מקום מעניין

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מעוניינת לנצל את היום האחרון של בין הזמנים (מחר) ולצאת עם בעלי.
אשמח לשמוע המלצות למקומות/אתרים מעניינים לזוג ליום אחד!
בכל מקום בארץ (לא כולל אילת)
רצוי מקום שמגיעה אליו תחבורה ציבורית!

תודה מראש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אתם יכולים לעשות מסלולים בצפון בנסיעה עם קווי אגד, רק מה- חצי מהיום ילך על נסיעות.
אנחנו פעם נסענו לתל-דן עם אגד, צריך לשאול אותם בדיוק איך (שני אוטובוסים) אני לא זוכרת כי זה ספור של כמה שנים טובות.
אפשר גם ליסוע לטבריה, חיפה או מקומות כנ"ל ולעבור מאתר אחד לשני באוטובוס פנימי.
במודיעין עילית יש מסלול הליכה יפה- נחל מודיעין אם מעניין אתכם
בירושלים אפשר ללכת למוזיאונים,
יש את איזור עין גדי בדרום.
נסיעה טובה! תיהנו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י אושר;560626:
אתם יכולים לעשות מסלולים בצפון בנסיעה עם קווי אגד, רק מה- חצי מהיום ילך על נסיעות.
אנחנו פעם נסענו לתל-דן עם אגד, צריך לשאול אותם בדיוק איך (שני אוטובוסים) אני לא זוכרת כי זה ספור של כמה שנים טובות.
אפשר גם ליסוע לטבריה, חיפה או מקומות כנ"ל ולעבור מאתר אחד לשני באוטובוס פנימי.
במודיעין עילית יש מסלול הליכה יפה- נחל מודיעין אם מעניין אתכם
בירושלים אפשר ללכת למוזיאונים,
יש את איזור עין גדי בדרום.
נסיעה טובה! תיהנו!

תודה רבה!
מסלולים זה ממש לא אנחנו!
יש לך מוזיאון להמליץ בי-ם?
אתרים מומלצים בחיפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י סטודנטית;560631:
תודה רבה!
מסלולים זה ממש לא אנחנו!
יש לך מוזיאון להמליץ בי-ם?
אתרים מומלצים בחיפה?

בחיפה יש המון מה לראות,מאיזה סוג אתם מחפשים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אין לנו משהו ספציפי!
פתוחים לכל רעיון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י סטודנטית;560633:
אין לנו משהו ספציפי!
פתוחים לכל רעיון!

סתם כדי לטייל וליהנות - יש את הטיילת המדהימה על שפת הים (בת גלים), רכבל בשביל האקשן + מסלול נחמד לירידה רגלית, אפשר להגיע לחיפה ברכבת ואז זה בכלל מרגש...
מוזיאונים: חיל הים וההעפלה, מדעטק
אוטובוסים: 970 מב"ב
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מוזאון השואה בירושלים- אם עדיין לא הייתם
מוזאון התפוצות- מרתק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ואפרופו חיפה, הנה קו מידע לחיפה על כל אתריה, אטרקציותיה ואולי אפילו מפותיה: 1800-305090 :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יש גם בחיפה המון פארקים יפיפ.
יש את פארק הכט ליד המים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י ותמיד לבחור;560654:
כולה שאלת על משו שכבר הבהרתי מלכתחילה בפירוט, זהכל. :cool:
סליחה, אבל בפעם הראשונה שראיתי את המודעה זה לא היה כתוב!!
נא לא לכעוס עלי, תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בירושלים יש לך בגבעת רם כמה מוזיאונים במכה אחת: מוזיאון המדע, מוזיאון ישראל, וסליחה אם שכחתי עוד מישהו.
אפשר לטייל לגבעת התחמושת, (אוטובוס אגד רגיל)
אולי גם מיני ישראל (זהירות- לא ידוע לי מה קורה שם בשבת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י אושר;560658:
בירושלים יש לך בגבעת רם כמה מוזיאונים במכה אחת: מוזיאון המדע, מוזיאון ישראל, וסליחה אם שכחתי עוד מישהו.
אפשר לטייל לגבעת התחמושת, (אוטובוס אגד רגיל)
אולי גם מיני ישראל (זהירות- לא ידוע לי מה קורה שם בשבת).

עד כמה שידוע לי מיני ישראל פתוח בשבתות רח"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ב"מדריך החרדי" של ירושלים יש "מדריך הנופש החרדי",
להלן מס' הצעות: (אם תתמקדי על מקום יהיה יותר קל)
-בית ספר שדה רמות שפירא בית מאיר: חדר פוחלצים עם תצוגת בע"ח אופיינית לאזור. בתשלום, בתיאום:02-5331665 (יש סופרבוס מי-ם)
-בנק ישראל מרכז מבקרים 02-6552828
-הגן הבוטני הר הצופים, ללא תשלום, אוניברסיטת הר הצופים
-חצר היישוב הישן מוזיאון של 400 השנים האחרונות בירושלים אור החיים 6 הרובע, 02-6284636
-מוזיאון אסירי המחתרות, מגרש הרוסים 02-6233166
יש עוד אך יבשה ידי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם לא היית במנהרות הכותל ובמוזיאון ליד "שרשרת הדורות" מאוד יפה ומומלץ. (תתקשרי קודם לבדוק מתי יוצאת קבוצה שאת יכולה להצטרף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י כוכב הצפון;560657:
סליחה, אבל בפעם הראשונה שראיתי את המודעה זה לא היה כתוב!!
נא לא לכעוס עלי, תודה
לא חשבתי לכעוס, מה גם שהצדק עמך (ערכתי תהודעה אח"כ). סורי
נכתב ע"י אושר;560658:
בירושלים יש לך בגבעת רם כמה מוזיאונים במכה אחת.
אם כבר גבעת רם, יש בה גם את גן הוורדים. (ואת הכנסת המהוללה ובית המשפט העליון, שבעקרון פתוחים למבקרים, אבל---- לא משנה :()
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

(כמעט) שבת שלום לכולם!


נעים מאוד — שמי נעם, ואני אחד המתנדבים
במיזם "דאטאבוס" וב־סדנה לידע ציבורי.
אולי חלקכם מכירים אותי מהרצאות שהעברתי (לפני 6-7 שנים) במסלולי בניית האתרים במכללת פרוג, או מפוסט קודם שהעלתי בפורום :)

“אור השמש הוא הטוב שבחומרי החיטוי” — לואי ברנדייס,
היהודי הראשון שכיהן כשופט עליון בארצות הברית.

למי שלא מכיר — "דאטאבוס" הוא מיזם קוד פתוח לאיסוף וניתוח נתונים על תחבורה ציבורית, במטרה למדוד, להבין ולשפר את המערכת.


אנחנו נפגשים בכל יום שני בערב לשעתיים של סיעור מוחות ופיתוח, וכך הפרויקט מתקדם לאיטו —
מתכנתים, אנשי תחבורה ציבורית וגיקים חביבים — כולם עובדים יחד כדי לחשוף תובנות ולעזור לשפר את התחבורה הציבורית בישראל.

אם אתם רוצים לפגוש עוד אנשים טובים, שמנסים לשנות לטובה את המציאות — אשמח להזמין אתכם להצטרף 🙌


ההשתתפות פתוחה לאנשים בעלי רקע בתכנות או בתחבורה ציבורית (מתנצל מראש שלא לכולם זה יתאים).
המפגשים מתקיימים בבית העמותות בתל אביב, בסמוך לתחנת קרליבך של הרכבת הקלה.
אני ועוד מתכנת מגיעים מגבול ר"ג \ בני ברק, כך שמי שמעוניין יכול להצטרף אלינו בדרך חזרה.


למען הסר ספק — המרחב בסדנה אינו מופרד, ויש גם מתנדבות ונשים בצוות (כולל מנכ"לית העמותה).
מי שהנושא משמעותי עבורו מוזמן בהחלט להצטרף דרך זום ולהיות חלק מהעשייה מבלי לפגוע באורח החיים.


ניתן גם להתנדב מרחוק בלבדאנחנו מנהלים את המשימות באתר GitHub (בצורה פתוחה ושקופה לגמרי),
ומתקשרים ב־Slack (דומה לוואטסאפ, אבל לעבודה מקצועית). כך ניתן להשתלב בפרויקט בזמן שנוח לכם — לצד הלימודים או העבודה.


אם זה נשמע לכם מעניין —
אשמח לשמוע מכם ב־דוא"ל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
או בוואטטסאפ 053-6218158
כבר תקופה שאני רוצה ללכת לבקר במעלה עמוס.
המקום קרוב יחסית לירושלים (40 דקות בוויז) - בהשוואה לבית שמש לדוגמה, זה מרחק לגיטימי לחלוטין.
מה שהטריד אותי בנושא זה הנסיעה דרך כבישי יו"ש שחלקם עוברים ממש סמוך לכפרים ערבים וכולם משמשים גם את תושבי הרשות הפלסטינית.
זה לא משהו שחרדי מן היישוב רגיל לעשות וזה קצת מעלה חשש.

בשיחה עם תושב המקום (מבין מכרי) - טען האיש שזה משהו שמתרגלים אליו והוא לא מוטרד כלל מהנושא הזה.

במבט מלמעלה ובמחקר קצר ניתן לסכם את הנושא בכמה נקודות:
יתרונות במעלה עמוס:
1. קרבה לירושלים.
2. דיור זול בהשוואה לירושלים / בית שמש (ועוד ידובר..).
3. מקום שקט ופסטורלי (האמנם?).

חסרונות במעלה עמוס:
1. נסיעה דרך כבישים מפוקפקים וסכנת חיים ל"ע.
2. תחבורה ציבורית ירודה מאוד.
3. מחסור בתשתיות כמו סופר נורמלי, קופות חולים, בתי מרקחת, חנויות וכדו'.
4. באופן כללי זה נראה מקום שלא מתפתח (בלשון המעטה.. ועוד יורחב בהמשך בע"ה), יישוב שנוסד לפני למעלה מ-50 שנה ועדיין אין בו בית מרקחת או סופרמרקט ראוי לשמו - זה אומר דרשני.
5. הסכנה הביטחונית שבמגורים בהתנחלות. רק לפני שנה אחד מתושבי המקום כמעט ונסקל למוות בכביש הכניסה ליישוב כשחבורה של פורעים מכפר קיסאן הסמוך ניסו לבצע בו לינץ'.

---

לאחר פרק זמן ארוך שבו לא עלתה בידי לבקר ביישוב, נסעתי לשם אתמול ברגשות מעורבים.
מצד אחד לא היתה בי ציפיה גדולה מהמקום, אך מצד שני כמה מתושבי האזור ממכרי מדבררים את המקום ומשבחים אותו ביותר.

חשבתי לשתף פה את רשמי מהסיור שעשיתי בעיר על מנת להחכים גם אחרים שחושבים על הכיוון הזה כמקום להשתקע ולגור בו.

ברשותכם אתן סקירה קצרה על היישוב למי שלא מכיר ולאחר מכן אצרף גם עדות אמת ממה שראיתי (ואולי גם כמה תמונות שצילמתי, בבחינת טוב מראה עינים..).

---

על דרך חתחתים מתפתלת בין גבעות החול והטרשים של מזרח הרי יהודה נצבת ההתנחלות החרדית מעלה עמוס.

שמו של היישוב הקטן שהוקם בראשית שנות ה-80 (ונקרא על שם הנביא עמוס שפעל באזור) עולה מפעם לפעם בקונוטציות של בעיות משבר הדיור למגזר החרדי ואף לא אחת מוצע כפיתרון אפשרי למחירי הדיור המאמירים בארץ הקודש.

מזה זמן שגמלה בי ההחלטה לבקר בהתנחלות החרדית הראשונה, אך עברו אי אלו חודשים לפני שהצלחתי להתפנות לנושא ולהקדיש זמן לסיור של ממש בשטח היישוב.

למרות היתרון הראשי של מעלה המוס - קרבתה לירושלים - אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמקום אינו נגיש במיוחד.
מבחינת תחבורה ציבורית - קו 365 נוסע מירושלים ליישוב בתדירות של פעם בין שעתיים לשלוש (בסה"כ 10 נסיעות ביום) ובדרך עובר גם ביישובים הסמוכים במזרח גוש עציון (מגדל עוז, אפרת, אלעזר וכו) - תדירות דלה מאוד בהשוואה למקובל בריכוזים החרדים.

נסיעה ברכב למעלה עמוס מוערכת במשהו כמו 40 - 45 דקות (עפ"י הוייז) - זמן סביר לחלוטין (בהשוואה לבית שמש לדוגמה),
*אבל!* בשונה מנסיעה רגילה בכביש 1, המסלול "הבטוח" למעלה עמוס עובר דרך רשת של כבישים מתפתלים בין כפרים ערביים עויינים כאשר חלק גדול משכניך לנסיעה הם תושבי הכפרים הנ"ל ולמעשה רוב לוחיות הרישוי שראיתי סביבי במהלך הנסיעה היו של הרשות הפלסטינית.
זוהי חוויה מטלטלת למי שלא רגיל בה, לנסות ולהתשלב בנתיב כאשר כל היושבים ברכבים שסביבך בחזקת מרצחים ומחבלים - סיטואציה לא נעימה בכלל.

במה דברים אמורים, בנסיעה בשעות היום, קל וחומר בשעות הלילה.
מה קורה אם יש תקלה או פנצ'ר ברכב ואתה נאלץ לעצור בצד הדרך במקום כזה?
זו אינה סיטואציה שמתאימה לכל אחד ויש לשקול היטב את הנושא.

ליישוב ניתן להגיע דרך כביש 60 ואז לפנות שמאלה לכביש 3157, לאחר מכן לעלות על כביש 356 ולעבור לכביש הכניסה של מעלה עמוס - 3698.

אפשרות נוספת ופחות מומלצת היא לנסוע דרך ההתנחלויות תקוע, הנוקדים, ההרודיון וכו' - מה שהגדיר לי אחד מתושבי האזור כ-"חוויה פחות נעימה..".

---

רשמים מסיור ביישוב:
ליישוב הגעתי בסביבות השעה 13:30 בצהריים,
בכניסה ליישוב קיבל את פני שלט חלוד "כאן תוקם מעלה עמוס..", מכיוון שהיישוב נוסד בימים בהם מנחם בגין במנוח כיהן כראש ממשלת ישראל יש להניח שהשלט המתקלף עומד שם למעלה מ-50 שנה, מה שמלמד קצת על האופי המנומנם של המקום ושל תושביו.

היישוב כולו קטן מאוד, כיכר וחצי עם כמה רחובות ללא מוצא.
את הרחובות ניתן לחלק:
האזור הוותיק שמורכב משילוב של מבני אבן עגומים ומתפוררים (אצרף פה תמונות בהמשך בעז"ה) ואזור נוסף של בניה חדשה יותר שבעיקרה כוללת בתים דו משפחתיים.
ניתנת האמת להיאמר - המראה הכללי של ההתנחלות לא עושה רושם של מקום מתוחזק.
גני שעשועים בסוף הקיץ ללא קירוי או ברזנט מלמדים שעריית המקום לא השקיעה בכיוון הזה (ובמה כן?).

תופעה נוספת אליה נחשפתי היא הימצאם של בתי רפאים נטושים לצד בתים בהם מתגוררות משפחות עם ילדים, מראה לא נעים בעליל שמשרה על היישוב הקטן אווירת תוגה וייאוש.

אי אפשר להתעלם מהנוף הבראשיתי והרוגע מסביב.
לעמוד מול הרי יהודה במלוא תפארתם ולנשום את ריחה של אדמת ארץ ישראל זו חוויה משכרת שיש בה כדי לרפא לבבות נדכאים ולהשקיט נפשות יגעות.
אבל אחרי כמה דקות בדממה וברוח - אי אפשר להתעלם מהרגשת אי הנוחות שעולה בך מהשקט הכבד בין ההרים המבודדים.
כשבוחנים את הנוף בעין מדוקדקת ניתן לפתע גם להבחין בצריחי המסגדים מהכפרים שבסביבה או לראות ענני אבק שמעלים טרקטרונים בין גבעות החול שבאופק.
כמו כן הנוף ביישוב וגם בכבישים סביב משופע במגרשי קברות של שלדי רכבים בעלי לוחיות רישוי לבנות וירוקות - מראה מחלחל כשלעצמו.

נוכחות צבאית הדוקה סובבת את האזור, ניתן לראות גם חרדים מאנ"ש נושאים כלי נשק ארוכים ברחובות היישוב, מראה חריג ללא ספק שמוסיף ומעלה סימני שאלה רבים על מצב הביטחון האישי והשקט המדומה בסביבה.

שאלה ששאלתי את עצמי היא: היכן תושבי האזור עושים קניות לשבת?
איפה קופות החולים? איפה בתי המרקחת? איפה קונים כיפה וציצית?
בכפר קיסאן?
בכפר תוקוע?

בשונה מהאזור המערבי של גוש עציון שבו יש מרכזי קניות וחנויות רבות - נראה שחלק זה של הרי יהודה לא מפותח דיו וגם לא נראה שמישהו מתכוון לשנות זאת.

לגבי מחירי הדיור - יש להניח ששכירות במקום שכזה תהיה זולה משמעותית משכירות באזור ירושלים או בית שמש.
דא עקא - קשה לתת תשובה לשאלה הזאת מכיוון שברגע כתיבת האשכול אין ולו נכס אחד מפורסם להשכרה באתר יד2 במעלה עמוס (לא להתבלבל היישוב הסמוך "איבי הנחל" אשר הוא סיפור בפני עצמו וראוי לאשכול משלו).
כנ"ל לגבי קניית בית - באתר יד2 מפורסם רק נכס אחד למכירה אך ללא ציון מחיר.

---

לסיכום,
במעט השקעה ורצון טוב ניתן היה לפתח באזור מעלה עמוס קהילה חרדית איתנה או אולי אפילו רצף של יישובים שהיו יכולים להקנות ביטחון אישי וכלכלי לאזור כולו ואף להוות פיתרון של ממש עבור זוגות צעירים רבים.
בממשלה שבה במשרד השיכון יושב שר חרדי ניתן היה לצפות לקצת יותר השקעה בכיוון הזה.
ניתן לקחת לדוגמה את העבודה של סמוטריץ להוספה והרחבה של התנחלויות דתיות ביו"ש, שיפור והרחבת הכבישים וכו' וכו',
ועוד חזון למועד.

אם יש פה מתושבי מעלה עמוס בפורום - אני חושב שכולנו נשמח לשמוע מכם עוד לגבי מוסדות לימוד וסגנון האוכלוסיה ביישוב.


___

מפה הגעה ליישוב:
1758884520231.png

מבנה נטוש במעלה עמוס - מראה אופייני לרחובות היישוב..
1758884530899.png


עמדת שמירה צהלית עזובה בשטח היישוב:
1758884544390.png


נוף לכיוון צפון (כפר קיסאן):
1758884556568.png


מראה הנוף לכיוון מערב:
1758884569867.png
1766386261582.png


פרק ראשון: היום בו לא קורה שום דבר מעניין.

---

"סלח לי, האם אתה תקוע בלולאה?".

---


בוקר. שלושה עשר בינואר, שנת 2010. יום רביעי.

הוא פקח את העיניים לאיטו, התהפך על הגב והתרומם על מרפקיו. השעון המעורר הוותיק שלו הבהב מולו באותיות אדומות גדולות: 07:34.

קשה להיפרד מהכרית לבוקרו של יום סתמי, שגרתי ובלי אירועים מיוחדים או מעניינים. השגרה, על כל מה שהיא מביאה.

ספל נטילת הידיים היה מרוחק מעט מהמיטה מאשר כל יום רגיל. וזהו.

במבט לאחור זה היה שגוי, בבירור. היום הזה היה צריך להיפתח בסופת רעמים לכל הפחות, אם לא בהפסקת חשמל אז אולי תרגיל צבאי כולל להיערכות מפני פיגוע ביולוגי או משהו. במקום זאת היום הזה נפתח פשוט רגיל.

הוא עבר לאיטו למצב ישיבה ואז הניח את רגליו היחפות על הרצפה החמימה, חימום תת רצפתי היה לפעמים דבר נפלא.

לאחר נטילת ידיים חנן יצא מחדרו לעבר המטבח ונתקל בדרך באחיו קובי בן ה-17 יושב לו על הרצפה ומכוון את הגיטרה שלו בקפדנות. טיימינג פשוט מושלם.

חנן ביצע את הבעת הפנים הרגילה שלו למקרים מעין אלה והמשיך למטבח. אימו כבר הייתה שם, מטגנת חביתה לארוחת בוקר.

"בוקר טוב" אמר בטון צרוד מעט.

"בוקר טוב" היא השיבה, נראית עייפה מהרגיל.

הוא הנהן קלות והרתיח את המים לקפה. מוחו עדכן אותו שאין משהו ספציפי שעליו הוא צריך לדבר, אז לאחר ששתה את הקפה הוא המשיך ברוטינת הבוקר הרגילה ויצא לדרכו בריצה קלה. חנן תמיד טען שלא לרוץ בבוקר לישיבה שלו יהיה הפסד מביך של כושר-בוקר פלוס הגעה בזמן, בתשלום זעיר של זיעה מציקה על הבוקר.

אז הוא רץ.

היום ההוא היה יום קריר, לא ירד גשם אך האוויר היה צלול ונקי שלא כרגיל. כשאתה גר בעיר שאנשים מסוימים טוענים שהיא כלל לא קיימת, אך הפחמן הדו חמצני הנפלט מכל מקום מוכיח אחרת (פתח תקווה, כמובן) – אתה צריך להעריך כל טיפה של אוויר נקי בבוקר.

הוא עצר באחת. מולו במרחק של כמאה מטר בערך עמדו שני צעירים באמצע הרחוב והכו זה את זה. למעשה, אחד הכה את חברו די בחוזקה והשני ניסה להכות אותו. זה לפחות מה שהיה אפשר לראות מהמרחק הזה.

זה לא קשור אליו – אז הוא לא צריך להיות כאן, הוא חצה לצד השני של המדרכה ועקף את המכשול.

הוא הגיע ב-8:30 בדיוק לשער הישיבה התיכונית הדתית בה למד (חנן תמיד חשב שצריך להיות חוק נגד מספרים עגולים, ברור שהרבה יותר הגיוני להתחיל את הלימודים ב-8:32, זה פשוט יהיה כל-כך יותר נוח שזה מגוחך שנשארו ב-8:30 רק בגלל שזה עגול).

לאחר התפילה (החזן היה זה החביב עליו, הוא כמובן לא טרח לומר לו את זה אי פעם) חנן צעד לאיטו לעבר חדר האוכל והתיישב ליד שמעון, חברו הטוב.

"בוקר טוב", חנן.

שתיקה.

"שמעון?" הוא טפח על כתפו בחוזקה מוציא אגב כך את האוזניות שהיו תקועות באוזניו.

"אה, בוקר טוב" הואיל שמעון בטובו.

"אני חושש ששמעת את השיר הזה יותר מידי פעמים", אמר חנן.

שמעון מיד נדלק. "תגיד, השתגעת?! לעולם אני לא אשמע אותו מספיק! גם אם אשב כל היום ואשמע אותו בלופים זה לא יספיק! גם אם אשב כל חיי ואקשיב לו ברצף – זה עדיין לא יספיק!" הוא ידע לכעוס באופן אמין כשרצה.

חנן חייך, לומר משהו על השירים של שמעון, תמיד הפך את השיחה שבאה אחר כך למעניינת יותר.

"מה?" התרעם שמעון, "הבנאדם רוצה לשמוע קצת מוזיקה וכבר צריך להפריע לו? מה זאת מצווה?" הוא הניח את ידיו על הנגן כמגונן עליו.

"מצווה לאכול ארוחת בוקר, בין היתר" השיב חנן בנחת. "לא הייתי מעז להפריע להוד מעלתו אם לא היה לי ברור מניסויים קודמים מה יקרה אם לא אעשה זאת".

שמעון המהם משהו כתגובה ואז קם באי רצון קל לעבר שולחן האוכל והתחיל למלא לעצמו את הצלחת. חנן בא אחריו.

"אז מה חדש?" שאל שמעון כשאלת פתיחה מנומסת למחצה לאחר שחיסל את תכולת צלחתו.

חנן משך בכתפו, אף פעם הוא לא חיבב במיוחד את השאלה הבנאלית והתעניינות המזויפת הזאת. מה זה 'מה חדש?', מה חדש בעולם? בישיבה? ביבי?

"איך אתה מסתדר בלימודי המתמטיקה שלך?" החזיר שאלה מתעניינת באמת.

"בסדר, אני יהיה בסדר".

"אהיה" תיקן חנן.

"'אהיה', מר נודניק".

בתכלס', מה שכיף בלתקן שגיאות דקדוק של אחרים היה התיקון, לא משנה באמת עד כמה הוא נכון. חנן נקרע כל חייו בין הרצון לתקן שגיאות דקדוק לבין הרצון שיהיו לו חברים. הראשון ניצח, זה היה כל-כך הרבה יותר כיף.

הם דיברו עוד כמה דקות לאחר שסיימו לאכול, בעיקר מצידו של חנן. שמעון נראה כרוצה לחזור לנגן שלו כל אותו הזמן, חנן התייאש בסופו של דבר והשאיר אותו לבד והמשיך לעבר בית המדרש, סדר בוקר.

---

רחוק יותר מהיכן שרוב הבחורים ישבו, אי שם בשולחן האחרון זבולון צפה על שניהם. חיוך קטן ועגמומי על פניו. נראה כאילו עבר הרבה יותר מגילו.

הו, זה היה כל-כך צפוי.

---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה