שיתוף - לביקורת מן הכלום אל הקום

  • הוסף לסימניות
  • #1
גררו אותי אל הכלום,
ואני חייכתי.
דחפו אותי מצוק,
ואני שמחתי.

לא ידעתי שהכלום הזה
כל כך ריק,
לא חשבתי שבסוף הצוק
אני אתרסק.

גררו אותי,
אז הלכתי.
דחפו אותי,
אז נפלתי.

בהתחלה,
הכלום היה חדש,
ולעוף ריגש ממש.

אבל רגע אחרי,
הכלום בי פשה
וליבי הושבת,
ובאדמה הקשה
גופי נחבט.


ואיוותר אני.

לבדי.

אלה שגררו אותי,
חזרו למקומם.
אלה שדחפו אותי,
נשארו עם עצמם.

יכולתי להתפוגג,
להתמזג עם המאום.
יכולתי להתמוגג,
לבכות על המום.

אבל בחרתי.

בחרתי להתמלא,

בחרתי לקום.

שיר ראשון שאני משתפת
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
שיר יפה מאד.
מביע באופן מיוחד את כוחה של הבחירה בטוב.
שתפי עוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
וואו! וואו! שיר מרגש מאוד
ואיזה כתיבה יפה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
וואו.
יפה מאוד.
ומרגש.
תודה. לשמוע מאמנית הרגש שהצלחתי לגעת זה ממש לא מובן מאליו...
שיר יפה מאד.
מביע באופן מיוחד את כוחה של הבחירה בטוב.
שתפי עוד.
תודה על העידוד.
למען האמת, כתבתי את השיר על הנושא הכי לעוס ומעצבן- התמודדות עם פגעי הטכנולוגיה. שמחה לשמוע שזה לא היה טו מאצ'.
וואו! וואו! שיר מרגש מאוד
ואיזה כתיבה יפה!!!!
תודה. שאת חושבת שהכתיבה שלי יפה זה מחמאה שווה!
בית חזק.

כתיבה נוגעת מאד.
תמשיכי לשתף!
תודה על העידוד, שמחה שנהנית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה