מידע שימושי מכרזי בנה ביתך של רמ"י, איך אפשר לדעת את שמות הזוכים?

  • הוסף לסימניות
  • #1

אפיק חדש בהשקעות נדל"ן / עו"ד נתן רוזנבלט​

המאמר הזה עומד לשנות לחלק מהקוראים את מה שהם יודעים על השקעות נדל"ן, ולפתוח פתח חדש להשקעה, לא סוף הקללה של "בזיעת אפך" אך בהחלט עוד סוג של השתדלות • עו"ד נתן רוזנבלט עם מבט חדש ומעניין למחפשי השקעות נדל"ן
  • עו"ד נתן רוזנבלט
  • כ׳ באב ה׳תשפ״ג (אוגוסט 7, 2023)
  • פורסם: 11:16
  • עודכן: 11:16
  • 17 תגובות

המאמר הזה עומד לשנות לחלק מהקוראים את מה שהם יודעים על השקעות נדל"ן, ולפתוח פתח חדש להשקעה, לא סוף הקללה של "בזיעת אפך" אך בהחלט עוד סוג של השתדלות.
השנה האחרונה הייתה רבת תהפוכות בשוק השקעות הנדל"ן: ריביות נסקו, שרים התחלפו, ומחירים ירדו. כל שוק הדירות עושה עכשיו "בין הזמנים", כלומר עדיין יש עסקאות פה ושם ואפילו עסקאות מוצלחות, אבל זה לא זה, בוודאי לא לעומת מה שהיה פעם.
רכישת דירה להשקעה היום בפריפריה היא לא תמיד עסקה מומלצת בתקופה הזו, בה אתה עתיד לשלם על הריביות (להבדיל מתשלומי הקרן של המשכנתא שחוזרים אליך) הרבה יותר מהשכירות, ובסוף לגלות שכל הקושי היה לשווא וכי מחיר הדירה רק ירד בינתיים.
במצב כזה מחפשים אלטרנטיבה להשקעות המסורתיות, (כמו 20/80 שדובר כאן, אגב יש לי הצעה מאוד טובה למעוניינים שהתקשרו ושכחתי לרשום), אבל בעוד הציבור הכללי מסיט את השקעותיו למקומות שונים, אנחנו – שכל ההשקעה שלנו היא למען נוכל לרכוש דירה בעתיד לילדינו – חייבים להישאר צמודים לקרקע, ובשביל זה יש לנו את ההצעה החדשה: השתתפות בהגרלה על צמודי קרקע.
מי שמכיר את התחום לא יקרא כאן דברים חדשים, לצד הטור הזה יש כתבות יותר מעניינות, אין לי מה לחדש בעניין עילת הסבירות וחוק הנבצרות, מטרתי כאן להציג ז'אנר חדש בהשקעות, בכל אופן חדש בשבילי (אין לי ניסיון רב בתחום מעבר לייצוג של כמה זוכים, וייתכן שאני טועה בחלק מפרטי הפרטים), שלאחרונה יותר ויותר אנ"ש נכנסים אליו, וחלקם גם מרוויחים יפה.
הרעיון הוא פשוט מאוד: רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) עורכת מפעם לפעם מכרזים בערים שונות בארץ ובהם משווקים בו זמנית כמה עשרות או יותר, של יחידות קרקע לשם בניית בית צמוד קרקע מעליו, בד"כ סדר גודל של חצי דונם ליחידה, בהחלט חתיכה הראויה להתכבד. כל אחד יכול להירשם, ובמידה והוא זוכה הוא משלם סכום מסוים על המגרש (הסכום שהוא כתב בהצעה שלו למכרז), עוד סכום על הפיתוח (קבוע מראש בתנאי המכרז) וזהו בעיקרון, הקרקע שלו והוא יכול למכור אותה.
העיקרון העסקי פשוט גם הוא: ערך קרקע שאיננה מפותחת מששת ימי בראשית הוא נמוך יחסית, אך לאחר שנתיים שלוש של השקעה מאסיבית של רמ"י, פתאום המקום מקבל צורה ואתה הופך להיות מבעל זכויות של גוש/חלקה אי שם בדרום, לבעלים של מגרש מוכן לבנייה מיידית בלב יישוב פורח, כמובן שהמחיר הוא כבר שונה לחלוטין, הרווח הזה הוא שלך, מזל טוב.
לא כל הרווח כמובן, כי המדינה צריכה גם להרוויח (מעבר לסכומים ששילמת על הקרקע והפיתוח והיטלים בכל שום וחניכא דאית ליה, שהכל הלך אליה) ולכן 25% מהרווח ילך למס שבח, עוד כמה אחוזים למס רכישה, גם העירייה צריכה לחיות ממשהו אז ממציאים היטל השבחה, אבל עדיין, איך אבי שליט"א מברך אותי? שתרוויח הרבה ותשלם הרבה מסים (החלק השני מקויים ב"ה)…
מה היתרונות של זה על פני השקעת נדל"ן "רגילה"? הרבה! ראשית, אתה לא עוסק עם שוכרים/שכנים/מתווכים/מאכערים ואפילו עו"ד לא בטוח שאתה צריך (אם כבר, אתם יודעים את מי לקחת), כל מה שצריך זה כסף, והרבה. מעבר לכך הכל זורם בעזרת השם על מי מנוחות, ואתה יכול לשבת ולהמתין לטלפון מהמתווך המקומי (מאיפה יש להם את השמות? תיכף תראו, זה לא קשה) שיש לו קונה שיגאל ממך את הקרקע בכהנה וכהנה.
ויש עוד משהו: לא זכית? לא קרה כלום, יש עוד מכרזים להתמודד עליהם. כן זכית והתחרטת? גם לא נורא, בניגוד למכרזים אחרים, כאן אתה מפקיד רק צ'ק אחד של 5000 (₪) ואם התחרטת, אתה יכול לקחתו בחזרה בדר"כ ללא שום נזק, (בחלק קטן מהמכרזים אתה מפסיד את הצ'ק הזה, אבל זה באמת סכום זניח יחסית).
הסיכויים: משתנים ממכרז למכרז, קחו למשל מכרז ענק שאנחנו בעיצומו, בעיר אופקים, יש שם כמה מאות דירות, מתוכם קרוב למאתיים זכיות מתאימות לאנ"ש, סיכוי גבוה, גם המחיר: הסכום של יחידה יגיע כנראה ל-1.2 מיליון, אך השווי שלו לאחר הפיתוח הסופי יהיה גבוה בהרבה כנראה.
זה קצת מזכיר את ההגרלות של מחיר למשתכן, אם מסתכלים על כל מכרז בפני עצמו אז הם לא גבוהים (אחרי הטור הזה הם יהיו כנראה עוד פחות גבוהים… נא לא לשלוח לי מיילים בסגנון: "למה אתה מגלה את סודות המקצוע לכולם" – מטרתי היא לעזור לכלל הציבור), אך אם מסתכלים על המכלול של כמה וכמה מכרזים בו זמנית או בהפרשי זמן קצרים, ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, כי מי שיתמודד פעם אחר פעם בכל מקום אפשרי, בסופו של דבר תוך חצי שנה שנה הוא יהיה בפנים ויזכה באחת ההגרלות.
אז איפה הקטצ'? יש כמה, נתחיל עם העניין הכספי: ברגע שזכית אתה צריך לשלם תוך שלושה חודשים את כל הסכום, אם יש לך יועץ משכנתאות טוב ורקורד טוב בבנק, תוכל לקבל משכנתא על רוב הסכום, אך עדיין צריך הרבה כסף (תלוי במכרז, בכל מקרה מדובר במאות אלפים) כהון עצמי, בעוד את הרווח אתה תראה רק אחרי כמה שנים, ובינתיים אין שכירות ואין הכנסות – יש רק ריביות לשלם כל חודש. עכשיו, אם מקור הכסף הוא ב"פעקאלאך" שמאחורי המקרר או מירושה – אין בעיה, טוב חמשין דעבדן ממאתן דלא עבדן, אך אם לקחתם הלוואה בנקאית, שהיא מאוד מאוד יקרה היום, זה כבר מתחיל לגרד את הרווח, שייתכן כי בסוף לא יהיה בכלל. נניח אם אתם משלמים 7% (סביר) ואתם ממתינים שנתיים לסיום הפיתוח (גם סביר) אז שילמתם 14% , אם הקרקע התייקרה בינתיים "רק" ב13% (ממש סביר) אז הפסדת כסף.
שנית, כמו בכל השקעה ספקולטיבית, הכל מבוסס הנחה כי הקרקעות יתייקרו, כך אכן הסבירות, אבל רק המגיד מראשית אחרית יודע מה יהיה כאן מחר, ואם המחירים ירדו או אפילו רק ייתקעו, הפסדת הרבה כסף.
שלישית, המסים, בניגוד לדירות כאן אין פטורים, לא ממדדים (שרגועים כמו ילדים בחופש) ולא ממסים, בד"כ (יש חריגים) תשלמו יפה מאוד עוד 5-6% מס רכישה (70,000 ויותר במקרה אופקים) ועוד כמה מסים (כמו פיקדון לעירייה – עוד כמה רבבות שלא תמיד חוזרים) בלי שטיקים ובלי טריקים, אנשים שוכחים את הפרט הזה ולא מבינים איך ייתכן שמכרתי ברבע מיליון יותר ממה שקניתי ולא הרווחתי כמעט כלום.
רביעית, המכירה שתיארנו לעיל היא לא פשוטה כמו מכירה של דירה יד שנייה בדימונה, כאן צריך אישור של רמ"י למכירה, לפעמים זה עולה הרבה כסף ולפעמים זה מעורר קשיים נוספים.
וחמישית, בניגוד ללוטו, כאן כל המדינה יודעת שזכית. כל זכייה נרשמת באותיות שחורות על גבי גוגל, ואם לא קוראים לך משה כהן, אז כל אחד יכול לדעת בדיוק במה ובכמה זכית, לא רעיון טוב לאנשים ששונאים שמש.
אגב, שיטוט קל בשמות, מעלה בסבירות גבוהה, כי הציבור החרדי מעורב בזה הרבה יותר מחלקו באוכלוסייה: אתה מזהה את השמות של חיים זעליג זעליגוביץ אחד אחרי השני, ביניהם גם שמות מפורסמים של כרישי הנדל"ן החרדים (מי שחי באקווריום הזה יודע מי שוחה לצידו) ומה שטוב להם טוב גם לך.
השתכנעת? זה לא מספיק: נא לוודא שיש לך אפשרות לגייס כמה מאות אלפים הון עצמי ולקבל משכנתא על השאר, אחרת חבל"ז. אם זה עדיין מעניין אותך, אז יש עוד פרטים רבים שצריך לדעת לפני ההגשה אך המקום כאן מוגבל לאלף מילה, אם תרצו להתמודד על מכרז כזה, אשמח לסייע לכם (לא בחינם) במייל שלי <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מה זה ? קצת לא דמוקרטי
 

קבצים מצורפים

  • פרסום ראשון (1).pdf
    KB 314.2 · צפיות: 153

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מקור: https://www.jdn.co.il/economy/2501529
@עו"ד נתן רוזנבלט

“מילאו הארץ וכיבשוה” – המאחז החרדי הראשון / טור​

על מאחז חרדי שמעתם? אתמול התקיים מעמד הכנסת ספר תורה למאחז מצפה לאה בו מתגוררות עשרות משפחות חרדיות. עו"ד נתן רוזנבלט על האופק הכלכלי הנשקף ממגורים במקומות דומים​


בכל יום מתקיימת הכנסת ספר תורה איפשהו, מתפללי בית הכנסת ומשפחת התורם מתרגשים, אך כל יתר המוזמנים לא טורחים להגיע ומבינים שמדובר בסוג של הזמנת כבוד ותו לא, אך ההזמנה שקבלתי בשבוע שעבר הייתה שונה לחלוטין, והחלטתי כי את האירוע הזה לא אפספס בעזר השם.

ההזמנה סיפרה על מאחז חרדי חדש בשם מצפה לאה שהוקם בהרי בנימין, בהכירי את השטח התלהבתי מאוד, שכן כבר פעמים רבות כתבתי כאן על הפספוס הענק של הציבור החרדי: מתל ציון ועד בית שאן אין שום אחיזה חרדית בחבל הארץ היפהפה, הרגוע, והחשוב ביותר: הכי קרוב.

כמה מילים על ארץ בנימין למי שלא מכיר (וחבל, במקום לחפש אטרקציות במחוזות חול – קום והתהלך בחלק היפה והטבעי ביותר בארץ): מדובר בנחלת שבט בנימין המתחילה מאמצע הר הבית עד למורדות בקעת הירדן, באמצע יש לנו את הצד המזרחי של מועצת מטה בנימין, עם יישובים וותיקים כמו כוכב השחר (חרד”ל), רימונים (חילוני) ועוד כמה יישובים בינוניים, באמצע כל זה על הר מששת ימי בראשית – הגעתם ליעד ברוכים הבאים.

אתמול (ראשון) יצאתי לדרך בשעת בין הערביים, עשרים דקות מירושלים (בניכוי פקק קטן שנוצר בגלל ריבוי החוגגים) ואתה כאן, אך מה שחשוב לי להדגיש זה לא רק הקרבה (פחות ממודיעין עילית ובית שמש) אלא בעיקר את השקט והרוגע: החל מקצת אחרי תל ציון לא ראיתי שום כפר ערבי וכמעט גם לא רכבים פלסטינאים, מה שאומר שני דברים: א, אפשר להירגע זה פחות מסוכן מההתנחלויות מעלה עמוס ועמנואל ואפילו ביתר, ודי דומה לגדולה שבהתנחלויות – מודיעין עילית.
הדבר השני ולא פחות חשוב זה שאין כאן חשש של התגרות באומות מהסיבה הפשוטה שהאומות לא מתגוררים כאן, בניגוד ליישוב מגוריי מודיעין עילית שצמוד לחמישה כפרים פלסטינאים ויש אומרים שנבנה על אדמתם (ובצדק, כי קנו מהם כדין וגם אם לא – לא נורא). כאן אין שום חשש של קרקע ערבית אלא הכל קרקעות מדינה ואין שום שכנים שמפריעים להם.
בדרך דמיינתי לי איך נראית ההיאחזות: כמה אוהלים משומשים עם נרגילות כפי שניתן לצפות מעוד חומה ומגדל מבורכים של נוער הגבעות המוכרים לי היטב ולברכה. ולכן, כאשר הגעתי לשם הופתעתי עד מאוד לראות שם עשרות מבנים, אמנם לא מחומר ולבנים אלא מאיסכורית ונשמה, אך מבנים בסוג של קבע שעומדים על תילם, ובהם עשרות משפחות (!) וכולם כולם חרדים משלנו בלי שום פשרות.

וזה מה שמייחד את היישוב הזה מכל קודמיו: כולם כולם כאן מסלתה של השמנה של הציבור החרדי, הגרעין המייסד הוא ברובו מהחסידות האהובה עליי ביותר: הזילברמנים. מזהים אותם עם התפילין והזיק דקדושה בעיניים, אך למעשה התווספו אליהם צדיקים וידידים, אוהבי השם וארצו.
שר ירושלים ומסורת ישראל לשעבר (ולשעתיד – הלוואי שיסדרו כבר את העניין של הצבא שעולה לנו ביוקר בכל אספקט של החיים וגם בדיור) ר’ מאיר פרוש הגיע גם הוא לשמוח בספר תורה, בתור השר המקורב למתנחלים הוא כבר ראה כמה יישובים חדשים בחיים, אך הוא לא יכל לכבוש את ההפתעה כאשר נחשף פעם ראשונה לפלא הזה של יישוב חרדי שהוקם באתערותא דלתתא. שמחתי להראות לו את הגבעה העתידית ממול שנרכשה כדת וכדין וגם עליה בעזר השם קום תקום היאחזות חרדית, עוד נשמע על עזרתו למקום.
את ההזמנה שלח לי הרה”ג יואל ברמן, שעוסק כל השנה בייבוא של אברכים מארה”ב לכאן, מאות מהאברכים הללו שאתם מכירים זה בזכותו, זכיתי לסייע לספר ההדרכה הפופולרי שלו באנגלית.


עכשיו הוא מלווה אותי ואנחנו נכנסים לתוך המבנים, באחד מהם אנו פוגשים אברך שגר שם באופן קבוע ומוחלט (בשלב הנוכחי מטבע הדברים חלק מהאנשים מתגוררים לסירוגין כאן ובמקום אחר ולאט לאט מעבירים הכל לכאן). הוא מספר על בית כנסת פעיל עם כולל אברכים (עוד משהו שמבדיל בין כאן לסובבים) שהוקם עוד לפני המשפחה הראשונה, על הקשיים והאתגרים הגשמיים והלוגיסטיים, עיניו בורקות משמחה ושלי מקנאה כאשר הוא מדבר על הזכות שלו להיות מעשרה ראשונים של המפה החדשה של הקדושה בארץ ישראל. מזכיר לי קצת את ההתלהבות שלי בתור אברך צעיר לפני שלושים שנה ביישוב החדש קרית ספר, אך אין מה להשוות, לנו היה את כל התנאים והמשכנתאות.
אנחנו שואלים אותו: אינכם חוששים לגור ככה בין ערבים בלי גדר אפילו?

שימו לב לתשובה הספונטנית כי כאן מגולם כל הסיפור של ההצלחה:

מתברר כי הרשויות הציעו להם עזרה בהקמת גדר ושמירה, אך הם סרבו משום שאז הם יהיו מוגבלים בכמות המשפחות שאפשר להביא לכאן “ואנחנו לא יודעים כמה ירצו להגיע, המטרה להגיע למאות רבות”.
ויש סיכוי שזה יקרה, ואולי אפילו אלפים, אין הדבר תלוי אלא בנו.
מי שאין לו או לילדיו קושי בדיור שירים את היד ויעבור למדור ממול שם יקבל המלצות היכן להשקיע את המיליונים המיותרים, כל אחד מהקוראים יודע עד כמה הקושי הורס את החיים שלנו, בגשמיות וגם קצת ברוחניות: מי שצריך לשלם כל חודש 6000 ₪ שכירות או משכנתא הוא לא בנאדם שיכול לשבת וללמוד, ומי שמשלם כמה כאלו עבור הילדים הוא לא בנאדם שיכול לנשום.

וכאן, כמה קרוב ככה פשוט, נמצא פתרון אפשרי.

העלות כאן אפס, הארנונה פעמיים אפס, משכנתא? מה זה בכלל, כאן יושבים כל היום, בתפילין או לא, ועוסקים בתורה נטו, בדיוק כמו תיבת נח של פרשת השבוע: מחוץ יהום המבול, אך כל זה לא נוגע לאוכלי המן שאין להם שום עול בלתי לשם לבדו.
בשולי הדברים: כרגיל הטור הזה אינו רק פרשנות (בשביל זה יש את הטור היומי) אלא הוא מיועד להביא לתוצאות מעשיות. כל טור כאן עשה משהו למישהו, ולכן מי ששוקל את הדבר הזה שיפנה למייל שלי ויקבל את פרטי אנשי הקשר באישי, חיסיון מובטח וגם ההצלחה בע”ה.
שואלת כדי לעורר את תשומת הלב.
אני מפעילה חוגים שנתיים של ציור כבר כמה שנים. (גם בסטודיו בבית וגם בבתי ספר)
יכולה לשבת לי ילדה מאלול עד תמוז רצוף.
הילדה באורות, נהנית מתקדמת מתפתחת.
נגמרת השנה שלום וביי.
לפעמים אני אפילו לא מכירה את האמא בפנים.
אז נכון מחמאות ופירגונים אני מקבלת טלפונית או פנים מול פנים והרבה ב''ה.
אבל תשורה עם מכתב שנותן כח אני מקבלת אולי מאמא אחת בפורים ו-2 בסוף שנה.
ותמיד אני שואלת את עצמי, כמה היה נחמד לו האמא הייתה קונה חפיסת שוקולד או עציצון ב-15 ש''ח,
עם איזה מכתב חמוד ומוקיר,
זה היה נותן לי כ''כ המון כח.
ואם התלמידה יזמה מעצמה וכתבה ונתנה בכלל זה מחמם את הלב, ומראה הרבה גם על האמא שמאחוריה.
ואנא, אל תפתחו את הדיון לים ההוצאות שגם ככה יש לגננת ולסייעות כפול מספר הילדים.
אני מדגישה- תשורה.
משהו קטן אבל עם יחס ותשומת לב לזו שמשקיעה וטורחת ונותנת לילד כ''כ המון טוב.

ואשתף למה התעוררתי לכתוב את זה.
השבוע סיימתי חוג בבית ספר מסויים, ניגשה אליי ילדה אחת מהחוג בכיתה ה' עם שקית נייר.
סיפרה לי שהיא ביקשה מאמא שלה כסף כדי לקנות מתנה למורה הודיה של החוג ציור.
היא קנתה עציץ חמוד, שמה ציורים מתוקים ספר תהילים קטן פנקס עם עט, ומכתב שעד עכשיו תלוי לי על המקרר.
באמת שהתרגשתי, מהמחווה מהמחשבה, מהמזכרת שנשארה לי מהתלמידה הזו.
תלמידה אחרת במקום אחר קנתה זוג עגילים חמסה קטנות, וסיפרה שלא הספיקה לכתוב מכתב. ועדיין זרח לי הלב כל אותו יום.

אז מעוררת מחשבה, אם הילד או הילדה שלך בחוג, הנה נגמרת השנה, משהו קטן עם מכתב ממך או ממנו יכול לתת למורה של החוג המון כח!

מה את אומרת? מסכימה איתי?
כבר הרבה זמן עבר מ"משמר יהודה", הא?
והנה זה בא!
שוב משווקים לנו קרקעות חקלאיות, בתקווה לעליית ערך.
הנה, זה מתחיל
כאן. בהמשך כנראה יהיו מודעות רחוב, תשדירים ועוד ועוד...
אז מה יש לנו?
קרקע ב400 א' ש"ח, לדירה שתהיה שווה 4.5 מיליון. לא רע, נכון?
המקום אפילו נמצא בשלבי הכנה לתכנית אב, כהמשך לתכנית "רכס לבן" שאושרה במועצת התכנון.
אז מה רע?
רע מאוד.
למה שאדם שמחזיק בקרקע כל כך נדירה ובעלת פוטנציאל השבחה גדול כל כך ימכור אותה?
ועוד ישקיע המון כסף בפרסום כדי למכור דווקא לכם - סתם אנשים מהרחוב?
אולי כי...
תכנית "רכס לבן" הסמוכה, שאמורה לכסח את היערות בין צומת אורה להדסה ע"כ,
צומצמה משמעותית ע"י ראש העיר בגלל "פגיעה בשטחים הפתוחים".
שאר השטח יוכרז כ"גן לאומי" - אפשר יהיה להגיע לעשות שם פיקניק, אבל כסף לא יצא מזה. מקור? הנה כאן.
בתוכנית "מורדות משואה" הצמודה, המריבה הייתה סוערת יותר - רמ"י פרסמה מכרזים,
וראש העיר מצידו הזהיר שהעירייה לא תיתן היתרי בניה, ויזם שיגש למכרז "עליו לבדוק אם אינו מניח את כספו על קרן הצבי".
השקעה טובה לעולם לא תחפש אתכם. תשכחו מזה.
וסליחה מהעיתון של יום שלישי על הפסד המודעות. שימו מודעה של קוקה קולה במקום, כבר הרבה זמן לא היה.
טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה