קורונה 'מנייני מרפסות', מישהו יודע את כללי ההלכה?

[yonatanr]

אחרי כל זה, יש להדגיש.
מדובר בתרחיש שמגיע פעם בכמה אלפי שנים...
לא בטוח שזה הזמן ללכת לפי השיטות המחמירות...

המחמירות שלא לברך ברכות לבטלה, או המקילות לומר חזרת הש"ץ גם כשלא צריך?

בימים אלו שנקראים ימי הדחק יש מקום גדול להקל.
גם רגשית.....

ממתי מקילים בברכה לבטלה על פי רגש?

 

[yonatanr]

חדר מדריגות נחשב כרשות אחת ולכן אצלינו בבנין כל שכן עומד ליד דלת ביתו ומצטרפים.

גם רשות אחת, אם אינם רואים זה את זה, זה יכול להיות יותר חמור מאשר שתי רשויות שרואות זה את זה.

 

[שלמה הירשמן]

אני ממעט להגיב, בכל אופן מאד חשוב שבכל נושא הלכתי להביא מקור ברור, וגם להימנע ממעשה רוב, ולהביא בעיקר מעשה רב ממקור ראשון.
אביא ציטוט שעונה על השאלה מספר פסקי תשובות (הרב שמחה ב"צ א. רבינוביץ) אפשר לדון בנושא יש מקורות: סימו נ"ה סעיף כ"ב:
"אבל הרוצים להתפלל ברחוב ובגינה ובשדה ובכל מקום פתוח, אינם מצטרפים למנין אא"כ רואים זה את זה ושומעים את הש"ץ ואין טינוף וצואה וע"ז מפסקת ביניהם, וראוי ליזהר שגם לא יהיה רשות אחרת או גדר מפסיק ביניהם, ואפילו לא שביל להילוך בני אדם".
בהערה 156 מסביר שרק ראוי ליזהר כיוון שמעיקר הדין כשרואים זה את מצטרפים אף שהם בשתי רשויות.
שיתחברו התפילות ויתקבלו ברצון.

 

[ecf]

המחמירות שלא לברך ברכות לבטלה, או המקילות לומר חזרת הש"ץ גם כשלא צריך?

המחמירות להדר ולנהוג לפי כל שיטה מחמירה קיימת, תוך ביטול מוחלט של כל הגדולים שסברו אחרת וכתבו שאין בעיה בגון דא.
כמו בכל דבר, יש אוסרים ויש מתירים.
חסידים ואנשי מעשה נהגו ללכת כשיטת המחמירים בכל דבר, אבל בזמנים מסוימים, גם המחמיר הכי גדול יודע שיש לנהוג אחרת ולקבל את דעת המקלים.
היכי דמי חסיד שוטה....

 

[yonatanr]

היכי דמי חסיד שוטה....

כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה.

חסידים ואנשי מעשה נהגו ללכת כשיטת המחמירים בכל דבר, אבל בזמנים מסוימים, גם המחמיר הכי גדול יודע שיש לנהוג אחרת ולקבל את דעת המקלים.

את המשפט 'ספק ברכות להקל' ולא לברך, לא אני המצאתי.

 

[עובד אלוקים]

לא יודע להתייחס לגוף השאלה...
אבל ההנחיות של משרד הבריאות הן שלא לקיים מניינים בכלל אפילו לא במרחב פתוח ואפילו אם שומרים מרחק, וכל גדולי ישראל (אפילו העדה החרדית) פסקו שיש לקיים את ההנחיות וכל ספק צריך להחמיר...
אז מה ההתלפסמות הזאת ?! יש הוראה ברורה מגדולי ישראל! וזהו.

 

[ecf]

את המשפט 'ספק ברכות להקל' ולא לברך, לא אני המצאתי.

פסקי תשובות (הרב שמחה ב"צ א. רבינוביץ) אפשר לדון בנושא יש מקורות: סימו נ"ה סעיף כ"ב:
"אבל הרוצים להתפלל ברחוב ובגינה ובשדה ובכל מקום פתוח, אינם מצטרפים למנין אא"כ רואים זה את זה ושומעים את הש"ץ ואין טינוף וצואה וע"ז מפסקת ביניהם, וראוי ליזהר שגם לא יהיה רשות אחרת או גדר מפסיק ביניהם, ואפילו לא שביל להילוך בני אדם".
בהערה 156 מסביר שרק ראוי ליזהר כיוון שמעיקר הדין כשרואים זה את מצטרפים אף שהם בשתי רשויות.

מסתבר שכן יש כמה שיטות וכשיש מחלוקת ואין זה הזמן ללכת לפי השיטה המחמירה בגלל הזמן והמקום, אז צריך לחשב את הצעדים מחדש...

 

[ecf]

לא יודע להתייחס לגוף השאלה...
אבל ההנחיות של משרד הבריאות הן שלא לקיים מניינים בכלל אפילו לא במרחב פתוח ואפילו אם שומרים מרחק, וכל גדולי ישראל (אפילו העדה החרדית) פסקו שיש לקיים את ההנחיות וכל ספק צריך להחמיר...
אז מה ההתלפסמות הזאת ?! יש הוראה ברורה מגדולי ישראל! וזהו.

טעות.
אם כל אחד בביתו, הרי שאין סיכון להתערבבות של האוכלוסיה ואין שום בעיה בכך.

 

[yonatanr]

אבל ההנחיות של משרד הבריאות הן שלא לקיים מניינים בכלל אפילו לא במרחב פתוח ואפילו אם שומרים מרחק, וכל גדולי ישראל (אפילו העדה החרדית) פסקו שיש לקיים את ההנחיות וכל ספק צריך להחמיר...

גם המחמיר הכי גדול בהוראות הבריאות מודה שמותר לעמוד במרפסת. כמובן אם היא מרוחקת 2 מטר.

 

[yonatanr]

ואין זה הזמן ללכת לפי השיטה המחמירה בגלל הזמן והמקום

אני מבין שאתה מגדולי הפוסקים, שיודע להכריע ש'אין זה הזמן והמקום להחמיר'.

 

[שלמה הירשמן]

לכותבים שישנה שיטה מחמירה שנפסקה להלכה שהעושים מניניים ברואים אלו את אלו בשתי רשויות, ברכות הש"ץ לבטלה, נא לציין בהקדם. (מקור כתוב בלבד לא שמועות).
בכל אופן כן חשוב לשים לב בציטוט שהבאתי קודם, שלא יהיה טינוף ביניהם וזה מעיקר הדין, פח אשפה פתוח החלט יכול להחשב מקום טינוף, אם סגור יש בזה נידון וכל אחד יעשה כפי פסק רבותיו.
חייבים להסתכל בעיקר על הפן החיובי, שיהודים מתאמצים בכל כוחם להתפלל במניין ולא להפסיד קדיש וקדושה. כמובן בלי להקל ב"ונשמרתם"

 

[yonatanr]

מאתר דין

מניין תפילה מכמה מרפסות כשאין באחת מהן עשרה | דין | שאל את הרב

שלום וברכה! האם אפשר לצרף מניין מאנשים שעומדים במרפסות שונות, ואין שום מרפסת שיש 10 אנשים, אלא אם מצרפים כמה מרפסות יהיו מניין? אם אפשר מקורות בבקשה

din.org.il

ובשו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מד:
אולם לדעתי יש לזהר, דכמה פעמים המתפללים בשדה כגון במקומות שנוסעים לשאיפת אויר, שכיח שיש שם ג"כ שביל להילוך בני אדם, וברצונם שלא לעכב את ההילוך, מתחלקים המתפללים, איזה אנשים מעבר אחד של השביל ואיזה מעבר השני של השביל, והשביל ביניהם, דאז י"ל דאינם מצטרפים, לפי מה דאיתא (באו"ח סי' קצ"ה סעי' א'), לענין זימון, בשם יש מי שאומר (והוא הר' יונה) שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים, אינם מצטרפים בשום ענין, והפמ"ג (בסי' נ"ה א"א ס"ק י"ב) כתב, דמ"ש שם רה"ר מפסקת ה"ה כאן לענין תפילה עיין שם, והרי הטו"ז (שם סי' קצ"ה ס"ק ב') כתב דנראה דלאו דוקא רה"ר ממש שהוא רחב י"ו אמה, אלא אפילו שביל היחיד מפסיק ביניהם כדתנן (ריש פאה) ומייתי לה בחזקת הבתים /בבא בתרא/ (דף ל"ה) דזה מפסיק בין הרשיות לפאה ולשבת, וא"כ הה"ד כאן דחד טעמא הוא עם רה"ר עיין שם, ומבואר שם בש"ס, דשביל זוטא טובא דשקיל כרעא ומנח כרעא, וא"כ כ"ז מפסיק גם לתפילה, ויש לזהר בזה.

 

[יוכבד שכטר]

התקיים אצלינו כזה מניין עכשיו.
כביש או רשות הרבים חוצצת ומבדלת. מן הדין צריך שיהיה באותו צד של הכביש.

מרגש!!!

העברת קבצים

 

[tkh]

'מתיקות ההלכה'
מהרב יהודה אריה דינר
על הלכות תפילה בשעת הסגר

נ.ב. אחרי כמה דקות מהפרסום כאן, קיבלתי במייל קובץ מעודכן - החלפתי אותו כאן. (אינני יודע מה הם השינויים).

 

[yonatanr]

חייבים להסתכל בעיקר על הפן החיובי, שיהודים מתאמצים בכל כוחם להתפלל במניין ולא להפסיד קדיש וקדושה. כמובן בלי להקל ב"ונשמרתם"

אפשר להתפלל בהחלט במנין מרפסות, אך במקביל לא לומר חזרת הש"ץ, כשם שבליל שבת אין אומרים ברכה מעין שבע.

 

[מבט נוסף]

אפשר להתפלל בהחלט במנין מרפסות, אך במקביל לא לומר חזרת הש"ץ, כשם שבליל שבת אין אומרים ברכה מעין שבע.

לא נראה לי שיש הרבה אנשים שיתאמצו רק כדי להתפלל בעשרה
הסיפוק הוא מלהצליח לארגן מנין ממש
בלי קדישים ברכו וחזרת הש"ץ - המנינים האלו יגוועו בתוך יומיים
תחליטו אתם אם זה טוב או רע ומה זה אומר על המניע...........

 

[שלמה הירשמן]

אפשר להתפלל בהחלט במנין מרפסות, אך במקביל לא לומר חזרת הש"ץ, כשם שבליל שבת אין אומרים ברכה מעין שבע.

לא כ"כ הבנתי את הקשר בין הדברים, הסיבה של אומרים ברכת מעין שבע, כי נתקן רק בביהכנ"ס כדי שאדם לא יישאר לבד במקום מזיקים, ואילו חזרת הש"ץ מסיבות אחרות לגמרי, שקיימות גם שלא בביהכנ"ס, הן לפי הפשט והן לפי הסוד.
אם הציבור נחשב משותף ויש תשעה עונים בהחלט אפשר גם לקיים חזרת הש"ץ. מי שבכל זאת בנערווין, אפשר להגיש אדם שעדיין לא התפלל שאז זה ודאי לא ברכות לבטלה.
יש לציין שהפוסקים כתבו אמנם להיזהר בזה, כי יש פה הידור שיהיו כמה שיותר יחד אמנם מעיקר הדין להלכה (ציטטתי לעיל פסקי תשובות שמסביר את העניין) אפשר לצרף אפי' ברואים זה את זה.
בכל אופן דבריי עם אחריות של מגיב פורום כלא לוקח הרבה מעבר לכך, כל אחד ילמד יעיין ישאל ויבצע ושיהיה שטייגען גם עכשיו.
לגבי ההסתכלות על הדברים, אני חושב שזה עניין של מבט חיובי ושלילי על דברים, חזרתי כרגע ממנין החצרות והמרפסות, היה בהחלט מרגש. אצלנו הקפידו לע הכללים לאורך כל הדרך. הצלחות.

 

[ecf]

אני מבין שאתה מגדולי הפוסקים, שיודע להכריע ש'אין זה הזמן והמקום להחמיר'.

קשה לכתוב על מישהו שיושב מול אינטרנט את המונח "תלמיד חכם"....
אדם שמבין שהוא כלומניק, יודע שיש כתובת לכל שאלה ולא מכריעים דברים כאלו ברשת...
כך עשיתי וכך נהגתי בעצמי במקום מגורי.

אני מאמין שגם כת"ר יודע את הכתובת לשאלות כשצריך וכל הדיון כאן הוא לא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

 

[שיקול דעת]

הלכות בעניני השעה (כולל תפלה בציבור) מאת הגאון ר' מרדכי גרינפלד שליט"א מב"ב, אב"ד טשערנוביל.

 

[פינחס רוזנצוויג]

יעויין היטב מ"ב סי מה ס"ק נב נד נז ואין לך שעת הדחק גדול מזה
וע"ז סמכו כל הרבנים שליט"א הנ"ל

אבל שמעתי בשם הרי"מ שטרן שיש כאן חשש ברכה לבטלה עיי"ש בשע"צ ס"ק נג בשם המשכנ"י והגר"א, וכוונתייהו פסק הגר"ש וואזנר בשבה"ל ט כ.

וכל אחד יעשה כפי שהורוהו רבותיו.