מפירות הצום

  • הוסף לסימניות
  • #1
בצהרים ישבתי והתחלתי לאייר את המשל מפה לשם אני מוצא את עצמי מסיים אותו...
דווקא לקח מהר ומאוד אהבתי את התוצאה. תהנו.
 

קבצים מצורפים

  • גאולה.jpg
    KB 654.8 · צפיות: 20
  • הוסף לסימניות
  • #2
יפה מאוד!!
העברת את הצום יופי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אויש כזה יפה ....
העיניים של הקונה שהוא רוצה 30 גלילים מביעות תחינה כזו שזה די בניגוד למה שהוא אומר בחבריות כזאת - לא יודעת עם התכוונת לכך אבל זה פשוט משך אותי
והדמעה העסיסית הזו שהוא מתחנן........ עוד אויש........
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כרגיל...


ללא מילים
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מדהים!!!!

יש לך התנועות וההבעות משהו משהו!!!!!!

חן חן !!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
משהו משהו,
שיפור ניכר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

זה סיפור על דיוקן בושה:)
אחי הקטן חגג 18 ב-כא' כסלו תשפ''ה.
גיל משמעותי, יפה ועגול:)
בלי לחכות שאשאל אותו מה הוא רוצה מתנה, הוא כבר הזמין אותה... אני רוצה שתציירי אותי.
כמובן שהסכמתי.
הוא שלח תמונה יפה אבל מרחוק, היא הייתה מטושטשת ולא ברורה בכלל. דבר שתמיד מקשה עליי.
אין לי שום בעיה לצייר בכייף רק שיהיה לי קל והתהליך ילך מהר.
בהתחלה ניסיתי לצייר את התמונה ההיא, וכך זה היה נראה:
נתן1.png
שלחתי תלונה ללקוח, שהתמונה היא מסכת ניחושים ושישלח משהו אחר.
אז כגבר הוא שלח כמה סלפיות לא ראויות לציור.
וכך עבר זמן, וכשביקשתי שוב הוא אמר לי שאין לו תמונות יפות.
ועברו עוד כמה חודשים..
בחופש יצאנו לשיט בהרצליה, אז החלטתי לצלם אותו שם ומהתמונה הזאת לצייר.
הוא אישר.
והחיים המשיכו בעומסים כרגיל, הציור נדחה מפה לשם חטופים חזרו, הזמנות התקבלו, ועוד שלל תירוצים.
עד שהגיע כא' כסלו תשפ''ו.
הוא היה הכי מנומס, ושאל אם עד גיל 20 הוא יקבל את הדיוקן..
איזה בושות:sne:
באמת שיצאתי מגדרי, וישבתי שעות על הדיוקן שלו,
יומולדת גיל 19 נחגגה, אני אמרתי לו שנשאר לי עוד כמה דיוקים,
ו.. תודה לה', בסוף זה קרה.
דיוקן יומולדת לאח שלי נתן האהוב:
1771183265649.png
והנה מקרוב:
1771184121933.png
מה אתם אומרים?
שווה לקבל דיוקן באיחור של שנה וחודשיים?
3:00
אני מתעורר לקול מצהלות השלישייה שחזרה מהבייביסיטר. זהו. ביי ביי כרית.
לוקח את השלישיה, הולך למטבח. פותח מקרר. שלוש סנדוויצ'ים. גבינה. אמא שלהם בעבודה.
יושב, מיואש מהחיים, מנסה ללמוד משהו. אפס. עובר לסלון. הריח עד שם. עד הונולולו.
עובר למרפסת שירות, חוזר משם אחרי דקה, נכנס למטבח. השלישיה מתגלגלת מצחוק. לא מבין.
"מה קרה?"
"יש לך אטב כביסה באף", מודיע לי נחרצות ארי.
"אה, כן, זה... יש לי הרחבות, משהו. לא משנה. תאכלו מהר, צריך לסדר פה".
אני מתחמק מהשאלות הבאות שהיו נוחתות עלי, מוצא מפלט בספה.
4:00
דווקא היום. בפעם השלישית הם רוצים עוד. האטב כבר לא עוזר. מכין מהר עוד, בורח לחדר. מאין יבוא עזרי.
עזרי מגיע אחרי עשר דקות. אמא שלהם. אני שומע אותה נכנסת למטבח, מטר צעקות ורעש חשוד שגורם לי להבין שאני צריך לנגב עכשו גבינה מהרצפה. קשים חייו של יהודי. מקרא מלא הוא, בזעת אפך לא תאכל.
עכשו אני כבר נזהר לנשום נכון. מתחפר בכרית, אבל נראה שהיא מיצתה. מעניין למה אי אפשר לעשות את הצד הראשון של הכרית מאותו חומר קריר שעושים ממנו את הצד ההפוך. מנסה להיזכר בדברים שמחים, סגולה בדוקה להירדמות על בטן מקרקרת.
אבל בטעות חשבתי על חנוכה שבעבר הקרוב, וזה מזכיר לי סופגניה. עברתי למאכלי חלב, וזה הזכיר לי את הלחם, הגבינה, והאטב שמונח שוב על משכבו בסלסלה ליד חבלי הכביסה. הנה אלו חבלי משיח.
5:00
כבר עשר דקות יושב ומצפה לו, משיח או חמש דקות שיחלפו, המוקדם מביניהם.
הדלת נפרצת בברוטליות ששוברת מיגרנות. אחד מהשלישיה. "אמא קוראת לך. היא הכינה את האוכל של סוף הצום".
מה סוף הצום. מי אתה שתבין בזה, מר ילד בן שבע שצם שעה. לך תבין.
נכנס למטבח. יש שם בורקסים, רוגלך פיציות ועוד כמה מרעין כלל וכלל לא בישין. כל בני הבית צופים בי, אבל אני לא שולח יד לאף אחת מהקופסאות. אני הולך למקרר, פותח מקפיא ושולף משם קופסא כלשהי.
בשקט בשקט אני מורח גבינה על שני פרוסות לחם, נוטל ידיים. שילכו הבורקסים.
לחם עם גבינה כרגע עדיף משמונה ימים של סופגניות לפני שבוע.
מקווה שהזדהיתם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה