דרוש מידע מענה לילד מחונן במגזר החרדי

[hilasg]

מדייקת לגבי תכנית אמירים - זו לא תכנית שמיועדת רק למחוננים. הקבלה לתכנית היא לשיקול בית הספר. יש עדיפות למחוננים אבל הם לא היחידים שמשתתפים בתכנית. ["מחוננים" פה זה לפי המבחנים של משרד החינוך]
5-7 שעות זה לכל בית הספר, זה בדרך כלל מחולק לשעה-שעתיים לכל "חוג", ולא בהכרח מאפשרים לכל ילד להשתתף ביותר מחוג אחד.
לגבי הכלים הרגשיים - לא הייתי בונה על אמירים בשביל זה. זה לא כמו ימי השליפה. הצוות לא בהכרח עם הכשרה בחינוך מחוננים. התכנים מגוונים ומשתנים, לפעמים זה פשוט חוג בלי הרבה ערך מוסף. לפעמים יש ערך מוסף אבל לא בתחום הרגשי. זה גם לא הרבה זמן (שיעור-שניים) ככה שאין הרבה זמן מסביב בשביל אינטראקציה.
זו תכנית נחמדה מאד, אני לא אומרת שלא. לפעמים היא גם באמת עומדת בכל מה שתיארת. אבל לא תמיד, וזה בכל מקרה לא אותו מענה כמו יום השליפה.

אצלנו מאפשר לכל ילד מחונן או חכם מאוד מאוד 5-7 שעות שבועיות
זה ממש לט חוג אלא רמה הרבה יותר גבןהה
וכמובן שזה לא תחליף לטיפול רגשי

 

[חיותא]

יש לי שני ילדים שלפי כל מה שניסיתי לבדוק במשך השנים, מסתבר שהם מחוננים עם חלק גדול מהקשיים של מחוננות...
סוג של בדידות חברתית... אין להם באמת נושאי שיחה עם ילדים בני גילם... כי ילד בן 11 שמעניין אותו התפרקות אטומים ועוד כל מיני דברים נדירים בגאוגרפיה לא ממש מעניין כל ילד בגיל הזה...
לילד בן 11 שנמצא כ"כ הרבה שעות במסגרת (בפרט החסידית - שזה שעות רבות יותר) ומוצא את עצמו עם סף תסכול נמוך על כל דבר, כי אין לו מה לעשות אם הוא כבר מבין מראש הכל, אז הוא כבר הרבה פעמים לכתחילה לא מתחיל להקשיב ופשוט לא שם אלא בענייניו, בקיצור, הוא ממש סובל!...
ברגע שיש לו משהו אחר מאתגר יותר, הוא פשוט פורח...
דוגמה קטנה, נתתי לו ללמוד קורס בערבית, הוא בן אדם אחר!

השאלה שלי היא כזאת:
אני רוצה לדעת, במידה ואני מאבחנת את הילד, האם יש לי מזה משהו? האם אקבל תקציבים גם לטיפול רגשי תואם אבל גם לקידום הילד במקצועות שונים???
אני לא רוצה שמה שהוא ילד ויתעניין יהיה רק פיזיקה, מדעים ושפות, שאת כל אלה יש חינם והמון ברחבי הרשת...
אני כן רוצה שיהיו לי תקציבים לקבוע לו חברותות ברמה גבוהה בגמרה וכו' שלא ישב בטל בת"ת, ( למרות שאני יודעת שהעמל והיגיעה זה מה שצריך, אבל הבטלה אם כל חטאת... והתסכול של הילד לא שווה את זה...)

זה משהו שקיים?

תודה מראש לעונים

אולי כבר כתבו, לא קראתי את כל השרשור.
מציעה לך לכתוב אגף המחוננים במשרד החינוך, יופיע לך כל המידע הרלוונטי על דרכי האיתור וההכרה בילדים מחוננים.
כיום יש מסגרות מחוננים גם לחרדים, אחת מהן מופעלת על ידי רשת אהלי יוסף יצחק- חב"ד, ופועלת גם דרך הזום. שווה בדיקה.
אחד המענים שניתנים כיום לילדים מחוננים שעברו תהליך אבחון והכרה,
זו הדרכה מותאמת להורים, דבר סופר חשוב למי שהתנסה בגידול ילד מחונן.

 

[חיותא]

אולי כבר כתבו, לא קראתי את כל השרשור.
מציעה לך לכתוב אגף המחוננים במשרד החינוך, יופיע לך כל המידע הרלוונטי על דרכי האיתור וההכרה בילדים מחוננים.
כיום יש מסגרות מחוננים גם לחרדים, אחת מהן מופעלת על ידי רשת אהלי יוסף יצחק- חב"ד, ופועלת גם דרך הזום. שווה בדיקה.
אחד המענים שניתנים כיום לילדים מחוננים שעברו תהליך אבחון והכרה,
זו הדרכה מותאמת להורים, דבר סופר חשוב למי שהתנסה בגידול ילד מחונן.

משרד החינוך מממן ועושה את תהליך האבחון והאיתור בעצמו, ואין טעם לפנות לפסיכולוג באופן פרטי כי הם לא מכירים באבחונים האלה.

 

[תותוש]

דבר ראשון תערכי אבחון מסודר.
קחי בחשבון שהעלות היא אלפי שקלים וכמה מפגשים עם הפסיכיאטר.

אח"כ תוכלי לבוא לאנשי החינוך בשטח ממקום אחר לגמרי.
מורים רגילים שכל הורה בטוח שהילד שלו הוא עילוי מחונן שטרם נראה כמוהו בארץ הזאת ושזו הסיבה שהוא חצוף ואנוכי. ככה זה.

אז דבר ראשון אבחון ומשם תוכלי להביא שיתוף פעולה של המוסדות

בלתק
האבחון הוא אבחון פסיכולוגי אצל פסיכולוג חינוכי, לא פסיכיאטר. הוא יוכל לקבוע אם הילד מחונן והאם יש פערים בין יכולותיו הקוגניטיביות למצבו הרגשי וכו'.

 

[חיותא]

בלתק
האבחון הוא אבחון פסיכולוגי אצל פסיכולוג חינוכי, לא פסיכיאטר. הוא יוכל לקבוע אם הילד מחונן והאם יש פערים בין יכולותיו הקוגניטיביות למצבו הרגשי וכו'.

ומה יביא האבחון הפרטי?
האמא הנ"ל חיפשה תקציבים לפיתוח תחומי עניין וכד', אבחון פרטי הוא הוצאה נוספת שלא בטוח מצדיקה את ההשקעה.

 

[ה' אוהב אותך]

למה לא נושא האשכול ?
עברתי רק על 2 העמודים הראשונים כאן עד שמצאתי את התגובה הנ"ל,
אני חושבת שבמקום לחפש קצבאות וטיפולים רגשיים-צריך למנף את היכולות של הילד הלאה. במקום לחפש פסיכיאטר שישים עליו טיקט ואז המורים יהנהנו ברחמים כשהילד יוכיח שיש לו רף תסכול נמוך- אפשר ורצוי ללמד אותו להגדיל את רף התסכול ע"י חוויות שמותאמות ליכולות הגבוהות שלו
גם בעלי היה בתכנית לילדים "עם יכולות מעבר לרגיל", לא יודעת אם זה משהו שקיים היום. אבל ברור לי שכדאי לכם להשקיע מאמץ בלחפש איך לקדם אותם מאשר איך "לנרמל" את היחס של הסביבה אליהם - זה רק יקטין אותם וישאיר אותם מאחורה, חבל!
יש לכם אוצר בבית ואתם יכולים להקפיץ אותו בכמה רמות. מנסיון, זה לא משהו שפוגע ביכולות החברתיות אלא רק מגביר את הדימוי העצמי של הילד והיכולות שלו להתבטא ולהסביר את עצמו.
וכן, אולי ככה הוא יבין שלא כולם ברמה שלו ולפעמים הוא צריך להסביר איך הגיע לזה או לחילופין לדבר על נושאים אחרים
ב ה צ ל ח ה

ציטטת אותי בטעות
לא אני האמא של המחונן...

 

[**Moko**]

ציטטת אותי בטעות
לא אני האמא של המחונן...

ציטטתי אותך כי אמרת שזה לא נושא האשכול, אם הבנתי נכון- לגבי למצוא לילד תחליפים כדי להעצים אותו

 

[ש.ב.א]

בלת"ק
אם משעמם לכם יש פה עוד קצת לקרוא...

דרוש מידע - איפה בציבור שלנו יש בית ספר למחוננות?

מעניין אותי. לא מסגרת אחרי הצהריים, אלא בית ספר ממש. פחות מעניין אותי הקידום הלימודי, כמו שמעניין אותי על בית ספר שמודע לקשיים של המחוננים וערוך אליהם.

www.prog.co.il

 

[הדסה לוין]

במגזר החילוני כל אחד חושב על הילד שלו ולכן יש בתי ספר למחוננים אצלנו במגזר החרדי לעומת זאת החינוך הוא להיות איש בין אנשים ולא מעל האנשים

עוד יותר מזה, החילוני אינו רואה בבי"ס מקום חינוך של האישיות, אלא צבירת הישגים לצורך קריירה, לכן חשוב למערכת לנצל כישורים מיוחדים, לאתגר, להשיג... הכל עניין של כסף ומעמד. במבט יהודי החינוך הוא לחיים, אז מצד אחד היה איש באנשים, ומצד שני ההורים, בעצמם יכולים להעשיר את עולמו של הילד, באמצעות חברותות ברמה ותחומי העשרה תורנית, נוספים, כמו לימוד של נושאים שילדים אחרים לא מגיעים אליהם, בתוך הת"ת ומחוצה לו.

 

[הדסה לוין]

בלת"ק
אם משעמם לכם יש פה עוד קצת לקרוא...

דרוש מידע - איפה בציבור שלנו יש בית ספר למחוננות?

מעניין אותי. לא מסגרת אחרי הצהריים, אלא בית ספר ממש. פחות מעניין אותי הקידום הלימודי, כמו שמעניין אותי על בית ספר שמודע לקשיים של המחוננים וערוך אליהם.

www.prog.co.il

גדולי ישראל הזהירו שלא לעשות דבר כזה, לא לבנות קבוצות לפי רמה, אלא לשלב את הילדים בקבוצה היטרוגנית.

 

[ח.ג.ג'.]

עוד יותר מזה, החילוני אינו רואה בבי"ס מקום חינוך של האישיות, אלא צבירת הישגים לצורך קריירה, לכן חשוב למערכת לנצל כישורים מיוחדים, לאתגר, להשיג... הכל עניין של כסף ומעמד. במבט יהודי החינוך הוא לחיים, אז מצד אחד היה איש באנשים, ומצד שני ההורים, בעצמם יכולים להעשיר את עולמו של הילד, באמצעות חברותות ברמה ותחומי העשרה תורנית, נוספים, כמו לימוד של נושאים שילדים אחרים לא מגיעים אליהם, בתוך הת"ת ומחוצה לו.

אתם מכירים חינוך חילוני בכלל שאתם יודעים להגיד איך בדיוק הם רואים את בתי הספר ולמה בתי הספר מחנכים?
ואני מתאפקת לא להגיד משהו על מעמדות בציבור החילוני והחרדי.

 

[משה שאחא]

אתם מכירים חינוך חילוני בכלל שאתם יודעים להגיד איך בדיוק הם רואים את בתי הספר ולמה בתי הספר מחנכים?
ואני מתאפקת לא להגיד משהו על מעמדות בציבור החילוני והחרדי.

א' רואים את התוצאות ברחובות לא צריך להיות חכם בשביל לראות
ב' מכיר כמה שהיו שם וחזרו ב"ה בתשובה ושומע מהם מספיק סיפורים
ג' אני לא רואה שום סיבה לסנגר עליהם וגם אם יש מגרעות בחינוך החרדי ויש אבל בציבור החילוני זה לא שאיש או אין מגרעות אין שם חינוך
ודי מספיק עם התיפיפות הזו כלפי הציבור החילוני ברור שאנחנו טובים מהם ללא כל השוואה וללא כל דימיון בכל דבר שהוא ובוודאי ובן בנו שלק"ו בחינוך

 

[ח.ג.ג'.]

א' רואים את התוצאות ברחובות לא צריך להיות חכם בשביל לראות
ב' מכיר כמה שהיו שם וחזרו ב"ה בתשובה ושומע מהם מספיק סיפורים
ג' אני לא רואה שום סיבה לסנגר עליהם וגם אם יש מגרעות בחינוך החרדי ויש אבל בציבור החילוני זה לא שאיש או אין מגרעות אין שם חינוך
ודי מספיק עם התיפיפות הזו כלפי הציבור החילוני ברור שאנחנו טובים מהם ללא כל השוואה וללא כל דימיון בכל דבר שהוא ובוודאי ובן בנו שלק"ו בחינוך

רואים תוצאות = אין לך מושג מה הולך בבתי הספר או בראש של מי ששולח אליהם.
לא לחשוב שהחילונים חסרי ערכים לחלוטין זה התייפייפות? ההערכה הזו כלפי חלקים בעמ"י מרשימה בדיוק כמו מקבילתה "את החרדים לא מעניין כלום חוץ מלסחוט כסף".
טוב, אין מה לדון עם מי שחושב כל כך בשחור לבן שבשביל להיות גאה בדרך שלו הוא חייב לחשוב שאין שום דבר טוב אצל אחרים.

 

[משה שאחא]

נכון כי אם החינוך הוא כפירה בה' יתברך אז איזה חינוך טוב יכול לצאת מכזה חינוך
לא דובר על ערכים דובר על חינוך

 

[sk1203]

א' רואים את התוצאות ברחובות לא צריך להיות חכם בשביל לראות
ב' מכיר כמה שהיו שם וחזרו ב"ה בתשובה ושומע מהם מספיק סיפורים
ג' אני לא רואה שום סיבה לסנגר עליהם וגם אם יש מגרעות בחינוך החרדי ויש אבל בציבור החילוני זה לא שאיש או אין מגרעות אין שם חינוך
ודי מספיק עם התיפיפות הזו כלפי הציבור החילוני ברור שאנחנו טובים מהם ללא כל השוואה וללא כל דימיון בכל דבר שהוא ובוודאי ובן בנו שלק"ו בחינוך

אין צורך להגיד כמה רע לחילונים
לא זאת הסיבה שאנחנו לא כמוהם,
וכן מותר להודות במה שנכון - הם מצטיינים יותר מאיתנו בטיפול בחריגויות כמו מחוננות, לקויות למידה מסוימות וכו'
זה עוד לא אומר שהם יותר טובים מאיתנו,
ומותר לנו להודות שאנחנו שאנחנו צריכים להשתפר בדברים מסוימים שאחד מהם הוא היחס של מוסדות החינוך למחוננים

 

[ח.ג.ג'.]

אין שום קשר בין כפירה לבין השאלה האם רואים בבית הספר מקום לחינוך האישיות או רק מקום להישגים לימודיים.

 

[משה שאחא]

אין צורך להגיד כמה רע לחילונים
לא זאת הסיבה שאנחנו לא כמוהם,
וכן מותר להודות במה שנכון - הם מצטיינים יותר מאיתנו בטיפול בחריגויות כמו מחוננות, לקויות למידה מסוימות וכו'
זה עוד לא אומר שהם יותר טובים מאיתנו,
ומותר לנו להודות שאנחנו שאנחנו צריכים להשתפר בדברים מסוימים שאחד מהם הוא היחס של מוסדות החינוך למחוננים

תקרא את כל ההשתרשרות זה לא הנקודת מוצא וזה לא היה גולת הכותרת להגיד עד כמה הם רעים זה היה סיבה למה לא ללמוד מהם
והסיבה שהם אולי מצטינים יותר (הצטינות צריך לראות בשורה הסופית לאן זה מוביל לא את הדרך) מכיוון שאין להם בעיה של תקציבים אז אפשר לעשות הכל טיפול בחריגות לקויות מכל סוג שהוא אבל זה עדין לא אומר שיש להם חינוך בכלל

 

[משה שאחא]

אין שום קשר בין כפירה לבין השאלה האם רואים בבית הספר מקום לחינוך האישיות או רק מקום להישגים לימודיים.

ברור כי אם כל החינוך מושתת על כפירה אז איזה חינוך אתה מצפה לקבל
ומה הם רואים בבתי ספר שלהם זה לא מעניין אותי זה לא הופך את המקום למקום חינוך ולא משנה איך תקרא לזה
ועוד דבר א' ב' בחינוך זה דוגמא אישית וכשאין את זה אין חינוך ואיש (הישר) בעיניו יעשה

 

[ח.ג.ג'.]

ברור כי אם כל החינוך מושתת על כפירה אז איזה חינוך אתה מצפה לקבל
ומה הם רואים בבתי ספר שלהם זה לא מעניין אותי זה לא הופך את המקום למקום חינוך ולא משנה איך תקרא לזה
ועוד דבר א' ב' בחינוך זה דוגמא אישית וכשאין את זה אין חינוך ואיש (הישר) בעיניו יעשה

השאלה היא איזה חינוך *הם* מצפים לקבל.
טענות מסוג "בית הספר זה רק מקום להישגים ולא אכפת להם בכלל מחינוך ולכן יש כיתות מחוננים" צריכות להיבחן ביחס לשאלה האם זה תואם את מה שהם רואים כחינוך ולא את מה שאתה מחשיב.

 

[sk1203]

תקרא את כל ההשתרשרות זה לא הנקודת מוצא וזה לא היה גולת הכותרת להגיד עד כמה הם רעים זה היה סיבה למה לא ללמוד מהם
והסיבה שהם אולי מצטינים יותר (הצטינות צריך לראות בשורה הסופית לאן זה מוביל לא את הדרך) מכיוון שאין להם בעיה של תקציבים אז אפשר לעשות הכל טיפול בחריגות לקויות מכל סוג שהוא אבל זה עדין לא אומר שיש להם חינוך בכלל

קראתי את כל ההשתרשרות עוד קודם
וראיתי שכולה סובבת סביב *החינוך שלהם הוא לא חינוך ולכן לא נלמד מהם*
הטיפול שלהם במחוננים טוב באופן יחסי
אז למה שלא נבדוק אם זה מתאים לנו בצורה זו או אחרת?
למה לשלול מראש?
הקונספט של מערכת חינוך קיים אצלנו כמו אצלם. הצורה והערכים שבה מחנכים שם ואצלנו זה הבדל מאוד משמעותי בתוצר, אבל בסופו של דבר זה רק הצורה בה מלמדים את שיעורי מדעים, היסטוריה, תנ"ך (שאגב אצלנו המה גבוהה משמעותית), ותוספת של שיעורי השקפה ומורות ערכיות

ותקציבים זו לא הסיבה פה ואכמ"ל