דיון מקלדת או עט ונייר והאם באמת יש בזה כללים

[RACHELIZ]

טוב, עכשיו אתרום את חלקי.
קודם כל אין לי אצבעות ארוכות ואני כן מנגנת כך שיש גם צד שני לקביעה הזו ואולי בגלל זה אני אוהבת לכתוב על דף?

אז ככה: מלכתחילה, ברצון הבראשיתי, כאמור, מעדיפה דף ועט. זורם לי יותר. אבל מה, אין לי עצבים להעתיק הכל למחשב, אז מוותרת. מה גם שבאמת קל יותר תוך כדי כתיבה לשנות מיקומים וכאלה ובכלל - לתקן.

פעם פעם, בהיותי ילדה, גם אני הייתי מתחילה סיפורים על אמצעי מחברות (אצל ההורים שלי יש כלמיני סיפורים מותחלים, משהו כמו פרק או שניים, שנשארו מיותמים בלי עתיד).
בכלל ה'אמצעים' היו חברים שלי - מקשקשת עליהם ומבזבזת בלי חשבון וכל שבועיים הייתי מתפלאת שהגעתי לעמוד האחרון במחברת.

כיום גם שירים נכתבים בהקלדה, מכח ההרגל והנוחות אבל לפעמים אני אוהבת פשוט לקחת דף ועט ולכתוב עוד פעם ועוד פעם עד השורה התקועה התורנית.
בעבר, אי שם בשנות העשרה המוקדמות, הייתי כותבת את כל השירים על דפדפת ושומרת בקלסר. הייתי מעתיקה כמה פעמים עד שיצא כתב מושלם לטעמי. איזה נוסטלגיה...

ואיך שכחתי? ברכות, חס וחלילה במחשב!

 

[שרה.]

טוב, שמישהו יסכם.

 

[7שבע7]

(והחרוז... ועכשיו רציני, שאלה למשוררים הרציניים שפה: קורה לכם שהשתמשתם במאגרי חרוזים?)

המ... כן.
בד"כ לשירים שמיועדים בעבור מסיבות וכדומה, לא לשירים מה"לב".

 

[ראש לשועלים]

בלמת"ק
אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב,
אך רק אחרי שמבינים שהוא היפותטי לגמרי.
ממש כפי שהדיון על השינוי שחולל המקרר בתרבות הקולינריה הוא חיוני,
גם כאשר ברור שהוא לא שם כדי לזוז (בהנחה שלא אותר מקק מסתתר מאחוריו).
צריך לדון במהפכה שעוללה הופעת המחשב לחיי הכותבים ולאופי היצירה.
אולי בשוליים, אפשר להציע כטיפ שימוש מזדמן בכתיבה פיזית.
לא מעבר.
גם הסופרים ועולם הדמיון שלהם, כדאי שלא יתנתקו מהמציאות.

 

[הדוויג]

אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב,

הי!!!!!
הנושא החשוב עכשיו זה לא עט או עיפרון, מקלדת או מכונת כתיבה.
הנושא הוא שראש לשועלים הסיר את מסיכת האנונימיות לראשונה בהיסטוריה המתועדת, וקיבל חגורה כתומה!

 

[RACHELIZ]

הי!!!!!
הנושא החשוב עכשיו זה לא עט או עיפרון, מקלדת או מכונת כתיבה.
הנושא הוא שראש לשועלים הסיר את מסיכת האנונימיות לראשונה בהיסטוריה המתועדת, וקיבל חגורה כתומה!

אני לא אתפלא אם הוא קיבל כרטיס לכניסה האחורית.

 

[מ"ם]

בהחלט מגיעה לו קבלת פנים נאה.

רק הוא ביקש (וזו כנראה הפעם האחרונה שאני צריך להכניס הודעה בשמו) שלא יבואו יותר מ19 אנשים, כהוראות משרד הבריאות.

 

[תלמוד]

אולי בשוליים, אפשר להציע כטיפ שימוש מזדמן בכתיבה פיזית.
לא מעבר.
גם הסופרים ועולם הדמיון שלהם, כדאי שלא יתנתקו מהמציאות.

אגב,
כשאחזתי עט לאחרונה לכתוב את שמי ע"ג ספר חדש (פיזי, כן. לא אוצר החכמה בר אילן ודומיהם), כמעט דמעתי מהנוסטלגיה המרגשת. וואו כמה זה הציף לי מראות ילדות וכו'...
ועכשיו צחוק בצד, מה יעשה נער בר-מצוה אם יסתפק האם הוא איטר יד. פעם המבחן היה באיזה יד כותבים, היום... שיטה עיוורת.

 

[ראש לשועלים]

הנושא הוא שXXX XXXXXXX הסיר את מסיכת האנונימיות לראשונה בהיסטוריה המתועדת

קורונה.
זמן טוב להוריד מסכות.
ויש אומרים:
הזדמנות לקבל לגיטימציה להסוואה.

נהרא נהרא ופשטיה.