דרוש מידע מכירים מישהו שנתקע בפקק ולא הגיע ליעד לשבת?

[HILEL1]

לא הספיקו להגיע ליעד ושבתו ברכב שלהם בתחנת דלק על הדרך,

לחשוב מה היה קורה אם זה היה בחורף בימים קפואים

 

[בכוון הנכון]

יש לי חברה עם סיפור הזוי ! דווח עליו בזמנו בכלי התקשורת ...
הם היו זוג צעיר עם תינוק בן שנתיים והיא בסוף הריון
יצאו מאוחר ופיספסו את האוטובוס ולכן נסעו במונית מחוץ לעיר
היה פקק נוראי באמצע הדרך באזור לטרון והם ראו שהשקיעה מתקרבת
ולכן הם החליטו לרדת מהמונית ולחזור אחורה לתחנת דלק , ברגע האחרון הם הגיעו לשם
השאיר להם בחור אחד את הרכב שלו כיבה את המנוע וכו'
לא היה להם אוכל -בלילה הם התחלקו עם האוכל עם חסיד ברסלב שג ניתקע עם הילדים שלו ברכב
בבוקר כבר נגמר להם האוכל היא ניסתה לבקש מהתחנת דלק לקחת ולשלם אחרי שבת ולא הסכימו להם
ובמ

 

[בכוון הנכון]

לא סיימתי וזה נשלח...

בקיצור במשך השבת הדבר התפרסם ובאו אנשים והביאו להם אוכל
הם השתמשו בזה רק לתינוק כי נסעו בשבילהם בשבת
תכלס ירד גם גשם במהלך השבת נס שהיה להם מעילים
מקווה שהם למדו תלקח....

 

[קשקושי אורייתא]

כלל גדול למדתי ובפרט לאנשים עם רכב (לא מתאים לאוטבוס)\
יוצאים כפול זמן הנסיעה לפני הדלקת נירות
זה מספיק
וכמובן שאם הוייז אומר שאי אפשר אז לא יוצאים

 

[A JERBI]

מכירה 3 זוגות שעצרו בכביש, וצעדו 4 שעות רגלית
וכשנכנסים למקום ישוב צריך להכנס לבית הראשון
ומשמים שם היתה השבת חתן שהיו צריכים להתארח...

 

[מתן מאור]

שישי שעבר שעה וחצי לפני שבת ראיתי בכביש 6 אוטובוס תקוע ומלא נוסעים - משפחות עם ילדים מנסים לעצור טרמפים, וזה היה יחסית בתחילת כביש 6 בצפון. אין לי ספק שנשארו כמה תקועים.

זה היה קו 974 מחיפה לאלעד דרך רכסים.
מי שסיפר לי את זה הצליח להגיע לנתניה והתאכסן אצל יהודים טובי לב.

 

[מירי שחר]

בעיה הלכתית של תחום שבת.

אסור לדון,יכול יהיות שהיה בעיה של פיקוח נפש,זה דבר לא פשוט ולרוב משהו שאי אפשר לצפות מראש לא משנה כמה מוקדם יוצאים.

 

[איטא]

אני דבר אחד יכולה לומר
אני מהצפון
ההורים מירושלים
וכמעט 10 שנים נוסעת המון
ועוד לא קרה לי דברים כאלה

 

[YOM&TOV]

וואו...
איזה אשכול...
אני כולי דומעת פה....
הידיים שלי רועדות לכתוב את הסיפור שלנו...
אז ב"ה לא חיללנו שבת, אבל כן, כמעט זה הגיע לזה---
ערב שבת של חנוכה תשפ"ב (שנה שעברה)
קנינו רכב חדש,
לא יודעת למה הבעלים הקודמים של הרכב התעקש שנעשה העברת בעלות ביום שישי,
אבל מה, הבנאדם גר ברעננה, סיכמו על שעה 9:30 בבוקר, חשבנו מה כבר יכול להיות...
הבעיה היתה שאיסור חוק המזומנים כבר חל אז, והיה אסור לתת במזומן יותר מ10 אלף ש"ח,
היה צריך לעשות העברת זהב (רואים באותו רגע בחשבון הבנק שהתבצע ההעברה)
ואז ללכת לדואר ולעשות העברת בעלות.
אלא מה, שהעברת זהב צריך שפקידה מהבנק תענה ותעשה בעצמה את העברה ולא ע"י האתר של הבנק באינטרנט.
עד שהפקידה ענתה... עד שראו בחשבון הבנק שהכסף נקלט... עד שחיכו בדואר להעברת בעלות... הזמן התחיל לזוז...
הבעלים הקודמים של הרכב רצה שיחזרו אותו לבית, שוב, רעננה מקום פקקו ביותר,
עד שבעלי החזיר אותו וניסה ללמוד את הרכב...
עד שייצא מהעיר הפקוקה והתחיל בנסיעה לבית (ירושלים)...
עבר הרבה זמן...
ואני כל הזמן הזה בלחץ!!!
אנחנו אמורים להגיע לאשדוד!!!!!
כל כמה דקות אני מתקשרת לבעלי ושואלת אותו איפה הוא נמצא חייבים לצאת!!!
אחרי מלא, מלא, פקקים הוא הגיע בשעה 15:20 לירושלים,
העמסנו את כולם לרכב, והתחילו בנסיעה לאשדוד!!! (לא יודעת איך חשבנו שזה הגיוני בכלל...)
אנחנו באים לצאת מהיציאה של כביש בנציון ופקק ארוך, עושים פרסה ממשיכים ליציאה מגבעת שאול ופקק ארוך...
אני מתחילה להיכנס ללחץ, הוויז מראה שעה לא הגיוני בשבילי... לא יודעת מה לעשות...
לבנתיים כל המשפחה קוראת תהילים....., וההורים בלחץ.....
אני אומרת לבעלי להיכנס לנתיב של תחבורה ציבורית (הפס האדום) ולסוע שם, והוא נוסע ונוסע ונתקע בעוד פקק,
ומנסים בשולים וחוזרים לכביש מזגזגים ועדיין לא הגענו ללטרון,
לבנתיים אחותי מתקשרת בלחץ, איפה אנחנו נמצאים??? היא גרה בבני ברק וכבר היה צפירה אצלהם...
(ואני למה את מלחיצה למען ה', מספיק עוד רגע אני מתעלפת פה עם כל הילדים...)
כבר חשבנו עצירה ביסודות, אבל בעלי נסע בטרוףףף משהו לא נורמלי והצליח לעבור אותו..
נוסעים נוסעים, והלחץ דם שלי יורד... אני לא נושמת...
סוף סוף נכנסים לכביש 7 ואני אומרת מקסימום נעצור בכניסהלאשדוד ונלך ברגל...
והשעון מתקתק...
ואני, מנסה לקבל על עצמי משהו משהו שקשור לשבת...
בחיים שלי זה לא קרה... אנחנו פשוט לא נורמליים!!!
בשעת הלחץ הכי גדולה אני אומרת לבעלי שנקבל על עצמנו להכניס את השבת מוקדם! לצאת מוקדם לשבתות! בלנ"ד.
בקיצור, בחסדי שמיים נכנסנו לעיר והגענו למקום 5 דקות לפני שקיעה,
אבא שלי כבר הדליק נרות חנוכה, ואמא שלי את נרות השבת...
אני יצאתי חצי מעולפת מהרכב והבת שלי הייתה אפתית מלחץ , בלי צבע בפנים... כולה לבנה... חצי מאולפת...
לקח לנו שעה להתאושש שאנחנו פה ולא באמצע הדרך ועוד בלי אוכל בכלל!!!!!!
מוצ"ש אחי מתקשר,
נשארתי במתח כל השבת איפה אתם, הייתי בטוח שעצרתם באמצע הדרך, זה לא היה נשמע שתצליחו להגיע בכלל...
חסדי השם!!!!
ה' עשה לנו נס עצום!!!!
מאז,
יוצאים מוקדם!!!
לא עושים שום עסק שיכול לקחת זמן ביום שישי!!!
והעיקר עיקרים נכנסו לארגון ' שמור' ומאז אנחנו באמת מצליחים להגיע לשבת מאורגנים ומאושרים!
(מי שלא מכיר, ארגון שמור, נותן תזכורת כל שבוע באיזה שעה נכנסת השבת, ביום שישי נותן תזכורת שעתיים לפני שבת שעוד שעתיים השבת נכנסת, ותזכורת נוספת 10 דקות לפני הדלקת נרות. אני אישית ראיתי בזה ברכה וישועה!)
השנה,
ערב שבת חנוכה תשפ"ג
גם היינו צריכים לצאת,
הפעם לא לקחנו סיכון,
יצאנו ב1:45 מהבית, עברנו דרך הכניסה לעיר ונזכרנו במה שהיה שנה שעברה
פצחנו כולנו ברכב ב "מזמור לתודה" על נס שהיה ועל הנס העכשוי שאנחנו כבר בדרך.
הגענו בשעה 15:15!!!
הודו לה' כי טוב!!!

 

[החכמה צודקת]

כבר חשבנו עצירה ביסודות, אבל בעלי נסע בטרוףףף משהו לא נורמלי והצליח לעבור אותו..

אנשים, אל תמכרו את החיים .
מלחיץ אותי לקרוא שבשעת לחץ אנשים מקילים בענין כה חשוב.

 

[YOM&TOV]

אנשים, אל תמכרו את החיים .
מלחיץ אותי לקרוא שבשעת לחץ אנשים מקילים בענין כה חשוב.

צודקת,
לא אומרת שלא!
במיוחד שאנחנו אנשי חוק, נוסעים כחוק!
אבל את לא חווית את הניסיון שהיה לנו...
6 ילדים בלי חתיכת אוכל... שבת קרה... זה לא משהו שאפשר לחשוב בקלות..
וכן אני מודה- טעינו בגדול! ולמדנו לקח לכל החיים!!!

 

[איטא]

וואו...
איזה אשכול...
אני כולי דומעת פה....
הידיים שלי רועדות לכתוב את הסיפור שלנו...
אז ב"ה לא חיללנו שבת, אבל כן, כמעט זה הגיע לזה---
ערב שבת של חנוכה תשפ"ב (שנה שעברה)
קנינו רכב חדש,
לא יודעת למה הבעלים הקודמים של הרכב התעקש שנעשה העברת בעלות ביום שישי,
אבל מה, הבנאדם גר ברעננה, סיכמו על שעה 9:30 בבוקר, חשבנו מה כבר יכול להיות...
הבעיה היתה שאיסור חוק המזומנים כבר חל אז, והיה אסור לתת במזומן יותר מ10 אלף ש"ח,
היה צריך לעשות העברת זהב (רואים באותו רגע בחשבון הבנק שהתבצע ההעברה)
ואז ללכת לדואר ולעשות העברת בעלות.
אלא מה, שהעברת זהב צריך שפקידה מהבנק תענה ותעשה בעצמה את העברה ולא ע"י האתר של הבנק באינטרנט.
עד שהפקידה ענתה... עד שראו בחשבון הבנק שהכסף נקלט... עד שחיכו בדואר להעברת בעלות... הזמן התחיל לזוז...
הבעלים הקודמים של הרכב רצה שיחזרו אותו לבית, שוב, רעננה מקום פקקו ביותר,
עד שבעלי החזיר אותו וניסה ללמוד את הרכב...
עד שייצא מהעיר הפקוקה והתחיל בנסיעה לבית (ירושלים)...
עבר הרבה זמן...
ואני כל הזמן הזה בלחץ!!!
אנחנו אמורים להגיע לאשדוד!!!!!
כל כמה דקות אני מתקשרת לבעלי ושואלת אותו איפה הוא נמצא חייבים לצאת!!!
אחרי מלא, מלא, פקקים הוא הגיע בשעה 15:20 לירושלים,
העמסנו את כולם לרכב, והתחילו בנסיעה לאשדוד!!! (לא יודעת איך חשבנו שזה הגיוני בכלל...)
אנחנו באים לצאת מהיציאה של כביש בנציון ופקק ארוך, עושים פרסה ממשיכים ליציאה מגבעת שאול ופקק ארוך...
אני מתחילה להיכנס ללחץ, הוויז מראה שעה לא הגיוני בשבילי... לא יודעת מה לעשות...
לבנתיים כל המשפחה קוראת תהילים....., וההורים בלחץ.....
אני אומרת לבעלי להיכנס לנתיב של תחבורה ציבורית (הפס האדום) ולסוע שם, והוא נוסע ונוסע ונתקע בעוד פקק,
ומנסים בשולים וחוזרים לכביש מזגזגים ועדיין לא הגענו ללטרון,
לבנתיים אחותי מתקשרת בלחץ, איפה אנחנו נמצאים??? היא גרה בבני ברק וכבר היה צפירה אצלהם...
(ואני למה את מלחיצה למען ה', מספיק עוד רגע אני מתעלפת פה עם כל הילדים...)
כבר חשבנו עצירה ביסודות, אבל בעלי נסע בטרוףףף משהו לא נורמלי והצליח לעבור אותו..
נוסעים נוסעים, והלחץ דם שלי יורד... אני לא נושמת...
סוף סוף נכנסים לכביש 7 ואני אומרת מקסימום נעצור בכניסהלאשדוד ונלך ברגל...
והשעון מתקתק...
ואני, מנסה לקבל על עצמי משהו משהו שקשור לשבת...
בחיים שלי זה לא קרה... אנחנו פשוט לא נורמליים!!!
בשעת הלחץ הכי גדולה אני אומרת לבעלי שנקבל על עצמנו להכניס את השבת מוקדם! לצאת מוקדם לשבתות! בלנ"ד.
בקיצור, בחסדי שמיים נכנסנו לעיר והגענו למקום 5 דקות לפני שקיעה,
אבא שלי כבר הדליק נרות חנוכה, ואמא שלי את נרות השבת...
אני יצאתי חצי מעולפת מהרכב והבת שלי הייתה אפתית מלחץ , בלי צבע בפנים... כולה לבנה... חצי מאולפת...
לקח לנו שעה להתאושש שאנחנו פה ולא באמצע הדרך ועוד בלי אוכל בכלל!!!!!!
מוצ"ש אחי מתקשר,
נשארתי במתח כל השבת איפה אתם, הייתי בטוח שעצרתם באמצע הדרך, זה לא היה נשמע שתצליחו להגיע בכלל...
חסדי השם!!!!
ה' עשה לנו נס עצום!!!!
מאז,
יוצאים מוקדם!!!
לא עושים שום עסק שיכול לקחת זמן ביום שישי!!!
והעיקר עיקרים נכנסו לארגון ' משמרת השבת ' ומאז אנחנו באמת מצליחים להגיע לשבת מאורגנים ומאושרים!
(מי שלא מכיר, ארגון משמרת השבת, נותן תזכורת כל שבוע באיזה שעה נכנסת השבת, ביום שישי נותן תזכורת שעתיים לפני שבת שעוד שעתיים השבת נכנסת, ותזכורת נוספת 10 דקות לפני הדלקת נרות. אני אישית ראיתי בזה ברכה וישועה!)
השנה,
ערב שבת חנוכה תשפ"ג
גם היינו צריכים לצאת,
הפעם לא לקחנו סיכון,
יצאנו ב1:45 מהבית, עברנו דרך הכניסה לעיר ונזכרנו במה שהיה שנה שעברה
פצחנו כולנו ברכב ב "מזמור לתודה" על נס שהיה ועל הנס העכשוי שאנחנו כבר בדרך.
הגענו בשעה 15:15!!!
הודו לה' כי טוב!!!

וואו
אבל סליחה השנה גם יצאתם מאוחר מדי לטעמי
למה לא לצאת ב 12?הילדים חוזרים ישר לרכב
לא ברור למה לקחת סיכונים

 

[לאנגער]

אבל המסקנה המתבקשת היא אחת-עוברים לרכב חשמלי ולא מתחמם המנוע....

אבל נגמרת הבטריה

 

[רעיון טוב]

זה היה קו 974 מחיפה לאלעד דרך רכסים.
מי שסיפר לי את זה הצליח להגיע לנתניה והתאכסן אצל יהודים טובי לב.

גם אני הייתי בדרך לאלעד, רציתי מאוד לאסוף משם נוסעים אבל הייתי עם אוטו מלאא.

 

[צריכה לחשוב...]

והעיקר עיקרים נכנסו לארגון ' משמרת השבת ' ומאז אנחנו באמת מצליחים להגיע לשבת מאורגנים ומאושרים!
(מי שלא מכיר, ארגון משמרת השבת, נותן תזכורת כל שבוע באיזה שעה נכנסת השבת, ביום שישי נותן תזכורת שעתיים לפני שבת שעוד שעתיים השבת נכנסת, ותזכורת נוספת 10 דקות לפני הדלקת נרות. אני אישית ראיתי בזה ברכה וישועה!)

איך מצטרפים?

 

[שימיגם]

אני מכיר מישהוא שהלך לקנות משקפיים
ובגלל הפקקים הוא איחר והחנות נסגרה

רלוונטי?

 

[שימי הכבאי]

הייתי בירושלים
עברתי לבי''ש
הייתי זוצית
היום אני אמא

ב"ה

מסקנה: לא קוראים ניקים על שם דבר שעובר בחיים
כנראה שלהיות כבאי זה משהו שאתה לוקח אותו איתך לכל החיים...
לא תמיד השריפות הם לשונות של אש ממשיות!

 

[geekית מחשבים]

וואו
אבל סליחה השנה גם יצאתם מאוחר מדי לטעמי
למה לא לצאת ב 12?הילדים חוזרים ישר לרכב
לא ברור למה לקחת סיכונים

כנראה שאת לא נוסעת הרבה לשבתות בעיר אחרת....

 

[איטא]

כנראה שאת לא נוסעת הרבה לשבתות בעיר אחרת....

באמת?
רשמתי הודעה אחת למעלה שאני מהצפון וההורים מירושלים
נוסעת המון
יותר נוסעת מאשר בבית
כבר כמעט 10 שנים

 

[geekית מחשבים]

באמת?
רשמתי הודעה אחת למעלה שאני מהצפון וההורים מירושלים
נוסעת המון
יותר נוסעת מאשר בבית
כבר כמעט 10 שנים

יש כאלו שעובדות ביום שיש עד 12,
הן צריכות לחזור הביתה, להתארגן ולארגן גם ילדים,
לצאת ב12 זה לא אפשרי בשבילם.
ואין שום בעיה לצאת ב1 וחצי 2 לנסיעה של שעה.
אנחנו נוסעים ככה שנים ותמיד מגיעים הרבה לפני שבת....
אבל כשגרים בצפון ורוצים להגיע לירושלים אין בררה, חיבים לצאת ב12...