מעדנים בתשעת הימים?

  • הוסף לסימניות
  • #41
לאה, הפרסום מחפש את נקודות התורפה- נכון שאלו צרכים, אבל האדם מנסה להתגבר עליהם והפרסום מעצים אותם ומפתח אותם ומרחיב אותם ואז נותן להם מענה. אם אדם זקוק להכרה חברתית ואת משכנעת אותו בהוא ישיג את זה באמצעות סוודר על המותן את מסכימה איתי שעשית כאן שימוש ציני? יופי.
אם את לא מסכימה- לדעתי יש כאן הכחשה עצמית. אני מבינה שזה המקצוע, והמקצוע הזה לא מבוסס על אהבת האדם הקטן אלא אהבת הלקוח שלך שהוא המוכר ולא הקונה. אז לבוא ולשכנע שעושים את זה מאהבת האזרח הקטן זו ממש זריית חול בעיניים לדעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
יש לי עוד שעתיים עד הפגישה הראשונה להיום. ננסה למצות את המקסימום.
לא אומרת שזה לא שימוש ציני, או במילים יותר פשוטות: הענקת אפשרות לפתרון צורך באופן שהלקוח שלי ירוויח ולא המתחרים שלו - הישירים או העקיפים.

אבל אני לא מסכימה שאלו צרכים שהאדם מנסה לעבוד עליהם ולהתכחש להם. לא דווקא - בכל אופן. לא חושבת שמי שיש לו צורך מבחינת אופיו להצטרף לטרנדים או להתנסות בחידושים או לחפש את המוצר הזול או לפצות את עצמו או להוכיח את עצמו או לדאוג לילדים שלו או לעתיד של עצמו או להתנגד לתחושת קיפוח - לא חושבת שהוא אמור להתנגד לזה.

אני כן מסכימה שהצרכן מרגיש לפעמים לא נוח עם זה שגורם חיצוני משפיע באופן מוצהר על ההחלטות שלו. עניין של אגו. גם אני מרגישה כך. ואין עוד הרבה גורמים שעושים זאת במוצהר, כמו פרסומאים. אבל ברוב המקרים זה נפתר מעצמו - כי הציבור טוען שהוא לא מושפע מפרסומות והקנייה נובעת מהחלטה בלעדית שלו, ובא לציון גואל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
למה זו בעיה לאכול מעדני חלב?
כתוב שאין שמחה שורה אלא בבשר ויין והם אלה שאסורים בגלל איסור השמחה ולכן גם מוזיקה אסורה.
אין איסור לאכול פשטדה חלבית כי אפילו אם היא טעימה מאד לחיך, היא לא "משרה" שמחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני לא יודע למה אנשים מבינים דברים אחרים ממה שכתבתי
אין שום בעיה לאכול מעדני חלב ופשטידה מאד טעימה
אבל השאלה איך לפרסם את זה, זה הנידון כאן
ולפרסם בצורה כזאת שכאילו אנחנו עושים סיבוב על ההלכה
ואם ההלכה אוסרת לאכול בשר אנחנו כבר נמצא מאכלים חלביים יותר טעימים זה הבעיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
מה דעתכם על פרסומת של קייטרינג גורמה לאבלים, כזה שישגר בכל יום מימי המשתה, סליחה, האבל, מנות מהבילות לבית בו יושבים שבעה, ויחסוך טרחה מן הסובבים? הדגש בפרסומת יהיה על האוכל המעודן והמוקפד. יש לי אפילו סלוגן מנצח: מותו היום, כי מחר תאכלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני חושבת שתוכלי ליעד את הקייטרינג הזה גם ליצירת ביצת גורמה לכבוד סעודה מפסקת וכן גבינה מעושנת- לצורך האפר שנוהגים לטבול את הלחם.
חולצות אבלים עם רוכסן לקריעה כדי שהבגד לא יהרס, שווארמה פרווה בטעם בשר לאומללי האבלות. מקלחת שיש בה פטל ולא מים כי אסור להתקלח במים בתשעת הימים. וכן הלאה.
המכון לפתרון בעיות ההלכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י אפרתה;1042882:
שווארמה פרווה בטעם בשר לאומללי האבלות.

ניכר שב"ה אתם לא מנוסים. לאבלים מותר לאכול בשר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נראה לי שמחפשים להפוך זבוב לפיל ולעשות מהומה על לא מאומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
העובדה שמראה כי עולם הפרסום החרדי כבר מזמן סטה מהכביש הישר...
היא העובדה שבמקום שחברת הפרסום של חברת X יגידו לה סטופ, פרסמו התנצלות, יפסיקו לעבוד איתה יעשו לה שרירים, הם עבדו על היומונים שיתעלמו מהמשגה החמור של החברה.
ולגודל הבושה, הם הצליחו, היומונים התעלמו.

במקום שהמשרדים ישלבו ידיים עם ערכינו - הם עובדים למען החברות להסיר חרמות, לסלול את הדרך ולדלג הישר על הצרכן החרדי שאם כתוב ופורסם בעיתון שהוא מנוי עליו אז זה בסדר.

לאכול מעדנים, מאכלי חלב, פשטידות גורמה חלביות - זה בסדר גמור, וזה גלאט לחלוטין גם אם אלו מאכלים טעימים במיוחד.
לערוך פסטיבל תשעת הימים לרגל העניין - זה לחלוטין צורם להרבה מהקהל החרדי שמשום מה נוטה להרכין ראש ולתת לשיירה לעבור.

אני בהחלט הייתי מצפה ממשרדי הפרסום ה"חרדים" לגלות טיפת יצירתיות ולהצליח לרקוד על שתי החתונות באופן שישרת את הלקוח, ובאופן שלא יצרום לאלו שזה מפריע להם.

בלי כל דיון מי צודק או צדיק יותר ואלו ערכים נכונים יותר או נובעים מצדקנות מזויפת.

למה לוותר על גב' X שהעניין צורם לה, הרי בסה"כ גם היא תרכוש בימים אלו יותר מוצרי חלב, ופרסום שפוגע בה עלול לגרום לה לריאקציה, ולא לקנות גבנ"צ למרות שבמקור היא כן תכננה איזה טוסט לארוחת צהריים.
ברור שיש אפשרות כלשהי שיכולה מצד אחד להכניס את החלבי שנצרך יותר בימים אלו ומצד שני לא להפוך את הענין לחוה"מ שבועות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לדעתי זה די לגיטימי שחברות המוכרות מוצרי חלב מנצלות תקופה שבה מוצרי החלב מככבים בראש רשימת הקניות של כל עקרת בית. זה לא אומר שפרסום של מוצרים אלה מבזה את תקופה האבל שבה זה נעשה. ממש כמו שפרסום של ממתקים לא מבזה את הקדושה של עצם נתינת משלוחי מנות בפורים.

עם כל זאת, לא זכור לי שראיתי פרסום כזה. יכול להיות שאם מישהו יעלה לטובת אלה שלא יוצא להם להסתכל בכל המקומונים וכולי, ואם אראה במו עיני משהו שמפרסם או משדר חגיגה ושמחה בימי אבל, אולי גם לי זה יפריע.

אשמח לראות את הפרסום המדובר
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
חברה, סטיתם לגמרי.
אסור לאכול בשר.
מותר לאכול חלב.

יש עוד דיני אבלות לא רק חלב ובשר..
לא לכבס/ להתקלח וכו
הרעיון המרכזי בהכל - אבלות!!
את כל האיסורים האלו אסרו - כדי לגרום לאדם לחשוב קצת, להתאבל, לנסות להבין מה חסר לנו.
תפתחו ספר, תקראו קצת, תנסו להתאבל באמת, יצא לכם כל החשק מלהכין פיצות וטוסטים (נכון, הגם שלא כתוב שזה אסור...)
אם יודיעו לכם ח"ו שקרוב משפחתכם נפטר, גם תתחילו להכין ארוחות גורמה חלביות ??

לא מדברת מצדקנות יתר - הלוואי... (אני גם רחוקה כמוכם, לצערי)
אבל מינימום חרדיות! (אם אתם כאלה..)
---

ולענייננו,
לא הבנתי מה ההתלהבות מחלבי דווקא?
אצלי אוכלים תפו"א ודג, אורז ונקניק...
כמו בכל ארוחת צהריים רגילה שאין בשרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
א. אני סומך בעניין על ה"מבקר" של העיתון בו אני מנוי.
(לדוגמה קיצ'נייד פרסמו שנה אחת על המיקסר שלהם לפני שבועות "אם אין קמח אין תורה" והעיתון לא הכניס את המודעה מטעם שאין להשתמש במשנה לפרסומת למוצר)

ב. חגיגת המתכונים לא כזו גדולה, בטח לא כמו לפני שבועות.

ג. לטעמי, פרסום מתכונים היא אמצעי של פרסומות. כלומר, להשים סתם "גבינה" באמצע המודעה?, אז שמים גם מתכון. הכוונה היא לא המתכון הכוונה היא פרסום החברה. אף אחד לא מצפה שתכין ביום שלישי קייצי איזו ארוחת גורמה חלבית.
מה שאין כן בשבועות, שם כן מתכוונים שתכין, ולכן "מפוצצים" אותך במתכונים.

ד. למה אפשר לפרסם על "קלי צום"?למה אפשר לפרסם על כיסאות נמוכות נוחות? למה אפשר לפרסם על "הלוויות בראש שקט", "נעשה בשבילך הכל", "שירות אמין ומסור"?
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
בלי להתייחס לעצם העניין של הפרסום ומבלי שקראתי את כל ההודעות דבר אחד צרם לי בכמה הודעות שקראתי כאן.
חברים, האיסור לאכול בשר ולשתות יין בתשעת הימים אינו דומה לשאר האיסורים שנובעים מדיני אבלות (מצד אבלות כידוע לאבל מותר לאכול בשר ולשתות יין) איסור אכילת בשר ושתיית יין נובע מכך שבבית המקדש הקריבו קרבנות וניסכו נסכים ולכן איך יערב לנו לאכול בשר ולשתות יין לאחר שאלו בטלו מבית המקדש?!
קיצרתי במקום שראוי להאריך אבל חשוב לשים כל הלכה ממה היא נובעת!
בשורות טובות וחודש טוב שיהפכהו הקב"ה במהרה לששון ושמחה. אמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ישן, אך לדאבוננו עדיין אקטואלי.
 

קבצים מצורפים

  • CCF17072010_00000.pdf - Adobe Acrobat Professional.pdf
    1.2 MB · צפיות: 19
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י אברהמי גרינשטיין;1046989:
בלי להתייחס לעצם העניין של הפרסום ומבלי שקראתי את כל ההודעות דבר אחד צרם לי בכמה הודעות שקראתי כאן.
חברים, האיסור לאכול בשר ולשתות יין בתשעת הימים אינו דומה לשאר האיסורים שנובעים מדיני אבלות (מצד אבלות כידוע לאבל מותר לאכול בשר ולשתות יין) איסור אכילת בשר ושתיית יין נובע מכך שבבית המקדש הקריבו קרבנות וניסכו נסכים ולכן איך יערב לנו לאכול בשר ולשתות יין לאחר שאלו בטלו מבית המקדש?!
קיצרתי במקום שראוי להאריך אבל חשוב לשים לב בתור בני תורה לא לגלות בורות ולשים לב כל הלכה ממה היא נובעת!
בשורות טובות וחודש טוב שיהפכהו הקב"ה במהרה לששון ושמחה. אמן.

תודה על ההערה החשובה. בזכותך בדקתי שוב ושאלתי וגיליתי שאלו ואלו דברי אלוקים חיים. יש בענין הזה הרבה מנהגים והרבה הלכות ומה שברור זה שהלכות האבלות בימים אלו הן יותר חמורות מהלכות אבלות רגילות וזה מה שמצאתי שכולל התיחסות למה שכתבת, אבל גם התיחסות למה שאני כתבתי.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3812

בשר ויין
נהגו הראשונים להימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימי האבלות על החורבן. יש שהחמירו בזה בכל ימות החול שבשלושת השבועות, ויש שהחמירו בזה בשבוע שחל בו תשעה באב, ודעת רוב הראשונים שהמנהג הנכון להימנע מבשר ויין בתשעת הימים.

ואף שמדין המשנה (תענית כו, ב) רק בסעודה המפסקת שלפני צום תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין, נהגו הראשונים להחמיר על עצמם ולהימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימים אלו, מפני שהבשר והיין ידועים כמאכלים משמחים, ואמרו חכמים "משנכנס אב ממעטים בשמחה". ועוד, שאחר חורבן בית המקדש אין מעלים יותר את בשר הזבחים על המזבח, ואין מנסכים עליו את היין. והיה ראוי שבעקבות חורבן הבית גם אנו נימנע לחלוטין מאכילת בשר ושתיית יין עד שיבנה בית המקדש, אלא שאין אנו יכולים לעמוד בגזרה זו (ע' ב"ב ס, ב). אבל בימים שנקבעו לאבלות על החורבן יש מקום להחמיר בזה

http://www.karnash.co.il/index.asp?catID=36992&siteLang=3&action=printPage

אכילת בשר ושתית יין
האיסור מדינא רק בסעודה מפסקת שאוכלה אחר חצות היום: תענית כו: ערב תשעה באב - לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין. ובגמ′ שם ל. אמר רב יהודה: לא שנו אלא משש שעות ולמעלה, אבל משש שעות ולמטה - מותר. ואמר רב יהודה: לא שנו אלא בסעודה המפסיק בה, אבל בסעודה שאינו מפסיק בה - מותר. ותרוייהו לקולא. שו"ע תקנב א-ב: ערב תשעה באב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת, שאוכלה אחר חצות, בשר, ולא ישתה יין...
תבשיל של בשר, בשר עוף: כלבו: ויש נמנעין מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואע"פ כן אין צריכין להמנע מתבשיל שנתבשל בו הבשר דלצעורי נפשיה קא מכוין והא אצטער, ועוד דאמרינן בנדרים הנודר מן הבשר מותר בתבשיל.
מרדכי סו"ס תרלט:פסק ראב"י העזרי ורשב"ט דמותר לאכול בשר עוף אפילו בסעודה מפסקת וראיה מפ"ק דחגיגה[ח.] גבי ישראל יוצאין יד"ח בנדרים ונדבות ושמחה, יצאו עופות שאין בהם שמחה. ומיהו לדידן דנהגינן איסור, אסור מר"ח אפילו בשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס.
שו"ע סעיף י: יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס. מנהג מצרים לאכול בשר עוף, מנהג לוב היה לאכול בשר יבש. משנ"ב[סג] והאידנא נהגו עלמא לאסור אף תבשיל של בשר.
מנהגי חומרא
1. בערב התענית: מ"מ/מאירי: המהודרים במידת החסידות אין דרכם לאכול בשר בכל היום של ערב התענית.
2. שבוע שחל בו: רמב"ם: וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו.
3. מר"ח עד התענית: ריטב"א לעיל: יש מקומות שנהגו שלא לאכול בשר מר"ח ועד התענית וסמכו לזה לפי שאמרו במסכת חגיגה אין שמחה אלא בבשר ולפיכך ממעטין בשמחה.
מהרא"ק: משנכנס אב ממעטין בשמחה. לפיכך יש שאין אוכלין בשר ואין שותין יין מן א′ אב עד י′ באב, כדאמר בירושלמי, א"ר זעירא דנהגינן דלא לשתות יין מן א′ אב על מנהג התורה שנפסקה אבן שתייה, מ"ט כי השתות יהרסון. רמב"ם ה′ ו′: ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר"ח עד התענית"
4. מיז′ בתמוז: טור: ויש פרושים שמתענין מי"ז בתמוז ואילך ויש מתענין מבשר ויין וגרסינן בירושלמי מה יש ביניהם בין י"ז בתמוז לט"ב כ"א יום משהובקעה העיר עד שחרב הבית וי"א כנגד שלשה שבועים שהתענה דניאל. בכלבו: וכתב ה"ר אשר ז"ל וראיתי נשים יקרות שנמנעות מאכילת בשר ומשתית היין משבעה עשר בתמוז עד עשרה באב ואומרות שכך קבלו מאימותיהן דור אחר דור, ונראה לי משום דאמרינן בתלמוד במשנה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד וכן בעונותינו בטל נסוך היין ויש מן האנשים שנהגו כן
השו"ע בסעיף ט′ כתב: יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו; [ומותר בחומץ של יין]; ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז. נראה שדעתו לאסור בשבוע שחל בו.
יחו"ד ח"א סימן מא: בירושלים נהגו שלא לאכול בשר החל מראש חודש אב.
הגה: ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה, שאין שוחטים כ"א לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו. כמנהגם מר"ח.
יום ר"ח? א. יחו"ד ח"א סימן מא: בירושלים נהגו שלא לאכול בשר החל מראש חודש אב, אלא שביום ראש חודש אב עצמו נהגו להתיר. ב. בשער הכוונות העיד שהאר"י ז"ל היה נוהג שלא לאכול בשר בראש חודש אב. וכן נראה לי מפשט דברי המשנה והראשונים שאסרו מר"ח אב משמע מא′ אב, והוא משנכנס אב. וכן העיד המשנ"ב[נ"ח] למנהג באשכנז
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
המודיע, אתמול.

התרשמות אישית/משה גוטמן
כיבוד אב
הבאתי, אמא, פרחי ענפים
לקשט יפה את הבית כולו
ולאבא קניתי קפה קפאין
שתנדוד שנתו וישמע קולו

ואל תשכחו שבחג שעבר
הבטחתם לי שבפעם הזאת
שאני גדול ובן חמש כבר
אצטרף לאבא כל הלילה-

מה? לא חג מחר?! אז למה
חגיגת מתכוני יוקרה בחלב
במטבחנו מתנגנת ובו מהומה
של פשטידות ומרקי-חודש-אב?!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

למרות שלא נאמר בה כל דבר חדש, ואף לא חידוד מועיל אחד, ישיבת הצוות במערכת העיתון מתקיימת מדי שנה בתקופה שלפני תשעת הימים.
העורך הראשי מקשקש משהו על רוח הימים ומשמעותם העמוקה. דבריו היו יכולים לנגוע בנפש ובעמקי הלב, אילולא הניתוק הרגשי המופגן שבו הם נאמרים – הפה מדקלם, והעיניים בלפטופ, קוראות את תוצאות החיפוש בצ'אטGPT: "תכתוב לי דברי פתיחה לעורך עיתון בישיבת צוות לקראת תשעת הימים".

לבסוף מגיעה השורה המעשית: "בימים האלה, עקב האיסור באכילת בשר, נצמצם את המדור הקולינרי לטובת מאמרים בנושאי חורבן הבית".

אלא שהפעם, עורך מדור הקולינריה החדש, מר מתרחצי בצנעתי, חרד"ק משהו, התקומם מול ההחלטה.

"לא יקום ולא יהיה", הצהיר. "מתכוני הדגים נדחקים הצדה כל השנה, זה הזמן שלהם לזהור", מילותיו מנסות לפלס את דרכן בין מפלי הרוק הנובעים מהבלוטות.
"הכנתי מנות מפוארות שלא מביישות את מנות הבשר הנחשבות ביותר, ואני אגיש אותן, או שאגיש את התפטרותי", הטיל את הפצצה.

העורך הראשי זע באי נוחות על כיסאו, עוקר את עיניו הנדהמות מהלפטופ ונועץ אותן בשף המרייר.
"אתם יודעים מה קורה במסעדה שלי מדי שנה בתשעת הימים?", שאל בצנעתי רטורית, ופצח במונולוג קולינרי מבעיר תיאבון:
"פסטיבל דגים מטורף. קחו לדוגמה את אחת ממנות הדגל שלי: דג דניס טרי, צרוב על הגריל, מוגש על קרם אפונה קטיפתי וחלק, לצד ברוקולי ושום קונפי, בצלצלי שלוט מקורמלים, וירקות שורש שרופים בטבון".

יושבי החדר מהופנטים. מרוב גירוי, גם עציץ הנוי שבמרכז השולחן נראה להם טעים פתאום.
והשף אינו מרפה וממשיך בתיאור החושני:
"אפילו הדג ששוכב בצלחת, מפולט, ללא עצמות, סנפירים ורוח חיים, חוזר לשחות מרוב התלהבות".
עכשיו גם השבעים שבחדר הפכו רעבים. יוחאי מהגרפיקה, שנשאב לגמרי להפנוט, נצפה לועס את הנייד שלו.

העורך הראשי מנסה להחזיר אליו את השליטה. הוא מתחיל לענות משהו, אבל מתקשה נוכח הידבקותו בריור של השף. להסתכל על מתרחצי בזמן שהוא מדבר על אוכל מרגיש כמו אדם צם שנקלע לחנות חמוצים, ואז כמו צינור אש שיצא משליטה.

"ומה עם תשעת הימים, קצת לחוש את צער השכינה?", זהו סגנו של העורך שלוקח פיקוד.

"דווקא בגלל שזה תשעת הימים, ויש ריח דגים חריף בכל העיר, נכון להתאים את התפריט לריח של הסועדים", התעקש השף להישאר בנימוקים הקולינריים, על חשבון אלה המהותיים.

"ומה עם צער השכינה?", הדהד העורך הראשי את דברי סגנו ביתר תקיפות.

"ההפך. התפריט הזה עושה את רצון הבורא", ענה מתרחצי בביטחון נועז, ומיהר להסביר:
"תארו לכם שיום אחד בא המשיח, ודורשים מאיתנו להכין את סעודת הלווייתן. לך תתמודד עכשיו קולינרית עם דג בגודל של בריטניה.
אם כך, רצון הבורא הוא שנתאמן קודם על דגים קטנים וחמודים ונתחים דקים, כדי שנגיע מוכנים ללווייתן ברגע האמת".

הרב שלמה-יוחנן פרינדלר, מהוועד הרוחני של העיתון, שישב שם כל הזמן כמו סיר על האש, הגיע עכשיו לרתיחה.

הוא קם ממקומו, שלף את חגורתו ממכנסיו והצליף בשף כמה מכות הגונות.

"מה אתה רוצה ממני?", זעק המוכה בקול רעש גדול.

הרב השלים עוד כמה הצלפות, ואז ענה:
"הגיהנום שמצפה לך כל כך עשיר בטעמים, שאולי כדאי שנתחיל לאמן אותך כבר מעכשיו בטעימות מקדימות".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה