התייעצות מלמד שמרביץ

[kola]

השנה אני מלמדת ג'
אבל שנה שעברה הייתי עם כיתות ה'-ו' (מחובר) שהיא הייתה הכיתה הכי מורכבת בביה"ס (שני מורים עזבו כי לא הסתדרו איתם...)

עדיין - כמה תלמידים היו בכיתה בסך הכל, כמובן שעם מספר מועט יותר קל להתנהל כך

 

[M.O]

אז את מודה בעצמך שאת שונה וזה לא הסטנדרט, אז את צריכה להבין את אותם מלמדים, וגם כלפם להשתמש בהכלה וכו'

אני מבינה אותם, ואני מעריצה אותם על זה שהם החליטו לעזוב במקום להוציא את העצבים שלהם על התלמידים ולפגוע בנפש שלהם.

 

[kola]

אני מבינה אותם, ואני מעריצה אותם על זה שהם החליטו לעזוב במקום להוציא את העצבים שלהם על התלמידים ולפגוע בנפש שלהם.

אז מה את רוצה שנחכה שכל המורים יהיו מושלמים ואז יבואו ללמד?
ומה נעשה בינתיים?
כל הכבוד לך שאת מצליחה, אבל את צריכה להבין לפחות את אלו שנאלצים לנהוג באופן שונה

 

[M.O]

אבל את צריכה להבין לפחות את אלו שנאלצים לנהוג באופן שונה

עד היום כואב לי בגלל מורה שנהגה באופן שונה,
היא גרמה לי המון כאב והמון תסכולים,
הדימוי העצמי שלי ירד בגללה, לקח לי זמן לחזור לעצמי,
אבל הצלקות עדיין נשארו לי, עד היום!
יש משהו אחד טוב שהיא עשתה, בזכותה אני מורה טובה יותר כי אני יודעת מה מרגישים כשמושפלים מול כיתה, אני הייתי שם....
אז להבין את אלו שמתנהגים באופן שונה? את אלו שפוצעים את התלמידים שלהם?
הם לא ראויים להיות מורים!!!!

אני בטוחה שביום שאני ארגיש שאני לא נותנת לתלמידים שלי את המקסימום, זה היום שאני אחליט לפרוש מההוראה. חבל שלא כל המורים חושבים כמוני...

 

[kola]

עד היום כואב לי בגלל מורה שנהגה באופן שונה,
היא גרמה לי המון כאב והמון תסכולים,
הדימוי העצמי שלי ירד בגללה, לקח לי זמן לחזור לעצמי,
אבל הצלקות עדיין נשארו לי, עד היום!
יש משהו אחד טוב שהיא עשתה, בזכותה אני מורה טובה יותר כי אני יודעת מה מרגישים כשמושפלים מול כיתה, אני הייתי שם....
אז להבין את אלו שמתנהגים באופן שונה? את אלו שפוצעים את התלמידים שלהם?
הם לא ראויים להיות מורים!!!!

אני בטוחה שביום שאני ארגיש שאני לא נותנת לתלמידים שלי את המקסימום, זה היום שאני אחליט לפרוש מההוראה. חבל שלא כל המורים חושבים כמוני...

אז שוב את מגלה לנו שבעצם מה שמוביל אותך הוא מקרה קיצוני שאינו מלמד על הכלל
כמו שכתבתי גם מי שלא מושלם ראוי להיות מורה!!!

 

[M.O]

אז שוב את מגלה לנו שבעצם מה שמוביל אותך הוא מקרה קיצוני שאינו מלמד על הכלל
כמו שכתבתי גם מי שלא מושלם ראוי להיות מורה!!!

אין לי בעיה עם לא מושלמים אבל שהם יידעו לשמור על הכבוד של התלמיד ויעצימו אותו.
יש לי בעיה עם אלו שהם לא מושלמים ופוגעים בתלמידים שלהם ומשאירים להם צלקות.

 

[זושא כץ]

@MO
@kola
ההתכתבות שלכם ממש עושה לי חשק שילדי היקרים יזכו לעבור דרככם
אבל לא הייתי מעוניין שמלמדי ילדי ישארו ערים עד שעה כזאת

 

[elibeli]

.

אולי הבעיה שלכם ששמתם אותו במקום שלא מתאים לרמה שלו

אולי זו אכן הבעיה שלנו אבל:
א. בשאר השנים הוא הסתדר מצוין.
ב.זה החיידר היחיד באזור (פריפריה)
ג. כששאלנו את המנהל אם הוא חושב שהוא לא מתאים לחיידר הוא ענה שהוא לא אמר כזה דבר והוא ממש לא חושב כך...

 

[kola]

@MO
@kola
ההתכתבות שלכם ממש עושה לי חשק שילדי היקרים יזכו לעבור דרככם
אבל לא הייתי מעוניין שמלמדי ילדי ישארו ערים עד שעה כזאת

תודה!
אגב אני מלמד רק אחה"צ...
אבל גם לכולל משתדל להגיע ב 9 בבוקר
כל אחד והכוחות שלו כמו שהוא מכיר

 

[kola]

כששאלנו את המנהל אם הוא חושב שהוא לא מתאים לחיידר הוא ענה שהוא לא אמר כזה דבר והוא ממש לא חושב כך...

נא לא להסתמך רק על זה, ואני לא רוצה לפרט בפורום

 

[רחלים]

הבן שלי עלה השנה לכיתה ג'.
שנתיים קודם, כיתה א' וב' חייינו באופוריה, קיבלנו ד"שים על ימין ושמאל מהרב'ה, מהמנהל, כמה שהילד כשרוני, חכם, צדיק ומתוק.

השנה, קיבלנו הפתעה.
בעלי מתקשר לרב'ה, ביום השני ללימודים, ומתעניין מה עם הילד ואיך בכיתה וכו'.
"הילד לא מקשיב, קם בכיתה, קורא קריאות, מדבר, מפריע, ולא ממלא את החומר"
הלם.
מה?
הילד חזר, קיבלנו אותו באהבה, והסברנו לו שהוא חייב להקשיב לרב, ולהתנהג כמו תלמיד:
דקרי: לא לקום, לא לקרוא קריאות, להעתיק מהלוח ולעשות מה שהרב'ה אומר.
הצדיק שלנו הנהן בראשו וקיבל על עצמו לעשות את כל הנדרש.

למחרת, יצרנו קשר עם הרבה, ציפינו לשמוע קצת נחת. וקיבלנו עוד קצת מכות על הראש:
"הוא לא מקשיב, אני מעיר לו והוא לא מתייחס, לא מעניין אותי, אם הוא לא רוצה ללמוד, שיצא החוצה רק לא יפריע לילדים האחרים"
כאב לי הלב, לקחתי את הטלפון ודיברתי בעצמי עם הרב, אמרתי לו: מלמד צריך להתייחס ולעבוד גם עם תלמידים שמתקשים, זו באמת ההצלחה שלו, אם הוא מצליח על מי שמקשיב ממיילא, אז זה נחמד אבל לא גדול כמו להצליח עם מישהו מתקשה.
הרב'ה הודה לי וקיבל. סיכמנו שנעמוד בקשר יומי ע,מ לקדם את הילד הכי טוב שאפשר.

אני פותחת את המחברות של החמוד שלי, רוצה לראות אינדיקציה למה הרב מתלונן שהוא לא כותב בשיעור. הפתעה: 2 שורות חינניות כתובות.
"רוץ, מהר, חמוד, לך לחבר ובקש ממנו מחברת להשלמה, אין יציאה החוצה עד שהכל גמור"

הוא רץ וחזר עם מחברת.
אני פותחת, הלם. הפתעה. בור. תיסכול מאין כמותו.
הייתי בטוחה שיש לנו פער של 6 שורות מקס' 8.
אני מגלה 6-7 עמ' מלאים.

אני ואביו של הילד, גערנו, הטפנו והושבנו אותו להשלים את המחברת.
כמה זמן נראה לכם לקח לו?
שעה שלמה. הוא ישב. בתוספת הרבה הפסקות והסחות דעת. עצירות. וגערות. ומה התוצאה? עוד חמש שורות.

באתי, קמתי, ישבתי לידו, מתוסכלת, "ככה לא נסיים עד מחר" והתחלתי להקריא לו.
מסכן, הידיים שלו כאבו. והוא כותב, ואני רואה שקשה לו באמת.
הוא לא מעתיק מילה מילה. היא מעתיק אות אות. ו-ח ו-כ ולהוסיף ו או י
והאם צריך לכתוב ג' ככה או ז', ואיך כותבים ך ו-ף. מלא מלא התעכבויות.

לקח לנו לסיים את המחברת 4 שעות!!
עם עזרה של אמא. וטיפה עצירות רענון.

והתהליך הזה קרה כמה ימים, כל יום אני יושבת עם הילד ומשלימים מה שהיה בכיתה. ממש מלחמת התשה.
הרבה היה ממשיך להתלונן שהוא קם ומפריע. ביקשתי ממנו להסתכל על הצדיק שלי בעין יותר טובה, כי הוא באמת ילד טוב! ואנחנו נעבוד ביחד.

בשבת התחלנו לדבר עם הילד על רבס'ים, והוא סיפר שלרב'ה של שנה שעברה לא הציק לו שקמים בכיתה. והוא היה עושה להם שמח בלימוד והיה כיף.
הסברנו לו שכל רב הוא משהו אחר, וצריך להתרגל להכל. יעכשיו בכיתה ג' יש יותר דרישות והוא חייב לעמוד בהם.

הרב'ה של הילד איש עדין, ב"ה גם כשהילד לא הקשיב ככל אחרי מס' הערות הוציא אותו מהשיעור וחלילה לא הטיל את נחת זרועו. אבל עדיין היה מעיר בזעף, בפליאה, איך אתה לא מקשיב.
כשהסברתי לרב'ה שהילד מרחף, וגם בבית יש לו את הבעיה הזו, שאומרים לו משהו אפילו חמש פעמים, והמוח שלו עסוק במחשבה חשובה בשבילו, הוא לא מצליח לצאת ממנה ולהקשיב למה שאומרים לו.
אז הדרכתי את הרב'ה, לגשת אליו להסתכל לו בעיניים, באהבה, ולהאמין בו. זה עוזר ונותן לו כח להתאמץ.

אתמול הרב'ה סיפר לבעלי, שהחמוד שלנו פתח בשירת שטייגען באמצע השיעור. בתחילה הוא רצה לגעור בו ואז החליט הסתכל בעין טובה ואמר לו: "קדימה, אלכסנדר, תשיר לנו שטייגען של חודש אלול"
והילד שר במלוא גרונו הטהור והזך וכל הילדים הצטרפו אליו. ואפילו הרבה נהנה.

ואחה"צ וגם למחרת, הטהור שלנו בא מאושר, "אבא, תתקשר לרב'ה, תראה איך התנהגתי היום" והיה מקסים. והמחברות היו מלאות בצורה מהממת. לא עד הסוף, אבל ניכרת השתפרות רצינית.

דיברנו עם המנהל, רצינו הפניה לאבחון, לבדוק אולי יש בעיות קשו"ר, בעז"ה נתקדם הלאה כדי לעזור לו.

אני כותבת את כל זה, בשביל להראות שאין קיצורי דרך בחינוך ילדים, התהליך הוא ארוך ומתיש ומייגע. צריף לעזור למלמדים, לתת להם כלים להצליח עם הילד, כי ההצלחה שלו היא ההצלחה שלנו, אבל זה חינוך ילדים, ובעז"ה נעשה ונצליח.

 

[-LIGA]

אני כותבת את כל זה, בשביל להראות שאין קיצורי דרך בחינוך ילדים, התהליך הוא ארוך ומתיש ומייגע. צריף לעזור למלמדים, לתת להם כלים להצליח עם הילד, כי ההצלחה שלו היא ההצלחה שלנו, אבל זה חינוך ילדים, ובעז"ה נעשה ונצליח.

מיוחד! התנהלות שלכם עם הרב'ה ביחד.
זו דוגמה טובה!

אז מה את רוצה שנחכה שכל המורים יהיו מושלמים ואז יבואו ללמד?
ומה נעשה בינתיים?
כל הכבוד לך שאת מצליחה, אבל את צריכה להבין לפחות את אלו שנאלצים לנהוג באופן שונה

אתה אומר שיש בכיתה שלך ילד שאולי צריך ח"מ, הנושא הזה בת"ת כ"כ מפגר מאחור לעומת בתי ספר, בבתי ספר המורות יודעות לזהות מקרים של ח"מ, כמו"כ כל בעיה אחרת כמו מוטוריקה, תקשורת, חברה וכו' הכל (כמעט) כבר 'מתגלה' בגן, אחותי עובדת בגן וכל שנה צריכה למלאות טפסים ע"ג טפסים לבנות המתקשות כדי שיקבלו טיפול מתאים. ובבנים? לא מזהים, לא מטפלים, לא יודעים. בכתה של הבן שלי (בן 7) יושב ילד שלא יודע קרוא וכתוב... למה שיהיה ילד טוב???
כמובן שאני לא מכלילה, ויש ת"ת שכן מזהים בעיות ונותנים פתרונות אבל לא כמו בבתי הספר.

 

[מ. א.]

ענין הכאת תלמיד כבר מופיע במקורות
משום מה בדורנו לא נהוג להשתמש בזה כלל
למרות שזה כלי יעיל מאד
אולי הסיבה היא כי השתמשו בזה בצורה מופרזת ובלתי מידתית

יש גם מקור

מיוחד! התנהלות שלכם עם הרב'ה ביחד.
זו דוגמה טובה!

אתה אומר שיש בכיתה שלך ילד שאולי צריך ח"מ, הנושא הזה בת"ת כ"כ מפגר מאחור לעומת בתי ספר, בבתי ספר המורות יודעות לזהות מקרים של ח"מ, כמו"כ כל בעיה אחרת כמו מוטוריקה, תקשורת, חברה וכו' הכל (כמעט) כבר 'מתגלה' בגן, אחותי עובדת בגן וכל שנה צריכה למלאות טפסים ע"ג טפסים לבנות המתקשות כדי שיקבלו טיפול מתאים. ובבנים? לא מזהים, לא מטפלים, לא יודעים. בכתה של הבן שלי (בן 7) יושב ילד שלא יודע קרוא וכתוב... למה שיהיה ילד טוב???
כמובן שאני לא מכלילה, ויש ת"ת שכן מזהים בעיות ונותנים פתרונות אבל לא כמו בבתי הספר.

הורים חייבים להיות ערניים ולגלות אחריות!
ילד בן 7 לא יודע לקרא וההורים לא מודעים? האבא לא לומד עם הילד? האמא לא רואה שהוא לא קורא וכותב?
ממש משונה

 

[-LIGA]

הורים חייבים להיות ערניים ולגלות אחריות!
ילד בן 7 לא יודע לקרא וההורים לא מודעים? האבא לא לומד עם הילד? האמא לא רואה שהוא לא קורא וכותב?
ממש משונה

ברור שהם מודעים, ומטפלים.

 

[ארבע]

אני כותבת את כל זה, בשביל להראות שאין קיצורי דרך בחינוך ילדים, התהליך הוא ארוך ומתיש ומייגע. צריף לעזור למלמדים, לתת להם כלים להצליח עם הילד, כי ההצלחה שלו היא ההצלחה שלנו, אבל זה חינוך ילדים, ובעז"ה נעשה ונצליח.

את אמא מדהימה ומרגשת!
הרבה הרבה נחת!

 

[ב. ש.]

אז שוב את מגלה לנו שבעצם מה שמוביל אותך הוא מקרה קיצוני שאינו מלמד על הכלל
כמו שכתבתי גם מי שלא מושלם ראוי להיות מורה!!!

אף אחד אינו מושלם!
אבל מי שלא יכול לכבוש את יצרו לא ראוי להיות מורה!

מה שמוביל את @M.O להיות מורה כזו טובה, בגלל מה שקרה לה
כידוע, יש חוק במדינה, שמי שפעם היה עצור - לא יכול להיות סוהר! (לתשומת לב כל המפגינים - הם מפסידים מקור הכנסה)
ודווקא לכן - מורה שעבר סוג של קושי כילד הוא המורה הכי טוב שיש

 

[רחלים]

את אמא מדהימה ומרגשת!
הרבה הרבה נחת!

וואוו. תודה.
חיזקת.

 

[לא אני]

קצת על החינוך של הרב עובדיה זצ"ל
(מיותר לציין שזה לא לכל אחד..).

מ מקור הסיפור?

 

[מ...]

הבן שלי עלה השנה לכיתה ג'.
שנתיים קודם, כיתה א' וב' חייינו באופוריה, קיבלנו ד"שים על ימין ושמאל מהרב'ה, מהמנהל, כמה שהילד כשרוני, חכם, צדיק ומתוק.

השנה, קיבלנו הפתעה.
בעלי מתקשר לרב'ה, ביום השני ללימודים, ומתעניין מה עם הילד ואיך בכיתה וכו'.
"הילד לא מקשיב, קם בכיתה, קורא קריאות, מדבר, מפריע, ולא ממלא את החומר"
הלם.
מה?
הילד חזר, קיבלנו אותו באהבה, והסברנו לו שהוא חייב להקשיב לרב, ולהתנהג כמו תלמיד:
דקרי: לא לקום, לא לקרוא קריאות, להעתיק מהלוח ולעשות מה שהרב'ה אומר.
הצדיק שלנו הנהן בראשו וקיבל על עצמו לעשות את כל הנדרש.

למחרת, יצרנו קשר עם הרבה, ציפינו לשמוע קצת נחת. וקיבלנו עוד קצת מכות על הראש:
"הוא לא מקשיב, אני מעיר לו והוא לא מתייחס, לא מעניין אותי, אם הוא לא רוצה ללמוד, שיצא החוצה רק לא יפריע לילדים האחרים"
כאב לי הלב, לקחתי את הטלפון ודיברתי בעצמי עם הרב, אמרתי לו: מלמד צריך להתייחס ולעבוד גם עם תלמידים שמתקשים, זו באמת ההצלחה שלו, אם הוא מצליח על מי שמקשיב ממיילא, אז זה נחמד אבל לא גדול כמו להצליח עם מישהו מתקשה.
הרב'ה הודה לי וקיבל. סיכמנו שנעמוד בקשר יומי ע,מ לקדם את הילד הכי טוב שאפשר.

אני פותחת את המחברות של החמוד שלי, רוצה לראות אינדיקציה למה הרב מתלונן שהוא לא כותב בשיעור. הפתעה: 2 שורות חינניות כתובות.
"רוץ, מהר, חמוד, לך לחבר ובקש ממנו מחברת להשלמה, אין יציאה החוצה עד שהכל גמור"

הוא רץ וחזר עם מחברת.
אני פותחת, הלם. הפתעה. בור. תיסכול מאין כמותו.
הייתי בטוחה שיש לנו פער של 6 שורות מקס' 8.
אני מגלה 6-7 עמ' מלאים.

אני ואביו של הילד, גערנו, הטפנו והושבנו אותו להשלים את המחברת.
כמה זמן נראה לכם לקח לו?
שעה שלמה. הוא ישב. בתוספת הרבה הפסקות והסחות דעת. עצירות. וגערות. ומה התוצאה? עוד חמש שורות.

באתי, קמתי, ישבתי לידו, מתוסכלת, "ככה לא נסיים עד מחר" והתחלתי להקריא לו.
מסכן, הידיים שלו כאבו. והוא כותב, ואני רואה שקשה לו באמת.
הוא לא מעתיק מילה מילה. היא מעתיק אות אות. ו-ח ו-כ ולהוסיף ו או י
והאם צריך לכתוב ג' ככה או ז', ואיך כותבים ך ו-ף. מלא מלא התעכבויות.

לקח לנו לסיים את המחברת 4 שעות!!
עם עזרה של אמא. וטיפה עצירות רענון.

והתהליך הזה קרה כמה ימים, כל יום אני יושבת עם הילד ומשלימים מה שהיה בכיתה. ממש מלחמת התשה.
הרבה היה ממשיך להתלונן שהוא קם ומפריע. ביקשתי ממנו להסתכל על הצדיק שלי בעין יותר טובה, כי הוא באמת ילד טוב! ואנחנו נעבוד ביחד.

בשבת התחלנו לדבר עם הילד על רבס'ים, והוא סיפר שלרב'ה של שנה שעברה לא הציק לו שקמים בכיתה. והוא היה עושה להם שמח בלימוד והיה כיף.
הסברנו לו שכל רב הוא משהו אחר, וצריך להתרגל להכל. יעכשיו בכיתה ג' יש יותר דרישות והוא חייב לעמוד בהם.

הרב'ה של הילד איש עדין, ב"ה גם כשהילד לא הקשיב ככל אחרי מס' הערות הוציא אותו מהשיעור וחלילה לא הטיל את נחת זרועו. אבל עדיין היה מעיר בזעף, בפליאה, איך אתה לא מקשיב.
כשהסברתי לרב'ה שהילד מרחף, וגם בבית יש לו את הבעיה הזו, שאומרים לו משהו אפילו חמש פעמים, והמוח שלו עסוק במחשבה חשובה בשבילו, הוא לא מצליח לצאת ממנה ולהקשיב למה שאומרים לו.
אז הדרכתי את הרב'ה, לגשת אליו להסתכל לו בעיניים, באהבה, ולהאמין בו. זה עוזר ונותן לו כח להתאמץ.

אתמול הרב'ה סיפר לבעלי, שהחמוד שלנו פתח בשירת שטייגען באמצע השיעור. בתחילה הוא רצה לגעור בו ואז החליט הסתכל בעין טובה ואמר לו: "קדימה, אלכסנדר, תשיר לנו שטייגען של חודש אלול"
והילד שר במלוא גרונו הטהור והזך וכל הילדים הצטרפו אליו. ואפילו הרבה נהנה.

ואחה"צ וגם למחרת, הטהור שלנו בא מאושר, "אבא, תתקשר לרב'ה, תראה איך התנהגתי היום" והיה מקסים. והמחברות היו מלאות בצורה מהממת. לא עד הסוף, אבל ניכרת השתפרות רצינית.

דיברנו עם המנהל, רצינו הפניה לאבחון, לבדוק אולי יש בעיות קשו"ר, בעז"ה נתקדם הלאה כדי לעזור לו.

אני כותבת את כל זה, בשביל להראות שאין קיצורי דרך בחינוך ילדים, התהליך הוא ארוך ומתיש ומייגע. צריף לעזור למלמדים, לתת להם כלים להצליח עם הילד, כי ההצלחה שלו היא ההצלחה שלנו, אבל זה חינוך ילדים, ובעז"ה נעשה ונצליח.

וואו כל הכבוד לכם!!
הורים אמיצים וחזקים!

 

[yosef1234]

מ מקור הסיפור?

כבר שאלו את זה פעמיים והוא לא הגיב
כפי הנראה לקוח מאיזה עיתון שרווי בשנאת חרדים
ואז גם האמינות היא בהתאם
צריך פשוט לבקש שימחקו את ההודעה הזאת