מעבר חדר של בת שנתיים לחדרה

  • הוסף לסימניות
  • #1
העברנו סוף סוף את ביתי בת השנתיים מחדר ההורים לחדרה.
אבל.. אולי זה באיחור?
היא מתעוררת כל לילה בבכיות. ובעלי מביא לי אותה למיטתי.-"לא מסוגל לשמוע אותה בוכה יותר מחמש דקות"
יש פיתרון לשנת לילה רצופה במיטתה?
מה עושים?

תבורכו משמים על עצותיכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אצלנו עם הילד הראשון היה לנו סיוט של שבוע שהוא בוכה ואנו לא ניגשים אליו (זאת אומרת ניגשים להרגיע אותו לא מביאים אתו לחדר) אחרי שבוע שבת וינפש.
עם הבת הקטנה עכשיו אותו סיפור אבל איתה אין לנו לב עדיין להקשיח עמדות אז אני ממש מבינה את הצרה שבדבר.
אשמח לשמוע פתרונות גם (כמובן לפני שמקשיחים עמדות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אצלנו שמתי לילדה שמיכה עבה על הרצפה ליד מיטתי
כך היא ישנה שבוע שבועיים
לאחר זמן זה העברתי את אותה שמיכה לרצפה ליד מיטתה בחדר ילדים
ושם היא ישנה שבוע שבועיים
עד שאט אט היא עברה למיטה.
עבד יפה-העצה של אמי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י RacheliArt;692779:
אצלנו שמתי לילדה שמיכה עבה על הרצפה ליד מיטתי
כך היא ישנה שבוע שבועיים
לאחר זמן זה העברתי את אותה שמיכה לרצפה ליד מיטתה בחדר ילדים
ושם היא ישנה שבוע שבועיים
עד שאט אט היא עברה למיטה.
עבד יפה-העצה של אמי...

והיא לא טיפסה על מיטתך? ילדה טובה ירושלים.
על שלי אי אפשר לסמוך בנושא כלל.
היא תטפס למיטה ו'תגרש' אותי לשמיכה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הכי טוב - וכך גם עשינו - להעיף החוצה (סליחה על הביטוי) לא יאוחר מגיל חצי שנה.
ואם בוכה - לא נורא מותר לבכות - אסור לגשת (רק מידי חמש דקות, לא פחות!, "להזכיר" לילדה שאבא ואמא פה ואין צורך לבכות).
בהתחלה הלב נקרע - אחרי יומיים שלושה מתרגלים (כמו בפיגועים אותו רעיון - סליחה על ההשוואה). אחרי שבוע הילדה המתוקה ישנה שנת ישרים משמונה עד שמונה. ואז תגידו: "אוח, כמה היה שווה הבכי הזה..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בגיל חצי שנה ניסינו.
ולב ההורים :) לא נתן לה ךבכות
היא פשוט ישנה אצלי במיטה חודש ומיטתי היתה מיטתה עד שהחזרנו את המיטה שלה חזרה ושבה לישון לילה שלם לבדה במיטה שלה.
עכשיו אנו מנסים שוב ורוצים להצליח.

אבל בלי בכיות אינסופיות:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הטעות הכי חמורה היא להכניס פעם ראשונה למיטה.

אויש, קשה עם הבכיות??? מאד מאד??? אולי זה יעזור.

ברצינות - בשביל לגמור עם הסיפור צריך לבכות. והלב... תתנו לה את זה כשזה לטובתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
גם לי היה קשה מאד להעביר את הגדולה. ניסינו ניסינו, ולא הלך.
בבכיות לא היינו מסוגלים לעמוד, ואני גם לא בטוחה עד כמה זה טוב לילד.
בסוף?
העברנו שניים ביחד....
בערl בגיל שנתיים העברנו אותה למזרן בחדר שינה. חצי שנה אחר כך העברנו כבר שני ילדים יחד לחדר ילדים, ישבתי לידם כל ערב עד שנרדמו והלך מצוין.(חוץ מזה שהיא עדיין מגיעה למיטה של בעלי מדי פעם, והיא כבר בכיתה ב' ;))
אני חושבת שלעבור עם עוד אח זה הרבה יותר קל. לכן גם בדרך כלל עיקר הבעיה היא עם הילד הבכור. תחשבו, עד היום הוא היה רגיל למגעם וקרבתם של ההורים בלילה, ובבת אחת הוא עובר לחדר ריק לחלוטין. למה שהוא לא יחוש סוג של בדידות או פחד?



את השלישית כבר העברנו לחדר ילדים בגיל 4 ח'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לדעתי אין מנוס מבכי של יום יומיים
פשוט כל פעם שהיא בוכה לגשת ולהרגיע אותה, אבל בשום אופן לא להביא אותה למיטה שלכם. כך אתם הורסים לעצמכם את ההחלטה שלכם והילד הוא האדם הכי טוב שקולט חושים דקים אלו ויודע לנצל אותם בהרבה מאוד הזדמנויות.
תיהיו החלטיים ותלכו עם זה עד הסוף אתם יודעים שצריך לעשות צעד זה, אתם יודעים שזה לטובתה היא תבין שאין מקום לפשרות וכך תצליחו להגיע להשגים נאים
המון הצלחה, סבלנות ועמידה איתנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גיל שנתיים?? בגיל הזה הבת שלי כבר עברה ממיטת התינוק שבחדרה למיטת נוער.. שני הילדים שלי בגיל 5 חודשים עברות לחדר שלהם. שם הם ישנים הרבה יותר טובה, ומתעוררים פחות בלילה. בדוק.
אני לא אגיד - יש לילות שהבת שלי (בת 3) באמצע הלילה מתגנבת לנו למיטה. או שיש לילות שהקטן (8 חוד') מתעורר ובוכה בלי סוף, (שיניים למשל) אז אני לוקחת אותו לידי - במקום לקום אליו כל רבע שעה.. אז כשזה חד פעמי פה ושם, זה לא נורא. אבל בנורמל - הם ישנים בחדר שלהם, בשקט ובשלוה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הגברת בצעירה ינקה עד גיל שנה וחצי.
והיתה קמה פעם או פעמיים בלילה.
הלילה שלי קצר בין כה וכה לא היה שייך גם לטייל בו מחדר לחדר :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י sarit_f;692894:
אבל בנורמל - הם ישנים בחדר שלהם, בשקט ובשלוה..
את מתארת מקרה נדיר. שה' יעזור לכם הלאה, ויושיע את כל השאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
טוב, אני חייבת להודות - הילדים שלי גדלו על מטרנה. כנראה בגלל זה השינה שלהם כל כך מתוקה.. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אצלינו ב"ה היתה בעיה כזו ובאמת הכי פשוט באותו רגע זה לקחת אותו למיטה שלי.. עד שזה כבר הופך למעצבן.. מה שעשיתי פשוט שמתי כסא (אם יש כורסא נוחה זה עדיף)בחדר שלו וכשהוא בכה קמתי אליו שמתי לו מוצץ ישבתי לידו וכאילו נרדמתי.. מיד אחכ גם הוא נרדם ויצאתי בחזרה למיטה שלי..
זה לא נגמר בלילה אחד וגם לא תמיד ב5 דקות אבל אחרי כמה לילות זה עובר.. והשקט חוזר..
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י נוי;692903:
את מתארת מקרה נדיר. שה' יעזור לכם הלאה, ויושיע את כל השאר.

זה באמת נדיר היום, כי ההורים היום כל כך סמרטוטים. ומנוהלים לגמרי על ידי הילדים, ותאמינו לי שמי שסובל מזה הכי הרבה זה הילדים, הילדים זקוקים להורים חזקים ויציבים, ובטוחים בהחלטות שלהם, ואנחנו חושבים שאם נזרום איתם יהיה להם יותר טוב. מבטיחה לכם שזה בדיוק להפך...
אני בגיל מאוד קטן שמה את העריסה בקצה החדר שינה, ואם התינוק רוצה לאכול באמצע הלילה אני מניקה ומיד מחזירה לעריסה ובגיל חצי שנה בערך משכיבה את נילד בפרוזדור שאם יבכה אני ישמע אותו, ותוך חודש מעבירה לחדר, והם ישנים לילות שלמים מגיל מאוד קטן, אבל זה בא רק ממקום אחד, מהחוזק של ההורים. ולמי שחושב שלי קל לשמוע תינוק בוכה, אני מבטיחה לכם שממש ממש לא! אבל מעדיפה לשמוע תינוק בוכה 2 לילות למשך רבע שעה, מאשר לישון עם הילדים בחדר שינה עם יום החופה שלהם;) (כמעט) ודרך אגב אני נועלת בכל לילה את חדר שינה כך שאי אפשר להתפלח אלי למיטה, הלילה שלי כל כך קצר שאני לא יכולה להרשות לעצמי לבלות עם ילד במיטה חלק נכבד מהלילה. ומי שחושב שזה לרעת הילד שידע שזה בדיוק הפוך... כמו שאנחנו ההורים מסובבים כל היום בגלל שלא ישנו לילה רצוף, גם הילד מסתובב כך כל היום, אם עובדים על זה קצת בהתחלה כל הצדדים נהנים! והילדים יותר מרוכזים ויותר רגועים ביום.:)

ולזו שכתבה על מטרנה, הילדים שלי לא טעמו אותה מימיהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
תחשבי על עצמך, אם היית פעמיים ניגשת לבוס עם כמה "טיפות" בעיניים ומתחננת על נפשך להשתחרר 3 שע' קודם הביתה וליבו היה נמס, לא היית משתמשת בכוח הזה שוב (כמובן רק בשעת הדחק...)???
הילדונת שלך מאד חכמה והיא ראתה שלא צריך ליילל יותר מ5 דקות כדי להגיע למיטה החמה של אמא אז למה לא להשתמש בכוח הזה????היא תהיה טיפשה אם היא לא תנצל!!!!
גם אצלי היה סיפור דומה ובעלי עמד על המשמר שלא אשבר וכל יום מסע השאלות שלו חזר על עצמו
את בטוחה שהיא לא רעבה? ואני ברעד עונה "בטוחה"
לא כואב לה כלום? ואני מהנהנת בראשי "לאו"
אולי הטיטול מציק"? ואני בדמעות שליש מגמגמת "כבר החלפתי"
אם כך אני אוסר עליך להוציא אותה מהמיטה!!!
ולאחר שבוע חזרו השקט השלוה והשלום לביתנו הקט
בהצלחה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לנעול את החדר שינה שלי? לעולם לא.

חוץ מזה, שלפעמים כיף לי שהבת שלי באה להתכרבל איתי לפנות בוקר.. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י bbr;692912:
זה באמת נדיר היום, כי ההורים היום כל כך סמרטוטים. ומנוהלים לגמרי על ידי הילדים, ותאמינו לי שמי שסובל מזה הכי הרבה זה הילדים, הילדים זקוקים להורים חזקים ויציבים, ובטוחים בהחלטות שלהם, ..

ברור!
אבל מדוע לחשוב שההחלטה של ההורים צריכה להיות להוציא את הילדים כמה שיותר מהר?
מדוע טוב להניח להם לבכות?
מאיפה הבטחון הזה?
טוב לילד להיות קרוב להורים. להיפך, כשהוא מקבל את זה, לא מתוך כניעה, אלא מתוך רצון של ההורים לתת לו, הוא גם עובר בנקל לחדר אחר, כשהוא מגיע לשלב שהוא בשל לזה. מה הלחץ?
אם צריך להוציא תינוק מהחדר מכל מיני אילוצים, וקשה לו, אפשר להקל עליו. לא מתוך מקום של כניעה, אלא להיפך, מתוך מקום של הורה בטוח ויציב שרוצה לתת לילד שלו.
ובאופן כללי, כשילד לומד לא לבכות, לא בהכרח שזה רק טוב. לפעמים הוא אכן הפנים שאין טעם לבכות כי לא יגשו אליו. מה ההצלחה החינוכית הגדולה שבזה?
מהנסיון שלי, ילדים שישנים קרוב להורים ככל שזה מתאפשר, נפרדים גם בצורה רגועה כשמגיע הזמן, וגם בהמשך, ככל שההורה נענה יותר, ולא מנסה להרחיק את הילד בכח, הילד רגוע יותר, ופחות רוצה להצמד אל ההורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י נוי;692903:
את מתארת מקרה נדיר. שה' יעזור לכם הלאה, ויושיע את כל השאר.

הילדים שלי עברו בגיל 4 חודשים לחדר שלהם....(כשהעריסה כבר היתה קצרה להם....) בגיל שנתיים וחצי הגדול כבר עבר למיטת נוער......והוא מגיע אלינו לעיתים ממש רחוקות במקרים יוצאי דופן!(ככל שמעבירים יותר מאוחר יותר קשה להם לעבור....).
הם ישנים בנחת ובשלווה בחדר שלהם לילות שלמים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אצלנו ינקו עד גיל מאוחר (למעלה משנה וחצי) ובכ"ז עברו למיטה בחדר ילדים מקסימום בגיל חצי שנה. איך אפשר להשכיב בעריסה ילד שכבר מתחיל לטפס ולהעמד? סכנת נפשות! ומיטת תינוק גדולה לא יכולה להיכנס בחדר השינה אצלנו...
אני מאמינה שבגלל הגיל הצעיר לא היו קשיים מיוחדים במעבר למיטה בחדר השני.
ובמקביל הרוב אצלנו ישנו לילה וקמו מקסימום פעם אחת, אז לפעמים נשארו אצל ההורים מחמש בבוקר אם קמו מוקדם, או שהיה צריך לקום להחזיר אותם למיטה אם נשאר עוד לילה ארוך. לא יודעת אם זה בגלל שיטה או בגלל האופי של הילדים, בכל אופן נשמע לי הרבה יותר בריא להרגיל אותם לשינה במיטה משלהם בגיל קטן כמה שיותר, לפני שזה נהיה סצנות יותר מדי.
(עד היום אף אחד לא קם בלילה ועובר למיטת ההורים, מעולם לא עלה בדעתם... אם קורה פעם שמישהו מתעורר ובוכה אז אנחנו אלה שניגשים אליו).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה