מידע שימושי מכתב גלוי מתושבי הערים המעורבות לעם בציון

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
לנופשים היקרים!
איך אנחנו מרגישים את בין הזמנים.
פתאום העיר שלנו שמלאה תמיד בכלבלבים, מתמלאת ברגליים הקטנות והמתוקות של ילדים.
פתאום הרדיו באוטובוס מונמך כי מדברים באוטובוס על "מנחה-מעריב".
פתאום אנחנו מרגישים "בבית", בערך כמו שאתם מרגישים בבני ברק.
אבל מה,
פתאום, לפעמים, אנחנו נדחפים באוטובוסים הפנימיים שלנו, אלו שמביאים אותנו לסבא וסבתא או לעבודה, כמו שנדחפים בחזור מהכותל.
פתאום הפארקים מתמלאים בעטיפות, שיירי אוכל, טיטולים (!), כאילו הייתה פה תחרות "לכלוך הסטאר של המגזר"
והכי כואב, שפתאום שומעים את השכן נושף מתחת לשפם: "מתי יעופו מפה החרדים".
ולמה זה כואב? כי הוא לא טיפוס "לפידרמן", ממש לא. הוא אוהב אותנו כל השנה, הוא צובט בלחי של תינוק חמוד ברחוב ומשתתף איתנו גם בשמחות היהודיות.
אבל יש מי שגורם לו לשנוא אותנו. פשוט לשנוא.
יכול להיות שזה מיעוט. יכול להיות שזה לא יפה לומר ככה. אחרי האשכול הנוסף בנושא שנפתח היום- הרשיתי לעצמי לפתוח את האשכול הזה.
בסופו של יום, כשאתם תחזרו לבני ברק, תהיו עמוק ב"זמן" ותשכחו שעשיתם זיץ בשלוש בלילה עם חברים, ככה ברחוב, אנחנו עוד נהיה פה,
ננסה לגשר בין מגזרים בלי הרבה מילים- בהתנהגות ראויה ומכבדת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
יש פה נימה של אנטישמיות???
אין פה.
גם אצלנו יש טיטולים, וילדים, ובלגן.
הטיטולים נזרקים לפח,
הילדים עולים לאוטובוס כבני אדם ולא בשעטות,
הבלגן יוצא בבית עד לב השמים, אבל לא בורח לבנין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא חושבת - אני הרגשתי שיש פה נימה של ביקורת עלינו ולצערינו היא צודקת לפעמים
מכיוון שאנחנו חרדים ומיצגים את הקב"ה עלינו לנהוג במכובדות יתירה - לא להשאיר לכלוך לחשוב לפני שעושים משהו עם זה מפריע למישהו
בקיצור לקדש ש"ש
וזה זכות שלנו כחרדים!!!!
הרבה הצלחה לכולנו בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לנופשים היקרים!
איך אנחנו מרגישים את בין הזמנים.
פתאום העיר שלנו שמלאה תמיד בכלבלבים, מתמלאת ברגליים הקטנות והמתוקות של ילדים.
פתאום הרדיו באוטובוס מונמך כי מדברים באוטובוס על "מנחה-מעריב".
פתאום אנחנו מרגישים "בבית", בערך כמו שאתם מרגישים בבני ברק.
אבל מה,
פתאום, לפעמים, אנחנו נדחפים באוטובוסים הפנימיים שלנו, אלו שמביאים אותנו לסבא וסבתא או לעבודה, כמו שנדחפים בחזור מהכותל.
פתאום הפארקים מתמלאים בעטיפות, שיירי אוכל, טיטולים (!), כאילו הייתה פה תחרות "לכלוך הסטאר של המגזר"
והכי כואב, שפתאום שומעים את השכן נושף מתחת לשפם: "מתי יעופו מפה החרדים".
ולמה זה כואב? כי הוא לא טיפוס "לפידרמן", ממש לא. הוא אוהב אותנו כל השנה, הוא צובט בלחי של תינוק חמוד ברחוב ומשתתף איתנו גם בשמחות היהודיות.
אבל יש מי שגורם לו לשנוא אותנו. פשוט לשנוא.
יכול להיות שזה מיעוט. יכול להיות שזה לא יפה לומר ככה. אחרי האשכול הנוסף בנושא שנפתח היום- הרשיתי לעצמי לפתוח את האשכול הזה.
בסופו של יום, כשאתם תחזרו לבני ברק, תהיו עמוק ב"זמן" ותשכחו שעשיתם זיץ בשלוש בלילה עם חברים, ככה ברחוב, אנחנו עוד נהיה פה,
ננסה לגשר בין מגזרים בלי הרבה מילים- בהתנהגות ראויה ומכבדת.
כל מילה!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
פתאום, לפעמים, אנחנו נדחפים באוטובוסים הפנימיים שלנו, אלו שמביאים אותנו לסבא וסבתא או לעבודה, כמו שנדחפים בחזור מהכותל.
פתאום הרדיו באוטובוס מונמך כי מדברים באוטובוס על "מנחה-מעריב".
פתאום הפארקים מתמלאים בעטיפות, שיירי אוכל, טיטולים (!), כאילו הייתה פה תחרות "לכלוך הסטאר של המגזר"
זה ביקורת????????
אם חילוני היה אומר עלינו כך היינו כולנו כולל מי שגר במעורבות נעלבים ונפגעים....אז מה שונה פה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
יש פה נימה של התנשאות???

למה כל דבר מתפרש אצלכם כהתנשאות ואנטישמיות? מותר בחיים לקבל ביקורת ולהסיק מסקנות! גם אני גרה באזור מעורב ומסכימה עם כל מילה שכתב כותב ההודעה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה ביקורת????????
אם חילוני היה אומר עלינו כך היינו כולנו כולל מי שגר במעורבות נעלבים ונפגעים....אז מה שונה פה??
אתה נעלב מזה שהרדיו מונמך באוטובוס? אמיתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
זה ביקורת????????
אם חילוני היה אומר עלינו כך היינו כולנו כולל מי שגר במעורבות נעלבים ונפגעים....אז מה שונה פה??
ולגבי הדברים שהם אכן ביקורת, כן הם ביקורת. (לכלוך או צפיפות ודחיפות) הם לא אנטישמיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ולגבי הדברים שהם אכן ביקורת, כן הם ביקורת. (לכלוך או צפיפות ודחיפות) הם לא אנטישמיות.
אכן הם ביקורת, שכתובה בנימה בולטת של התנשאות.
אין לי עניין לצטט את המשפטים שעליהם אני מדברת. כל אחד יכול להבין.
להבנתי, ביקורת שכתובה בצורה כזאת מזמינה מגננה ולא קבלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני בני ברקית
הייתי בשבוע שעבר בטבריה,
וכן, הגעתי לגנה בשכונה חרדית, כולם היו שם תיירים כמונות.
והפריע לי וגם לילדים שלי הטיטולים, כוסות ח.פ., אריזות ממתקים על הרצפה.
למה ? הפארק מלא פחי אשפה, אז למה למען ה' הלכלוך צריך להיות על הרצפה.
וגם לא, שנה שעברה הייתי בביתר וכמעט ולא מצאנו פחים בפארק, אז מה ארזנו הכל איתנו וזרקנו בחזור לפח.
למה לא לדאוג לסביבה נקייה.
ולמה ללכלך פלטרין של מלך ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אכן הם ביקורת, שכתובה בנימה בולטת של התנשאות.
אין לי עניין לצטט את המשפטים שעליהם אני מדברת. כל אחד יכול להבין.
להבנתי, ביקורת שכתובה בצורה כזאת מזמינה מגננה ולא קבלה.
אם אנשים היו לומדים קצת להרכין ראש, להיכנע ולהקשיב לביקורת נכונה גם המצב עם הקורונה היה הרבה יותר טוב והיינו חוסכים הרבה נזק ועגמת נפש....
לצערי ההתנשאות היא של אלו שלא יודעים לקבל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא ראיתי כל התנשאות
יש אנשים שלא יודעים לקבל ביקורת,
בהחלט אין סיבה לכך שאנשים מרשים לעצמם בחופש מה שהם לא מרשים כל השנה (ואולי גם בבית הם מתנהגים כך)
לראות נשים צנועות רוכבות על אופניים בפארק (מלא חרדים) זה מגעיל אותי.
לראות את האוטומטיות שבא ילדים ומבוגרים משאירים את הלכלוך על הרצפה, זה דוחה.
הילדים שלי שלא רצו אתמול לגעת בפחים הסגורים בגני יהושוע, הלכו עם עטיפות הארטיק עד שמצאו פח ליד ספסל.
לא כל ביקורת היא התנשאות, אלא אם כן זו ההתנהגות שלך, ולכן אתה לוקח את זה כאישי. וממילא ההתגוננות הכי טובה היא ההתקפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
פתאום, לפעמים, אנחנו נדחפים באוטובוסים הפנימיים שלנו, אלו שמביאים אותנו לסבא וסבתא או לעבודה, כמו שנדחפים בחזור מהכותל.
לא ברור מה הטענה?
מילא לטעון שמלכלכים, נו מילא. אבל טענה שהאוטובוסים מפוצצים בחרדים וזה לא כיף לנו, נשמעת לא טוב בלשון המעטה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה