מכתב למורים/ות לתחילת שנה

[לוי ו.]

מורים יקרים,
בעוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים ובקשה קטנה אליכם:
אל תשאלו את הילדים מה הם עשו החופש לאן נסעו / טסו / טיילו. זה לא רלוונטי !
יש ילדים שלא טסו
יש ילדים שלא היו בקייטנות או בנופש
יש ילדים שאפילו לא היו בבריכה
יש ילדים שלא נפגשו עם חברים ( כי אין להם )
יש ילדים שישבו חודשיים בבית
מאלף ואחת סיבות כמו המצב הכלכלי למשל …
תשנו את השאלה , למשל תשאלו :
מי יכול לספר לי על מעשה טוב שעשה החופש
מי יכול לספר לנו על התנדבות שהוא עשה
תזכרו שבכיתה של 30 ילד יש ילד אחד ( וזה מספיק ) שעברו עליו חודשיים לא פשוטים

(מוזמנים לעשות העתק הדבק אצלכם ולהפוך את הפוסט לויראלי שיגיע לכוולם)

 

[יועץ ארגוני פדגוגי]

ולכן אפשר לשאול
איך היה לנו החופש?
מי רוצה לשתף?
ולעלות כל מיני דוגמאות: סבא וסבתא באו לבקר, נסענו אליהם. היינו ב.... עשינו... נחנו, נשארנו בבית כי היה חם, שיחקנו משחקי חברה ועוד

 

[נועה ב]

סליחה שאני מגיבה, ולא רק מהנהנת בראשי לאות הן..
המייל שלי מוצף מההודעה הזו מאין סוף קבוצות

ומרגישה חייבת לדיק משהו שלא נחטא לצד השני

יש לי תלמידות שכמהות לחזור ולהגיע לתחילת השנה
לקבל את החיוך של המורה וכן, גם את השאלה 'איך היה לך בחופש?'
והדבר האחרון שמתבקש מלשאול ילדה בכיתה ה ו /ז זה 'איזה מעשה טוב עשית בחופש.....'

נכון, יש ילדים שלא יצאו מכל מיני סיבות עצובות- וזה עצוב, ויש שלא יצאו סתם וזה לא עצוב, זה אחר, זה פחות
לא חושבת שבגלל כמה ילדים נמנע את הצורך הרגשי/ נפשי משאר התלמידים
כמו שאני כן אלמד הלכות כיבוד הורים גם אם יש ילדה יתומה בכיתה
רק מה
כן תודה למי שהעלה את ההודעה הזו, כי זה עומד עכשיו מול עיננו
ומומחיות המורה זה להיות רגישה והרבה הרבה חכמה
תשאלי תתעניני אל תראי שזה הכל, אל תתפעמי מילדה שהספיקה החופש שיט שבוע בספינת טיולים ליון+ טיסה ישירה לאיטליה, יומיים בונציה יומיים בהרים, חזרו לארץ היו בצפון (והמורה, זה סתם לא שווה...)עם כל המשפחה וכו (אמיתי לחלוטין!!)
סורי לא מעריכה את זה יותר מאלו שנפשו והתאמצו לחוות את הבית/הים וכד'
תתפעלי מהחויות הקטנות היומיומיות של החופש
בכיתות הגבוהות, אחרי החויות/ א במהלכן תסכי איתן-
עם מה יצאתן מהחופש?
מה החויה שהשאירה בך הכי הרבה רושם?
מה לקחת איתך מהחופש?
חייב לתת ביטוי לחויות, לחופש ולמה עשינו
אבל תדע/תדעי מורה יקר/ה התסכול של ילד שלא יצא/כן יצא תלוי הרבה בתגובה שלך!!
ואל תשכחו ללחוץ גם על ילד שטוען שלא עשה כלום,( לא מול כולם, כמובן,) אבל אחד על אחד זה זמן לספר חויות מכל סוג שהוא גם חיובי וגם פחות
ו-הגיבו מתאים
תכילו
בהצלחה לכולנו!!

 

[יועץ ארגוני פדגוגי]

הרבה טיולים גרנדיוזיים הם בשביל ההורים ולא בשביל הילדים
ילד ששיחק עם אמא שלו רמי או מונופול או קלפים ולא משנה מה לבד
ויצא עם אמא שלו לקנות ארטיק או אייס קפה ב5 שח אבל לבד בגינה
נסעו יחד לקבר רחל או הכותל
ובמקביל יצאו כולם לארוחת ערב בפארק העירוני (סנדוויצ'ים עם חביתה וירקות או גבינה צהובה)
עשו משחק משפחתי בסלון
בנו מחנה בבית וישנו על מזרונים
תוך כדי משחק משפחתי עם אבטיח חתוך
יתכן וכמעט בטוח שנהנו פי 1000 מילדים משועממים על אחד מהרי הנופש שאי אפשר לצאת מהחדר בחום שהיה, האוכל יוקרתי אבל לא מה שילדים אוהבים, וכו'


החכמה בשיתוף חוויות
וגם ילד מבואס חשוב שישתף
רק שהמורה צריך לנתב בחכמה
לדעת לבטא רגשות חיוביים ושאינם בצורה שלא תגרום לפגיעה והעלבה
לשדר כיף מכל מיני דברים קטנים
ואפשר להביא דוגמאות אישיות
אני מאוד נהניתי בחופש לקום ב... לאכול ארוחת בוקר עם המשפחה, להתפלל ברוגע, לצאת בערב עם הילדים לגינה.

 

[חוש אישי]

סליחה שאני מגיבה, ולא רק מהנהנת בראשי לאות הן..
המייל שלי מוצף מההודעה הזו מאין סוף קבוצות

ומרגישה חייבת לדיק משהו שלא נחטא לצד השני

יש לי תלמידות שכמהות לחזור ולהגיע לתחילת השנה
לקבל את החיוך של המורה וכן, גם את השאלה 'איך היה לך בחופש?'
והדבר האחרון שמתבקש מלשאול ילדה בכיתה ה ו /ז זה 'איזה מעשה טוב עשית בחופש.....'

נכון, יש ילדים שלא יצאו מכל מיני סיבות עצובות- וזה עצוב, ויש שלא יצאו סתם וזה לא עצוב, זה אחר, זה פחות
לא חושבת שבגלל כמה ילדים נמנע את הצורך הרגשי/ נפשי משאר התלמידים
כמו שאני כן אלמד הלכות כיבוד הורים גם אם יש ילדה יתומה בכיתה
רק מה
כן תודה למי שהעלה את ההודעה הזו, כי זה עומד עכשיו מול עיננו
ומומחיות המורה זה להיות רגישה והרבה הרבה חכמה
תשאלי תתעניני אל תראי שזה הכל, אל תתפעמי מילדה שהספיקה החופש שיט שבוע בספינת טיולים ליון+ טיסה ישירה לאיטליה, יומיים בונציה יומיים בהרים, חזרו לארץ היו בצפון (והמורה, זה סתם לא שווה...)עם כל המשפחה וכו (אמיתי לחלוטין!!)
סורי לא מעריכה את זה יותר מאלו שנפשו והתאמצו לחוות את הבית/הים וכד'
תתפעלי מהחויות הקטנות היומיומיות של החופש
בכיתות הגבוהות, אחרי החויות/ א במהלכן תסכי איתן-
עם מה יצאתן מהחופש?
מה החויה שהשאירה בך הכי הרבה רושם?
מה לקחת איתך מהחופש?
חייב לתת ביטוי לחויות, לחופש ולמה עשינו
אבל תדע/תדעי מורה יקר/ה התסכול של ילד שלא יצא/כן יצא תלוי הרבה בתגובה שלך!!
ואל תשכחו ללחוץ גם על ילד שטוען שלא עשה כלום,( לא מול כולם, כמובן,) אבל אחד על אחד זה זמן לספר חויות מכל סוג שהוא גם חיובי וגם פחות
ו-הגיבו מתאים
תכילו
בהצלחה לכולנו!!

ומוסיפה, אני לא חושבת שיש ילד שלגמרי לא עשה כלום בחופש!!!
ולעשות לא אומר דווקא טיול או נופש אלא מספיק שהלכו לסבתא או הלכו לגינה אפילו באותו באותו עיר ,אבל גינה
שבמשך השנה לא יוצא להגיע אליה( -וזה לא עולה כסף) זה מספיק בשביל ילד.

 

[לוי ו.]

.

 

[לוי ו.]

מכתב למורים/ות לתחילת שנה

מורים יקרים, בעוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים ובקשה קטנה אליכם: אל תשאלו את הילדים מה הם עשו החופש לאן נסעו / טסו / טיילו. זה לא רלוונטי ! יש ילדים שלא טסו יש ילדים שלא היו בקייטנות או בנופש יש ילדים שאפילו לא היו בבריכה יש ילדים שלא נפגשו עם חברים ( כי אין להם ) יש ילדים שישבו חודשיים בבית...

www.prog.co.il

 

[לוי ו.]

שתפו

מכתב למורים/ות לתחילת שנה

מורים יקרים, בעוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים ובקשה קטנה אליכם: אל תשאלו את הילדים מה הם עשו החופש לאן נסעו / טסו / טיילו. זה לא רלוונטי ! יש ילדים שלא טסו יש ילדים שלא היו בקייטנות או בנופש יש ילדים שאפילו לא היו בבריכה יש ילדים שלא נפגשו עם חברים ( כי אין להם ) יש ילדים שישבו חודשיים בבית...

www.prog.co.il

 

[להאמין ביכולות שלי]

הבת שלי בתחילת החופש ביקשה שאקח אותה להרבה טיולים כדי שיהיה לה מה לספר למורה בתחילת שנה.
(היא אחת שלא אוהבת טיולים ולא אוהבת לצאת).
איכשהו, לא יצא לנו לצאת להרבה חוויות. ניסיתי להסביר לה שאני משתדלת לארגן טיולים, כדי שיהיה לה מה לספר למורה ולחברות.
היא אמרה לי "לא צריך לצאת"...
"מה תגידי למורה?" שאלתי אותה.
"אני אספר לה שהיינו בים ובפארקים וב... וב..." (בקיצור, תשקר...).
סיפור קצת חריג, והיא דווקא שונאת שקרים, אבל זה איכשהו נכון... תמיד יש לחץ חברתי בסיפורים חברתיים, ויש שלומדים דרך קלה ומהירה שתעזור להם לא לחוש שונים.