שיתוף - לביקורת מלחמת אזרחים - המדריך למתחילים

[משולש ברמודה]

נפתח בדברי הסבר לאלו מכם שעוד לא עודכנו. ישראל פותחת במלחמת אזרחים.

אני יודעת, אתם בטח מגחכים בביטול ורצים להסביר לי שישראל לא פותחת במלחמת אזרחים, היא פשוט ממשיכה עם אלו שהיו קיימות כבר לפני שהיא נולדה, ובכלל יהודים טובים אוהבים לריב.

אבל עדיין, הקולות בשטח מראים על מגמה מדאיגה.

למה ועל מה 'מלחמת אזרחים'?

ובכן, בקצרה, היה היה איזה חנון, פריק משפטים. מאלו שזוכרים להשאיר קצה לא מודבק של סלוטייפ, את הבקבוק של הקטשופ משארים תמיד הפוך, ואפילו אם נגמרו המים החמים במקלחת הם זוכרים לעדכן את המסכן התורן, שלא יצווח כל כך בקול את נשמתו כשיגלה כי הגיע בטעות לסיביר.

הבנתם נכון, האיש מהאנשים הטובים, המסודרים, שאפילו זבוב מתקשה להיפגע מהם.

אבל כמו שיודע כל דרדק, מים שקטים חודרים עמוק. או במקרה שלנו עושים ניקוי אבק שקט ומהיר לאליטת היכל השן.

אז יריב לוין, שר המשפטים החדש, הודיע על רפורמות משפטיות חמודות. כאלו המסדירות את מעמד האליטה המתנשאת ביותר במדינה ישראל. אממה במדינתנו הנאווה קיימות כמה קבוצות רציניות ומכובדות של אנשים שלא ממש מתחברים לרעיון הכללי, אז מה הם עושים אתם שואלים?

הרי קשה מאד למצוא סיבות ללכלך על השר החדש. האיש ישר כמו עמוד חשמל במרכזה של סופה, אפילו את דוחות החנייה שלו במידה וקיבל אחד או שניים הוא משלם עוד בטרם יבש עליהם הדיו, ואם נופל לו משהו מהמקפיא מה אתם חושבים שהוא עושה? כן, כן, מרים ומכניס הכול יפה למקום. שלא תחשבו שלא ראינו איך סגרתם מהר את הדלת כדי שהשעועית הקפואה תיפול בדיוק על קצה האף של הקורבן הבא.

ובכן, אם אי אפשר ללכלך, מה כן עשו אותם ממורמרים?

בקטנה, בקטנה ממש. רק חסמו את כל העיר. סליחה, את כל אזור משכנות האומה בואכה היכל הקודש ואת נתיבי איילון, איפה שלא מצאו עדיין בולענים.

ובכן לאזרח החרדי הפשוט היושב במקומו השקט, זה לא נראה כל כך אירוע מרגש. הרי בדברי קורות חייו כתובות לאלפיהן אותן שעות בהם ישב באוטובוסים ריחניים ומחניקים והמתין עד שיתפנה הכביש ממפגינים קדושי עליון.

אבל המצב, גבירותי ורבותי, לא כל כך פשוט כמו שהוא נשמע.

בפלטפורמות החברתיות השונות כולן שוררת אווירה מלחמה. אנשים מבררים איך וכיצד ניתן לאגור מזון, באיזה כלי נשק ישתמש כל צד, וכמה אנשים נחושים הודיעו שהם מוכנים להושיט כתף ולסייע אבל בשום פנים ואופן הם לא עולים שוב פעם על טנק. מהצד השני, חבריהם המעשיים יותר כבר הרגיעו אותם שלפחות להגיע לקרב יהיה קל יותר – שמים נעלי בית, לוקחים שקית זבל מטפטפת, מדלגים את המדרגות שתיים שתיים והופה מגיעים למלחמה.

אפילו בצד ההייטקיסטי של המפה הודיעו כי יש מוכנות מצדם לקחת חלק במאמץ המלחמתי, למרות שהם יאלצו לתת שעות רק עד ארבע. אל דאגה, הם ישלימו חלק מהזמן בלילה.

כמובן שהכול עוד יכול להשתנות, ואולי מחר נתעורר ונשפשף עיניים לחלום האוטופיה. עד אז, כמה טיפים חשובים ומצילי חיים:

• אם אתם מחבבים במיוחד את כוס הקפה שלכם ומוקירים אותה מאד בעיקר לאחר ארוחה בשרית - דאגו כבר עכשיו למלא את המקרר. במעוזים תל-אביביים רבים נרשמה עליה חדה בקניית מוצרי יסוד חשובים, קרי: חלב שיבולת שועל, חלב סויה וניל וקינואה, אין דרך להבטיח זמינות של המוצר בשבועות הקרובים.
  
  
• היה ויצא לכם להשתתף בהתקפות - בחרו יום מתאים להתקפה בתבונה. מכיוון שהרבה מחברי המחנה היריב עובדים בחברות הייטק – היום המומלץ והמסוכן ביותר הוא--- ניחשתם נכון! יום חמישי.
  
  
• כלי נשק מומלצים: לגו מהסוג הדוקרני מפוזר על הרצפה, כסאות כתר ושאריות שרופות מהטשולנט האחרון אם נשאר לכם קצת.
  
  
• היה והגרוע מכל מתממש, נסו להגיע לאזורים מרוחקים כמו פרדס חנה ודימונה. מדובר באוטונומיות נפרדות ושקטות אשר יעניקו לכם מרווח נשימה (נכון גם תל אביב אוטונומיה אבל זאת מדינה נפרדת של האויב).
  
  
• מכיוון ששני הצדדים שייכים לתרבות נהיגה מנומסת להפליא הידועה בכינויה - התרבות הישראלית, אין צורך להסביר כי איתות עבור מעבר בין נתיבים וגילוי הכוונות לאויב יחשב כבגידה.
  
  
• כיאה ליהודים הטובים שאתם, דאגו לעצמיכם תמיד לשתי מחתרות: אחת להשתייך אליה, ואחת בה כף רגליכם לא תדרוך לעולם.

עד אז שימרו על עצמיכם, היו ערניים, והכי חשוב אם אין לכם ביטוח, זכרו לא לרדת עם כפכפים לאזורים המסוכנים. הפציעות המסוכנות ביותר מתרחשות קרוב ממש לאצבעות הרגליים.

הציבור מוזמן לשתף בטיפים נוספים לתועלת הכלל.

הציור מ DALL-E כתגובה לסיכום התיאור הנ"ל.

 

[יוסף יצחק פ.]

כסאות כתר

ניתן לקנות כסאות בצבעים כהים, וזאת לאחר פיתוח חדשני להסב את הנשק לנסתר בשעות הלילה.