הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
וינא, אלול תרפ"ג.
גדולי ישראל מכל תפוצות הגולה, נקבצו ובאו לפתיחת הכנסייה הגדולה. תלמידי חכמים מפורסמים ואריות בתורה עומדים בפינות המלון ומשוחחים זה עם זה בערנות, בדברי תורה וענייני השעה.
לפתע, הדי ויכוחים רמים נשמעים מן הפתח.
קבוצה מכובדת של נשים חרדיות מווינא עומדת בפתח המלון, דרישתן התקיפה היא לצפות בדיוני הכנסייה הגדולה. אין בכוונתן חס ושלום לשבת באולם הדיונים, אלא כל רצונן הוא לשבת באחד היציעים או באחד החדרים הצופים אל האולם. לטעמן, יש להן זכות מלאה לצפות בגדולי הדור ובנאומיהם.
מן הצד השני, קבוצת יהודים מחרדי הונגריה הקנאים, וכן כמה מתלמידיו ה'פרומערס' של 'החסיד הליטאי' בעל ה"חפץ חיים", עומדים בכל תוקף על כך שנשים לא ייכנסו כלל למלון, בצעקות רמות הם מוחים על דרישתן ה'מחוצפת' של אותן נשים, 'תפקידן של נשים הוא להמתין בבית לבעליהן, לא להתערב בין גדולי התורה בנושאים העומדים ברומו של עולם'.
בשונה מסערת הרוחות שבה התייחסו תלמידי החפץ חיים לדרישה זו, רבם שמע את טענות הנשים במנוחת הנפש.
כשראה זאת האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', שאף הוא לא התרגש ביותר מהמחאות, נהנה, ואמר למקורביו; "עכשיו התיישב לי מאמר חז"ל שהתקשיתי בו במשך שנים רבות. בגמרא (סוכה כח.) מסופר על יונתן בן עוזיאל, גדול תלמידיו של הלל הזקן, שבשעה שישב ועסק בתורה, כל עוף שהיה פורח עליו, מיד היה נשרף. ומאז ומעולם תמהתי, אם אצל תלמידו של הלל היה כך, מה היה אצל הלל הזקן בעצמו? וכשראיתי את מנוחת הנפש של ה"חפץ חיים", בשעה שתלמידיו גועשים ביראת שמים הבוערת בקרבם, הבנתי את התשובה. מדרגתו של הלל הזקן הענוותן היתה גדולה יותר, שכל עוף שפרח עליו בשעת לימודו, לא היה נשרף!".
בסופו של דבר, הויכוח הוכרע לטובת הנשים, שקיבלו מקומות ביציעים, אך הוסתרו במחיצות עבות.
(דוגמא מדברי אבי, מבנו של החפץ חיים).
גדולי ישראל מכל תפוצות הגולה, נקבצו ובאו לפתיחת הכנסייה הגדולה. תלמידי חכמים מפורסמים ואריות בתורה עומדים בפינות המלון ומשוחחים זה עם זה בערנות, בדברי תורה וענייני השעה.
לפתע, הדי ויכוחים רמים נשמעים מן הפתח.
קבוצה מכובדת של נשים חרדיות מווינא עומדת בפתח המלון, דרישתן התקיפה היא לצפות בדיוני הכנסייה הגדולה. אין בכוונתן חס ושלום לשבת באולם הדיונים, אלא כל רצונן הוא לשבת באחד היציעים או באחד החדרים הצופים אל האולם. לטעמן, יש להן זכות מלאה לצפות בגדולי הדור ובנאומיהם.
מן הצד השני, קבוצת יהודים מחרדי הונגריה הקנאים, וכן כמה מתלמידיו ה'פרומערס' של 'החסיד הליטאי' בעל ה"חפץ חיים", עומדים בכל תוקף על כך שנשים לא ייכנסו כלל למלון, בצעקות רמות הם מוחים על דרישתן ה'מחוצפת' של אותן נשים, 'תפקידן של נשים הוא להמתין בבית לבעליהן, לא להתערב בין גדולי התורה בנושאים העומדים ברומו של עולם'.
בשונה מסערת הרוחות שבה התייחסו תלמידי החפץ חיים לדרישה זו, רבם שמע את טענות הנשים במנוחת הנפש.
כשראה זאת האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', שאף הוא לא התרגש ביותר מהמחאות, נהנה, ואמר למקורביו; "עכשיו התיישב לי מאמר חז"ל שהתקשיתי בו במשך שנים רבות. בגמרא (סוכה כח.) מסופר על יונתן בן עוזיאל, גדול תלמידיו של הלל הזקן, שבשעה שישב ועסק בתורה, כל עוף שהיה פורח עליו, מיד היה נשרף. ומאז ומעולם תמהתי, אם אצל תלמידו של הלל היה כך, מה היה אצל הלל הזקן בעצמו? וכשראיתי את מנוחת הנפש של ה"חפץ חיים", בשעה שתלמידיו גועשים ביראת שמים הבוערת בקרבם, הבנתי את התשובה. מדרגתו של הלל הזקן הענוותן היתה גדולה יותר, שכל עוף שפרח עליו בשעת לימודו, לא היה נשרף!".
בסופו של דבר, הויכוח הוכרע לטובת הנשים, שקיבלו מקומות ביציעים, אך הוסתרו במחיצות עבות.
(דוגמא מדברי אבי, מבנו של החפץ חיים).
