מעדנים בתשעת הימים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
דבר ידוע הוא שחברות החלב מכירות טוב מאד את חגי ישראל
ואם יש איזשהו חג שיש עניין לאכול בו חלב
הם לא יפספסו את ההזדמנות בשום מחיר, ויפרסמו מתכונים (מסובכים) שדורשים כמה שיותר מוצרי חלב (רק מהחברה שלהם אחרת המתכון לא ילך) על דפי כרומו צבעוניים.
אבל זה עדיין אפשר להבין
אבל מה שקשה להבין, זה כשעושים את זה בתשעת הימים. ("תשעה מתכונים לתשעת הימים" מוכר?)
הרי כל המטרה של תשעת הימים זה למעט בתענוגות
אז ממתי מעדני חלב נכנסים לתמונה
לא שאני חושב שיש בעיה לפרסם מוצרי חלב בתשעת הימים,
אדרבה אם זה הפרנסה שלהם שירוויחו מהימים האלה,אבל למה בצורה כזאת שתגרום לך לשכוח למה בעצם לא אוכלים בשרי. הרי כל המטרה של האכילת חלבי זה כדי להזכיר לנו משהו לא?
(זה כמו לשמוע מוזיקה עם טראנסים ממוחשבים, רק שעושים אותם עם הפה)
מילא מנהלי החברות הם באמת לא מבינים מה זה תשעת הימים
אבל מה עם המשרדי פרסום שיושבים בהם חברה משלנו, הם לא יודעים להבדיל בין שבועות לתשעת הימים?
אשמח לשמוע מה דעתכם בעניין
אם יש כאן כאלה שעובדים במשרדי פרסום
הייתי שמח לשמוע מה יש להם לומר בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
למה להגיב כך?
הבנאדם מעורר מחשבה על רגישות בנושא מסויים, ועשה זאת בעדינות ובטעם (חלבי מעודן:) )
הוא לא מכריח אף אחד להתחסד

ובנוסף
יהדות היא לא רק הלכה,
הלכה זה הבסיס, הקו האדום,
אך ברור שיש הרבה מקום להרגשים ודקויות,
וכולנו רוצים להתחזק,
אז מה רע בכך שיהודי מעורר מעט את זולתו לחשוב על משהו שאולי לא חשבנו עליו בעצמנו?
למה להגיב בצורה בוטה ומזלזלת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י דודיק;1042091:
דבר ידוע הוא שחברות החלב מכירות טוב מאד את חגי ישראל
ואם יש איזשהו חג שיש עניין לאכול בו חלב
הם לא יפספסו את ההזדמנות בשום מחיר, ויפרסמו מתכונים (מסובכים) שדורשים כמה שיותר מוצרי חלב (רק מהחברה שלהם אחרת המתכון לא ילך) על דפי כרומו צבעוניים.
אבל זה עדיין אפשר להבין
אבל מה שקשה להבין, זה כשעושים את זה בתשעת הימים. ("תשעה מתכונים לתשעת הימים" מוכר?)
הרי כל המטרה של תשעת הימים זה למעט בתענוגות
אז ממתי מעדני חלב נכנסים לתמונה
ממתי נהיינו כאלה רדודים שאם אסור בשרי אז חוגגים על מעדני חלב
(זה כמו לשמוע מוזיקה עם טראנסים ממוחשבים, רק שעושים אותם עם הפה)
מילא מנהלי החברות הם באמת לא מבינים מה זה תשעת הימים
אבל מה עם המשרדי פרסום שיושבים בהם חברה משלנו, הם לא יודעים להבדיל בין שבועות לתשעת הימים?
אשמח לשמוע מה דעתכם בעניין




מסכימה עם כל מילה! זה כבר נהיה הזוי העניין הזה, כאילו על מי אנחנו עובדים פה? זה ימים שצריך למעט בתענוג ואני רואה בכל מקום עפים מתכונים כאילו זה איזה חג השבועות..
זה מראה לצערינו שהכל חיצוני והצער והאבל לא אמיתייים, כך מצפים לגאולה :confused:
תמהני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י contrast;1042160:
למה להגיב כך?
הבנאדם מעורר מחשבה על רגישות בנושא מסויים, ועשה זאת בעדינות ובטעם (חלבי מעודן:) )
הוא לא מכריח אף אחד להתחסד

ובנוסף
יהדות היא לא רק הלכה,
הלכה זה הבסיס, הקו האדום,
אך ברור שיש הרבה מקום להרגשים ודקויות,
וכולנו רוצים להתחזק,
אז מה רע בכך שיהודי מעורר מעט את זולתו לחשוב על משהו שאולי לא חשבנו עליו בעצמנו?
למה להגיב בצורה בוטה ומזלזלת?

תעשו טובה! עוד מעט ונשאל את ילדינו
מה זה חנוכה? והם יענו "סופגניות" כמובן
ומה זה פורים? והם יענו "תחפושות" כמובן (שאלתי את סבתתי, למה התחפשו באירופה לפני המלחמה? והיא השיבה שהיו הופכים את החלק הפנימי של המעיל...) היום חושבים מחנוכה על התחפושות
ומה זה משלוחי מנות? "צלופנים" ובלה בלה... (אגב ההלכה היא 2 מינים. היום מביאים 10 דברים לפחות, אבל הכל יכול להיות אותו מין)
ומה זה שבועות? "מאכלי חלב" (ידוע לי על צדיק שעושה קידוש בשבועות אוכל כפית גבינה ע"מ לצאת יד"ח...)
תכליס שיעשו כסף עלינו בכיף, אבל למה על חשבון הרוחניות שלנו, באמת?....
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אמי ע"ה היתה אומרת, שאם חז"ל היו היום, הם היו מתקנים לאכול לפני ארוחת צהריים ביס אחד בשרי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י עוזי משולם;1042194:
תעשו טובה! עוד מעט ונשאל את ילדינו
מה זה חנוכה? והם יענו "סופגניות" כמובן
ומה זה פורים? והם יענו "תחפושות" כמובן (שאלתי את סבתתי, למה התחפשו באירופה לפני המלחמה? והיא השיבה שהיו הופכים את החלק הפנימי של המעיל...) היום חושבים מחנוכה על התחפושות
ומה זה משלוחי מנות? "צלופנים" ובלה בלה... (אגב ההלכה היא 2 מינים. היום מביאים 10 דברים לפחות, אבל הכל יכול להיות אותו מין)
ומה זה שבועות? "מאכלי חלב" (ידוע לי על צדיק שעושה קידוש בשבועות אוכל כפית גבינה ע"מ לצאת יד"ח...)
תכליס שיעשו כסף עלינו בכיף, אבל למה על חשבון הרוחניות שלנו, באמת?....

התגובה שלי לא כוונה לפותח האשכול,
אלא למי שהגיב אחריו,
שכבר טרח להסיר את מילותיו, כך שזה לא רלוונטי,

להיפך, הזדהיתי עם כל מילה של פותח האשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י יונה יונה;1042166:
לעוס לעוס לעוס.............

כמה לעוס, ככה חשוב!
אז מה אם לעוס, ב"ה שיש ביננו עוד יהודים,
שיש בתוכם נפש יהודית אמיתית עם הרגשים רוחניים אמיתיים,
שהאבל על החורבן ב-אמת כואב להם!
טוב שיש תמיד מי שמעורר, שלא נרדם גם אנחנו!

ותמיד כשאמא שלי היתה אומרת בצער: "מה זה כל המתכונים האלו?
מה אנחנו בחגיגת תשעת הימים?"
היה אבא שלי אומר: "תשמרי, תשמרי... אנחנו מאמינים שעוד דקה משיח בא, ואנחנו צריכים להכין לכבודו מאכלים משובחים,
לכן מפורסמים כל המתכונים החגיגיים... תשמרי שנכין לו ארוחת מלכים חלבית, כי הרי בשרי אי אפשר להכין לו - זה תשעת הימים... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י EC;1042303:
מה לעוס הבשר או החלב?...
:)

שהמפרסמים לא בסדר...
ושאנחנו רדודים וכו וכו.....

תכלס לא ממש אכפת לי לקבל חוברת מתכונים של דגים או חלב,
אבל אני לא אנסה אותם בט' הימים
(אא"כ זה יהיה מתכון פשוט של קציצות טונה עם תירס :p).
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י למען דעת;1042262:
אמי ע"ה היתה אומרת, שאם חז"ל היו היום, הם היו מתקנים לאכול לפני ארוחת צהריים ביס אחד בשרי...

וזו ראיה חותכת שכשמנסים להיות צדיקים יותר מדאי , בסוף אומרים דברים נגד הלכה מפורשת,

לא לקחת את זה אישי,
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אף אחד לא אמר לעשות משהו!
זה נאמר מתוך הכרה בעומק האבלות, וללא כל תזוזה ממה שתקנו לנו חז"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י למען דעת;1042421:
אף אחד לא אמר לעשות משהו!
זה נאמר מתוך הכרה בעומק האבלות, וללא כל תזוזה ממה שתקנו לנו חז"ל.

אין לי ספק,

רק השתמשתי במה שכתבת כדי לענות למישהו שלא הבין אותי בתחילת האשכול
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י דודיק;1042091:
אשמח לשמוע מה דעתכם בעניין
אם יש כאן כאלה שעובדים במשרדי פרסום
הייתי שמח לשמוע מה יש להם לומר בנושא

אם היינו מחנכים, בטח היינו יוצאים עכשיו לחופש. חבל שאנחנו לא.

וברצינות - אתם רציניים? נראה לכם שהמטרה היא לחנך את הציבור על הגב של לקוחותינו? כלומר - לקוח שרוצה למכור הרבה מעדנים, ויש ציבור די גדול שנהנה מהם כעת עכשיו, בימים שהילדים לא אוכלים שום דבר בריא וחם בחוץ ומגעיל וכולם מצפים לאיזו מנה טעימה וקלילה, ולא משנה אם היא של תנובה או של שטראוס - האם אני כנציגת אחת החברות האלה יכולה להימנע מליצור לו ביקוש רב יותר מהמתחרה, בגלל שלטעמי זה לא נאה מספיק?

מי שלא רוצה מעדנים בתשעת הימים יכול להימנע מזה בדיוק כמו שהוא נמנע, כנראה, מלקנות ספר פיזיקה בהולנדית, כי זה לא מעניין אותו. וגם אם תהיינה על הספר הזה מיליון פרסומות מדהימות.
קצת פרופורציות. לכל אחד התפקיד שלו, אסור למעול בו, ואפילו אם המעטה הוא הכי צדקני שבעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
היית מפרסמת גם לחם כשר לפסח ומדגישה שזה בדיוק בטעם של חמץ?
או לפרסם נעלי גומי ליום כיפור ולכתוב שהם יותר נוחות מנעלי עור?
אין שום מניעה לפרסם מוצרי חלב בתשעת הימים
השאלה האם להפוך את זה ל"פסטיבל חלבי" זה חלק מהאפשרויות לפרסם או שלא זה הכל
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הייתי מפרסמת לחם כשר לפסח בטעם חמץ, אם זה באמת כשר.
כנ״ל לגבי נעלי בית שאינן מעור אך נוחות ביותר.
למה לא?
אם לא בא לך לקנות אל תקנה. ואם אני אקנה או לא ארגיש נוח זה גם לא רלוונטי.

במקומות בהם יש ספק אני אשאל את הרב שלנו, ואלך לפי פסק הלכה ולא לפי תחושות בטן של אנשים צדיקים, ככל שיהיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תעשו טובה! עוד מעט ונשאל את ילדינו
מה זה חנוכה? והם יענו "סופגניות" כמובן
ומה זה פורים? והם יענו "תחפושות" כמובן (שאלתי את סבתתי, למה התחפשו באירופה לפני המלחמה? והיא השיבה שהיו הופכים את החלק הפנימי של המעיל...) היום חושבים מחנוכה על התחפושות
ומה זה משלוחי מנות? "צלופנים" ובלה בלה... (אגב ההלכה היא 2 מינים. היום מביאים 10 דברים לפחות, אבל הכל יכול להיות אותו מין)
ומה זה שבועות? "מאכלי חלב" (ידוע לי על צדיק שעושה קידוש בשבועות אוכל כפית גבינה ע"מ לצאת יד"ח...)
תכליס שיעשו כסף עלינו בכיף, אבל למה על חשבון הרוחניות שלנו, באמת?....
אם נרצה שיענו חנוכה: הדלקת נרות חנוכה. כל כך מחכים לזה.
וכן הלאה אנו ההורים צריכים להשקיע המון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אגב, סבתא שלי היא אחת הנשים הצדקניות בעולם.
בפסח האחרון היא הכינה עוגה מאוד טעימה (לא שרויה), וכשהגישה אותה לשולחן היא אמרה לנו:
אתם חייבים לטעום! זה יצא ממש כמו עוגה של חמץ!

אף אחד מהנכדים לא קם למחות בדברי הכפירה האלה, כולנו רק מיהרנו לטעום ושיבחנו את הטעם בערך במילים הנוראות האלה שהיא אמרה דקה קודם.

מעניין. דווקא יש לנו במשפחה כמה צדיקים, ואפילו מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נראה לי שכל אחד אמר את דעתו
ולכל מטבע יש שני צדדים
מכאן ואילך אפשר רק להתווכח בלי סוף
אז אני אעצור כאן ושיהיה לכולם לילה טוב
(דרך אגב אני לא כזה צדיק רק מעלה את הנושא לדיון);)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

למרות שלא נאמר בה כל דבר חדש, ואף לא חידוד מועיל אחד, ישיבת הצוות במערכת העיתון מתקיימת מדי שנה בתקופה שלפני תשעת הימים.
העורך הראשי מקשקש משהו על רוח הימים ומשמעותם העמוקה. דבריו היו יכולים לנגוע בנפש ובעמקי הלב, אילולא הניתוק הרגשי המופגן שבו הם נאמרים – הפה מדקלם, והעיניים בלפטופ, קוראות את תוצאות החיפוש בצ'אטGPT: "תכתוב לי דברי פתיחה לעורך עיתון בישיבת צוות לקראת תשעת הימים".

לבסוף מגיעה השורה המעשית: "בימים האלה, עקב האיסור באכילת בשר, נצמצם את המדור הקולינרי לטובת מאמרים בנושאי חורבן הבית".

אלא שהפעם, עורך מדור הקולינריה החדש, מר מתרחצי בצנעתי, חרד"ק משהו, התקומם מול ההחלטה.

"לא יקום ולא יהיה", הצהיר. "מתכוני הדגים נדחקים הצדה כל השנה, זה הזמן שלהם לזהור", מילותיו מנסות לפלס את דרכן בין מפלי הרוק הנובעים מהבלוטות.
"הכנתי מנות מפוארות שלא מביישות את מנות הבשר הנחשבות ביותר, ואני אגיש אותן, או שאגיש את התפטרותי", הטיל את הפצצה.

העורך הראשי זע באי נוחות על כיסאו, עוקר את עיניו הנדהמות מהלפטופ ונועץ אותן בשף המרייר.
"אתם יודעים מה קורה במסעדה שלי מדי שנה בתשעת הימים?", שאל בצנעתי רטורית, ופצח במונולוג קולינרי מבעיר תיאבון:
"פסטיבל דגים מטורף. קחו לדוגמה את אחת ממנות הדגל שלי: דג דניס טרי, צרוב על הגריל, מוגש על קרם אפונה קטיפתי וחלק, לצד ברוקולי ושום קונפי, בצלצלי שלוט מקורמלים, וירקות שורש שרופים בטבון".

יושבי החדר מהופנטים. מרוב גירוי, גם עציץ הנוי שבמרכז השולחן נראה להם טעים פתאום.
והשף אינו מרפה וממשיך בתיאור החושני:
"אפילו הדג ששוכב בצלחת, מפולט, ללא עצמות, סנפירים ורוח חיים, חוזר לשחות מרוב התלהבות".
עכשיו גם השבעים שבחדר הפכו רעבים. יוחאי מהגרפיקה, שנשאב לגמרי להפנוט, נצפה לועס את הנייד שלו.

העורך הראשי מנסה להחזיר אליו את השליטה. הוא מתחיל לענות משהו, אבל מתקשה נוכח הידבקותו בריור של השף. להסתכל על מתרחצי בזמן שהוא מדבר על אוכל מרגיש כמו אדם צם שנקלע לחנות חמוצים, ואז כמו צינור אש שיצא משליטה.

"ומה עם תשעת הימים, קצת לחוש את צער השכינה?", זהו סגנו של העורך שלוקח פיקוד.

"דווקא בגלל שזה תשעת הימים, ויש ריח דגים חריף בכל העיר, נכון להתאים את התפריט לריח של הסועדים", התעקש השף להישאר בנימוקים הקולינריים, על חשבון אלה המהותיים.

"ומה עם צער השכינה?", הדהד העורך הראשי את דברי סגנו ביתר תקיפות.

"ההפך. התפריט הזה עושה את רצון הבורא", ענה מתרחצי בביטחון נועז, ומיהר להסביר:
"תארו לכם שיום אחד בא המשיח, ודורשים מאיתנו להכין את סעודת הלווייתן. לך תתמודד עכשיו קולינרית עם דג בגודל של בריטניה.
אם כך, רצון הבורא הוא שנתאמן קודם על דגים קטנים וחמודים ונתחים דקים, כדי שנגיע מוכנים ללווייתן ברגע האמת".

הרב שלמה-יוחנן פרינדלר, מהוועד הרוחני של העיתון, שישב שם כל הזמן כמו סיר על האש, הגיע עכשיו לרתיחה.

הוא קם ממקומו, שלף את חגורתו ממכנסיו והצליף בשף כמה מכות הגונות.

"מה אתה רוצה ממני?", זעק המוכה בקול רעש גדול.

הרב השלים עוד כמה הצלפות, ואז ענה:
"הגיהנום שמצפה לך כל כך עשיר בטעמים, שאולי כדאי שנתחיל לאמן אותך כבר מעכשיו בטעימות מקדימות".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה