הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אליך, בן בלי ישיבה יקר!
נחשפתי לסיפורך המטלטל ורציתי להביע בפניך את דעתי ולשתף אותך במחשבותי.
לבטח תשאל מדוע בחרתי לכנותך בכותרת כבן ישיבה והלא נאסר עליך להגיע לישיבה בזמן הקרוב.
אענה לך. עוקב אני אחריך כבר כמה שבועות וככל שחולף הזמן מתפעל אני יותר ויותר. יושב הינך באוהלה של תורה מבוקר עד ליל. חוט של חסד משוך על פניך ויראת שמים משתקפת מבין עיניך ומתפילותיך הזכות. אם זו לא הגדרה של בן ישיבה, אזי, כנראה שאין לה הגדרה.
עם פתיחה שכזו, תתמה, מן הסתם, מדוע בכל זאת הינך בן ללא ישיבה בימים אלו. כיצד רבן וגדול שבירושלים הורה לעלם חמודות, כמותך, שקבלתך לישיבתו מבוטלת.
בתחילה חשבתי ללכת בכיוון בו אני מסביר לך את חומרת המעשה שלך. העזות שבהיבחנות למוסד נוסף לאחר שהתקבלת כבר לישיבתו של הנ"ל. להאריך בפירוט החוצפה וחוסר באמונת חכמים בסיסית הגלומות במהלך החמור בו נקטת, וממילא התוצאה הבלתי נמנעת של סילוקך בטרם הגיעות בכלל לישיבה.
לאחר מחשבה נוספת, אמרתי לעצמי, כי הבנה בסיסית כל כך, לא ניתנת להסברה עבור טיפש כמוך שלא הצליח להבין אותה לבדה. אי לכך חבל לי לכלות את הדיו שלי עבור זה.
ואז צץ לי רעיון חדש. רעיון שגם ניתן להוכיחו על ידי מעשים שהיו.
וכזה הוא הרעיון, ראש הישיבה שליט"א, ניחן ברוח הקודש וביכולות חיזוי עמוקות בנפש הנערים. משכך הצליח לפתע להבחין כי אחריתך רעה ומרה, על כן החליט לדחות את זמן הגיעך לישיבה בכמה חודשים. בתום אותם החודשים, כבר יתברר מאליו לכל רואה כי אכן אין בך שייכות לעולם התורה בכלל ולישיבתו בפרט.
התחברתי לרעיון הזה, מאחר ויכולותיו המופלאות של הנ"ל ניתנות להוכחה ולאישוש על ידי כמה מעשים שהיו בשנים האחרונות, בהם, ניתן לראות בחוש, כיצד בדיוק אותם הבחורים שראש הישיבה עיכב מלהתחיל את השנה יחד עם כולם, נבלו לאחר זמן ונפלטו מהמערכת. מופת!
אך בעודי מתיישב להאריך לך בכתיבה אודות נבואות הזעם של ראש הישיבה ומתפעם בליבי מרוחו הצופה למרחקים, חשבתי, שמא אולי מוטב שלא אכתוב לך את הדברים הללו, וזאת, למען לא תיפול רוחך. אולי בכוחות עילאיים עוד תצליח להשיב את שורש נשמתך הרקובה אל המוטב. ולכל הפחות לא אזרז בידיי את הקץ המנובא לך.
נואשתי מהכיוון של הצדקת מרן הנ"ל, על כן חשבתי לנכון ללכת בכיוון ההפוך. להסביר לך כמה הוא טועה ולא מבין וכן הלאה על זו הדרך. כמובן שגם את זה אוכל להמחיש לך על ידי מגוון סיפורים מסמרי שיער. אך אז עצרתי ואמרתי, הרי לאחר חודשי הגלות שנכפו עליך לעשות בביתך, אתה מתעתד ללכת ולקנות תורה מהנ"ל ומתלמידיו הרבים. אם כעת אכפישו בפניך, אני אהיה זה שאמיט חורבן על תמימותך ועל יכולותיך לקנות ממנו תורה לעתיד לבוא וכך בשביל לנסות ולרומם את רוחך בתקופה לא נעימה זו, אביא עליך אסון גדול ומקיף בהרבה. לא, אין זה רעיון טוב, כלל.
בטרם ארים ידיים, היפכתי והיפכתי בדעתי, ואז הגעתי להבנה, כי לא אני זה שיכול וצריך לומר לך מילות נחמה, הסברים, תירוצים והתחמקויות לסיבות שהביאוך עד הלום. לא אני זה שצריך להסביר מדוע זה, רק לאחר שהתערבו להם אנשי שלמונים ושררה שנעמדו לימינך, התהפכה דעתו של ראש הישיבה והוא החליט להמיר את סילוקך המוצמת בסילוק זמני.
אתה, אתה, שממשיך לשבת ולשקוע בתורה, משל היית שרוי בינות לתלמידים נרגשים וחגיגיים. משל היית בינות לחבריך ולצעירים בני גילך. משל היית מקבל קצת הערכה והכרה בעמלך במשך כל השנים. משל לא קיבלת כעת סטירת לחי כואבת, מבישה ומתמיהה. אתה זה שצריך להנחות אותי בדרך הנכונה בביאור הפרשה. אתה זה שצריך למשוך אותי לבית המדרש ולהסביר לי כיצד לאכול מתוכו ולזרוק את קליפתו.
אל תיפול ברוחך. אל תאבד את תמימותך. הידבק בעמל התורה וה' הטוב ישלם לך כגמולך ויאיר קרנך בעיני הגוים והטועים.
נחשפתי לסיפורך המטלטל ורציתי להביע בפניך את דעתי ולשתף אותך במחשבותי.
לבטח תשאל מדוע בחרתי לכנותך בכותרת כבן ישיבה והלא נאסר עליך להגיע לישיבה בזמן הקרוב.
אענה לך. עוקב אני אחריך כבר כמה שבועות וככל שחולף הזמן מתפעל אני יותר ויותר. יושב הינך באוהלה של תורה מבוקר עד ליל. חוט של חסד משוך על פניך ויראת שמים משתקפת מבין עיניך ומתפילותיך הזכות. אם זו לא הגדרה של בן ישיבה, אזי, כנראה שאין לה הגדרה.
עם פתיחה שכזו, תתמה, מן הסתם, מדוע בכל זאת הינך בן ללא ישיבה בימים אלו. כיצד רבן וגדול שבירושלים הורה לעלם חמודות, כמותך, שקבלתך לישיבתו מבוטלת.
בתחילה חשבתי ללכת בכיוון בו אני מסביר לך את חומרת המעשה שלך. העזות שבהיבחנות למוסד נוסף לאחר שהתקבלת כבר לישיבתו של הנ"ל. להאריך בפירוט החוצפה וחוסר באמונת חכמים בסיסית הגלומות במהלך החמור בו נקטת, וממילא התוצאה הבלתי נמנעת של סילוקך בטרם הגיעות בכלל לישיבה.
לאחר מחשבה נוספת, אמרתי לעצמי, כי הבנה בסיסית כל כך, לא ניתנת להסברה עבור טיפש כמוך שלא הצליח להבין אותה לבדה. אי לכך חבל לי לכלות את הדיו שלי עבור זה.
ואז צץ לי רעיון חדש. רעיון שגם ניתן להוכיחו על ידי מעשים שהיו.
וכזה הוא הרעיון, ראש הישיבה שליט"א, ניחן ברוח הקודש וביכולות חיזוי עמוקות בנפש הנערים. משכך הצליח לפתע להבחין כי אחריתך רעה ומרה, על כן החליט לדחות את זמן הגיעך לישיבה בכמה חודשים. בתום אותם החודשים, כבר יתברר מאליו לכל רואה כי אכן אין בך שייכות לעולם התורה בכלל ולישיבתו בפרט.
התחברתי לרעיון הזה, מאחר ויכולותיו המופלאות של הנ"ל ניתנות להוכחה ולאישוש על ידי כמה מעשים שהיו בשנים האחרונות, בהם, ניתן לראות בחוש, כיצד בדיוק אותם הבחורים שראש הישיבה עיכב מלהתחיל את השנה יחד עם כולם, נבלו לאחר זמן ונפלטו מהמערכת. מופת!
אך בעודי מתיישב להאריך לך בכתיבה אודות נבואות הזעם של ראש הישיבה ומתפעם בליבי מרוחו הצופה למרחקים, חשבתי, שמא אולי מוטב שלא אכתוב לך את הדברים הללו, וזאת, למען לא תיפול רוחך. אולי בכוחות עילאיים עוד תצליח להשיב את שורש נשמתך הרקובה אל המוטב. ולכל הפחות לא אזרז בידיי את הקץ המנובא לך.
נואשתי מהכיוון של הצדקת מרן הנ"ל, על כן חשבתי לנכון ללכת בכיוון ההפוך. להסביר לך כמה הוא טועה ולא מבין וכן הלאה על זו הדרך. כמובן שגם את זה אוכל להמחיש לך על ידי מגוון סיפורים מסמרי שיער. אך אז עצרתי ואמרתי, הרי לאחר חודשי הגלות שנכפו עליך לעשות בביתך, אתה מתעתד ללכת ולקנות תורה מהנ"ל ומתלמידיו הרבים. אם כעת אכפישו בפניך, אני אהיה זה שאמיט חורבן על תמימותך ועל יכולותיך לקנות ממנו תורה לעתיד לבוא וכך בשביל לנסות ולרומם את רוחך בתקופה לא נעימה זו, אביא עליך אסון גדול ומקיף בהרבה. לא, אין זה רעיון טוב, כלל.
בטרם ארים ידיים, היפכתי והיפכתי בדעתי, ואז הגעתי להבנה, כי לא אני זה שיכול וצריך לומר לך מילות נחמה, הסברים, תירוצים והתחמקויות לסיבות שהביאוך עד הלום. לא אני זה שצריך להסביר מדוע זה, רק לאחר שהתערבו להם אנשי שלמונים ושררה שנעמדו לימינך, התהפכה דעתו של ראש הישיבה והוא החליט להמיר את סילוקך המוצמת בסילוק זמני.
אתה, אתה, שממשיך לשבת ולשקוע בתורה, משל היית שרוי בינות לתלמידים נרגשים וחגיגיים. משל היית בינות לחבריך ולצעירים בני גילך. משל היית מקבל קצת הערכה והכרה בעמלך במשך כל השנים. משל לא קיבלת כעת סטירת לחי כואבת, מבישה ומתמיהה. אתה זה שצריך להנחות אותי בדרך הנכונה בביאור הפרשה. אתה זה שצריך למשוך אותי לבית המדרש ולהסביר לי כיצד לאכול מתוכו ולזרוק את קליפתו.
אל תיפול ברוחך. אל תאבד את תמימותך. הידבק בעמל התורה וה' הטוב ישלם לך כגמולך ויאיר קרנך בעיני הגוים והטועים.
