- הוסף לסימניות
- #121
נכוןאני האחרון שיזלזל באנשים מקבוצת הסיכון.
אבל אם יש אנשים נכים, שלדאבוננו אינם יכולים להלך על רגליהם, הפתרון הוא לא לקרקע את כל אוכלוסיית המהלכים.
כי בטוח שאחד ההולכים לא ידרס ויהפוך לנכה גם הוא.
נו, באמת
זה לחזור לטעות הבסיסית של לומר שרק מבוגרים וקבוצות סיכון נחלים ונפטרים מקורונה.
וזה, ממש, אבל ממש לא נכון.
ונניח שנקרקע את כל הנכים [כינוי נחמד כהקבלה למבוגרים וקבוצות הסיכון, אם תצליחו לשכנע את ביטו"ל ואלו כולם יקבלו קצבאות אז אולי יש לשקול מחדש...] אז מה? מישהו מאלו שלא בקבוצות סיכון יחלה, וימות. כי כבר הוכח כך.
למיטב ידיעתי, כיהודים, החיים הם הערך העליון
גם של אדם אחד.
שמעתי דוגמא נוראה שאם יש אדם חולה נוטה למות, יהודי כבר מונשם ממש. וישנה גזירה על עיר שלימה של יהודים לגירוש או משהו כזה, או כל גזירה נוראית אחרת ובא מישהו ואומר אם תסכימו שננתק את החולה ההוא המבוגר כבר במילא מההנשמה והוא ימות נשחרר את הער הגזירה, אסור על פי ההלכה להסכים. כי כל רגע של חיי יהודי הוא משהו שאי אפשר לתאר.
אז גם אם כל ה"נכים" יקורקעו כי אין ברירה, מה נאמר מול אותו בריא שחלה ומת?
בעיה, אה.
הנושאים החמים

