הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
טוב, אז מי שמכיר אותי יודע שאני בעד חינוך ביתי, אבל:
כואב לי הלב לראות כל כך הרבה שמדברות/ים על בחורים ובחורות שמתקלקלים/ות בתקופה האחרונה בגלל החוסר במסגרות חינוך.
אז בואו ננסה להבין מה עשו לפני 200 שנה נגיד, לא היו מסגרות חינוך כי לא היה צריך - הילדים היו בבית וההורים/סבא וסבתא סיפקו את המסגרות חינוך.
אז מה זה שונה מהיום? - הרבה מאד!
רוב ההורים עובדים משרה מלאה - לפחות אחד מבני הזוג...
הילדים כן יוצאים החוצה וחשופים לעולם דרך מחשבים וכו,
אבל - תקשיבו - קחו את ההזדמנות בידיים לפני שתפספסו אותה!! (ואני לא מדברת דווקא על אלה שחוששים לרוחניות של הילדים שלהם, אלא על כל ההורים למתבגרים).
ספקו אתם מסגרת לילדים שלכם, זה לא כל כך מסובך כמו שאתם חושבים! נכון, הילדים שלכם לא קשורים אליכם כמו שהילדים היו קשורים להוריהם פעם, ואתם וילדיכם לא רגילים לזה, אבל תתחילו להכיר את ילדכם!
לנסות להבין מה הם אוהבים לעשות? לא בעד להגיד לילד מעל גיל 15 היום אתה עושה יצירה, ממש לא! אבל תנסו לכוון אותם לזה. הילד מתעניין באומנות - תנסו לגרות אותם לעשות משהו כזה, תפירה?ריקוד?ארגון עזרה למבודדים? גידול ירקות?בישול? לא יודעת כל אחד ונטיות ליבו, אבל לכל ילד באשר הוא יש את הדברים שהוא מתחבר אליהם ואוהב לעשות אותם! לא כל דבר שהוא לא מיינסטרים צריך להפחיד אתכם...
ואם יש צורך אז ליצור מעיין קפסולה עם חבר/ה שתוכל לשתף פעולה באותה התעסקות.
נכון, לפעמים זה לא נוח ויוצר לכלוך וכו, - אבל מה אתם מעדיפים? תחשבו טוב עם עצמכם!!
תיצרו להם לוח זמנים! לא באמת שתגידו להם מתי לקום, אלא לשבת איתם ולהגיע איתם להסכמה מתי הם הולכים לישון, מתי הם קמים, מתי אוכלים, מתי עושים מה שאוהבים? מתי סתם משחקים משחק משפחתי משותף? (וכאן לתת להם להחליט מה! ואיך...) להיות יצירתיים!!, מתי מכינים יחד ארוחת צהריים - כן! זאת חוויה לכל דבר, אם תשתפו אותם עם התכנון בהחלט תגלו כשרונות!, מתי שמים מוזיקה ופשוט רוקדים, וכו וכו.
כל יום ללמוד מה לומדים ביום שאחריו - לאו דווקא דברים שלומדים באופן פורמלי - אם לדוגמה נערה מתעניינת בגידול ירקות - אפשר להשיג לה חומר לימוד על תהליכי האבקה וכו, מה שמעניין אותה, וגם היא על הדרך תלמד לגדל ירקות ותתחיל לגדל קצת.. סתם דוגמה.
ילד שמתעניין בחשמל - קנו לו ערכה של מעגל חשמלי ותסבירו לו על זה (זה לא קילקל עדיין אף ילד, ויוכל לעזור לכם בהמשך החיים... וכן ספר הסברים על זה) וכו וכו
תזכרו שזאת ההזדמנות שלכם ללמד אותם לקחת אחריות על החיים שלהם!
שני ההורים עובדים ואין אף אחד שייקח אחריות על המתבגרים?? מה עם הסבא והסבתא? הדודים באזור? שכנים עם ילדים באותו גיל שיוכלו לפעול יחד(מתכוונת ליצור איתם קפסולה, לא ח"ו להדביק את כל הסביבה..) וכן, אם אין ברירה אז אין ברירה - לפעמים אי אפשר ששני ההורים יעבדו...
הבית צריך להיות המקום שמהם הם שואבים את ההשראה להמשך החיים! ואם הקורונה לא תיגמר לעולם? (תרחיש אופטימי למדי..), הם צריכים לדעת איך להסתדר עם ילדיהם...
חינוך הילדים לקחת אחריות אישית על חייהם זה לא התפקיד של המוסדות חינוך/ המחנכת! השם בחר אתכם להיות הורים לאוצרות האלה - כנראה שהוא ידע במי לבחור!
כואב לי הלב לראות כל כך הרבה שמדברות/ים על בחורים ובחורות שמתקלקלים/ות בתקופה האחרונה בגלל החוסר במסגרות חינוך.
אז בואו ננסה להבין מה עשו לפני 200 שנה נגיד, לא היו מסגרות חינוך כי לא היה צריך - הילדים היו בבית וההורים/סבא וסבתא סיפקו את המסגרות חינוך.
אז מה זה שונה מהיום? - הרבה מאד!
רוב ההורים עובדים משרה מלאה - לפחות אחד מבני הזוג...
הילדים כן יוצאים החוצה וחשופים לעולם דרך מחשבים וכו,
אבל - תקשיבו - קחו את ההזדמנות בידיים לפני שתפספסו אותה!! (ואני לא מדברת דווקא על אלה שחוששים לרוחניות של הילדים שלהם, אלא על כל ההורים למתבגרים).
ספקו אתם מסגרת לילדים שלכם, זה לא כל כך מסובך כמו שאתם חושבים! נכון, הילדים שלכם לא קשורים אליכם כמו שהילדים היו קשורים להוריהם פעם, ואתם וילדיכם לא רגילים לזה, אבל תתחילו להכיר את ילדכם!
לנסות להבין מה הם אוהבים לעשות? לא בעד להגיד לילד מעל גיל 15 היום אתה עושה יצירה, ממש לא! אבל תנסו לכוון אותם לזה. הילד מתעניין באומנות - תנסו לגרות אותם לעשות משהו כזה, תפירה?ריקוד?ארגון עזרה למבודדים? גידול ירקות?בישול? לא יודעת כל אחד ונטיות ליבו, אבל לכל ילד באשר הוא יש את הדברים שהוא מתחבר אליהם ואוהב לעשות אותם! לא כל דבר שהוא לא מיינסטרים צריך להפחיד אתכם...
ואם יש צורך אז ליצור מעיין קפסולה עם חבר/ה שתוכל לשתף פעולה באותה התעסקות.
נכון, לפעמים זה לא נוח ויוצר לכלוך וכו, - אבל מה אתם מעדיפים? תחשבו טוב עם עצמכם!!
תיצרו להם לוח זמנים! לא באמת שתגידו להם מתי לקום, אלא לשבת איתם ולהגיע איתם להסכמה מתי הם הולכים לישון, מתי הם קמים, מתי אוכלים, מתי עושים מה שאוהבים? מתי סתם משחקים משחק משפחתי משותף? (וכאן לתת להם להחליט מה! ואיך...) להיות יצירתיים!!, מתי מכינים יחד ארוחת צהריים - כן! זאת חוויה לכל דבר, אם תשתפו אותם עם התכנון בהחלט תגלו כשרונות!, מתי שמים מוזיקה ופשוט רוקדים, וכו וכו.
כל יום ללמוד מה לומדים ביום שאחריו - לאו דווקא דברים שלומדים באופן פורמלי - אם לדוגמה נערה מתעניינת בגידול ירקות - אפשר להשיג לה חומר לימוד על תהליכי האבקה וכו, מה שמעניין אותה, וגם היא על הדרך תלמד לגדל ירקות ותתחיל לגדל קצת.. סתם דוגמה.
ילד שמתעניין בחשמל - קנו לו ערכה של מעגל חשמלי ותסבירו לו על זה (זה לא קילקל עדיין אף ילד, ויוכל לעזור לכם בהמשך החיים... וכן ספר הסברים על זה) וכו וכו
תזכרו שזאת ההזדמנות שלכם ללמד אותם לקחת אחריות על החיים שלהם!
שני ההורים עובדים ואין אף אחד שייקח אחריות על המתבגרים?? מה עם הסבא והסבתא? הדודים באזור? שכנים עם ילדים באותו גיל שיוכלו לפעול יחד(מתכוונת ליצור איתם קפסולה, לא ח"ו להדביק את כל הסביבה..) וכן, אם אין ברירה אז אין ברירה - לפעמים אי אפשר ששני ההורים יעבדו...
הבית צריך להיות המקום שמהם הם שואבים את ההשראה להמשך החיים! ואם הקורונה לא תיגמר לעולם? (תרחיש אופטימי למדי..), הם צריכים לדעת איך להסתדר עם ילדיהם...
חינוך הילדים לקחת אחריות אישית על חייהם זה לא התפקיד של המוסדות חינוך/ המחנכת! השם בחר אתכם להיות הורים לאוצרות האלה - כנראה שהוא ידע במי לבחור!
