מלפפונים כבושים

  • הוסף לסימניות
  • #1
לתשומת ליבכם: הקטע הבא עוסק בפוליטיקה סאטירית. הפורום שלנו אינו פורום פוליטי, אבל הוא כן פורום כתיבה - וכתיבה פוליטית, ובמיוחד כזו שהינה גם סאטירית, משתלבת בצורה טבעית בהגדרה. ומעשה שהיה כך היה: לאחר ששמעתי את נאום ראש הממשלה ותגובות אנשי האופוזיציה, לא התאפקתי והתיישבתי לכתוב 'תגובה ציונית הולמת'. (ומשום כך הוא איננו מחולק לקטעים קטנים אלא לכאלו א-ר-ו-כ-י-ם ועמכם הסליחה). כשגמרתי לכתוב נזכרתי שאין לי היכן לפרסם אותו, אז אחי אנשי פרוג, אל יחרה אפכם... ואם בכל זאת חרה לך ונפלו פניך, אל תצלצל. חזרו לאחור ופשוט המשיכו לפוסט הבא, בתקווה שיערב הוא, נושאו וכתיבתו לחיכך.


"אחי החמוצים!!!" רעם קולו של המנהיג הנערץ. "אחי החמוצים! אני קורא אליכם מעל בימת משכן צנוע, מפואר ומכוער זה בקריאה נרגשת. אל נא אחי החמוצים תרעו! הביטו סביבכם! הכבישים פורחים, המחלפים צומחים, הפרחים סלולים והעצים זורמים. נחלי המים מפכים ומפלסים דרך בינות לפקקי התנועה מים המלח לכינרת וחזור, הכלכלה משגשגת כמו שלא שגשגה מאז השפל הגדול בימי אחנתון ועד ליום הזה. שמענו הולך מקצה העולם ועד קצהו כשכל מדינות העולם באות לחזר אחרינו כמו יוליוס של שייקספיר. המשיכו להשמיע את קול העורב הערב לחיכם רק-רע רק-רע רק-רע, פתחו עינים ועזרו לנו להביס את כוחות האופל המאיימים על מדינתנו וממשלתנו: בג"צ, חיזבאללה, איראן וחמאס, שוברים שתיקה, התקשורת, נפתלי בנט ואנשי 'הפלג'. כל אלו החדשים עם הזקנים הישנים וכל הישנים עם הזקנים החדשים. אלו שמדברים ולא עושים, ואלו שעשו ואז התחילו לדבר – רק לא באנגלית. המדינה פורחת, זורחת, בורחת ומפדחת. עמדו לימיני, אחי החמוצים, והמשיכו בחמיצותכם – ככל אשר תוכלו, כי רק בעזרתכם אמשיך לנצח! עד כאן דברי עבדכם הנאמן האוחז בידו סיגר ושמפניה, מעלעל ב'ידיעות אחרונות' ורוכב על צוללת, ראש הממשלה הנאמן לכולנו".


צוותות הנאמנים לא אכזבו. "כנס החורף עדיין לא התחיל. המעיל הממותג שלי עדיין לא מוכן, ובריכת השחיה האולימפית והצנועה אצלי בבית עדיין לא מחוממת", אנפף יאיר אבוקה. "הלקסוס דרימליינר XB2809 עדיין לא מותאמת למאמר הקופירייטר המתחרה 'הכן רכבך לחורף', ובכלל, עדיין לא חזרתי מהטיול האחרון בבולגריה. טיול אמרתי? סליחה, לא מדבר אליכם. זה ההוא מהאוזניה. כן. אמרתי בטעות טיול? סליחה. מנסיעת העסקי... רגע. מה...? לא, לא נסיעת עסקים. מהשליחות הגורלית להסביר לדובי הקוטב את עמדת שר החוץ האמיתי של המדינה המזופתת הזו. בקיצור, עוד לא התחלנו, וכבר הכל כאן נמצא עמוק בתוך ביב השופכין המזוהם של השחיתות והפוליטיקה הקטנה והישנה. הגיע הזמן לדעת לנהל פוליטיקה. הגיע הזמן לפוליטיקה חדשה! ביב השופכין הישן קטן מידי. צריכים להרחיב אותו, להגדיל אותו ולפנות מקום לכמויות האדירות של השופכין החדשים! ותאמינו לי, יש לי מלא מלא מלא מלא מלא אשפה למלא את מוחכם. ולסיום, אנו ניכנס לקואליציה ברגע שנוכל, אבל בשום פנים ואופן לא נשב בממשלה אחת עם ראש הממשלה הנוכחי. ולא עם שריו. ולא עםהמפלגות שמרכיבות את הממשלה. התנגדנו להעלאת הקצבאות לנכים, וגם כעת אנחנו ממשיכים לתמוך בהעלאת הקצבאות לנכים. הודענו לחרדים שיעופו לנו מהעינים, חבורת טפילים נצלנים מוצצי דם, וזה אך ורק כי אנו תומכים בחרדים בכל נפשנו ומעוניינים לעזור לאחינו החרדים האהובים. אנחנו בעד הנגד, נגד הבעד, בעד הבעד ונגד הנגד. מה שתרצו, על פי הזמנתכם. מבטיח, אני אעשה הכל, אבל הכל בשביל ציבור הבוחרים שלי. כל מה שתרצו אני אבטיח. ולכן אני מתנגד בתוקף לפינוי ישובים, ובכל זאת צריך לשוב מידית לקווי שישים ושבע. העיקר שיהיה שלום ולא להתראות".


אבי הגבאי המסור מיהר למסור את המסר. "יש בפי מסר חדש וברור למסור למסורים שמוסרים את עצמם למען המסר! אנחנו נהיה בשלטון הבא! אנחנו מנצחים ביבשה, באויר ובים. נאומו של ראש הממשלה היה פלגני מסכסך ומפריד, והגיע הזמן שגם אנחנו נוכל למסור נאומים מסכסכים מפרידים ופלגנים כפי שנהגנו כאשר המצאנו את השיטה. משכך, אין לי מה להציע לכם חוץ מדם יזע ודמעות, ואחר כך ניכשל שוב. יחי המחנה הפוסט-ציוני לתפארת המדינה כולה! אין לי משהו אישי נגד אבוקה, ורק מה אפשר לעשות שהלפיד שלו כבה ונכבה כבה ונכבה ללא הרף. אנחנו הולכים ופורחים, או לפחות מקבלים פריחה חמורה. ולא, הימים של המנהיג הקודם ה-ס-ת-י-י-מו! אלו לא פצעי בגרות, וגם לא תפרחת טיטולים. זו פריחה אלרגית קלאסית!"


גם אנשי התקשורת למיניהם מיהרו לסייע לבנימיהו. העיתון 'אל ערב' המכונה בעברית מדוברת 'הארץ' היה בעל הרעיון המקורי ביותר. בעיתון נמרחה תחת הכותרת הראשית כותרת ענק, אדומה מדם, בה נאמר: 'החמוצים הכבושים'. הכותרת הראשית אגב, דנה במרד העוצמתי של שבעת הגמדים מול שלגיה בבורמה. ביומון 'ערבית' היתה הכותרת ראשית מוקפת בלדים שהבהבו בכחול-אדום 'פארסה!!!!!!!!! ראש הממשלה הנחקר בשורת מסרים נגד המשטרה' באותיות הקטנות נכתב שאכן ראש הממשלה כלל לא דיבר על הנושא, אבל 'לכולם היה ברור למי הוא מכוון, מה הוא מכוון וכיצד'. 'ידיעות ראשונות' ניצחו בסופו של דבר בעוצמת השיווק של ראש הממשלה. הכותרת כללה את העמוד הראשון כולו, ללא כותרות נוספות כלל, והכילה רמקול זעיר שהשמיע את הכותרת שוב ושוב ושוב עד שנגמרה הבטריה. 'המלחמה בין האור לחושך בין השקץ לשרץ ובין נבלה לטרפה. דרישה ציבורית נרחבת. בנימיהו, נוני דורש: התפטר ע-כ-ש-י---ווווו!!!!!!!!!'


הציבור הבין את המסר, ופני השמאל חפו.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
אין ספק שהטקסט כתוב מעולה. מתובל בשנינויות לשון ובהומור בועט.
המסר הפוליטי... טוב, זה פורום כתיבה, וגם מספיק טחנתי את העניינים עם החבר'ה.
תעלה עוד חומרים. כיף לקרא כתיבה מקצועית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין ספק שהטקסט כתוב מעולה. מתובל בשנינויות לשון ובהומור בועט.
המסר הפוליטי... טוב, זה פורום כתיבה, וגם מספיק טחנתי את העניינים עם החבר'ה.
תעלה עוד חומרים. כיף לקרא כתיבה מקצועית.
תודה תודה, רק חבל שהייתי צריך להעיר אותך משינה מבעיתה ומפחידה כדי להגיב כאן:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אין מילים (כאן, כהרגלם של אנשים, מגיע שפך של מילים).
מצידי שכל טורי הפוליטיקה ייראו כך. הלוואי.
כתיבה נהדרת ומהוקצעת, תוכן מרתק ומשעשע, והכל טוב.
וכשהכל טוב - אין מה לומר חוץ מ"המשך כך עוד ועוד עד ביאת גואל צדק".
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
חזק מאוד!
הכל יפה, אבל המסר של הגבאי הפיל אותי, או נכון יותר, מסמר אותי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מדהים.
ביב השופכין הישן קטן מידי. צריכים להרחיב אותו, להגדיל אותו ולפנות מקום לכמויות האדירות של השופכין החדשים!
הגיע הזמן לפוליטיקה חדשה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא מבינה דבר בפוליטיקה - ונהנית מאאאאאד מהקטע.
משובח ומצחיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה פשוט מצחיק!
אחד הקטעים שכיף לקרוא בלי לפספס בטעות אף מילה
חבל שאין לכם מקום נאות לפרסם
נס שאין לכם מקום אחר לפרסם ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #10
מרגיש שסופסוף התחלתי להבין בפוליטיקה...
זה טוב, זה מאד טוב, זה מאד-מאד-מאד טוב....

והקטע הזה, בכלל...
ולסיום, אנו ניכנס לקואליציה ברגע שנוכל, אבל בשום פנים ואופן לא נשב בממשלה אחת עם ראש הממשלה הנוכחי. ולא עם שריו. ולא עםהמפלגות שמרכיבות את הממשלה. התנגדנו להעלאת הקצבאות לנכים, וגם כעת אנחנו ממשיכים לתמוך בהעלאת הקצבאות לנכים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אני במהלך של כתיבת חוברת המיועדת לבחורים צעירים שלא מוצאים את עצמם כל כך בין כותלי הישיבה. המטרה: להעביר את הבחור תהליך שבו יגלה הבחור שגם לו יש כוחות וכשרונות, גם אם הוא לא אובחן רשמית כעילוי. ואני מזמין אותך בחור יקר לגלות את "העילוי שבך"

אני משתף כאן את סיפור הפתיח של הפרק הראשון, אשמח לקבל תגובות הערות והארות.


אני שמוליק בחור ישיבה כמוך, מאז שאני מכיר את עצמי הייתי אוהב לעשות הרבה דברים, אבל ללמוד זה לא אחד מהם עברתי את המסלול הלימודים הרגיל עד שהגעתי אל הישיבה

אז חלה תפנית בחיי, הורי רצו שאכנס לישיבה מצוינת כמו כל שאר אחי, ישיבה כזו שמתקבלים מתוך עשרות או אפילו מאות נבחנים רק בחורים בודדים והתחננו אלי שהעשה מאמצים לעבור את המבחנים וכן הם יעשו מאמצים רבים מצדם.

בגלל הקשרים הטובים של אבי עם הנהלת הישיבה, הוא הצליח לשלב אותי בישיבה יוקרתית ל"צעירים מצוינים", למרות שלא ידעתי מה מקומי שם. עם הזמן גיליתי שיש עוד בחורים כמוני, שלא מתחברים ללימוד, ונמצאים בישיבה מסיבות שונות ומשונות. וכך יצרנו חבורה של בחורים שנמצאים בישיבה מסיבות שונות אבל אין להם כל שייכות לעולם הלימוד.

באחד הימים, כשהגשתי את המבחן השבועי למגיד שיעור כרגיל, שהשאלה היחידה שעניתי עלה היא שם התלמיד. הוא הסתכל עליי בחיוך ואמר: "היום בארבע תיגש לחדרו של ראש הישיבה." הבנתי מיד - המחליף רוצה "לנקות" את הישיבה מבחורים כמוני. החיוך של המגיד שיעור רק חיזק את התחושה הזו.

בשעה ארבע הגעתי לחדרו של ראש הישיבה, מלא חששות לגבי העתיד ומה אספר להוריי. רגע האמת הגיע, והייתי בטוח שאמצא את עצמי מחוץ לישיבה ואצטרך לחפש ישיבה חדשה. כשנכנסתי, הופתעתי לראות את חבריי יושבים שם, מה שהקל עלי מעט.

המתח היה כבד, וכל אחד שקע במחשבותיו. לאחר עיכוב קל, ראש הישיבה נכנס, קמנו לכבודו, והוא התיישב. כולנו המתנו בדריכות לשמוע את דבריו.

"אספתי אתכם פה כדי לומר לכם משהוא חשוב מאוד", פתח ראש הישיבה את דבריו, הישיבה שלנו כמו שאתם יודעים, כשמה כן היא ישיבה לצעירים מצטיינים, והיא מיועדת רק לבחורים העונים על ההגדרה הזו. ולא סתם בחרתי אתכם מתוך מאות הבחורים בישיבה וכינסתי אתכם פה. אבקש מכם להיות קשובים היטב אלי מספר דקות.

ראש הישיבה חילק לכולנו דפים ועטים, חשבתי לעצמי כנראה זה מבחן חוזר הראש ישיבה רוצה בכל זאת לתת לנו עוד הזדמנות, אבל כשהפכתי את דף המבחן ראיתי דף חלק שהכותרת שלו הייתה, "אני לא יכול"

הראש ישיבה ביקש מאתנו שכל אחד יכתוב בצורה ברורה ומפורטת את כל הדברים שהוא לא יכול לעשות, כל הדברים שהוא לא יוצלח בהם, אל תחסכו במילים ובדיו, פשוט תכתבו הכל ביקש ראש הישיבה.

ראש הישיבה יצא מהחדר והבטיח שיחזור בעוד כמה דקות, ברגעים אלה הרגשתי שכאן פתאום נפתח לי הלב, וכתבתי את כל האני לא יכול שלי, "אני לא יכול לשבת בשיעור בשקט וללמוד" "אני לא יכול להבין את החומר היטב הוא קשה מידי עבורי" ועוד כהנה וכהנה עד שהדף התמלא. כך גם חברי כולם היו מרוכזים היטב במשימה ומלאו את הדף במרץ.

כעבור כעשרים דקות חזר הראש ישיבה ואמר לנו, "אני מאוד מצטער, אבל אני צריך ללכת להלוויה לא רחוק מכאן, ואני רוצה שתבואו איתי, תקפלו את הדפים שכתבתם ותשמרו אותם אצלכם בכיס, תתארגנו מהר אני מחכה לכם בשער היציאה"

רגע לפני שיצאנו להלוויה, ראש הישיבה ביקש משתי בחורים ללכת ולהביא עיטי חפירה ושתי שקי חול, באותו רגע נבהלתי, וכך החלו התלחשויות בין הבחורים, האם אנחנו הולכים לעבוד כאנשי חברה קדישא, האם אנחנו הולכים לקבור את המת?, הסקנו שכנראה מדובר במת מצוה יהודי ערירי שהראש ישיבה מכיר, ושאין מי שיקבור אותו חוץ מאתנו.

הגענו אל בית הקברות שהיה במרחק של כעשרים דקות הליכה מהישיבה, המשכנו ללכת בין המצבות עד שהגענו למקום שומם. ראש הישיבה אמר "הגענו למקום תניחו את שקי החול בצד ותתחילו לחפור את הקבר" לבנתיים הוא הוציא מכיסו גארטל וחגר אותו על מותניו, הרגשות שלי היו מעורבים באותה עת, מצד אחד הרגשתי תחושה של שליחות - לקבור מת מצוה, ומצד שני הייתי עצוב ומפוחד - בכל זאת לא התעסקתי אף פעם עם מתים...

"זהו מספיק, הבור מספיק עמוק" אמר ראש הישיבה, עמדנו כולנו נרגשים מסביב הקבר שזה עתה חפרנו, ואז החל ראש הישיבה בדברי הספד, "הוא ליוה אותנו שנים רבות, בימים ובלילות, הוא היה ממש חלק מאתנו בשר מבשרינו, והיום זה יומו האחרון" "אנחנו נפרדים ממך ברגעים אלו ומשאירים אותך כאן בקבר מעתה ועד עולם" כולנו התחלנו לבכות במקהלה, עין לא נותרה יבשה באותם רגעים, כולנו היינו נרגשים מדברי ההספד שהשמיע ראש הישיבה, עד שלא שמנו לב שבכלל אין שום מת בסביבה...

"זה רגע האמת" אמר ראש הישיבה, הוציאו את הדפים שכתבתם זה עתה מהכיס והשליכו אותם אל תוך הקבר, כולנו עשינו זאת כל אחד מאתנו השליך את דף האני לא יכול האישי שלו לקבר. ראש הישיבה המשיך את דברי ההספד שלו והבכיות שלנו התעצמו יותר ויותר, הרגשתי כאילו באמת אני נפרד מכל הקשיים שלי ומקבל חיים חדשים, אני פשוט אדם חדש. סגרנו את הגולל על "המת" תוך כדי שאנו ממשיכים ובוכים מעומק הלב ספק אם הבכי היה מהפרידה מהעבר, או מזה שאנו עומדים להתחיל חיים חדשים.

אמרו חז"ל גזירה על המת שמשתכח מן הלב, אמר ראש הישיבה, וכך גם "המת" הזה לא קיים אצלכם יותר, במקומו נכיר ונשתמש באחיו "האני יכול", מהיום כל אחד מכם יכול לעשות הכל, ואני מאמין אישית בכוח וביכולות של כל אחד ואחד מכם.

אנו עדיין עומדים ליד הקבר הטרי, ותוך כדי שראש הישיבה מוציא מתיקו כמה חוברות ומחלק לנו, הוא עומד ומכריז לנו, כל אחד מאתנו קיבל אוצר יקר, ארמון ענק המלא בכל טוב, בארמון הזה יש הכל, יש בו את כישרונות נדירים, יש בו הצלחות, כל מה שתצטרכו לעשות כדי להיכנס אל תוך הארמון, זה להשיג את המפתח, לפתוח את הדלת ופשוט להיכנס לתוך הארמון. אתם בטח שואלים את עצמכם אז איך משיגים את המפתח?



אחד המפתחות אל שערי הארמון הזה הוא בידכם, ברגעים אלו ממש אתם אוחזים בו, דעו לכם החוברת שבידכם, נכתבה בהשקעה רבה ומרכזת בתוכה חומר רב וכלים מעשיים, שאם תשתמשו בהם תוכלו לגלות את העילוי שנמצא בכל אחד מכם. סיכם ראש הישיבה את דבריו.



באותם רגעים הרגשתי הרגשה עילאית כאילו עולם חדש נפתח בפניי, קשה לתאר את ההרגשה הזו במילים, ומאותו הזמן באמת התחלתי לעמול ולהשקיע ביישום הכלים הנפלאים שלמדתי בחוברת הזו, וכעבור זמן לא רב באמת התגשמה נבואתו של ראש הישיבה, ונחשבתי לאחד מהעילויים הגדולים בישיבה.

הייתי מחלק את החיים שלי לשני חלקים, יש את החיים עד אותו היום שנחשפתי אל החוברת הזו, ויש את החיים שאחרי שנחשפתי לחוברת. החוברת הזו פשוט שינתה לי את החיים, כמובן הצלחתי נזקפת גם לזכותו של ראש הישיבה המסור והמיוחד, שלא אשכח אותו עוד שנים רבות.

וזהו. זה היה הצעד הראשון שלי - להשאיר מאחור את כל מה שמונע ממני להצליח






Q רגע של מחשבה R
עכשיו, רגע לפני שנתקדם, צריך להבין משהו חשוב: המחשבות שלנו, איך אנחנו תופסים את עצמנו, הם כל מה שחשוב. איך אנחנו רואים את הלימודים, את הסוגיות, את הכישלונות – זה מה שיקבע אם נצליח או לא. זה לא מספיק לעבוד קשה ולהתאמץ – אם בראש אתה לא מאמין שאתה יכול להצליח, כל העבודה המצוינת שלך לא תעזור.

השיעור הזה בא ללמד אותך משהו מאוד פשוט: היכולת לשנות את המחשבות שלך. כשאתה מאמין שאתה לא יכול ללמוד, כשאתה תמיד חושב שאתה לא מצליח - אתה עושה את עצמך כישלון, ואז זה באמת קורה. אבל אם תדע לשנות את הדפוסים האלה, תוכל להתמודד עם הכל. כל כישלון יהפוך להזדמנות.

הכל מתחיל בתהליך שיכול להיות שונה בשביל כל אחד, אבל בסופו של דבר – כולם יכולים להצליח אם הם רק יידעו איך לשנות את המחשבה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה