דרוש מידע מסר מיוחד לכבוד יום כיפור.

[יש לך כנפי רוח]

-מעבירה-


יש פה מישהי שלא מתחרטת על עברה שהיא עשתה?

נו בטח,

אין אדם שלא מתחרט על חטא שהוא עשה.

רק מה, איפה אנחנו נופלים?

בקבלה לעתיד. זה החלק בד"כ הבעיתי.

הקושי להתמיד והיצר הרע גורמים לנו לפעמים להגיע לאלול ולשכוח אפילו מה קבלנו על עצמנו...

אבל אחד מגדולי ליטא אומר לנו משהו אחר.

הבעיה שלנו, היא לא בקבלה לעתיד.

הבעיה שלנו היא בחרטה.

בגלל שאנחנו לא מתחרטים באמת-

הקבלה לעתיד שלנו לא רצינית.



כי אם היינו יודעים מה זה חטא,

אם היינו מבינים מה תוצאות חטא,

כמה קילקול וכמה זוהמה אנחנו מושכים לעצמנו-

שגם היינו עושים את הכל בשביל לתקן,

וגם לא היינו חוטאים עוד הפעם!!

"מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין".



רב חיים מוולוז'ין כותב בספרו "נפש החיים",

שליהודי יש כח להחריב- וגם לחיוב כמובן,

יותר מנבוכדנצר וטיטוס.

עד היכן דברים אמורים?

כתוב שבית המקדש נשרף בידי ארבע מלאכים נשואי לפידים.

"קמחא טחינא טחנת".

טיטוס לא באמת החריב את בית המקדש.

מי החריב אותו באמת?

חטאי ישראל.

טיטוס היה בובה על חוט,

הוא טחן קמח טחון.

יהודי- בעברה שלו יכול להחריב את הבית!!

כל הסיפורים שאנו שומעים על חרדת החטא הגדולה של גדולי ומאורי הדור,

חלק מקורה הוא שהם פשוט ידעו מהו חומרת החטא!!!

הבעיה שאנחנו בגלות, ואנו חיים בעולם מלשון נעלם...

האמונה בשכר ועונש זהו חלק מי"ג עיקרי אמונה,

ועלינו לחזק את העניין הזה.

אם היינו רואים צרעת על העור אם דיברנו לשון הרע-

לא היינו מדברים!!!

אם היינו רואים את השפע שיורד לעולם מתפילה שבאה בכוונת הלב-

היינו מתפללים כל היום!!!

עצה ידועה לעניין הזה, היא להסתכל על הטבע שהשם ברא.

הגמרא כותבת שכל מה שקורה בעולם- קורה בשביל ישראל.

שמעתן על סופת ההוריקן בארה"ב?

ישנם תיעודים של כריש ויאכטות משותתות ברחובות,

התוהו חוגג!!

זהו התגלות של מידת הדין...

זה אפילו לא עשירית מהמבול...

ראית פעם קשת?....



השואה, על כל הסיפורים המצמררים שבה,

היתה התגלות של מידת הדין של הקב"ה...

כל פיגוע, או תאונה, השם ישמור,

כל צרה שבאה על אדם,

מקורה ממידת הדין...



אם נתבונן לפחד הסמוי שלנו בעיניים,

אם נשנה פרספקטיבה על נושא החטא,

נבין שלכל מעשה שלנו יש תוצאה,

ותוצאה מפחידה,

היראת שמיים שלנו תתפתח,

והפחד מהחטא יגדל.



ועל משקל זה:

אם הבנו קצת מהי חומרת החטא,

נבין מה גודל יום הכיפורים...

כל יסורי העולם הזה, כותב הרמב"ן,

מרגע שנברא עד רגע שיחרב-

לא שווים לרגע אחד בגהינום.

ורגע אחד בגהינום- לא מכפר על עברה אחת...



ומגיע יום, מלא באהבה!!!

בו השם רוחץ את הנשמה שלנו מכל חטא,

במידת רחמים שאין לנו איך לתפוס אותה,

הוא מתעלם, כמו שדיברנו שבוע שעבר,

מהחוקים שהוא עצמו קבע,

וסולח לנו על הכל...

בחטא יש שני חלקים:

החלק בו יהודי מתנתק כביכול מהקב"ה,

הקב"ה 'כאילו' כועס עליו,

והחלק השני הוא החלק של הקילקול שהחטא יוצר.

כל הרע והצרות שבעולם- זה תולדות החטא שלנו.

ביום כיפור הקב"ה גם משיב אותנו אליו,

וגם מתקן את כל הקילקולים שיצרנו!!!....

הרב שטיינמן לא היה נרדם בליל יום כיפור מרוב מתח,

אם חלילה הוא יפטר לפני שיזכה לכפרה של יום הכיפורים?...



רק עלינו לזכור דבר אחד:

יום כיפור הוא כמו מכונת כביסה,

אבל עד שלא נכניס את הבגד ולא נפעיל את המכונה,

הבגד לא יתנקה...

נכון, הקב"ה בחסד וברחמים נותן לנו מכונת כביסה,

אבל בשביל להכניס את עצמנו עליה-

יש לעשות תשובה על מעשה אחד. זה כל מה שהוא מבקש...



חרטה

[שעכשיו יש לנו קצת מושגים עליה]

וידוי

[אמירת החטא בפה ובקשת סליחה מה']

וקבלה לעתיד.

[כמו שאומר הח"ח, יש לקחת משהו קטן שנוכל לעמוד בו].


צום מועיל, תכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום!!