרת כמעט אחרי לידות. תמיד חזרתי מבית חולים הביתה ...

הבעל היה צריך גם לבשל גם לכבס גם לנקות גם לשמור על כל הילדים גם לרוץ לקניות לגמור את הנקיונות ולהכניס את החג (קורונה.. לא היה קל )גם להחזיק למען השם לפחות בחלק מהזמן את התינוק שצרח ללא הפסקה כדי שהאמא תנוח כבר ושלפחות 4 ימים אחרי הלידה תישן שעה ברצף...
הבעל היה במצב התמוטטות כשל יולדת. והוא עוד היה צריך להיות העוזר. היחיד.
גם אלף שקל ודמעות בטלפון לא עזרו כדי שאחות לילה תסכים לבוא ללילה אחד בלבד.
לא עזרו לו גם נסיונות השכנוע לאחותו שמתים מעוד דברים חוץ מקורונה.

זוועה בהתגלמותה.
באמת הגיע למצב של רצון להתאבד ח"ו...

ברוך השם שעכשיו אנחנו אחרי.
אז הי, אולי לא מגיע הארכת חופשת לידה לדעתך.

אבל אל תזלזלי ואל תדמי.
האמת ההודעה שלך מפחידה....
מי שחו מגיע לרצון של להתאבד.....
כנראה שבאמת היתה צריכה עזרה..

בוודאי יש יוצאים מין הכלל ואני בטוחה שזו היתה תקופה מממד קשה בשביל כול היולדות.
(עדיין למה תמיד אחרי שאני באם וילד אני יוצאת עם רושם שנשים יולדות רק בשביל לקבל את הימים המפנקים שם:)
 
השאלה למי ניגשים בעניין?
יש פה מישהי עם פה גדול שתוכל לפנות בשם כולנו?
יש אפשרות לפתוח עצומה, כל אחת מזינה ת"ז וקדימה להעביר לאחד מחברי כנסת החרדים שיפעלו עבורינו, לא?!
 
זה היה כמובן בציניות.
עם כל ההזדהות והסימפטיה - זו הצעה מגוחכת.
תמיד יש מי שנדפק יותר ומי פחות.
מכירה מורה שיצאה לשבתון השנה, אז מה - שיחזירו לה גם?
זה לא דומה,
זו חופשה מרצון, שיכול להיות בה גם חל"ד. בחל"ד זו מנוחה כי נולד ילד נוסף, והמולה לא מאפשרת מנוחה ליולדת, שמצבה הגופני והנפשי לא תמיד יציב, והמנוחה מייצבת. יחי ההבדל
 
ממש הצלחת להרגיז ולהוציא אותי מהשתיקה שגזרתי על עצמי לאחרונה.
ניסיתי את שתיהם. בתחילת הקורונה עבדתי 9 שעות והכנתי פסח עם הרבה ילדים בלעה"ר .
בשיא הקורונה ילדתי.

סורי. העבודה עם הילדים היתה אפשריץ גם בחודש תשיעי.
ההתמודדות אחרי הלידה היתה בלתי אפשרית.
את פשוט לא מצליחה לדמיין מה זה אפס עזרה אחרי לידה. כי שום דבר לא דומה לאפס עזרה הזו.
ושום מצב לא דומה לחולשה של יולדת אחרי הלידה. לא סתם היא לא צמה ביום כיפור ומחללים עליה את השבת.
ואני אחת שתמיד דמיינה שהיא לא נעזרת כמעט אחרי לידות. תמיד חזרתי מבית חולים הביתה ...

הבעל היה צריך גם לבשל גם לכבס גם לנקות גם לשמור על כל הילדים גם לרוץ לקניות לגמור את הנקיונות ולהכניס את החג (קורונה.. לא היה קל )גם להחזיק למען השם לפחות בחלק מהזמן את התינוק שצרח ללא הפסקה כדי שהאמא תנוח כבר ושלפחות 4 ימים אחרי הלידה תישן שעה ברצף...
הבעל היה במצב התמוטטות כשל יולדת. והוא עוד היה צריך להיות העוזר. היחיד.
גם אלף שקל ודמעות בטלפון לא עזרו כדי שאחות לילה תסכים לבוא ללילה אחד בלבד.
לא עזרו לו גם נסיונות השכנוע לאחותו שמתים מעוד דברים חוץ מקורונה.

זוועה בהתגלמותה.
באמת הגיע למצב של רצון להתאבד ח"ו...

ברוך השם שעכשיו אנחנו אחרי.
אז הי, אולי לא מגיע הארכת חופשת לידה לדעתך.

אבל אל תזלזלי ואל תדמי.

חס וחלילה, אני ממש מתנצלת לא התכונתי להרגיז אף אחד
וחבל שאין הודעות פרטיות כי אז הייתי מפרטת בדיוק למה אני רושמת את זה , אני בכלל לא אחת שמגיבה בדר"כ לדיונים לא עניניים ובכלל (בתפקיד שלי נתקלתי בהמון מקרים בגלל הקורונה ורק רציתי לעודד את היולדות זה הכל)

הייתי גם וגם והייתי לצערי במצבים של לידה שאין אפס עזרה (יש גם מקרים שלא קשורים דוקא לקורונה)
ואי אפשר להשוות מקרה ספציפי וייתכן שאצלך באמת היה הרבה יותר קשה ובלתי אפשרי

אבל קחי לדוגמא מה שאת רושמת שגם אישה בתשיעי יכולה לעבוד עם ילדים, רק מראה כמה כל אחד שונה
יש נשים בתשיעי ועוד קודם שבשמירה מוחלטת או לחילופין מאושפזות ומבחינתם לאחר לידה אפילו יומיים אפשרי הכל אבל כל התקופה קודם אי אפשר כלום!!! את יכולה להבין מה זה לשכב בלי אפשרות לעשות כלום בבית עם כל הילדים ללא כל עזרה.
וגם אישה שלא שוכבת, לעבוד בתשיעי יש הרבה הרבה שמבחינתם קשה פי 70 מאחרי לידה, נשים בהריון יכלו להתמוטט


וכל מה שרשמת הבעל צריך היה לעשות גם עכשיו במקרים שהאישה היתה חולה/ שכבה/עבדה 9 שעות ועוד שעתיים נסיעות
היתה בבידוד ועוד הרבה הרבה מקרים שב"ה לא נתקלת בהם

שוב מבינה מאוד את הקושי שלך ושל עוד אחרים, ומצטערת מאוד אם ח"ו הובנתי לזלזול או דומה
רק רציתי להציג צד שונה
 
כתבנו ביחד
כנראה שממש מתאים לו..
שאתה תרים את הכפפה תיצור עצומה, רק ככה אפשר לבוא אליו, מגוחך לומר לו:
"ח"כ הרב אשר, יש כמה נשים מפרוג שחושבות שמגיע להן הארכת חופשת לידה..." זה ייראה הכי לא מקצועי,
כשבאים עם חתימות של 20000 נשים, ואין שום בעיה להשיג את זה, יש פה הרבה יולדות וגם אם לא לכל אחת יש מכרה שילדה בתקופה הזו (או שתיים) ומישם הדרך לרישמיות עם בקשה הגיונית ניתנת למחשבה, ולא משהו מאולתר...
 
האמת ההודעה שלך מפחידה....
מי שחו מגיע לרצון של להתאבד.....
כנראה שבאמת היתה צריכה עזרה..

בוודאי יש יוצאים מין הכלל ואני בטוחה שזו היתה תקופה מממד קשה בשביל כול היולדות.
(עדיין למה תמיד אחרי שאני באם וילד אני יוצאת עם רושם שנשים יולדות רק בשביל לקבל את הימים המפנקים שם:)

צודקת גם רציתי לרשום לך , אם את במצב קיצוני כזה , את חייבת עכשיו עזרה ומנוחה לעצמך!! בכל מחיר
ובקשר לעצומה מוכנה בשמחה לחתום ולהחתים את כל מכרותי (והן הרבה:) )
 
אם לא התנסית איך תדעי? אולי הפוך?

אם ילדת בקורונה לא התנסית בבית של הרבה ילדים בלע"ר שהאמא צריכה להסתגר באחד מחדרי הבית הקטן ולעבוד 9 שעות רצוף, מי שמר הבעל?, אז גם ליולדת אפשרי אותו דבר. ואפילו יותר יולדת לא צריכה 9 שעות שקט מוחלט

אם ילדת בקורונה, קבלת דמי לידה לא התנסית במשפחה שאין לה מאיפה להאכיל? לקנות מזון וצרכים בסיסיים, כי לא תמיד יש זכאות לאבטלה



מה ההשואה לא משוים לידה עכשיו ללידה רגילה

ברור שיותר קשה והרבה
משוים בין מי שילדה עכשיו למי שהתמודדה עם דברים אחרים עכשיו

ובלי קשר נכון מותר לנסות לבקש מותר לרצות, ולא יפה לכתוב לא מכובד, אבל בבקשה להתחשב גם באחרים

כי זה קושי בריא ב"ה, וקושי של פיטורין ומצב כלכלי גרוע זה קושי הרבה יותר

ואם כותבת פה אמא נחמדה שלא היה לה מי שיעסיק את הילד הגדול
תתארי לעצמך שהיית יולדת לפני שלשה חודשים וכבר עובדת
אז מי היה מעסיק את הגדול בן שנתיים והקטן בן 3 חודשים כל יום 9-10 שעות?
עדיין לא דומה ללדת בקורונה, ללא סיוע, כשהנפש זקוקה להרבה, ומסוכן לדכאונות, לבין לעבוד מהבית ולחפש 9 שעות שקט.
גם אני עובדת מהבית כל התקופה, ואולי אפשר לומר שזה נעים יותר, כשאני חייבת להסתגר, אני נועלת חדר, זה לא נכון לגבי יולדת, שדווקא כשהיא צמודה לתינוק, האחים האחרים מרגישים בחסר ומחפשים דווקא אותה ולא את האבא.... לא מסכימה עם האמירה שיש מה להשוות עבודה מהבית ליולדת מהבית, ממש לא! ואני לא ילדתי בתקופה האחרונה בכלל, רק מבינה לרגשותיהן של היולדות שהיה להן חסר במנוחה הרגועה, נכון, בלתי הגיוני לא לישון בלילות ועוד להיות עירנית בכל היום, זה על סף התמוטטות, מי שעובדת 9 ש' יכולה לנוח בלילות, ואינה עסוקה בכל השעות.
 
בס"ד
ותחשבו על מי שזו לה לידה ראשונה .בלי אמא , בלי מבקרים .
בלי אחיות שיסבירו מינימלי איך רוחצים את הקטן כי אין להם שנייה לנשום ולעשות את זה .
בלי בית החלמה אחרי חולשה נוראההההההההה
עם תינוק שאושפז יום אחרי השחרור(כי שוחררנו מוקדם בגלל הקורונה) ואז בגלל שהוא אושפז ואני כבר שוחררתי לא היה לי מיטה בבית חולים ולהשיג דירה לשבת פסח לא היה הגיוני כמעט כי כל המילוניות והדירות ארוח סגורות בגלל הקורונה . בסוף מצאנו דירה במרחק 5 דק' הליכה שלי לקח 20 דק' הליכה!!
בלי אפשרות להעזר בארגוני חסד באוכל בבית חולים- כי לא עבדו בקורונה... בלי אפשרות שמישהו יחליף אותך בבית חולים כי לא מכניסים בגלל הקורונה ..
ואני יכולה להמשיך את הרשימה אם אתן רוצות ..
לחזור הביתה בלי עזרה כי אף אחד לא רוצה לבוא , וההורים בקבוצת סיכון .
וכל זה בלידה ראשונה בלי שיש עוד ילדים בבית , מי שעוד חזרה ושיש ילדים - אין לי מושג!! איך התמודדה ..
וכמובן שיש את השלב של לפני הלידה - כל ביקורת בבית חולים כרוכה בבדיקת קורונה , בבידוד , באסור לצאת שנייה מהחדר כי אנחנו מ"אזור אדום" מהמתנה ממושכת לרופאים כי לוקח זמן לרופא להתארגן לכניסה לכזה חדר , זה לא בספונטני נכנס .
עם המתנה במחסום בכביש עד שהשוטר השתכנע שזה אמיתי ואנחנו חייבים לצאת מהעיר ..
אם פחד כל פעם שיצאנו שיתנו לנו לחזור (לא הורדנו את הצמידים מהידיים שבועיים ...)
את זה שאין אפשרות שמישהו יביא לך משהו אחד מבחוץ כי אין לו דרך לצאת ולחזור מהעיר ..
את השלום זכר שלא היה , את הברית בחצר ואת הפדיון הבן עם עשרה משתתפים ..

אז קודם כל ברוווררר שאני מודה לד' על כל החסדים והטובות ושחזרנו בסופו של דבר הביתה בידיים מלאות!!!
אין מילים להודות על הטובות שגמלנו.

אבל כמו שכתבו כאן למעלה , זו התמודדות מאד שונה ולא הורדנו חלילה מהקושי של מי שלא ילדה ועבדה בתקופה הזו .
אבל שתדעו שזה לא הייתה לידה רגילה והתאוששות שגרתית ואם יפרגנו לנו אז מה זה יוריד ממכן???
 
בס"ד
ותחשבו על מי שזו לה לידה ראשונה .בלי אמא , בלי מבקרים .
בלי אחיות שיסבירו מינימלי איך רוחצים את הקטן כי אין להם שנייה לנשום ולעשות את זה .
בלי בית החלמה אחרי חולשה נוראההההההההה
עם תינוק שאושפז יום אחרי השחרור(כי שוחררנו מוקדם בגלל הקורונה) ואז בגלל שהוא אושפז ואני כבר שוחררתי לא היה לי מיטה בבית חולים ולהשיג דירה לשבת פסח לא היה הגיוני כמעט כי כל המילוניות והדירות ארוח סגורות בגלל הקורונה . בסוף מצאנו דירה במרחק 5 דק' הליכה שלי לקח 20 דק' הליכה!!
בלי אפשרות להעזר בארגוני חסד באוכל בבית חולים- כי לא עבדו בקורונה... בלי אפשרות שמישהו יחליף אותך בבית חולים כי לא מכניסים בגלל הקורונה ..
ואני יכולה להמשיך את הרשימה אם אתן רוצות ..
לחזור הביתה בלי עזרה כי אף אחד לא רוצה לבוא , וההורים בקבוצת סיכון .
וכל זה בלידה ראשונה בלי שיש עוד ילדים בבית , מי שעוד חזרה ושיש ילדים - אין לי מושג!! איך התמודדה ..
וכמובן שיש את השלב של לפני הלידה - כל ביקורת בבית חולים כרוכה בבדיקת קורונה , בבידוד , באסור לצאת שנייה מהחדר כי אנחנו מ"אזור אדום" מהמתנה ממושכת לרופאים כי לוקח זמן לרופא להתארגן לכניסה לכזה חדר , זה לא בספונטני נכנס .
עם המתנה במחסום בכביש עד שהשוטר השתכנע שזה אמיתי ואנחנו חייבים לצאת מהעיר ..
אם פחד כל פעם שיצאנו שיתנו לנו לחזור (לא הורדנו את הצמידים מהידיים שבועיים ...)
את זה שאין אפשרות שמישהו יביא לך משהו אחד מבחוץ כי אין לו דרך לצאת ולחזור מהעיר ..
את השלום זכר שלא היה , את הברית בחצר ואת הפדיון הבן עם עשרה משתתפים ..

אז קודם כל ברוווררר שאני מודה לד' על כל החסדים והטובות ושחזרנו בסופו של דבר הביתה בידיים מלאות!!!
אין מילים להודות על הטובות שגמלנו.

אבל כמו שכתבו כאן למעלה , זו התמודדות מאד שונה ולא הורדנו חלילה מהקושי של מי שלא ילדה ועבדה בתקופה הזו .
אבל שתדעו שזה לא הייתה לידה רגילה והתאוששות שגרתית ואם יפרגנו לנו אז מה זה יוריד ממכן???

גדולה מהחיים!!
מזדהה עם כל מילה....
 
אם היולדות תבקשנה אולי יתנו להם ויסכימו
מה אכפת למי שלא ילדה בתקופה הזו? מה בוער להדגיש כמה זה לא חובה ואין הבדל בין יולדת לבין אחרת בתקופה הזו..
אני שואלת את עצמי מה הצרות עין הזו? יולדות מבקשות שיאריכו להם תפרגנו , תצטרפו תבקשו גם ממקבלי ההחלטות ואם בסוף כן יתנו זה לא יהיה על חשבון אף אחת (בבקשה אל תרחמו על ביטוח לאומי יש להם פול פול כסף שהם גובים מאנשים כל חודש ולא יקרה אם פעם אחת זה יבוא לידיים טובות )
מבטיחה לכם שזה לא על חשבון הכסף של אף אחת , כי אם לא ליולדות הם יתנו המדינה לדברים כמה פחות חשובים מיולדות ... לדעתי בכל אופן
 
עדיין לא דומה ללדת בקורונה, ללא סיוע, כשהנפש זקוקה להרבה, ומסוכן לדכאונות, לבין לעבוד מהבית ולחפש 9 שעות שקט.
גם אני עובדת מהבית כל התקופה, ואולי אפשר לומר שזה נעים יותר, כשאני חייבת להסתגר, אני נועלת חדר, זה לא נכון לגבי יולדת, שדווקא כשהיא צמודה לתינוק, האחים האחרים מרגישים בחסר ומחפשים דווקא אותה ולא את האבא.... לא מסכימה עם האמירה שיש מה להשוות עבודה מהבית ליולדת מהבית, ממש לא! ואני לא ילדתי בתקופה האחרונה בכלל, רק מבינה לרגשותיהן של היולדות שהיה להן חסר במנוחה הרגועה, נכון, בלתי הגיוני לא לישון בלילות ועוד להיות עירנית בכל היום, זה על סף התמוטטות, מי שעובדת 9 ש' יכולה לנוח בלילות, ואינה עסוקה בכל השעות.

לא מסכימה איתך בכלל
מי שעובדת הילדים מחפשים אותה כל היום
לא לכולם יש בעל שיכול לשמור כל הזמן
יש נשים שעובדות בחוץ 8 שעות ושעתיים נסיעות ויש להם תינוק בין 4-5-6 חודשים שעדין צורח כל הלילה יותר מתינוק בין חודש
ויש שיולדות וקשה להם מאוד מאוד מאודדדדדדדדד!! ויש שנהנו מאוד מהתקופה
ויש שהיו בבידוד
ויש שהבעל היה בבידוד או הילדים
ויש שלא יכלו לעבוד כי בחורים/ בחורות בבית + קטנים +בינונים יוצר מריבות אין סופיות וצרכים מרובים שאישה יולדת יכולה לפשר וגשר לתת חיבוק לשמוע
אבל אישה שלא בבית 10 שעות לא יכולה לעשות כלום ונקרעת נפשית ונכנסית לדכאון ממה שקורה כשהיא לא נמצאת
ומי שיולדת לא צריכה להיות ערה כל היום שתישן ביום כמו שאת נסגרת בחדר לעבוד

ולכן כל אחת חווה את המצב מהקושי שאצלה הוא הכי קשה ולא נראה בלתי אפשרי

מה שכולם פה רושמים זה נקודת מבט של כל אחד ואחת
אי אפשר לכמת ולהשוות קושי, אי אפשר!!
לכל אחד יש בית אחר/ילדים אחרים/עבודה אחרת/בעל אחר/גוף אחר/תינוק אחר
 
בית החלמה טלזסטון כבר נפתח?
יש משהו שכבר היה שם עכשיו ויכול לספר איך מתנהלים שם??
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה