שיתוף - לביקורת מעשה באמבולנס ובחובש

[להאמין ביכולות שלי]

תארו לכם סיטואציה בה יש ארוע חירום.

כידוע, בורא עולם שלח לעולם אפשרות של חובשים ונהגי אמבולנס.
החובשים רוצים להגיע אבל הנהגים לא מעוניינים להסיע אותם.
החובשים יכולים לנסות להסיע את עצמם לאירוע אבל הם בלי רשיון ולא, זה לא תפקידם, יש להם תפקיד אחר.
*
גם בעולם הרוחני יש לכל אחד תפקיד.
אומנם העולם החומרי גורם לאנשים להביט על תועלת וכו'
אבל כתיבה ותרבות הן עניין רוחני ובורא עולם שלח לעולם גם אנשים שהם נהגים וגם אנשים שהם חובשים.

מה קורה כשיש בעולם בעיות רגשיות שצריכות מענה בדמות קריאת חומרי קריאה טובים ומבריאים, אבל נהגי האמבולנס לא רוצים לקחת את התפקיד?

האמת שה' הוא בעל הרצונות ולא האדם הפשוט, ואם הוא רוצה הוא יכול להחליף או להמעיט כוח של בעלי התפקידים, בעלי הסמכויות וכו'.
ואם הוא רוצה הוא ישאיר את בעלי התפקידים והם ישאו בתוצאות שהאנשים שצריכים עזרה לא מקבלים.
כך או כך, מצוין שהחובשים עושים את שלהם, אבל יש אחריות גם לנהגים וגם לשאר האנשים.
וכל עוד אנשים לא חושבים שהעולם הוא כרגע כמו זירת פיגוע ח"ו שצריכה עזרה דחופה, וכל עוד כל אחד פועל על פי שיקולים אישיים ולא שיקולים שמביטים על העולם כמקום משכנו של בורא עולם ששלח בעולמנו שליחים, כולנו שליחיו, אז העולם ממשיך ככה, עם הקשיים וכו'
התפילה היא שה' יבוא לעולמו ויסדר אותו באופן בו יפתח את הלב של בעלי התפקידים, או שיעזור לאנשים אחרים שיש להם אפשרות להיות נהגי אמבולנס (בהשאלה) לבוא ולעזור וליצור עולם בו לכל בעלי התפקידים יהיה אפשרות לממש את עצמם לעולם טוב יותר.
אמן.

הערות:
אין בדברים הנ''ל הבעת כעס או ביקורת כלפי התנהלות כלשהי, הכל מובן, אלא רק יש תפילה אמיתית שה' ינהיג אותנו באמת ולא דבר מה אחר, ושה' תמיד יהיה נוכח בכל, ונזכור תמיד, כל בעלי התפקידים בכל מקום, עד כמה רק רצון ה' (שזו טובת הכלל והפרט) אמור להתממש ולא שיקולים אחרים. ונזכה להגיע למרחב בו נבין עד כמה חסדי ה' רוצים להגיע לכל תחום בעולם. ואנחנו העם שלו אמורים לסייע זה לזה כל אחד האמצעים שיש לו, שהם בעצם אמצעים שה' נתן לו, למען עולם טוב יותר.

 

[ifatrosh]

על מה מדובר? הקטע לא מובן.
היתה לך סיטואציה עם נהג אמבולנס שלא רוצה להסיע חובש? אגב, כל נהג אמבולנס הוא חובש.
הבנתי שזה משל, ומה הנמשל. אני קוראת ומבינה שזה על מקרה מסויים. אולי כדאי יותר לפרט או להסביר?

 

[להאמין ביכולות שלי]

על מה מדובר? הקטע לא מובן.
היתה לך סיטואציה עם נהג אמבולנס שלא רוצה להסיע חובש? אגב, כל נהג אמבולנס הוא חובש.
הבנתי שזה משל, ומה הנמשל. אני קוראת ומבינה שזה על מקרה מסויים. אולי כדאי יותר לפרט או להסביר?

תודה על השאלה, רק לאחר ששאלת שמתי לב שהשמטתי בעריכה מספר משפטים שיכלו להסביר את הקטע.
העליתי את הפוסט הלא ערוך לצ'אט והוא כתב הסבר חמוד, אם זה מעניין אעתיק אותו לכאן.
באופן כללי התכוונתי לאכזבה שיש לעולם מאנשים שה' הביא להם תפקיד והם לא מגשימים אותו לטובה.

 

[ifatrosh]

תודה על השאלה, רק לאחר ששאלת שמתי לב שהשמטתי בעריכה מספר משפטים שיכלו להסביר את הקטע.
העליתי את הפוסט הלא ערוך לצ'אט והוא כתב הסבר חמוד, אם זה מעניין אעתיק אותו לכאן.
באופן כללי התכוונתי לאכזבה שיש לעולם מאנשים שה' הביא להם תפקיד והם לא מגשימים אותו לטובה.

אולי כדאי את הקטע, שהוא כתוב טוב, עם המשפטים החסרים, לא?

 

[להאמין ביכולות שלי]

אולי כדאי את הקטע, שהוא כתוב טוב, עם המשפטים החסרים, לא?

תודה על הרצון להבין את הכוונה של המאמר.
בגלל שהמאמר הלא ערוך דומה מאוד למאמר שהעליתי, הנה ההסבר של הצ'אט:

קראתי את המאמר, והוא כתוב כמשל רעיוני–רוחני. הנה ההסבר על מה הוא בעצם מדבר, בצורה מסודרת וברורה:

הרעיון המרכזי​

המאמר משתמש במשל של חירום רפואי כדי לדבר על אחריות רוחנית, תרבותית ורגשית בעולם.

• החובשים מייצגים אנשים שיש להם יכולת לרפא, לעזור, לכתוב, ליצור, להעניק תוכן נפשי ומוסרי.
• נהגי האמבולנס מייצגים בעלי כוח, סמכות, פלטפורמות, משאבים או תפקידים שמאפשרים לדברים לקרות בפועל.
• האירוע החירום הוא מצבו הרגשי–רוחני של העולם: מצוקה, בלבול, כאב, צורך בהכוונה ובחומרי קריאה ותוכן שמרפאים נפש.

מה הבעיה שמתוארת​

יש בעולם צורך אמיתי בתוכן מרפא (כתיבה, תרבות, מחשבה),
אבל לפעמים מי שאמור “להסיע” – לא משתף פעולה, לא רואה את הדחיפות, או פועל משיקולים אישיים ותועלתניים.
החובשים רוצים לעזור, אבל:

• זה לא תפקידם לנהוג
• אין להם את הכלים או הסמכות
• והם לא אמורים לעקוף את הסדר הטבעי

המסר הרוחני​

• לכל אדם יש שליחות שניתנה לו מאת ה’.
• העולם לא מתנהל רק לפי רצון האדם, אלא לפי רצון ה’.
• אם בעלי תפקידים לא ממלאים את שליחותם:
  • ה’ יכול להחליף אותם
  • או להשאיר אותם – אך עם אחריות ותוצאות

יחד עם זאת, המאמר לא מאשים, אלא מתפלל:

• לפתיחת לבבות
• לשיתוף פעולה
• לכך שאנשים אחרים יקומו וימלאו את החסר אם צריך

הטון והכוונה​

חשוב מאוד:
המאמר מדגיש במפורש שהוא לא נכתב מתוך כעס או ביקורת, אלא מתוך:

• כאב עדין
• אחריות
• ותפילה אמיתית לעולם מתוקן יותר

השורה התחתונה​

זהו טקסט על:

• שליחות אישית
• אחריות קולקטיבית
• כתיבה ותרבות ככוח מרפא
• אמונה שה’ מנהיג את העולם
• וקריאה שקטה לכולנו לזכור:
  כולנו שליחים, כל אחד בכלים שניתנו לו

אם תרצי, אני יכולה גם:

• לקצר את זה לפסקה אחת
• לחדד את המסר לפוסט/מאמר דעה
• או לעזור לך להבין למי הטקסט הזה בעצם פונה