מיתוג מציאת נקודת התחלה עבור בריף למכון תורני, האמנם?

[תא חזי]

בתור מעמד, עורך תורני, וכזה שמשתעשע עם קופירייט מפעם לפעם (לכן חוסו עליי אם אני לא מדבר בדיוק בשפה מקצועית, תורה היא וללמוד אני צריך), מנקרת בלבי המחשבה כבר המון זמן - "איך יוצרים מיתוג ואיפיון ייחודי ובולט למכון תורני".
זו השאלה הכללית. והיא מורכבת מכמה שאלות:
א. בסופו של דבר, כל המכונים התורניים הם +- אותו דבר = מוציאים ספרים לאור. אם כי זו לא באמת שאלה, שהרי מי שיורד לדקויות מבין שיש לדוגמא מכונים שמתמחים בספרים עם ניקוד מדוייק, או ההדרת ספרים מכתבי יד, או התעסקות בספרי רבנים מתפוצה מסויימת, או ביאורים על ספרי יסוד, וכו'.
ב. מילא מכון תורני שצבר "קילומטראז'" שאז אפשר באמת להבחין את האופי שלו, ואז הוא גם יכול להשתחרר מניסיונות להתבלט באמצעות עיצוב ומיתוג "יפה" במקום "חכם", אבל מכון תורני חדש?
ג. המציאות - המציאות מראה, שרוב המכונים, לכאורה, השקיעו מעט מחשבה בעיצוב הלוגו שלהם (דווקא בתפיסה החזותית ובקו העיצובי הם משקיעים הרבה, למשל (להלן ניתוח שלי, פסיכולוגיה בשקל כמובן, אבל אני מאמין שהוא מתאר את מה שכולנו שמנו לב אליו):

מכון	מה הלוגו "אומר" לי	קו עיצובי
מכון ירושלים	כמעט כלום, זו מונוגרמה של האותיות מ' וי', באותה מדה זה לכאורה יכול להיות לוגו של מפעל למנועי מטוסים, קליניקה של פסיכולוג וכן הלאה. 0 קשר לכאורה לספרים.	נקי מאוד, קווים וצורות בסיסיות. כריכות לא-מורכבות יחסית, אבל עם נוכחות חזקה. אי אפשר להתעלם מהמכון, הוא "יודע" שהוא נמצא בכל בית מדרש, והוא "יודע" שהספרים שלו הם ברמה בין הכי גבוהות בשוק, לכן הוא לא "צריך" להתבלט עם שערים מפוארים וכריכות מיוחדות. (לגבי העימוד לא אתייחס כאן)
עוז והדר	ספר פתוח בתוך ריבוע עם חלל בצורת שני לוחות הברית. נקי - אבל מודיע לך שמדובר במכון שמוציא ספרים (=ספר) תורניים (לוחות הברית).	חסידי (יש יותר חסידיים ממנו, אבל). שערים מאויירים ותלת מימדיים, המון "פרחוניות" בסגנון שמזכיר חריטות של ארונות קודש, נותן לך הרגשה שכשאתה פותח את הספר, אתה בעצם עושה מיני "פתיחת ההיכל". רוצים להעביר את המסר שהם "ממלכת התורה"
מוסד הרב קוק	שוב, ספר פתוח עם כתר (יותר מזכיר לי כובע של חזן אשכנזי, אבל אני מאמין שהתכוונו לכתר). האם הוא מעביר מסר חד? לא מרגיש לי.	כמו במכון ירושלים - עיצוב מינימליסטי (למעט ספרים שיצאו בעשור האחרון, ושאינם חלק מסדרות מסויימות, שאלו קיבלו עיצוב מודרני) בד"כ כריכות פשוטות מאוד, לפעמים כל הכריכה מסתכמת בהטבעת שם הספר מקדימה, וקצת יותר פרטים על השדרה מאחורה, וזה הכל. וגם כאן, זה שהם דבקים בסגנון הזה מראה שאין להם מה "למהר" ו"להוכיח את עצמם", יש להם כבר נוכחות כבדה בכל בית מדרש וישיבה, אז למה להעמיס עיצוב?

יש כמובן עוד מכונים, אבל הרעיון דומה.
אמנם ראיתי כמה מכונים שהשקיעו במיתוג, ואף עלה בידם, אבל אלו בעיקר "מכוני נישה" - נניח ספרי ברסלב (שמה לדוגמה האש (שלי תוקד עד ביאת המשיח) והמים (נחל נובע מקור חכמה) מאוד נוכחים, לפעמים גם מגיעים מוטיבים של דשא (שדה-התבודדות) וכדו'), או מכונים להוצאת ספרי חכמי מרוקו, וכעזה"ד.
אבל מכון יותר "כללי", או אפילו לא ממש כללי, אלא אחד כזה שאי אפשר ליצור לו איפיון ספציפי של ממש, מה עושים במצב כזה? סתם זורקים שם ע"ש איזה נגיד, ואיזה וקטור של ספר, ומוטו/קו עיצובי וכו', מאן דכר שמיה?

ובקיצור, איפה בכלל אפשר למצוא קצה חוט לבדל מכון תורני אחד ממשנהו "על באמת"?
מעניין אותי לשמוע מאיזה כיוון הייתם ניגשים להתחיל בכלל עם דבר כזה.

 

[רות גולדבלט]

יישר כח! פוסט יפה וחכם.

ובקיצור, איפה בכלל אפשר למצוא קצה חוט לבדל מכון תורני אחד ממשנהו "על באמת"?

להבדיל אלף אלפי הבדלות.
תנובה וטרה
מה ההבדל בינהם, על באמת???

באמת, באמת - לא בטוח שיש הבדל.
גם לא בטעם וגם לא בחומרים.

(איך אמר לי מנדי פרומר? יתכן מצב שביום ראשון החלב הגיע ל"טרה" מהפרה עדנה וביום חמישי הוא הגיע ל"תנובה" מאותה הפרה, כן כן זוהי עדנה חביבתנו. )

מה כן?
נו, בשביל מה אנחנו כאן?
עלינו לנסות למצוא איפה שהוא את נקודת הבידול
(או להמציא אותו במקרים של חוסר ברירה)

ולסיום- לספר סיפור מותג זה הכי קונה שיש.
כאן אפשר לקרוא בהרחבה מאמר שכתבתי על סטוריטליניג

 

[אות באות]

יישר כח! פוסט יפה וחכם.


להבדיל אלף אלפי הבדלות.
תנובה וטרה
מה ההבדל בינהם, על באמת???

באמת, באמת - לא בטוח שיש הבדל.
גם לא בטעם וגם לא בחומרים.

(איך אמר לי מנדי פרומר? יתכן מצב שביום ראשון החלב הגיע ל"טרה" מהפרה עדנה וביום חמישי הוא הגיע ל"תנובה" מאותה הפרה, כן כן זוהי עדנה חביבתנו. )

מה כן?
נו, בשביל מה אנחנו כאן?
עלינו לנסות למצוא איפה שהוא את נקודת הבידול
(או להמציא אותו במקרים של חוסר ברירה)

ולסיום- לספר סיפור מותג זה הכי קונה שיש.
כאן אפשר לקרוא בהרחבה מאמר שכתבתי על סטוריטליניג

הרעיון חזק מאוד, הדוגמה פחות...
כי יש הבדלים בין החברות הללו הן בטעם והן ברכיבים התזונתיים.

ולעצם הנושא המרתק, כאחד שמתעסק בהוצאת ספרים תחת מכון וגם בפרטי יש לי הרבה לחדש!!!
אבל לא על רגל אחת...

 

[רות גולדבלט]

כי יש הבדלים בין החברות הללו הן בטעם והן ברכיבים התזונתיים.

תוכיחו.

 

[אות באות]

תוכיחו.

על טעם לא ניתן להתווכח ולהוכיח, אבל הערכים התזונתיים מופיעים על כל אריזה.
חפשו את טבלת הערכים על המוצר ומצאו את ההבדלים!!

 

[רות גולדבלט]

חפשו את טבלת הערכים על המוצר ומצאו את ההבדלים!!

יש מצב שבאמת אבדוק את זה.
אני מהמרת שההבדל הוא רק בהדגשה של הויטמינים או החומרים

טרה לקחו את המיתוג של חומרים טבעיים בלבד.

 

[א. נוסבוים]

בין חברות החלב הטעם בלי השוואה, והמרקם ברוב המוצרים גם.
אך כשנחזור לנושא העיקרי שפתח @תא חזי, לא נראה לי שהסיבה שמכון ירושלים ומוסד הרב קוק לא משקיעים בעיצוב חיצוני, ובמידה רבה גם פנימי, נובעת מזלזול, ומהכרה שגם כך הם בכל בית מדרש, וכמעט בכל בית.
הסיבה נובעת משני דברים שגוררים זה את זה בגלגל שאין לו סוף.
ראשית, כל כשהם התחילו זה היה עיצוב חדשני, זה לא עוז והדר שנכנסו לשוק לפני בערך 15 שנה... אולי קצת יותר, זה מכונים עתיקים, עם מותג מנצח. ולעצב ספרים מחדש יוצר רושם לא מצליח, ניסיון התאוששות וכדומה. ובפרט שזה סט ספרים שאי אפשר לגרום לבן אדם שקנה חצי סט להחליף באמצע. [למרות שמכון אוצר מפרשי התלמוד כן שדרג את ספריו באמצע, אולי באמת היה נדרש שם איזה התאוששות...]
שנית, היום זה כבר הפוך, שעיצוב קר פשוט וישן הוא מיתוג של יוקרה, מכיון שרבים מהמכונים הוותיקים כך עושים, ולכן אפשר למצוא גם מכונים חדשים שיותר שמחקים את הסגנון. ועל זה עבדו עוז והדר, ואלי קצת מכון המאור, למתג מחדש שמכון איכותי יכול לשלב פאר, וזה לא פוגע ביוקרת המכון.

 

[לכאורה.]

טרה לקחו את המיתוג של חומרים טבעיים בלבד.

ברור,
זה הבידול שלהם.
ללא חומרים משמרים.
זוכרת ת'קמפיין של: להכניס טוב הביתה"?

אבל איך הגענו ממדף ספרים למדף גבינות נשגב מבינתי...

 

[>השראה<]

טרה לקחו את המיתוג של חומרים טבעיים בלבד.

לא מספיק?

 

[רות גולדבלט]

לא מספיק?

זה לא אומר שתנובה לא טבעית...
מה יש בחלב?
הלכתי לבדוק עכשיו במקרר
חלב.תנובה- חלב, מים וכו'
בגבינה- חלב ומלח.
גבנ"צ היה לי רק טרה, מצטערת.

 

[>השראה<]

זה לא אומר שתנובה לא טבעית...

תנובה מכניסה חומרים משמרים מה שטרה לא מכניסה (וליודעי דבר, חומרים משמרים מוסיפים טעם במוצר).

 

[תא חזי]

בין חברות החלב הטעם בלי השוואה, והמרקם ברוב המוצרים גם.
אך כשנחזור לנושא העיקרי שפתח @תא חזי, לא נראה לי שהסיבה שמכון ירושלים ומוסד הרב קוק לא משקיעים בעיצוב חיצוני, ובמידה רבה גם פנימי, נובעת מזלזול, ומהכרה שגם כך הם בכל בית מדרש, וכמעט בכל בית.
הסיבה נובעת משני דברים שגוררים זה את זה בגלגל שאין לו סוף.

תשובה מעניינת מאוד, אבל זה רק בערך מה שאמרתי.
א. אני לא אמרתי שזה מתוך זלזול - אלא כתבתי שזה, לדעתי, נובע מתוך ההכרה שהספרים שלהם תופסים מקום של כבוד בבתי מדרש למרות הכריכות הפשוטות, ואחרי 30\80 שנה של ותק - זה בעצם הפך להיות המוטיב שלהם (ויש לציין שזה בדומה למה שאמרת בסיפא של דבריך) - של "אל תסתכל בקנקן" כי הספרים שלנו איכותיים וברי--סמכא.
(אגב, לפני שנה בפרוייקט מסויים הייתי צריך כריכה בסגנון דומה למכון ירושלים, ופניתי לגרפיקאי שעובד איתם - והמחירים לא היו זולים בכלל, אפילו לכריכה יחסית פשוטה מקטלוג קיים)

ב. יש "עיצוב קר פשוט וישן" שהוא באמת סימן של יוקרה, אבל יש גבול - אני לא יודע כמה אנשים יקחו ברצינות רב בן-דורנו שייעצב את עטיפת ספרו בדומה לרשב"א של מוסד הרב קוק.

~~~~

- בכל אופן, נחזור לעניין המכונים, אחרי שהתפזרנו לתנובה וטרה וכו' -
מה ש @רות גולדבלט אמרה על "סיפור מותג" זה מעניין מאוד, וזה באמת מוכר (ובתכל'ס בהרבה ספרים תמצא בדיוק את זה בהקדמות, וזה מה שהופך את ההקדמות לחלק הכי מעניין בכל ספר... לפעמים)
אבל בעוד ביין/סופר/חברת בגדים, אפשר, סליחה על הצרפתית, "לקשקש" איזה מעשה'ס - בהוצאת ספרים זה קצת פחות אפשרי, במיוחד שהרי היא אמורה לשדר אמינות ודייקנות (או פרומקייט וכו') וכו'.

 

[>השראה<]

תראה למשל את ספרי אור החיים, איך הכריכות שלהם, ממש בסיסי, העריכה הפנימית ג"כ בסיסית, אבל בגלל היותם רשת ענקית שכיום הרבה מן הספרים שמה הם בהוצאתם, הם מרשים לעצמם (כנראה) להוציא ספרים ברמה בסיסית ללא כל בעיה.
כך בכל אופן התרשמותי מהספרים שבהוצאתם.
אז הנה אתה מתחיל לחשוב על הוצאות הספרים למיניהם אתה מגיע לדברים שלא חשבת עליהם קודם.

 

[תא חזי]

תראה למשל את ספרי אור החיים, איך הכריכות שלהם, ממש בסיסי, העריכה הפנימית ג"כ בסיסית, אבל בגלל היותם רשת ענקית שכיום הרבה מן הספרים שמה הם בהוצאתם, הם מרשים לעצמם (כנראה) להוציא ספרים ברמה בסיסית ללא כל בעיה.
כך בכל אופן התרשמותי מהספרים שבהוצאתם.
אז הנה אתה מתחיל לחשוב על הוצאות הספרים למיניהם אתה מגיע לדברים שלא חשבת עליהם קודם.

לא חושב שזו הסיבה. אגב, אנשים שאני מכיר שאפילו קצת "מייבינים" בספרים - כמעט ולא קונים את הספרים שבהוצאת אור החיים.
גם ר' פנחס ראובן מבני ברק מוציא ספרים פשוטים. לא יודע אם זה כי הם גדולים, אני חושב שהם לא מתעסקים עם העיצוב יותר מדי, כדי לאפשר אלטרנטיבה זולה יותר, כגון לאנשים שרוצים לקנות מתנת בר מצווה וכדו'.

 

[>השראה<]

אגב, אנשים שאני מכיר שאפילו קצת "מייבינים" בספרים - כמעט ולא קונים את הספרים שבהוצאת אור החיים.

למה??

אני למשל גם לא אוהב לקנות ספרים שלהם (-אה חוץ מלחתן בר מצוה), א' כי אני אוהב גם נראות יפה, ב' אני אוהב עימוד נוח יפה ומקצועי ולא כזה שתורם לעין הקורא...
אז לא זוהי הסיבה?

 

[א. נוסבוים]

באותה רשת הספרים גם ללא הגהה. זה רק הדפסה מחדש ע"י העתקה פשוטה וזריזה. זה נעשה בעיקר לבר מצוות, ונמכר תחת מחלקת בר מצוות. לא נועד ללימוד, רק לקישוט.

 

[>השראה<]

נחזור לעניינינו, יש את מאורי אור (לא יודע אם פעיל עדיין אבל פעם היה כזה מכון) שהסמל שלהם הוא כמו הר -הר סיני, ולוחות -לוחות הברית, העימוד היה על רמה הכריכות והשערים יש מהם שהיו יפים במיוחד, ויש מהם שהיו פשוטים אבל על רמה.

 

[רות גולדבלט]

תשובה מעניינת מאוד, אבל זה רק בערך מה שאמרתי.
א. אני לא אמרתי שזה מתוך זלזול - אלא כתבתי שזה, לדעתי, נובע מתוך ההכרה שהספרים שלהם תופסים מקום של כבוד בבתי מדרש למרות הכריכות הפשוטות, ואחרי 30\80 שנה של ותק - זה בעצם הפך להיות המוטיב שלהם (ויש לציין שזה בדומה למה שאמרת בסיפא של דבריך) - של "אל תסתכל בקנקן" כי הספרים שלנו איכותיים וברי--סמכא.
(אגב, לפני שנה בפרוייקט מסויים הייתי צריך כריכה בסגנון דומה למכון ירושלים, ופניתי לגרפיקאי שעובד איתם - והמחירים לא היו זולים בכלל, אפילו לכריכה יחסית פשוטה מקטלוג קיים)

ב. יש "עיצוב קר פשוט וישן" שהוא באמת סימן של יוקרה, אבל יש גבול - אני לא יודע כמה אנשים יקחו ברצינות רב בן-דורנו שייעצב את עטיפת ספרו בדומה לרשב"א של מוסד הרב קוק.

~~~~

- בכל אופן, נחזור לעניין המכונים, אחרי שהתפזרנו לתנובה וטרה וכו' -
מה ש @רות גולדבלט אמרה על "סיפור מותג" זה מעניין מאוד, וזה באמת מוכר (ובתכל'ס בהרבה ספרים תמצא בדיוק את זה בהקדמות, וזה מה שהופך את ההקדמות לחלק הכי מעניין בכל ספר... לפעמים)
אבל בעוד ביין/סופר/חברת בגדים, אפשר, סליחה על הצרפתית, "לקשקש" איזה מעשה'ס - בהוצאת ספרים זה קצת פחות אפשרי, במיוחד שהרי היא אמורה לשדר אמינות ודייקנות (או פרומקייט וכו') וכו'.

ברור שאפשר למצוא גם בזה את הסיפור מותג.

למשל:
ההוצאה נוסדה בירושלים העתיקה בזמן מלחמת ה...
הרב הזה והזה למד במהדורה ... תוך כדי מסירות נפש וירי פגזים.

לכזה דבר יכול להיות ביטוי גם בשם וגם בלוגו.

 

[yonatanr]

חשוב להבין שעיקר ה'מותג' הנוצץ, מועיל כשבאים למכור אותו למישהו שלא מבין באמת.
האם תצליחו למכור יהלומים לסוחר יהלומים, על ידי מותג נוצץ שאין מאחוריו כלום?
מותגים נוצצים הם דבר טוב במוצרים שנמכרים להמונים, כגון מוצרי צריכה, מזון וקוסמטיקה, שאפשר לגרום להמון התמים לנהות אחר ברק המותג.
אך כשמדובר במוצר שמיועד ל'מבינים', המותג הוא לא מה שישנה להם, אלא התוכן.
לכן, כשמגיעים לעולם הספרים התורני, הנראות החיצונית של המותג לא עשויה לשנות כלום.
ישנם כמה סוגי אנשים שמגיעים לחנות.
יש את אלו שמחפשים ספר מתנה לבר מצוה וכדומה, ואצלם המדד היחיד הוא המחיר. לכן הם יקנו את ספרי הוצאת אור החיים, למרות שהם גרועים בכל קנה מידה, וגם המותג לא משהו.
יש את ה'מבינים' שקונים ספרים, ואצלם הנראות החיצונית משחקת תפקיד קטן מאד.
אבל גם כשמדובר על אלו שאינם מבינים, שקונים בשביל המבינים, הרי שבדרך כלל הם מתייעצים עם מישהו שמבין, שממליץ להם על הוצאה מסוימת. ולכן, למרות שהנראות החיצונית של 'ש''ס וילנא' למשל, עשויה להיראות טוב יותר מאשר של 'עוז והדר', חלוקת האחוזים ביניהם ברורה מאד, ופוק חזי בהיכלי בתי המדרש והישיבות.