מצוה יקרה ומרגשת

  • הוסף לסימניות
  • #1
פדיון
(אחותי הקטנטונת... פתאום אמא.... :)(חבל שאין סמיילי עם דמעה מרוגשת...;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תמונות ממגרש הביית:)

1. שימי לב לשונות הצבעים (WB) בין התמונות. תוכלי בבקשה לפרט, האם כל התמונות צולמו באותו מקום? לפי מאפייני התמונה של "נתנאל" נכתב שצולמה ללא פלש.
זה נכון? כי יש שם צבעים וניגודיות המאפיינים פלש מוקפץ מהצד.
יכול להיות שאני טועה, בגלל ייצוג הצבע שלא מכוייל אצלך.
צפה בקובץ המצורף 174243

2. התמונות שבקולאז' צולמו ללא פלש בכלל. שימי לב שיש הפרשי צבע קיצוניים.
מסיבה הנ"ל, תמונת היד קצת מטושטשת.

בהצלחה.
 

קבצים מצורפים

  • Untitled-1.jpg
    KB 173.5 · צפיות: 18
  • הוסף לסימניות
  • #6
אולי לצורך השוואה, תביני כמה חשוב תאורה נכונה המגבירה את מהירות תריס הסגר, סוגרת צמצם ונותנת אפשרות לצלם בISO לא גבוה.
 

קבצים מצורפים

  • DSC_1955.jpg
    KB 245.9 · צפיות: 31
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י שלמה;1107777:
אולי לצורך השוואה, תביני כמה חשוב תאורה נכונה המגבירה את מהירות תריס הסגר, סוגרת צמצם ונותנת אפשרות לצלם בISO לא גבוה.

באיזה תאורה צולמה התמונה?
(הכוונה האם מבזקים גדולים ופלאש?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י השקעה;1107782:
באיזה תאורה צולמה התמונה?

וילנסקי:)

לפעמים, לצלם בלי פלש בכלל, התמונות יוצאות בצורה מעניינת והכי חשוב, שאין לך מגבלות של מיקום הצלם.

הבעיות מתחילות כשיש 2 סוגי תאורה או אפילו תאורה בעלת טמפרטורה אחידה, אבל לא מאוזנת במיקומה.

הסיוט מתחיל כשמצטלמים עם כובע:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י השקעה;1107782:
באיזה תאורה צולמה התמונה?
(הכוונה האם מבזקים גדולים ופלאש?)

אפשר גם עם פלשים קטנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י שלמה;1107771:
תמונות ממגרש הביית:)

1. שימי לב לשונות הצבעים (WB) בין התמונות. תוכלי בבקשה לפרט, האם כל התמונות צולמו באותו מקום? לפי מאפייני התמונה של "נתנאל" נכתב שצולמה ללא פלש.
זה נכון? כי יש שם צבעים וניגודיות המאפיינים פלש מוקפץ מהצד.
יכול להיות שאני טועה, בגלל ייצוג הצבע שלא מכוייל אצלך.
צפה בקובץ המצורף 174243

2. התמונות שבקולאז' צולמו ללא פלש בכלל. שימי לב שיש הפרשי צבע קיצוניים.
מסיבה הנ"ל, תמונת היד קצת מטושטשת.

בהצלחה.

התמונות צולמו באותו מקום רק הפלש של המצלמה עשה לי בעיות (נפל לי לפני האירוע ונשבר החלק שמרכך מלמעלה :eek:
בחלק עבד ובחלק לא ובחלק בכלל שרף לי לגמרי את התמונות :confused:- פשלות איתו בקיצור (למרות שהיה מוקפץ )
הגעתי ברגע האחרון והכהן וכולם חיכו רק לי הכול רץ מהר מידי ולא היה לי זמן ולבדוק את הבעיה אז הנחתי עליו חתיכת בד וניסיתי להסתדר במהירות

בתמונה של היד הפלש לא עבד בכלל אבל אהבתי את האור שנפל מלמעלה וקצת עומק שדה של הנרות שסידרנו מאחורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י 0405;1107816:
התמונות צולמו באותו מקום רק הפלש של המצלמה עשה לי בעיות (נפל לי לפני האירוע ונשבר החלק שמרכך מלמעלה :eek:
בחלק עבד ובחלק לא ובחלק בכלל שרף לי לגמרי את התמונות :confused:- פשלות איתו בקיצור (למרות שהיה מוקפץ )
הכול רץ מהר מידי ולא היה לי זמן ולבדוק את הבעיה אז הנחתי עליו חתיכת בד וניסיתי להסתדר במהירות
בתמונה של היד הפלש לא עבד בכלל אבל אהבתי את האור שנפל מלמעלה וקצת עומק שדה של הנרות שסידרנו מאחורה

באמת היד מטושטשת אבל הרקע מדהים. זה ממש יפה שנוצרים ברקע מטושטש כל מיני גוונים מיוחדים. אולי הפלאש היה מפחית מהטשטוש ברקע אבל זה עדיין יכל להיות יפה חבל שלא עבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י השקעה;1107829:
באמת היד מטושטשת אבל הרקע מדהים. זה ממש יפה שנוצרים ברקע מטושטש כל מיני גוונים מיוחדים. אולי הפלאש היה מפחית מהטשטוש ברקע אבל זה עדיין יכל להיות יפה חבל שלא עבד
הרקע בכוונה מטושטש:)
עם הפלש היה עובד אז היד הייתה חדה יותר
כמו התמונה היפיפיה ששלמה העלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י 0405;1107834:
הרקע בכוונה מטושטש:)
עם הפלש היה עובד אז היד הייתה חדה יותר
כמו התמונה היפיפיה ששלמה העלה

כן, התכוונתי שאם הפלאש היה עובד הרקע לא היה מטושטש עד כדי כך אבל זה עדיין היה יפה וגם היד היתה חדה.

בכל אופן העברת אווירה יפה פה, ממה שאני מבינה זה תמונות ספונטניות ולא היתה כאן כוונה לצלם את הארוע או משהו, נכון?

*סליחה שאני חופרת באשכול הזה פשוט סוף סוף אפשר לחפור בנושא צילומים מארוע כי כמעט לא עולים לכאן כאלה חוץ משל שלמה שבהן אין מה לחפור כי הן פיקס..
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ממש כך
בעיקרון גדול אני לא מצלמת ארועים במשפחה במיוחד לא אחיות (אני רוצה להיות בארועה ולא לעבוד)
אבל פדיון? לא יכולתי לותר אז הבתי תמצלמה וצילמתי ממש קצת
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י 0405;1107816:
התמונות צולמו באותו מקום רק הפלש של המצלמה עשה לי בעיות (נפל לי לפני האירוע ונשבר החלק שמרכך מלמעלה :eek:
הוא לא מרכך. חד משמעי(! בהזדמנות, נסביר למה הוא כן משמש)

נכתב ע"י 0405;1107816:
בחלק עבד ובחלק לא ובחלק בכלל שרף לי לגמרי את התמונות :confused:- פשלות איתו בקיצור (למרות שהיה מוקפץ )
בגלל ה"מרכך" נשרפו לך חלק מהתמונות. ואולי זה מה שמסביר את החזרי האור שחזרו מצבעי הבגדים של אלו שהיו סביב הילד.

נכתב ע"י 0405;1107816:
בתמונה של היד הפלש לא עבד בכלל אבל אהבתי את האור שנפל מלמעלה וקצת עומק שדה של הנרות שסידרנו מאחורה

רואים שהפלש לא עבד.
בתמונה של נתאל, צילמת על עדיפות צמצם. הצמצם קצת סגור (6.3) ומהירות סגר איטית. למה?

הערת אגב.
למה נתת מינוס 2 בחשיפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י 0405;1107834:
הרקע בכוונה מטושטש:)
עם הפלש היה עובד אז היד הייתה חדה יותר
כמו התמונה היפיפיה ששלמה העלה

אפשר גם בהעלאת הרגישות. פתיחת צמצם ומהירות סגר יותר גבוהה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
רק לגבי היד המטושטשת- יש אשכול סמוך בנושא חידוד....



ומוסר השכל קטן: לא להתפתות לצלם בארועים של משפוחע :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י שלמה;1107887:
אפשר גם בהעלאת הרגישות. פתיחת צמצם ומהירות סגר יותר גבוהה.

נכון אבל היה גרעיניות שהורסת את הרקע היפה, הוא גם ככה כהה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י 0405;1107876:
ממש כך
בעיקרון גדול אני לא מצלמת ארועים במשפחה במיוחד לא אחיות (אני רוצה להיות בארועה ולא לעבוד)
אבל פדיון? לא יכולתי לותר אז הבתי תמצלמה וצילמתי ממש קצת

יש לכם תמונות מהטקס עצמו?
מעניין לראות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י השקעה;1107896:
נכון אבל היה גרעיניות שהורסת את הרקע היפה, הוא גם ככה כהה

עדיף תמונה גרעינית (שאפשר לסדר בתכנה מתאימה), מאשר טשטוש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת אחותי כלה (2)
בס"ד

בעבר כתבתי כאן את
אחותי כלה וכבר אז ידעתי שמתי שהוא ארצה לכתוב קטע נוסף על הנושא. שמחה שמצאתי את הזמן לכך. אשמח לתגובות וביקורת

זוכרת שיצאת מתא המדידה, חגיגית וזוהרת. אני זוכרת גם איך המוכרת התנפלה עלייך, שרקה "וואווווו" ארוך. גם אמא התקרבה, מיששה את הבד, התרגשה איתך. מי כמוני יודעת כמה שנים היא חיכתה לראות אותך בשמלת כלה.

זוכרת שהתקרבת למראה, הבעת אי סיפוק עלתה על פנייך. אחרי חצי סיבוב לימין, חצי סיבוב לשמאל, החלטת שהשמלה לא מספיק צנועה בשבילך. המוכרת קימטה פנים, אמרה ש"חבל" ו"השמלה הזו כל כך יפה לך!!". אמא שתקה, אף פעם לא רצתה להתערב בבחירות האישיות שלך. ורק אני עמדתי בצד, מחיתי דמעה שאיש לא ראה.

פתאום נזכרתי בך, אחות. איך כל השנים נלחמת לבד. היית כבר מעל עשור אחרי סמינר, ההרצאות של הרבנים מפעם כבר לא הדהדו באוזנייך. אפילו מתאי הזיכרון שלך הן כבר הספיקו להישכח.
היו לך את כל הסיבות בעולם ללכת ימין ושמאל ובכל זאת את נשארת על דרך האמצע. עם התמימות הזו מפעם והאמת שאין שני לה.

הזיכרונות מציפים אותי. ברקע אני שומעת את המוכרת מציעה לך עוד כמה שמלות, מחליפה איתך כמה מילים על עבר והווה. המילים מתערבבות אצלי בראש, לא מצליחה להתמקד בהן. כן מצליחה להתמקד בטלפון הקטן שמונח על כיסא העץ מול המראה. אני יודעת שהיו לך את כל הסיבות בעולם להחליף אותו ובכל זאת הוא נשאר איתך. תשע שנים. עבר איתך את המסע הארוך הזה. לבד.

תמיד צחקתי איך המתכנתת הכי מוצלחת, נשארת עם המכשיר הכי טיפש ביקום. ואת לא התרגשת מההגדרה שלך, מההגדרה שלו. הבטחת להישאר עם הפלאפון הכשר שלך לנצח נצחים. לא משנה כמה חברות הייטק תעברי בדרך.

ואני תמיד שאלתי את עצמי איך? מה נותן לך את הכוחות? להילחם לבד זה בטח קשה.

תשע שנים ללא תקנון לא גרמו לך להתלבש אחרת. ואיך כל יום עמדת מול המראה ובחרת מחדש להתלבש איך שמלך עולם רוצה שתתלבשי. איך הרוחות בחוץ לא השפיעו עלייך, אחות? זה דור אחרון. קשה פה מידי. מאיפה שאבת את כל הכוחות?

בשבתות הקיץ, שהיינו מלקקות גלידת סורבה מול השמש. הייתי אומרת לך שאני מקנאה במי שיזכה בך. תמיד קינאתי ביכולת שלך להילחם כמו לביאה. ללכת עם האמת באפילה. לפעמים זה היה נראה שאין לך שום ניסיונות. הכל תמיד היה ברור מאליו. הלוואי שהיה לך מילות קסם לחלק לעולם ולי. לא כולם מצליחים להילחם כך לבד.


הזיכרונות לוקחים אותי רחוק. נזכרת בחברותייך לספסל בית הספר. כמעט כולן השתנו עם השנים. ספרי לי מה הסוד שלך? איך הצלחת להישאר כזו חזקה ועומדת למרות כל הזמן שעבר בדרך?

"רחלי?" פתאום אני שומעת את השם שלי, וברגע אחד מתפוצצות בועות הזיכרון. אני רואה אותך מולי, מחייכת. אמא שואלת אם הכל בסדר. "ריחפת קצת, היית בעולם אחר", היא מעדכנת אותי.

"כן... הכל מצוין", אני מחייכת אליכן בחזרה.

אנחנו יוצאות מהחנות, ורגע לפני שאנחנו נכנסות לרכב, אני עוד מסובבת את הראש לאחור. אולי יום אחד יהיה בי את האומץ לספר לך כמה היית בשבילי השראה, ואיך בכל המלחמות שלי היית נוכחת.
שיתוף - לביקורת פיצוץ מבוקר
ב"ה

כולם בבית. אי אפשר לצאת.
(בדיוק עכשיו התחשק לי לצאת לקנות נעליים.
חבל שדווקא היום אין טילים עם משלוח עד הבית.)

גם בלי מלחמה, מציאות כזו יוצרת מתיחות.
אנשים לא אוהבים שינויים בשגרה.
(כולל אלה שבחיים לא קמו לפני עשר,
פתאום מתגעגעים לזריחה במשרד.)

הרחובות שקטים. הבתים, פחות.
והתחושה? חנק.
לא בגלל הקירות, אלא בגלל שאין ברירה.
(נכון, גם קודם לא יצאנו,
אבל לפחות ידענו שאנחנו יכולים לא לצאת!)

כשכולנו סגורים יחד, כל אחד מגיב אחרת:
אחד שותק, אחד רותח,
אחת מתכנסת, אחת מתעצבנת,
ואני? אני מדברת עם הקירות.
הם היחידים שלא עונים לי.

המתח באוויר.
וגם ברצפה.
ובעיקר במקרר.
(שנפתח כל חמש דקות כדי לוודא
ששום דבר חדש לא הופיע שם מאז הפעם הקודמת.)

כשהמצב רגיש, והלבבות דרוכים,
לא זה הזמן להסביר מי צודק.
(ספוילר: אף אחד לא.)
זה לא הזמן לריב.
זה בדיוק הזמן
לשכוח למה רבנו מלכתחילה.

ומה כשלא מצליחים לשמור על שקט?
כשהטונים עולים והחביתה נזרקת?
לפעמים צריך פשוט לעצור.
או לשים אוזניות.
או לעבור לגור במרפסת (אם יש).

להבין את המצב –
זה לזכור שלא הכל אישי.
(גם אם הילד אמר לי "אמא את תמיד צורחת",
כשבסך הכול לחשתי "תוריד את הרגליים מהשולחן".)

זה הזמן לא לפחד מהתפרקות.
להרשות לעצמנו רגע לצחוק,
רגע לבכות,
ורגע להתחבק סתם כי פתאום נהיה שקט בבית.

מצאתי את עצמי יושבת על הרצפה עם הקטנים,
אוכלים ביסקוויטים ומדביקים מדבקות על המצח.
(היה בזה משהו מרפא.
וגם דביק, אבל נניח לזה.)

ולמה אני כותבת את זה?
כי כבר היינו פה.
כי אנחנו עם של הלב.
כי גם אם מישהו ירד מהפסים,
(או מהכיסא, או מהשפיות הזמנית שלו)
הוא עוד יחזור.

ובתוך עמי אנוכי יושבת.
(וגם הילדים. כולם. כל הזמן. בבית.
והעמי הזה, מסתבר, גם יודע להכין פופקורן,
לצחוק פתאום, ולומר בלי מילים: "אנחנו ביחד".)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה