התייעצות מלמד שמאיים על ילד בן 7

מצב
הנושא נעול.
שמעתם על הורים ששולחים מצלמות /הקלטות עם הילדים כדי לשמוע מה קורה בגן?
מה דעתכם שהמחנכים היו שולחים מצלמות/ הקלטות עם הילדים הביתה????
מזמן היו מזמינים רווחה... משטרה לאלימות במשפחה...
אם כל תגובה לא נכונה של הורה הייתה נבחנת בפרוג, היו נפתחים הרבה הרבה הרבה אשכולות...
לא יודעת מה היה המעשה, מה הפרטים
נכון, זה לא משנה מה הילד עשה
זה לא חינוך, יכול להיות. כל התגובות שלנו, כהורים, הן חינוכיות???????
אני מנסה לדמיין אם הילד היה מתלונן בכתה על כל תגובה שלנו, בזמן השכבה, בזמן עייפות, בכל זמן...
והיו בוחנים אותנו אם אולי צריך לקחת את הילדים לאומנה, כי אמא כזו לא יכולה לחנך....
כמה אשכולות היו נפתחים
לא יודעת מה הייתה פה התגובה,
אבל כמו שכתבו וצריך לחזור ולחזור על זה
ילד שרואה שהתגובה הראשונית של ההורה זה בדיקת התגובה של הרבה- האם בסדר
(שוב, לא אישי לפותחת, גם לא יודעת איך ומה הגבת)
הורסים לו את הסמכות!! כן, את הבריאות הנפשית שהוא יכול לסמוך על המבוגר שאחראי עליו כ"כ הרבה שעות
זה גם יכול ליצור פחדים, חוסר ביטחון, חוסר אמון בעולם ועוד
טוב שהילד משתף בפחד, אפשר לעזור לו להבין שאין ממה לחשוש
תוך הדגשה שצריך לבקש סליחה מהרבה,
ויחד עם זה להיות עם הילד!! לתת לו גב
לתת גב לילד זה לא אומר לערער לו סמכות! להיפך, זה לשמוט לו את היציבות
לתת גב, זה יכול להיות הבנה להתמודדות שהיה בה, שילדים לפעמים היצר הרע מתגבר וכו'
לתת גב, זה להיות איתו, לא נגדו, אבל לחנך!! לא לוותר!
אני חושבת שמה שהכי יכול לעזור לילד זה ללמד אותו איך לתקן את המעשה כך סוגר מעגל-לבקש סליחה מהרבה וכו'
כך הילד קיבל הבנה לקושי שלו להתגבר, יחד עם זה אי מתן לגיטמציה למעשה, הרבה עדיין הדמות הסמכותית, לא תמיד מבינים למה התכוון וודאי התכוון לטוב לעזור לו להתנהג יפה, ועכשיו תפקידו של הילד לתקן את שעשה.
אם הרבה יצליח גם כן, וידע איך לבקש סליחה - יפה מאד. ולא -אז הילד ילמד משהו לחיים.
ויצא מזה חזק יותר. מה קרה.
במקביל, כשבטוח בטוח בטוח הילד לא שומע, אפשר לדבר עם הרבה שנית ולהסביר לו שכיוון שהילד פחד הסברתם לו שאין ממה לחשוש מראש העיר, ובצורה עדינה להסביר שזה כבר לא יעבוד ואולי לתת לו את הכבוד ובצורה עדינה תוך 'התייעצות' איך לעזור לילד- להביא את המחשבות שלכם לגבי איומים וכו'- בצורה עדינה וחכמה...
כמה הורים יודעים באמת לבקש מהילד סליחה כשטעו? וכמה עושים את זה נכון, ולא בצורה שתערער את הסמכות?
אז גם לזה יכול להיות נזק. לא אומרת לא לבקש סליחה
אבל לא קרה כלום אם ילד מקבל תמיכה בבית, הוא לומד שאם קורה לו משהו יכול לבוא לשתף וההורים יתנו לו כוח להתמודד, יעזרו לו בפחדים, אבל לא יגוננו באופן שיחליש אותו לחיים.
כן לתמוך! להכיל! ועוד... זה לא סותר
מסכימה שזה אתגר לא פשוט ללכת בין הטיפות האלו
אבל כמו שאנחנו, ההורים לא תמיד מצליחים גם הרבה לא תמיד מצליח
ושוב, קחו לדמיון כל מני משפטים והתנהגויות ותגובות שאתם עושים בבית עם הילדים -
וכל רבה היה בוחן את חינוכם במבט שלו... באיזה שהוא שלב היו לוקחים לכם את הילדים לאומנה...

למה אני כותבת את זה, כי פתאום אני קולטת יותר, לאן הגענו???? עוד ועוד אשכולות כאלו נפתחים
תסתכלו קצת אחורה לפני לא הרבה שנים, היינו שומעים כאלו דברים בעיקר בציבור החילוני
שהורים בוחנים ומבקרים את המחנכים של ילדיהם.
ותוצאות החינוך שם- אני מאד מקווה שלא נגיע לזה.

הנזקים של התנהלות כזו - תביא למחירים גבוהים, הן אישיים כלפי הילד והן מערכתיים!!

נ.ב. כמובן שגם לזה יש יוצאים מן הכלל- אבל הם חריגים!! רוב המחנכים הם טובים ורוצים טוב וגם אם לעיתים טועים
יש דרך לדבר אתם באופן ששומר ומאמין בכוונתם הטובה ושהם הסמכות לילד והילד חייב לשמוע בקולם ולכבד גם כשהם טועים!! (להבדיל, כמו כיבוד הורים) למען הילד! לא בשביל המחנך
 
בלת"ק חלקי
אין לי מושג מי צודק
יכול להיות שהילד עבר את כל הגבולות כולם שמצדיק שימוש במצלמות
ויתכן שלא עשה כלום והרב מתנכל אליו
אבל ---
כאשר משקרים לילד (בהנחה כי אין לראש העיר מצלמות בבית הספר-לא חוקי לשים מצלמות בכיתות)
בלי להתייחס על הילד שמאבד את התמימות שלו (אם היתה לו)
הוא הרס במשפט הזה את כל הסמכות והאמון שרוחשים לו כל התלמידים כי בסופו של דבר הוא איים עליו באקדח ריק
מורים ומורות שימו לב להזהיר רק במה שאתם יכולים לבצע....
 
המילים הבאות ששלי חריפות והן לא לפותחת השרשור ששאלה, אלא בעיקר לחלק מהמגיבים.

רחמי על ילד שאיום בצפייה במצלמה ע"י ראש עיר מערער אותו מפתחת ומכניס לסיוטים,
איך הוא מתמודד עם האזעקות?
רחמי על ילד שיודע שעשה משהו רע (אחרת לא היה מפחד שיסתכלו במצלמות), ויודע שאמא תגבה אותו ברמה של פניה משרד החינוך/ מנהל / צעקות על הרבה.

מקריאת כל השרשור הארוך הזה, אני מבינה היטב איך גדל הדור החצוף והאלים של היום:
נאלצתי לאיים כבר כמה פעמים בהזמנת משטרה על ילדים סביבות גיל 7-9 - לילד בגינה שהודיע לי שהוא יפוצץ אותי אמא עם ילדים מכות כי לא הסכמנו לעזוב את הגינה "שלו", לילד שהכה עד זוב דם עם קרש חבר וכו. . (הגדיל אחד מהם להסביר לי שאני צריכה לרחם עליו כי יש לו איזה רגישות כל שהיא, הבהרתו לו שאת המשטרה זה לא יעניין כשהיא תגיע לשאול למה הוא פצע בכוונה משהו. הקלות שבה בגלל "רחמים מדומים" על אחד מתירים את דמם של אחרים, מזעזעת אותי כל פעם מחדש).
הייתי עדה לילדה בת10 נגשת לילדה חינוך מיוחד בגינה ואומרת לה שהיא מגעילה ומשוגעת וכו, הלכתי לאמא שהילדה יוחדת להגיד לה שבתה בוכה. האמא נגשה יפה ואמרה לבת שלה ולילדה הפוגענית שההיא בטח לא התכוונה והנה היא מבקשת סליחה והכל בטון רך ונעים. פתאום הגיע אשה אדומה ועצבנית והתחילה לצרוח על האמא העדינה תתרחקי מהילדה שלי, אל תרביצי (!) לה. הבנתי שעוד שנייה האמא של הפוגענית תרביץ לאמא של המיוחדת ונאלצתי להפריד. ולצערי לא התאפקתי ואמרתי לאמא העדינה "אל תעלבי, בהמות יולדות בהמות" ובקול רם יותר הוספתי "כנראה זו אמא ממש אלימה, כי איזו אמא תחשוב שאשה זרה תרביץ לילדה שלה".

הורים בעייתים = ילדים בעייתים (הפוך לא כמובן, יש ילד בעייתי להורה תקין).
כל ספור בעיר אחרת, מכל תתי המגזר החרדים ועדותיו.
כל מילה.
יכול לתת עשרות דוגמאות כאלה.
ילד שלועג בערמה לחבריו (האב בשיחה ב4 עיניים הבטיח בהן צדקו שהוא רואה את התנהגות בנו בחומרא רבה וכו', אך מנגד אחר שבירת הקרח הודה שכילד ספג הרבה לועג והצקות ותכל'ס הוא מעריך (בתת מודע) את בנו על התנהגותו הנלוזה).
ילד שמזלזל בלימודי אחה"צ (האב בלי מילים מעביר לו מסר שהוא מעריך את ה"בגרות" בכך שיודע לאבחן את עצמו שהוא "מתחבר" לעיון ולא ללימודים "פושטיים").
ובעיקר משפט הפתיחה... בלי סוף נשמעת הטענה "הבן שלי הסתדר / מסתדר עם רב פלוני ואלמוני". האמנם? נניח שכך הם הדברים. זה הבן שאתם רוצים לגדל? ילד שלא יודע להתמודד עם כלום? תלמיד שכדי להסתדר איתו צריך ללכת על קרח דק? (ואם אכן הוא עדין... בואו... נעזור לו... אל תנסו לעצום עינים)...
 
לא פייר לכתוב כאן את המעשה הנ"ל ולקשר אותו לנושא פתיחת האשכול, לדעתי)
האשכול נפתח על רבה שנמצא עם הילד כל יום כבר כמעט שנה, והרבה הגיב לילד בצורה קצת יותר מהרגיל שאנחנו מכירים.
אז מה? זה אומר שהוא "איש זר" או "זקנה ברחוב" או כל דבר אחר?!
אז נכון שגם יש סיפורי זוועות על רבס' וסיפורים על אנשים מהרחוב.
אבל קצת להיכנס לפורפורציה באשכול הזה.
עיוות של מה שכתבתי, לא ישנה את הדברים.
לא מדובר ב"זקנות מהרחוב" אלא 2 סיפורים על אנשים מוכרים וקרובים עם מפגשים על בסיס כמעט יומיומי.
במקרה של רבה זה גרוע בהרבה, כי רואים אותו יומיום שעות ארוכות והחרדה גרועה פי כמה!
 
העברתי את השאלה בנוסחה המקורית [כבתחילת האשכול]
לכמה מחנכים
לא לכמה מלמדים שיודעים ללמד וזו עיקר העבודה כי הם מלמדים ולא מחנכים אבל הדוגמא האישית בהתנהגות ובדיבורים היא גם חינוך בפני עצמו
ואלו המגדירים עצמם מחנכים אחרי שלמדו טוב לחנך בזהירות הנדרשת - גם הם עדיין מלמדים
ולכולם היתה בערך אותה תגובה
"איומים בצעקות או הרמת קול בכללות משדרים חוסר עוצמה וחוסר משמעת מיצד המלמד המבוגר המנהל את הכיתה, [לא המחנך, כי התגובה באיומים -שאיננה חינוך- היא מעין התפרצות (עדינה) מחוסר שליטה בתקוה להשליט סדר]
אבל מבוגר אחראי שהוא מלמד/מחנך/רב'ה וכל תואר חינוכי אחר, חייב לילמוד ולדעת איך מגיבים בכל מצב ועניין, ובוודאי במצבים בהם הוא לא היה בכיתה בשעת מעשה ורק שמע מאחרים, כי כל הטלת החלטה/סטיגמה/עונש/צעקה וכדו' על ילד/תלמיד גם אם נודע שעשה מעשה נורא ולא מאמינים לשום מילה שלו, אבל ליד כל הכיתה צריך כאן זהירות יתרה לנהוג לפי כל כללי החפץ חיים, ילד/תלמיד הוא לא חפץ, הוא אדם רגיש ופגיע גם אם פגע באחרים וגם אם הזיק חלילה לרכוש, הוא חייב לקבל תוכחה ורק ב4 עיניים ובמבט מבין, וגם אם זו כבר אזהרה שלישית ויותר צריכים תמיד לברר טוב למה עשה מה שעשה וכך להגיע לסיבה העיקרית, וכך גם הוא יבין שעליו לקבל משהו לא טוב על עצם המעשה ולא על עצמו שעשה זאת, ונדגיש לו שמה שקיבל עונש וכדו' זה רק בגלל המעשה, והוא עצמו עשה זאת בגלל יצר הרע וכדו', וכך יבין להבא את הזהירות הנדרשת".
 
יפה מאד @מוטי דבש
מתוק מדבש.

לא יאומן החוצפה שיש להורים כאן
המורים לא צריכים את הטיפים החכמים שלכם ("4 עיניים ומבט מבין" וואו!!!!)
המלמדים יום יום נמצאים עם הילדים שלכם ונותנים להם מכל טוב לרוח ולנשמה
אחרי שהם למדו את המקצוע במשך כמה שנים

אין כמעט הורה אחד שנוהג לפנות לבן שלו בגישה פדגוגית כמו מורה ממוצע עם נסיון
ואם היית כזה לא היית צריך לפנות ל "כמה מחנכים" בשביל לכתוב פדגוגיה בשקל

אז בוא,
 
המורים לא צריכים את הטיפים החכמים שלכם ("4 עיניים ומבט מבין" וואו!!!!)
לא כ"כ משנה לי התגובה שלך
כמו להדגיש שהתגובה שכתבתי היא של המחנכים עצמם וכך זה עובד גם אצל הרבה מאוד שרק דיברתי איתם במהלך שישי ושבת, וגם אבות שנוהגים כך יודעים להגיע אל האמת והמקור
בכללות ילד צריך לדעת שלא טוב לעשות מעשים לא טובים והוא יקבל על כך, רק השאלה מה יקבל ואיך יקבל,
אבל יש תגובה שנעשית בידיעה ושיקול דעת ויש את הנעשית לפי ההחלטה ברגע זה
ברור שלא כולם מסכימים עם כולם, אין פרצופיהם ודעותיהם שוים
אבל ילד הוא לא מקור להוצאת הניסיון של המלמד/המורה /המחנך כדי להשקיט את המצב
ומספיק התגובה של "כל מה שעוצב" מה עשו לה האיומים
ושוב מדגיש לא הגבתי את שלי אלא את של אנשי חינוך העוסקים במצב
 
שלום לכולכם

אין לי מחשב בבית
חזרתי לכאן היום ואני טובע בים התשובות.


בעבר חשבתי שאני סופר מדופלם
היום אני בטוח בכך
אז עברתי קורס אצל אחד מהסופרים החרדיים הידועים.
כרגיל, שילמתי ולא קיבלתי כלווווםםםםםםם.
אפילו את המבחן המסכם הוא לא טרח לבדוק.


אבל עצה אחת ששווה זהב כן קיבלתי.

תרבה באנטרים

כמה שתרד שורות, הכתיבה שלך
תהיה
יותר
ברורה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה